Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נועה לביא (סוציולוגית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
נועה לביא
לביא בנובמבר 2022
לביא בנובמבר 2022

פרופ' נועה לביא (נולדה ב-28 ביוני 1969) היא סוציולוגית וחוקרת טלוויזיה ישראלית שמתמחה בחקר התרבות והאמנות, פרופ' לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. בעברה הייתה שחקנית.

החל משנת הלימודים ה'תשפ"ו מכהנת כדיקנית בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו.[1]

ביוגרפיה עריכה

לביא נולדה וגדלה בתל אביב לזוג השחקנים והזמרים אריק לביא ושושיק שני. אחותה הצעירה, יעל לביא, היא עיתונאית ובמאית סרטים דוקומנטריים,[2] שביימה סרט על אביהן ששמו "למה לא אמרת לי?".[3]

את בית הספר היסודי עשתה ב"תל נורדוי" ובתיכון למדה בגימנסיה העברית "הרצליה" (סיימה בשנת 1987). במהלך ילדותה, נסעה פעמים רבות עם הוריה לגרמניה שם שיחקו השניים בתיאטרון. במסגרת נסיעות אלה חיה בברלין, מינכן, פרנקפורט, דיסלדורף, בון, המבורג וקלן.

ב-1989 השתתפה בקולות רקע בשירה של אביה "כל החלומות".

כשחקנית עריכה

לביא שירתה בצבא בלהקת פיקוד המרכז.

לאחר שירותה הצבאי למדה בבית הספר למשחק בית צבי, אך עזבה את הלימודים במהלך השנה השלישית.

בשנת 1992 נסעה לניו יורק ללמוד מוזיקה בבית ספר מאנס למוזיקה, וחזרה לארץ ב-1994.

החל משנת 1995 שיחקה כחגית, חברתה של שרון (יעל בר זוהר) באופרת הסבון "רמת אביב גימל", במשך ארבע עונות (התוכנית שודרה בטלעד בימיו הראשונים של הערוץ השני). בשנת 1995 דיבבה בסדרת האנימציה "החבורה של מולי", ומאותה שנה שיחקה את שוש בתוכנית הבובות "החברים של שוש". דמות זו נהפכה לאחר מכן למותג חטיף הבמבה של עלית. בשנת 1998 שיחקה במחזמר "כנר על הגג", יחד עם חיים טופול ובהפקת אברהם דשא (פשנל), בתפקיד חווה, בתו הצעירה של טוביה החולב.

בסוף תקופה זו, השעתה לביא את עיסוקה במשחק, ופנתה לכיוון מקצועי אחר - סוציולוגיה.

כסוציולוגית עריכה

בשנים 1998–2001 למדה לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, וסיימה את לימודיה בהצטיינות (במהלך לימודיה עבדה לפרנסתה כדיילת אוויר בחברת אל על).

בשנים 2001–2005 למדה לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת תל אביב וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה. את עבודת המאסטר, שעסקה בהשלכות תהליכי גלובליזציה כלכלית על תעשיית הטקסטיל בישראל, כתבה בהנחיית פרופ' חיה שטייר ופרופ' אדריאנה קמפ.[4] העבודה פורסמה כמאמר בכתב העת תיאוריה וביקורת.[5]

בשנים 2005–2011 למדה לתואר שלישי, גם כן באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלה נכתבה בהנחיית פרופ' חנה הרצוג ופרופ' מוטי רגב. בעבודת הדוקטור הציגה לביא, בהסתמך על עבודתו של הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה, ניתוח של צמיחת סדרת הדרמה הטלוויזיונית הישראלית לכדי סוגה אמנותית.[6] עבודת הדוקטור פורסמה כספר בהוצאת רסלינג.[7]

בשנת 2012 לאחר סיום לימודיה החלה לעבוד כמרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ומשנת 2019 היא מרצה בכירה במכללה. עמדה בראש המסלול לתקשורת ומדיה בבית הספר לממשל וחברה. ביולי 2025 מונתה לדיקנית בית הספר. באוקטובר 2025 מונתה לפרופ' חבר.

בין השנים 2019–2020 שהתה כמרצה אורחת באוניברסיטת שיקגו ובקיץ 2022 התארחה באוניברסיטת מונטנה מטעם מחלקת המדינה של ארצות הברית (במסגרת תוכנית הקרויה SUSI program – Study of the US Institute).

עבודתה המחקרית עריכה

לביא עוסקת בניתוח המשמעות של איכות אמנותית בשדה הטלוויזיה, תוך הישענות על תיאוריות סוציולוגיות ובהן התיאוריה של פייר בורדייה, "הסוציולוגיה הפרגמטית" של לוק בולטנסקי (אנ'), וגישות מלימודי התקשורת כמו גישת התעשיות היצירתיות/התעשיות התרבותיות. בנוסף עוסקת לביא בניתוח שוק העבודה בתעשיות היצירתיות, ובראשן קולנוע וטלוויזיה.

במחקריה, ניתחה, בעזרת מושגי הסוציולוגיה של התרבות, את היצירות הטלוויזיוניות כנשאיות של הון תרבותי. בעבודותיה הראתה כיצד מתעצבת המשמעות של "טלוויזיה איכותית" בשדה הטלוויזיה בישראל תוך כדי מאבקים בין סוכנים ויוצרים ויוצרות בשדה. כמו כן הראתה כיצד המושגים של "טלוויזיית מציאות" מצד אחד, ו"טלוויזיה איכותית" מן הצד האחר, הם תוצר של הבנייה חברתית. עבודותיה שילבו ראיונות עומק עם יוצרים, יוצרות ומנהלים. בשוק הטלוויזיה המקומי, יחד עם ניתוח ביקורות טלוויזיה בעיתונות וניתוח מדיניות. בשנים 2021–2022 התעניינה לביא בשאלת האיכות המובנית של סדרות בשירותי סטרימינג כגון נטפליקס בשפות שאינן אנגלית. במחקרים אלו מראה לביא כי ההתקבלות של אותן סדרות לקאנון האמנותי של הטלוויזיה הגלובלית תלוי ברשת קשרים של שכבה מעמדית קוסמופוליטית, אשר מטרתה הראשונית היא רווח.[8]

בשנת 2017 זכתה לביא במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע למחקר שנערך בשיתוף עם פרופ' אמל ג'מאל מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.[9] במחקרם בחנו לביא וג'מאל את חוויית החיים והעבודה של שחקנים ויוצרי קולנוע וטלוויזיה מערביי ישראל. מחקר זה, אשר הניב פרסומים אקדמיים רבים, הדגיש את דרגות החופש השונות שיש למיעוט הערבי בתעשיות היצירתיות בישראל.

בשנת 2021 זכתה לביא במענק מחקר מטעם הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל (BSF) יחד עם פרופ' ויקי מאייר (אנ') מהחוג לתקשורת באוניברסיטת טוליין. מחקרן עוסק בהשלכות נגיף קורונה על התעשיות היצירתיות בתל אביב-יפו ובניו אורלינס.

לביא מפתחת את תחום לימודי הצעירים במכללה האקדמית תל אביב-יפו ולאחרונה פרסמה מחקר עם פרופסור עמית קפלן ונוי טל על עמדות בקרב צעירות וצעירים ישראליים לגבי מגדר ומשפחה. המחקר הראה שבני דור ה-Y בישראל הם שמרניים יותר בעמדותיהם מבני דור ה-X. וזאת בניגוד למגמות ברוב העולם המערבי.

במקביל לעבודתה כחוקרת נבחרה לביא מספר פעמים למרצה מצטיינת בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. כמו כן, ב-2016 זכתה להימנות עם 50 המרצים והמרצות המשפיעים בישראל על פי סקר של התאחדות הסטודנטים הארצית.

חיים אישיים עריכה

נשואה לאייל שדה, פסיכולוג קליני בעיסוקו. אם לבן ובת.

מתגוררת בתל אביב.

פרסומיה עריכה

ספר שכתבה עריכה

  • נועה לביא, מהבורגנים ועד בטיפול: הפיכתה של סדרת הדרמה לאמנות, תל אביב: רסלינג, 2015

גיליון בעריכתה עריכה

  • Noa Lavie and Simone Varialle (eds.), (2019), "Global tastes: the transnational spread of non-Anglo-American culture", Poetics, Vol. 75.

מבחר ממאמריה עריכה

לביא פרסמה יותר מ-20 מאמרים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|נועה לביא]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דר נועה לביא מונתה לדיקנית ביהס לממשל וחברה במכללה האקדמית תא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 ביולי 2025
  2. ^ יעל לביא, באתר עברית
  3. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הסרט על אריק לביא: דמות מרתקת שנותרה תעלומה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2017
  4. ^ נועה לביא, "תופרים גלובליזציה": גלובליזציה, המדינה ותעשיית הטקסטיל הישראלית (בהנחיית ד"ר אדריאנה קמפ ופרופ' חיה שטייר), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 2005
  5. ^ נועה לביא, "תופרים גלובליזציה": גלובליזציה, המדינה ותעשיית הטקסטיל בישראל, תיאוריה וביקורת 29, סתיו 2006
  6. ^ נועה לביא, "דרמה ישראלית": הפיכתה של סדרת הטלוויזיה העלילתית לסוגה אמנותית בישראל (בהנחיית פרופ' חנה הרצוג ופרופ' מוטי רגב), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 2011
  7. ^ נועה לביא, מהבורגנים ועד בטיפול: הפיכתה של סדרת הדרמה לאמנות, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2015
  8. ^ לדוגמה: Noa Lavie, (2022) The constructed quality of Israeli TV on Netflix: The cases of Fauda and Shtisel. Critical Studies in Television. https://doi.org/10.1177/17496020221137661
  9. ^ פרופ' אמל ג'מאל, באתר אוניברסיטת תל אביב - פרופ' אמל ג'מאל (דף אישי)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=נועה_לביא_(סוציולוגית)&oldid=579363"