Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נורית אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית אביב
תקופת פעילות מ-1967
פרופיל ב-IMDb

נורית אביב (נולדה ב-11 במרץ 1945) היא צלמת קולנוע ובמאית החיה בין תל אביב לפריז.

ביוגרפיה עריכה

נורית אביב נולדה בתל אביב להנס חיים פין, אחד מצלמי העיתונות הראשונים שפעלו בארץ, ומגיל צעיר סייעה לאביה במלאכת הצילום.

למדה צילום קולנוע, ב-IDHEC בפריז והייתה לאישה הראשונה שהתקבלה למגמת הצילום. היא הייתה גם האישה הראשונה בצרפת שזכתה להכרה כצלמת מהמכון הלאומי לקולנוע (CNC). כיום היא מלמדת קולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים וכן בפריז ובמינכן.

נורית אביב ביימה 12 סרטים דוקומנטריים. בלב יצירתה העיסוק בשפה. סרטה "משפה לשפה" שפתח את הטרילוגיה על השפה העברית, זכה בשנת 2004 בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב[1]. בשנת 2008 ערך לה המוזיאון "Jeu De Paume" בפריז תערוכת רטרוספקטיבה. בנובמבר 2015 ערך לה "מרכז פומפידו" בפריז רטרוספקטיבה גדולה, ובה הוקרנו 40 סרטים, ובהם סרטים שצילמה, סרטים שביימה וכמה סרטים של במאיות ובמאים שאביב בחרה להזמין. סרטיה מוצגים באופן קבוע בבתי קולנוע בפריז, ההקרנות מלוות בדיונים שמנחים אנשי רוח מתחומים שונים.

אביב צילמה כמאה סרטים עלילתיים ודוקומנטריים, הראשון שבהם הוא הסרט "שבלול" בבימוי בועז דוידזון. בין הבמאים שאיתם עבדה עמוס גיתאי, אנייס ורדה, רנה אליו, ז'ק דוילון, מיכל בת-אדם ("על חבל דק"). ב-1980 צילמה את "מעגלים של שישבת" ביחד עם גדי דנציג.

ב-2023 הוקרן בפסטיבל דוקאביב סרטה של היוצרת זהר ברנט "נורית אביב - אישה עם מצלמה" דיוקן קולנועי של נורית אביב.

סרטים שביימה עריכה

  • 2020: Yiddish
  • 2018׃ Signer
  • 2015: פואטיקה של המוח
  • 2013: בשורות
  • 2011: שפה אחת ודברים אחדים
  • 2008: לשון קודש, שפת חול
  • 2004: משפה לשפה
  • 2004: האלף בית של ברולי בואברה
  • 2002: אובדן
  • 2001: אלנבי, קטע
  • 2000: מילה
  • 1997: מקום, עבודה
  • 1992: השבט האירופאי
  • 1989: כפר קרע, ישראל

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|נורית אביב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה