ניקולא אנלקה
פעולות נוספות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| אנלקה במדי צ'לסי | ||||
| אנלקה במדי צ'לסי | ||||
| לידה |
14 במרץ 1979 (גיל: 47) לה שסנאי שבצרפת | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ניקולא סבסטיאן אנלקה | |||
| גובה | 1.85 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ניקולא סבסטיאן אנלקה (בצרפתית: Nicolas Sebastien Anelka; נולד ב-14 במרץ 1979 בוורסאיי) הוא כדורגלן עבר צרפתי, ששיחק בעמדת החלוץ. לאורך הקריירה שלו, במהלכה שיחק בקבוצות רבות, נבחר אנלקה פעמיים לנבחרת העונה בפרמייר ליג וזכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית ב-1999. הוא שיחק גם בנבחרת צרפת עד שנת 2010, עמה השתתף בשתי אליפויות אירופה.
קריירת המועדונים עריכה
תחילת הקריירה עריכה
בנערותו שיחק אנלקה במסגרת אקדמיית הכדורגל הצרפתית "קלייר פונטין". ב-1995 הוא עבר לשחק במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל פריז סן-ז'רמן, וגילה יכולות כישרוניות כחלוץ. הוא ערך מספר הופעות לסירוגין גם בקבוצה הבוגרת של פריז סן-ז'רמן.
בפברואר 1997 בגיל 17, הועבר אנלקה למועדון האנגלי ארסנל תמורת כחצי מיליון לירות שטרלינג, והחל לשחק תחת המאמן החדש ארסן ונגר. את שערו הראשון במדי ארסנל הוא כבש בניצחון 3–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד. במהלך עונת 1996/1997 קיבל אנלקה הופעות מועטות בארסנל, אך בעונת 1997/1998 הוא הפך לשחקן קבע בקבוצה הבוגרת של המועדון, לאחר פציעתו הארוכה של איאן רייט. אנלקה לקח חלק חשוב בזכייה של ארסנל ב"דאבל" - אליפות הפרמייר ליג וגביע ה-FA בעונה אחת, ואף כבש שער בניצחון 2–0 על ניוקאסל יונייטד בגמר הגביע.
בעונת 1998/1999 הגיע אנלקה לשיאו במדי ארסנל, כאשר כבש 17 שערים ב-35 משחקי ליגה. באותה עונה הוא זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית, וכן נכלל בנבחרת העונה בפרמייר ליג. על אף שנתלו באנלקה ציפיות רבות, ארסנל לא זכתה בעונה זו באף תואר, ולא הצליחה להגיע לשלב גבוה גם בליגת האלופות. בסך הכול שיחק אנלקה 90 פעמים וכבש 28 שערים בכל המסגרות, בשלוש עונות בהן שיחק בארסנל.
ריאל מדריד עריכה
בקיץ של 1999 הועבר אנלקה לקבוצת ריאל מדריד הספרדית, תמורת 22.3 מיליון לירות שטרלינג. העברה זו רשמה את סכום השיא דאז של העברה בתולדות המועדון.
בתחילת דרכו בריאל מדריד הפגין אנלקה יכולת מרשימה, אך בהמשך התקשה להסתגל לקבוצה והסתכסך עם האוהדים, חבריו לקבוצה והמאמן החדש ויסנטה דל בוסקה. הוא אף קיבל השעיה ל-45 ימים במהלך העונה, לאחר שסירב לקחת חלק באימון הקבוצה. אנלקה הוחזר בסופו של דבר לסגל והחל להצטיין לקראת סיום העונה, כאשר היה חלק חשוב בזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות לעונת 1999/2000 - הוא כבש שערים חשובים בשני משחקי חצי הגמר נגד באיירן מינכן, ופתח בהרכב במשחק הגמר מול ולנסיה. אף על פי כן, הוא עזב את המועדון כבר לאחר עונה אחת.
חזרה לפריז, ומעבר בקבוצות רבות עריכה
בקיץ 2000 חזר אנלקה למועדון נעוריו, פריז סן-ז'רמן, תמורת סכום שהוערך ב-20 מיליון לירות שטרלינג, וחתם לראשונה על חוזה מקצועני במועדון. בעונתו הראשונה בפריז, 2000/2001, הוא כבש שמונה שערים, ולא הגיע עם הקבוצה לאף הישג משמעותי. במהלך העונה שלאחר מכן הוא כבש שני שערי ליגה בלבד ב-12 משחקים, עד שהושאל לליברפול בינואר 2002.
בליברפול אנלקה הבקיע 4 שערי ליגה בלבד באנגליה עד לסיום העונה וליברפול סיימה במקום השני בפרמייר ליג. מאמן ליברפול ז'ראר הוייה לא הציע לאנלקה חוזה בסיום העונה.
בפתיחת עונת 2002/2003 אנלקה הצטרף לקבוצת מנצ'סטר סיטי שאותה אימן קווין קיגן. הסכום שבו נרכש על ידי הסיטי, 13 מיליון לירות שטרלינג, היה גם הוא שיא מועדון. בעונה זו הוא כבש 13 שערים לזכות מנצ'סטר סיטי. בעונת 2003/2004 הוא המשיך את יכולתו הטובה כאשר כבש 16 שערים, מה שלא מנע את העונה החלשה של קבוצתו, שסיימה באזור התחתית של טבלת הפרמייר ליג.
לאחר שכבש שבעה שערים ב-19 משחקים במהלך חצי העונה שלאחר מכן במדי מנצ'סטר סיטי, הושאל אנלקה בינואר 2005 לקבוצת פנרבחצ'ה הטורקית, תמורת 7 מיליון לירות שטרלינג. כבר באותה עונה הוא סייע לפנרבחצ'ה לזכות באליפות ליגת העל הטורקית. הוא החליט להישאר בפנרבחצ'ה גם בעונת 2005/2006, וכך חזר להשתתף בליגת האלופות. בעונתו השנייה בפנרבחצ'ה כבש 10 שערים במסגרת הליגה, אך הקבוצה איבדה את האליפות בטורקיה לטובת גלאטסראיי.
בולטון וונדררס וצ'לסי עריכה
באוגוסט 2006 חזר אנלקה פעם נוספת לכדורגל האנגלי, כאשר חתם בקבוצת בולטון וונדררס תמורת 8 מיליון לירות שטרלינג, שיא העברה בתולדות בולטון. בעונת 2006/2007 היה אנלקה הכובש המוביל של בולטון עם 11 שערי ליגה, וסייע לקבוצה לסיים במקום השביעי בפרמייר ליג, שהקנה לה השתתפות בסיבוב הראשון של גביע אופ"א. במהלך עונה זו ובמהלך הקיץ של 2007 הביע אנלקה את רצונו לעבור לקבוצת פרמייר ליג בכירה, אך לאחר שכנועים לגבי עתידו בבולטון ממאמנו סמי לי, הוא חתם על חוזה חדש בבולטון עד לשנת 2011.
אנלקה פתח היטב את עונת 2007/2008, ועד לפגרת החורף כבש עשרה שערי ליגה ב-18 משחקים. עם זאת, חצי העונה הייתה חלשה במיוחד עבור בולטון, שהתמקמה בתחתית הפרמייר ליג ונמצאה בסכנת ירידה לליגת המשנה. בינואר 2008 נמכר אנלקה למועדון הצמרת צ'לסי תמורת 15 מיליון לירות שטרלינג. צ'לסי הייתה זקוקה במיוחד לשירותיו באותו זמן, מאחר ששניים משחקני ההתקפה החשובים שלה, דידייה דרוגבה וסלומון קאלו, נעדרו בשל השתתפות בגביע אפריקה.
כבר בתחילת דרכו בצ'לסי הבקיע אנלקה שערים: שער נגד ויגאן את'לטיק בגביע ה-FA, ונגד פורטסמות' במסגרת הליגה. אף על פי כן, הוא הפגין בהמשך יכולת מאכזבת, ולא כבש אף שער נוסף עבור צ'לסי עד לסיום העונה. במשחק הגמר של ליגת האלופות באותה עונה, מול מנצ'סטר יונייטד, הפסידה צ'לסי בדו-קרב בעיטות עונשין. אנלקה בעט את הפנדל המכריע, שנעצר על ידי אדווין ואן דר סאר.
את עונת 2008/2009 פתח אנלקה בצורה מרשימה לאחר פציעתו של דרוגבה, והבקיע שערים רבים לזכות קבוצתו, שנאבקה על אליפות הפרמייר ליג. אנלקה סיים את העונה עם 19 שערי ליגה, שזיכו אותו בתואר מלך השערים של הפרמייר ליג, וכן נכלל בנבחרת העונה בליגה האנגלית. הוא שותף בכל משחקיה של צ'לסי גם בליגת האלופות, וכבש שני שערים שסייעו לצ'לסי להגיע עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי ברצלונה. בסך הכול הוא כבש 25 שערים בכל המסגרות.
בעונה הבאה, 2009/2010, כבש אנלקה 11 שערים במסגרת הפרמייר ליג ו-15 בכל המסגרות, וסייע לצ'לסי לזכות ב"דאבל" הראשון בתולדותיה של אליפות וגביע ה-FA. בכך הפך אנלקה לאחד משלושה שחקנים שזכו באליפות הפרמייר ליג עם שתי קבוצות שונות, יחד עם הנינג ברג ואשלי קול. לאחר שובו של דרוגבה מהשתתפות בגביע אפריקה שימש אנלקה בעיקר בתור קיצוני התומך בחלוץ ומשום כך עבר תקופה ארוכה ללא כיבושי שערים, אך כבש פעמיים בניצחון 8–0 על ויגאן את'לטיק שהבטיח לקבוצה את האליפות.
שלהי הקריירה עריכה
ב-1 בינואר 2012 חתם אנלקה בקבוצת שאנגחאי שנחווה הסינית, שם שיתף פעולה עם דידייה דרוגבה. אנלקה חתם כמאמן-שחקן[1].
ב-26 בינואר 2013 הושאל אנלקה ליובנטוס האיטלקית, מקבוצתו שאנגחאי שנחווה, וזאת עד לתום העונה.
ב-4 ביולי 2013 חתם אנלקה בוסט ברומיץ' אלביון לשנה.
ב-28 בדצמבר "חגג" אנלקה הבקעת שער בתנועת "קנל" הנחשבת למחווה אנטישמית[2], ונענש בהשעייה ל-5 משחקים ובקנס בסך 80,000 שטרלינג.
בספטמבר 2014 חתם אנלקה במומבאי סיטי מליגת ה-ISL ההודית. בעונתו השנייה במועדון מונה למאמן-שחקן. בתום העונה הודיע אלנקה על פרישה ממשחק פעיל.
נבחרת לאומית עריכה
בצעירותו שיחק אנלקה בנבחרת צרפת עד גיל 20, והשתתף עמה באליפות העולם לנוער ב-1997. באפריל 1998 הוא החל לשחק בנבחרת הלאומית של צרפת, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול נבחרת שוודיה. את שערו הראשון הוא כבש במשחק מול נבחרת רוסיה במסגרת מוקדמות יורו 2000. אנלקה נכלל בסגל הנבחרת גם ליורו עצמו, שהיה הטורניר הנבחרות הגדול הראשון שלו. להוציא משחק הגמר, הוא פתח בהרכב בכל משחקיה של צרפת ביורו, וסייע לה לזכות בטורניר.
אנלקה השתתף עם נבחרת צרפת גם בגביע הקונפדרציות ב-2001. הוא כבש שער אחד במסגרת שלב הבתים, נגד נבחרת קוריאה הדרומית, וזכה עם צרפת גם בטורניר זה. על אף הפתיחה הטובה של הקריירה הבינלאומית שלו, אנלקה איבד בהמשך את מקומו בנבחרת, וכמעט שלא זומן לסגלה במשך כחמש שנים. הסיבה העיקרית לכך הייתה חוסר הצלחתו לבסס את מקומו במועדון אחד, מה שפגע ביכולת המשחק שלו. כאשר החלוץ ג'יבריל סיסה נפצע ולא יכול היה להשתתף במונדיאל 2006, הועדף סידני גובו על פני אנלקה בתור מחליפו של סיסה בסגל למונדיאל.
אנלקה הוחזר לסגל הנבחרת על ידי ריימונד דומאנק בתחילת משחקי מוקדמות יורו 2008. במהלך הקמפיין הוא כבש ארבעה שערים, כולל שערים בשני ניצחונות חשובים במיוחד -1–0 על ליטא במרץ 2007, ו-2–0 על אוקראינה ביוני אותה שנה. הוא סייע לצרפת להעפיל ליורו, ונכלל בסגל הנבחרת גם לטורניר עצמו. במהלך הטורניר הוא שותף בכל שלושת משחקיה של צרפת בשלב הבתים, ולא הצליח למנוע את הדחתה כבר בשלב זה.
בטורניר מונדיאל 2010 פתח אנלקה בשני המשחקים הראשונים של נבחרתו - תיקו מול אורוגוואי והפסד למקסיקו. במהלך מחצית המשחק השני קילל את מאמנו דומאנק, ונופה מסגל הנבחרת באופן מיידי. צרפת הודחה כבר בשלב הבתים, ולאחר הטורניר הושעה אנלקה על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית ל-18 משחקים בנבחרת. ב-31.3.2011, פרש מהנבחרת.
חייו האישיים עריכה
אנלקה נשוי לכוריאוגרפית הבלגית ברברה טאוסיה, להם שני ילדים, קאיס וקאהיל. בשנת 2004, אנלקה התאסלם במהלך שהותו באיחוד האמירויות הערביות ואימץ את השם בילאל עבדול-סלאם[3]. אנקלה סיפר לעיתונאים כי במהלך חודש הרמדאן קיים את מצוות הצום, אולם לאחר שנוכח להבין כי הוא נפצע בתדירות גבוהה יותר בימי הצום, החליט לוותר על קיום המצווה.
באוגוסט 2020 יצא סרט תיעודי בנטפליקס בשם "אנלקה: שנוי במחלוקת", הסוקר את הקריירה ובעיקר את התקריות ובעיות המשמעת בהן היה מעורב במהלכה.
תארים עריכה
|
|
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg ניקולא אנלקה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png ניקולא אנלקה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ניקולא אנלקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg ניקולא אנלקה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg ניקולא אנלקה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D ניקולא אנלקה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg ניקולא אנלקה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg ניקולא אנלקה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg ניקולא אנלקה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png ניקולא אנלקה, באתר פינטרסט
- ניקולא אנלקה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ניקולא אנלקה, באתר Transfermarkt
- ניקולא אנלקה, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- ניקולא אנלקה, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- ניקולא אנלקה, באתר Soccerway
- ניקולא אנלקה, באתר BDFutbol
- ניקולא אנלקה, באתר WorldFootball.net
- ניקולא אנלקה, באתר National Football Teams
- ניקולא אנלקה, באתר FootballDatabase.eu
- ניקולא אנלקה, באתר ESPN
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל השופט, באתר Transfermarkt
- דף השחקן, באתר הרשמי של צ'לסי
- אבנר שביט, כשניקו התחיל לדבר: הדוקו החדש של נטפליקס מאפשר לכדורגלן הכי מושמץ להגן על עצמו, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ מאמן-שחקן, אחד שהוא גם מאמן את הקבוצה וגם משחק בקבוצה
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., צפו: אנלקה כבש - וחגג בתנועה ניאו-נאצית, באתר ynet, 28 בדצמבר 2013
- ^ כתבה על ניקולא אנלקה באתר עיתון הגארדיאן
| זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית | |
|---|---|
|
| מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
|---|---|---|
| הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
| פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד • 2025: סלאח • 2026: האלנד | |
| נבחרת צרפת – יורו 2000 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 אנלקה • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 וילטור • 14 מיקו • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 ראמה • מאמן: למר |
צרפת | |
| נבחרת צרפת – יורו 2008 | ||
|---|---|---|
|
1 מנדנדה • 2 בומסונג • 3 אבידל • 4 ויירה • 5 גאלאס • 6 מאקללה • 7 מאלודה • 8 אנלקה • 9 בנזמה • 10 גובו • 11 נאסרי • 12 הנרי • 13 אברה • 14 קלרק • 15 תוראם • 16 פריי • 17 סקילאצ'י • 18 גומיס • 19 סניול • 20 טולאלאן • 21 דיארה • 22 ריברי • 23 קופה • מאמן: דומאנק |
צרפת | |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 לוריס • 2 סאניה • 3 אבידל • 4 רבייר • 5 גאלאס • 6 פלאנוס • 7 ריברי • 8 גורקוף • 9 סיסה • 10 גובו • 11 ז'יניאק • 12 הנרי • 13 אברה • 14 טולאלאן • 15 מאלודה • 16 מנדנדה • 17 סקילאצ'י • 18 דיארה • 19 דיאבי • 20 ולבואנה • 21 אנלקה • 22 קלישי • 23 קראסו • מאמן: דומאנק |
צרפת | |