Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ניל טננט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ניל טננט
סוגה סינת'-פופ • אלקטרופופ • דאנס • דיסקו • דאנס אלטרנטיבי
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Neil Tennant Hyde Park 2019 (cropped).jpg
ניל טננט בהייד פארק, לונדון, 2019

ניל פרנסיס טננט (באנגלית: Neil Francis Tennant; נולד ב-10 ביולי 1954) הוא זמר-יוצר בריטי, והסולן של צמד הסינת'-פופ הבריטי פט שופ בויז, אותו הקים עם כריס לואו בשנת 1981.

טננט טבע את המונח Imperial phase בהתייחסו לתקופה שבה מוזיקאים נחשבים בשיאם המסחרי והיצירתי בו זמנית.[1][2]

ביוגרפיה עריכה

ניל טננט נולד וגדל בעיירת הדייגים נורת' שילדס, בצפון-מזרח אנגליה. הוא ניגן בנעוריו בגיטרה ובצ'לו ולמד בתיכון קתולי לבנים בעיר ניוקאסל הסמוכה לעיר הולדתו. השיר "It's a Sin" של הצמד נכתב בהשראת תקופת לימודיו והתמודדותו עם החינוך הנוקשה[3] בבית הספר הקתולי.

בגיל 16 ניגן טננט בהרכב המנגן מוזיקת פולק בשם Dust, ובמהלך שנות נעוריו אף היה חבר בקבוצת תיאטרון בניוקאסל.

ב-1975 סיים טננט לימודי תואר ראשון בהיסטוריה והחל לעבוד כעורך בשלוחה הבריטית של מארוול קומיקס, שהייתה אחראית בין היתר להתאים את התכנים של חוברות הקומיקס האמריקאיות לקהל הבריטי. במסגרת עבודתו זו כתב מדי פעם תכנים לחוברת וראיין כוכבי רוק כמו מארק בולאן[4] ואלכס הארווי. ב-1977 עבר להוצאה לאור המתמחה בהוצאת ספרי הדרכה, שם ערך ספר לימוד גיטרה וספרי תחביבים ביתיים. לאחר מכן עבד טננט ב־ITV Books (חטיבה בתוך חברת התקשורת הבריטית ITV) שם ערך את מדריך הטלוויזיה. באוגוסט 1981 פגש את כריס לואו והם החלו לכתוב סקיצות לשירים. במהלך עבודתו של טננט ב־ITV Books נוצר קשר מקצועי בינו לבין המעצב הגרפי של מגזין ה-Smash Hits, וב-1982 הוצעה לטננט עבודה במגזין כעורך מדור חדשות הפופ. ב-1983 קודם טננט לתפקיד של עורך משנה במגזין וטס לניו-יורק כדי לראיין את חברי להקת הפוליס. טננט ניצל את זמן שהותו בניו-יורק, יזם פגישה עם המפיק המוזיקלי בובי אורלנדו, ושיכנע אותו להפיק לפט שופ בויז את סינגל הבכורה West End Girls.

שיתופי פעולה מוזיקליים עצמאיים בולטים עריכה

  • בשנת 2024 שיתף פעולה עם דייוויד גילמור בשיר Zero Hour‏.[5]
  • בשנת 2023 עשה קולות רקע בשיר Skydive של הראפר Casisdead.[6]
  • בשנת 2017 שר עם כריסי היינד והפריטנדרס את השיר Let's Get Lost.[7]
  • בשנת 2014 עשה קולות רקע בשיר ?Were You There של Diamond Version.[8]
  • בשנת 2008 שר עם להקת הקילרס ואלטון ג'ון את השיר Joseph, Better You than Me.[9]
  • בשנת 2007 הפיק עם רופוס ויינרייט את אלבומו של ויינרייט Release The Stars.[10]
  • בשנת 2006 השתתף בטראק של די ג'יי פרש בשם Throw.[11]
  • בשנת 2005 כתב מילים לשיר ושר בטראק Tranquilizer של הדיג'יי טום סטפנו הידוע בכינוי Superchumbo.[12]
  • בשנת 1998 עשה קולות רקע יחד עם ניל האנון מה-The Divine Comedy בשירו של רובי ויליאמס No Regrets.[13]
  • בשנת 1996 שר עם להקת סוויד שני שירים שהוקלטו בהופעה חיה והופיעו בבי-סייד של הסינגל שלהם Film Star, אחד מהם גרסת כיסוי לשיר Rent של פט שופ בויז, והשני גרסת כיסוי לשיר Saturday Night של סוויד עצמם.[14]
  • בשנת 1992 עשה קולות בשיר של בוי ג'ורג' מפסקול הסרט משחק הדמעות.[15]
  • בין השנים 1989–1994 עבד ניל עם הצמד Electronic. הוא שר ועשה קולות רקע בסינגל הבכורה שלהם[16]Getting Away with It, והיה הזמר המוביל בשיר[17]Disappointed שהופיע בפסקול הסרט עולם מגניב.

ספרים עריכה

בשנת 2018 יצא לאור ספרו One Hundred Lyrics and a Poem[18] – אסופה של 100 שירים של הפט שופ בויז, עם טקסט קצר של ניל טננט על כל אחד משירי הצמד. הספר מסתיים ביצירה בת ארבע שורות שחיבר טננט.

חיים אישיים והשקפות עריכה

ניל טננט יצא מהארון בשנת 1994 בראיון למגזין הבריטי ה-Attitude.[19] טננט לא מרבה לדבר מאז על חייו האישיים. טננט היה אחד מהפטרונים של קרן האיידס של אלטון ג'ון,[20]Elton John AIDS Foundation. בשנת 1998 נמנה טננט עם התורמים הגדולים של מפלגת הלייבור הבריטית, אולם בשנת 2005 חשף כי הצביע למפלגה הליברל-דמוקרטית בטענה כי התפכח בעקבות תוכנית תעודות הזהות לכל אזרח[21] של מפלגת הלייבור.

יחס לישראל עריכה

ניל טננט הגיע לישראל מספר פעמים במסגרת הופעות הצמד. בחודש יוני 2013 לפני הופעת הצמד בישראל נשמעו קולות מחאה שהשוו את ישראל לאפרטהייד בדרום אפריקה וקראו לצמד לבטל את הופעתם בארץ. תגובתו של טננט שלא הסכים עם ההשוואה של ישראל למדינת אפרטהייד פורסמה בדף הפייסבוק של הצמד.[22]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ניל טננט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Quietus, Pet Shop Boys — Please & Actually & Introspective: reissues, The Quietus, ‏2018-03-07 (ב־English)
  2. ^ Tom Ewing, Imperial, Pitchfork, ‏2010-05-28 (ב־English)
  3. ^ SMF, “It’s a Sin” by Pet Shop Boys, Song Meanings and Facts, ‏2019-08-14 (ב־English)
  4. ^ FFF: The time Neil Tennant interviewed Marc Bolan for Marvel Comics - Steve Pafford, ‏2023-09-30 (ב־English)
  5. ^ Neil Tennant And David Gilmour
  6. ^ CASisDEAD – Famous Last Words
  7. ^ Pretenders* Feat. Neil Tennant – Let's Get Lost
  8. ^ Diamond Version // Neil Tennant – Were You There?
  9. ^ The Killers Feat. Elton John And Neil Tennant – Joseph, Better You Than Me
  10. ^ Rufus Wainwright – Release The Stars
  11. ^ DJ Fresh* – Escape From Planet Monday
  12. ^ Superchumbo – Wowie Zowie
  13. ^ Robbie Williams – No Regrets
  14. ^ Suede – Filmstar
  15. ^ Various – The Crying Game (Original Motion Picture Soundtrack)
  16. ^ Electronic – Getting Away With It...
  17. ^ Electronic – Disappointed
  18. ^ Neil Tennant, One hundred lyrics and a poem: 1979-2016, London: Faber & Faber, 2018, ISBN 978-0-571-34890-9
  19. ^ Attitude Magazine, Attitude Archive | Neil Tennant's 1994 coming out interview, Attitude, ‏2017-09-07 (ב־English)
  20. ^ Our Patrons - Elton John AIDS Foundation, web.archive.org, ‏2013-08-24
  21. ^ יואב בורנשטיין, בשבחי האנונימיות, באתר כלכליסט, 19 במאי 2014
  22. ^ Pet Shop Boys - Incoming PET TEXT from Neil... | פייסבוק, באתר www.facebook.com
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ניל_טננט&oldid=933365"