ניק דה פריס
פעולות נוספות
| דה פריס, 2012 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דה פריס, 2012 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
6 בפברואר 1995 (גיל: 31) סנייק, הולנד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ניק דה פריס (בהולנדית: Nyck de Vries, נולד ב-6 בפברואר 1995) הוא נהג מרוצים הולנדי המתחרה באליפות העולם במרוצי סיבולת (WEC). התחרה כנהג בקבוצת אלפאטאורי באליפות הפורמולה 1. זכה פעמיים באליפות העולם בקארטינג, באליפות הפורמולה 2 (2019) ובאליפות הפורמולה אי (2020/2021).
קריירת מרוצים עריכה
דה פריס החל את דרכו בתחרויות קארטינג. בשנת 2008 זכה בסבב העולמי WSK בקטגוריית KF3 ובאליפות גרמניה לנוער. שנה לאחר מכן זכה בשנית בשני התארים והוסיף זכייה באליפות אירופה באותה הקטגוריה. בינואר 2010 הוחתם על ידי קבוצת מקלארן וצורף לתוכנית לפיתוח נהגים צעירים של הקבוצה[1]. באותה שנה ניצח את אליפות העולם בקארטינג[2] ושנה לאחר מכן שב על ההישג.
בשנת 2012 התחרה במקביל בסבב האירופאי של הפורמולה רנו 2.0 ובסבב הצפון אירופאי. הוא המשיך להתחרות בסבב האירופאי גם בשנתיים הבאות, אך במקביל התחרה בסבב האלפי. בשנת 2014 זכה בתואר האליפות בשני הסבבים. בשנת 2015 הצטרף לקבוצת DAMS באליפות הפורמולה רנו 3.5[3]. הוא השיג ניצחון אחד, במרוץ סיום העונה ודורג במקום השלישי. בשנת 2016 עבר להתחרות עם קבוצת ART באליפות ה-GP3[4].
אליפות הפורמולה 2 קיימה את עונת הבכורה שלה בשנת 2017. דה פריס הצטרף לאליפות כמתחרה בקבוצת Rapax[5]. בארבעת המרוצים האחרונים בעונה עבר להתחרות עבור קבוצת Racing Engineering במקומו של לואי דלטרז שהחליף אותו בקבוצת Rapax[6]. בעונתו השנייה באליפות הצטרף לקבוצת Prema Racing[7]. במהלך העונה ניצח שלושה מרוצים וסיים על הפודיום שלוש פעמים נוספות. בסיום העונה דורג במקום הרביעי. במהלך השנה התחרה במקביל גם במספר מרוצים במסגרת אליפות העולם במרוצי סיבולת בקטגוריית ה-LMP2.
לקראת עונת 2019 נשאר באליפות, אך עבר להתחרות עבור קבוצת ART[8]. במאי אותה שנה עזב את תוכנית הפיתוח נהגים של קבוצת מקלארן[9]. במהלך העונה השיג ארבעה ניצחונות ושמונה פודיומים נוספים וזכה באליפות כשנותרו עוד שני מרוצים לסיום העונה.
פורמולה אי עריכה
בדצמבר 2019 הוצג כאחד משני הנהגים בעונת הבכורה של מרצדס באליפות הפורמולה אי, לצידו של סטופל ונדורן[10]. ההישג הטוב ביותר בעונה הגיע במרוץ סיום העונה אותו סיים במקום השני והגיע לראשונה באליפות לפודיום.
עונת 2020/2021 נפתחה עם ניצחון בערב הסעודית[11]. ניצחון נוסף בולנסיה, המרוץ החמישי בעונה, העלה אותו לראש טבלת הנהגים. הוא איבד את ההובלה אחרי צמד מרוצים בהם לא צבר ניקוד ושב לראש הטבלה רק לקראת סיום העונה, אחר שזכה בפודיום כפול במרוצים שהתקיימו בלונדון (פעמיים מקום שני). בסיום העונה זכה בתואר האליפות, התואר הראשון של קבוצת מרצדס בקטגוריה[12].
פורמולה 1 עריכה
במהלך האימונים המקדימים לקראת גרנד פרי איטליה בעונת 2022 אלכס אלבון, נהגה של קבוצת ויאלימס ונאלץ לעבור ניתוח להוצאת התוספתן. דה פריס החליף אותו באימון השלישי, במקצה הדירוג ובמרוץ, אותו סיים במקום התשיעי וצבר נקודות בכורה באליפות[13]. באוקטובר 2022 הוחתם כמחליפו של פייר גאסלי בקבוצת אלפאטאורי החל מעונת 2023[14]. ביולי 2023, לאחר עשרה מרוצים, הודיעה הקבוצה על פיטוריו של דה פריס. במקומו הוחתם דניאל ריקארדו[15].
בחזרה לפורמולה אי עריכה
בספטמבר 2023 הוחתם על ידי קבוצת מהינדרה, לצידו של אדוארדו מורטרה, לקראת העונה העשירית של אליפות הפורמולה אי[16].
סטטיסטיקה עריכה
פורמולה 1 עריכה
| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | אלפאטאורי | בחריין | ערב הסעודית | אוסטרליה | איטליה | ארצות הברית | ספרד | מונקו | אזרבייג'ן | קנדה | בריטניה | אוסטריה | צרפת | הונגריה | בלגיה | הולנד | איטליה 9 |
סינגפור | יפן | ארצות הברית | מקסיקו | ברזיל | איחוד האמירויות הערביות | 21 | 2 |
| 2023 | אלפאטאורי | בחריין 14 |
ערב הסעודית 14 |
אוסטרליה 15 |
אזרבייג'ן פרש |
ארצות הברית 18 |
מונקו 12 |
ספרד 14 |
קנדה 18 |
אוסטריה 17 |
בריטניה 17 |
הונגריה | בלגיה | הולנד | איטליה | סינגפור | יפן | קטר (מדינה) | ארצות הברית | מקסיקו | ברזיל | ארצות הברית | איחוד האמירויות הערביות | 21 | 0 |
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ניק דה פריס, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ניק דה פריס, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ניק דה פריס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ניק דה פריס, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ניק דה פריס, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ניק דה פריס], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ניק דה פריס, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ניק דה פריס, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ניק דה פריס, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ניק דה פריס, באתר פינטרסט
- ניק דה פריס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- ניק דה פריס, באתר olympedia.org
- ניק דה פריס, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר Swimrankings
- ניק דה פריס, באתר התאחדות ההתעמלות הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר הפדרציה הבין-לאומית להרמת משקולות
- ניק דה פריס, באתר התאחדות הקליעה הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר התאחדות הסיף הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר Sailing.org
- ניק דה פריס, באתר התאחדות הקאנו הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר Cycling Archives
- ניק דה פריס, באתר פדרציית הרכיבה הבין-לאומית
- ניק דה פריס, באתר BoxRec
- ניק דה פריס, באתר United World Wrestling
- ניק דה פריס, באתר איגוד הג'ודו העולמי
- ניק דה פריס, באתר SwimSwam
- ניק דה פריס, באתר ליגת היהלום
- ניק דה פריס, באתר Track and Field (גברים)
- ניק דה פריס, באתר Track and Field (נשים)
- ניק דה פריס, באתר נבחרת ארצות הברית באתלטיקה
- ניק דה פריס, באתר WWE.com להיאבקות מקצועית
- ניק דה פריס, באתר Online World of Wrestling
- ניק דה פריס, באתר הליגה NFL.com
- ניק דה פריס, באתר פדרציית הכדוריד האירופאית
- ניק דה פריס, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- ניק דה פריס, באתר מרוצי אופנועי גרנד פרי
- ניק דה פריס, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- ניק דה פריס, באתר פיד"ה (באנגלית)
- ניק דה פריס, באתר האיגוד הישראלי לשחמט
- ניק דה פריס, באתר פדרציית הקשתות העולמית
- ניק דה פריס, באתר ה-WTA
- ניק דה פריס, באתר ה-ATP
- ניק דה פריס, באתר ה-ITF
- ניק דה פריס, באתר גביע הפדרציה
- ניק דה פריס, באתר גביע דייוויס
- ניק דה פריס, באתר היכל התהילה של הטניס
- ניק דה פריס, באתר ארכיון הטניס
- ניק דה פריס, באתר הפדרציה העולמית לטניס שולחן
- ניק דה פריס, באתר הפדרציה העולמית לבדמינטון
- ניק דה פריס, באתר The Hendon Mob
- ניק דה פריס, באתר Global Poker Index
- ניק דה פריס, באתר אליפות העולם בפוקר
- ניק דה פריס, באתר סבב הפוקר העולמי
- ניק דה פריס, באתר סבב טריטון
- ניק דה פריס, באתר JudoInside.com
- ניק דה פריס, באתר אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC)
- ניק דה פריס, באתר בלאטור
- ניק דה פריס, באתר שרדוג
- ניק דה פריס, באתר טאפולוגי
- ניק דה פריס, באתר הוועד האולימפי בישראל
- ניק דה פריס, באתר Baseball-Reference.com MLB
- ניק דה פריס, באתר Baseball-Reference.com ליגות אחרות
- ניק דה פריס, באתר ESPN.com MLB
- ניק דה פריס, באתר MLB.com
- ניק דה פריס, באתר The Baseball Cube
- ניק דה פריס, באתר World Rowing
- ניק דה פריס, באתר World Aquatics
- ניק דה פריס, באתר Paralympic.org
הערות שוליים עריכה
- ^ F1 - McLaren signs 14-year old Nyck de Vries , Racedepartment.com, 22 January 2010
- ^ CIA-FIA World Karting Championship 2010
- ^ McLaren junior Nyck de Vries joins DAMS for 2015 FR3.5 season, Autosport, 20 October 2014
- ^ Nyck de Vries gets ART GP3 drive for 2016, Paddockscout.com, 24 February 2016
- ^ Rapax to field Cecotto and McLaren junior de Vries in F2 2017, Motorsport.com, 11 March 2017
- ^ De Vries, Deletraz switch places for rest of F2 season, Motorsport.com, 23 August 2017
- ^ McLaren's de Vries joins 2018 Prema F2 line-up, Motorsport.com, 27 November 2017
- ^ Nyck de Vries makes ART switch for 2019 F2 season, Formulascout, 28 November 2018
- ^ De Vries no longer associated with McLaren, Motorsport.com, 6 May 2019
- ^ Mercedes signs Vandoorne, de Vries for debut FE season, Motorsport.com, 11 September 2019
- ^ Doc 65 - Final Classification Race
- ^ De Vries and Mercedes claim Formula E world titles, The Race, 15 August 2021
- ^ Nyck de Vries to replace unwell Alex Albon at Italian Grand Prix, ESPN, 10 September 2022
- ^ De Vries lands full-time F1 drive with AlphaTauri for 2023, Motorsport.com, 8 October 2022
- ^ Ricciardo to replace De Vries at AlphaTauri from the Hungarian Grand Prix, Formula1.com, 11 July 2023
- ^ De Vries in Formula E return with Mahindra alongside Mortara, Motorsport.com, 27 September 2023