נחל רביבים
פעולות נוספות
תבנית {{נהר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. נחל רביבים הוא נחל אכזב בצפון הנגב.
תוואי הנחל עריכה
תחילתו במורדותיו המערביים של רכס חתירה. מכאן זורם הנחל לכיוון צפון-מערב, קילומטרים מספר במקביל לכביש שדה בוקר-ירוחם. בהמשכו מתחתר הנחל צפונה לכיוון רכס ירוחם. ממערב לירוחם פונה הנחל מערבה וחוצה את הרכס דרך עמק צר. בקטע זה בנוי סכר אגם ירוחם. בהמשכו חוצה הנחל את קמר הר שחר, ובהמשך חוצה את כביש 211, בקרבת צומת משאבים. הנחל ממשיך לכיוון צפון - מערב לאזור חלוצה, ובקרבתה הוא נשפך אל נחל בשור.[1]
אתרים בקרבת הנחל וסביבתו עריכה
פארק ירוחם הוא יער אורנים, שניטע על ידי הקק"ל מסביב לערוצו העילי של הנחל, בסמוך לירוחם. היער משתרע על פני כ-500 דונם, ומשולבים בו גם עצי פרי המושקים במי קולחין, וכן ניתן למצוא בו פינות לפיקניקים.[2]
פארק גולדה הוא פארק שהוקם על ידי קק"ל כאתר נופש על גבי שרידי מחצבה שפעלה במקום,[3] כחלק משיקום הנוף הפגוע. הפארק משתרע על פני כ-540 דונם וממוקם סמוך לצומת משאבים וקיבוץ רביבים. הפארק קרוי על שמה של גולדה מאיר, שבתה שרה השתייכה למייסדיו של קיבוץ רביבים, הסמוך לפארק. במרכז הפארק עובר הנחל שאורכו כ-170 מטר ורוחבו כ-50 מטר.[4]
גשר הרכבת הטורקי על נחל רביבים עריכה
גשר הרכבת היה חלק ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה שנבנתה על ידי האימפריה העות'מאנית עם תחילת מלחמת העולם הראשונה. אורכו של הגשר היה כ-180 מטר, הוא כלל 18 קשתות ונבנה מאבן חול מקומית. מצפון לו הוקמה תחנת רכבת בשם "ביר אל מחטה" ובקרבתה נחפרה באר לאספקת מים לקטרים.
ב-22 במאי 1917 פוצץ הגשר על ידי הצבא הבריטי. מאז פיצוצו לא שופץ הגשר. פסי הרכבת והאדנים פורקו ורובם שימשו את הטורקים לבניית מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה ושלוחת הרכבת לכפר הוג'. עם הזמן הרסו השיטפונות בנחל חלקים גדולים מאומנות הגשר.
גשר המכוניות (הגשר על שם אריה יחיאלי) שנבנה מעל הנחל ב-2001, כחלק מכביש 40, חצה את מסלול גשר הרכבת וגרם להרס נוסף למבנה.
הגשר הוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל אולם לא נערכו במקום פעולות שימור והרס הגשר נמשך. מצפון ומדרום לגשר ניתן לראות את סוללות העפר שתמכו במסילת הרכבת.
חפירות ארכאולוגיות בסביבות הנחל עריכה
בעקבות פגיעה של כלים חקלאיים בשרידים עתיקים, נערכה בפברואר 2021 חפירה על גדתו הדרומית של הנחל, צפונית-מערבית למועצה האזורית רמת נגב, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ רביבים.
בחפירה נחשף חלקו הדרומי של מבנה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. בסקר שנערך תועדו שרידי המבנה, ובו שישה חדרים, וכן עמוד ושברים של כלי חרס מהתקופות הביזאנטית והאיסלאמית. כ-350 מטרים משם מערבה לאזור החפירה הארכאולוגית נחשפו שרידיהם של מבנים וגת מהתקופה הביזנטית.[5]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שיטפון מדהים בנחל רביבים משנת 2015 An amazing flood in Revivim wadi in the Negev, סרטון בערוץ "שיטפונות בנגב Floods in Israel", באתר יוטיוב (אורך: 00:41)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ מנחם מרקוס (ע), מדריך ישראל החדש: הנגב הצפוני, כרך 14, תל אביב: משרד הביטחון, 2001, עמ' 181-180
- ^ גלעד כרמלי, ביקור בפארק ירוחם - נווה המדבר הכי יפה שלא הכרתם, באתר ynet, 8 בנובמבר 2019
- ^ דודו דיין, טבע הדברים, פארק גולדה: מחצבה נטושה שהפכה לנווה מדבר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2012
- ^ אתר למנויים בלבד אורנית גינת, דווקא עכשיו: טיול בנווה היסטורי בלב המדבר, באתר הארץ, 20 ביוני 2019
- ^ גיליון 135 לשנת 2023נחל רביבים, באתר www.hadashot-esi.org.il
