Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נחל שקמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל שקמה
שיטפון בנחל שקמה מתחת כביש 232, 25 בנובמבר 2025
שיטפון בנחל שקמה מתחת כביש 232, 25 בנובמבר 2025
מידע כללי
אורך 60 ק"מ
מוצא גבעות להב
שפך הים התיכון ליד זיקים
מדינות באגן הניקוז ישראל
(למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שם}} רגילה)
[[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|מפה}}|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=רוחב|אורך=|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%;">
 
{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|פירוט|מוגדלת=לא|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}/100///0/0//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}/נחל שקמה}}

<mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="12">[]</mapframe>

נַחַל שִׁקְמָהערבית: ואדי אל-חַסִי), הוא נחל אכזב בדרום שפלת יהודה העובר דרך מישור החוף הדרומי ונשפך לים התיכון. אורכו של הנחל כ-60 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-750 קמ"ר[1].

גאוגרפיה עריכה

קובץ:SHIKMA.JPG
שרידי גשר רכבת מעל לנחל פורה, 1/08

ראשיתו של הנחל בגבעות להב ממזרח לקיבוץ דביר. הנחל זורם לכיוון צפון מערב בין גבעות פורה לגבעות רוחמה, עד לתל חסי שם נשפך אליו נחל אדוריים, והנחל פונה מערבה וזורם בעמק נחל שקמה, חוצה את אזור רכסי הכורכר גברעם-נירעם, וסמוך לאור הנר פונה שוב לצפון מערב, מקבל את נחל חנון צפונית–מזרחית לנתיב העשרה, ונשפך לים התיכון מערבית לקיבוץ זיקים. בפועל, נאגרים מי השיטפונות הזורמים בנחל במאגר שקמה מדרום לזיקים, ורק עודפיהם זורמים לים.

הנחל עובר בסמוך ליישובים דביר, תלמים, אור הנר, ארז, נתיב העשרה וזיקים. אתרים נוספים הסמוכים לנחל הם תל מלחה, באר שקמה, תל נגילה, תל חסי, ותל שקף.

מסלולי טיול עריכה

מקיבוץ דביר ועד סמוך למחלף קמה עובר בצמוד לנחל קטע משביל ישראל.

דרך נוף נחל שקמה מתאימה לתנועה ברגל וברכב. על אף שמה, ברובה אינה עוברת בסמוך לנחל. זוהי דרך עפר היוצאת משמורת פורה, עוברת ליד מאגר פורה, הגשר הטורקי מעל נחל פורה (יובל של נחל שקמה), תל נגילה וחורבת מרשן. כקילומטר וחצי מערבית לחורבת מרשן הדרך נצמדת לערוץ נחל שקמה עמו היא ממשיכה עד לקיבוץ אור הנר. הדרך מתחברת שוב לתוואי הנחל בחציית כביש 34, חוצה בסמוך לנחל את כביש 4 ומסתיימת ליד קיבוץ כרמיה. הדרך מסומנת במפות בכחול ובשטח באמצעות עמודונים.

היסטוריה עריכה

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן באזור, תיעד את השרידים העתיקים באזור, ואת חציית נחל שקמה (לו הוא קרא "נהר אריביה" כשם הכפר הערבי הרביא שהיה ממוקם בשפך הנחל). גרן כתב:”בשעה וחמש עשרה דקות הגענו לשפך נהר אריביה המכונה גם נהר עסקלאן. במקום הזה, בתוך חצי עיגול נרחב למדי שמתקבל כאן מתוואי החוף, הוא יוצר כמין ברכה המפותלת כמה נפתולים צפופים, ומימיה נראים עומדים...בשעה שמונה וחמש עשרה דקות עברנו חורבות בשם ח'רבת אמאריס. הן לא בולטות לעין ומכסות גבעת חול החולשת על החוף מגובה שנים עשר מטר בקירוב...בשעה שמונה ושלושים דקות הגענו לעוד ח'רבה, ונאמר לי כי שמה ח'רבת אם אשקף. על פני כל האתר הזה פזורים חרסים מעורבים עם כתית”[2].

ב-19 בדצמבר 1966 נספו שני חיילי צה"ל כאשר משאית צבאית נסחפה בעת שיטפון בנחל. זרם השיטפון הוערך ב-500 קוב בשנייה. כתב העיתון דבר תיאר:

בשעות אחדות זורמים באפיקו מיליוני קובים מים, הסוחפים עמם במהירות עצומה אבני ענק ועצים עבי-גזע שנעקרו משרשיהם, משום כך נשמע השטפון בנחל שקמה כרעש של טור טנקים הממהר לקראת האויב... עתה רוגע הנחל...ויהי שוב ואדי צר ויבש המתפתל כנחש על פני האדמה

[3].

בסוף שנת 1978 התגלה גז טבעי בקידוח שבוצע באזור הנחל, אחר כך בוצעו שני קידוחים נוספים בהם לא נמצא גז והפרויקט הוכרז כלא כלכלי[4].

בסוף מאי 2024 קרס מתקן טיהור שפכים שדרות-שער הנגב, ומאז ועד ינואר 2025 זרמו לנחל שפכים וקולחין ירודים בכמות המוערכת בחצי מיליון קוב. כתוצאה מכך הורה משרד הבריאות לסגור 7 קידוחי מים לאורך תוואי הנחל[5].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה