מתקן מידע מדורי רגיש
פעולות נוספות
מתקן מידע מדורי רגיש (באנגלית: Sensitive Compartmented Information Facility; בראשי תיבות: SCIF) הוא מתחם מאובטח המשמש לטיפול במידע מודיעיני הכפוף למערכת המידע המדורי הרגיש (SCI) של ארצות הברית. מתקני SCIF נבנים בהתאם למפרטים טכניים מחמירים המוכתבים על ידי המרכז הלאומי לביטחון סיכולי (NCSC).
מתקני ה-SCIF תוכננו לעמוד בפני ציתותים, האזנות טלפון ופריצות למחשבים, והם מהווים אזורים מוגנים שבהם ניתן לקיים שיחות מסווגות. הם יכולים להיות חללים קבועים בתוך מבנה או מתחמים ניידים המוקמים כאשר הנשיא או דרגים מדיניים וביטחוניים בכירים נמצאים בנסיעה, כדי לאפשר להם לעיין במסמכים רגישים או לנהל שיחות סודיות מבלי שגורמים חיצוניים יוכלו להאזין או לפרוץ פנימה.
סוגי מתקנים ופריסה עריכה
הבטחת החשאיות במתקנים ניידים דורשת תכנון לוגיסטי מקדים ומורכב.[1]כך ציין מארק פייפל, ששימש כסגן היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ציין כי לדבריו בעת מסעות נשיאותיים בארצות הברית ומחוצה לה, מוטל על צוותי האבטחה לאתר מיקום אסטרטגי להצבת המתקן, תוך הקפדה על מרחק מחלונות ומרכזי התקהלות. בתי מלון נחשבים לאתרים נפוצים להצבת מתקנים אלו, בהתאם לאופי הביקור ולתנאי השטח.[1]
מתקני SCIF מוקמים במגוון תצורות בהתאם לצורך המבצעי ולמיקום הדרג המדיני:[1]
- מתקנים קבועים: חללים קבועים בתוך מבני ממשל (דוגמת "חדר המצב" בבית הלבן), בסיסי צבא, שגרירויות או מתקני קבלני ביטחון העוסקים בפיתוח טכנולוגיות מסווגות.
- מתקנים ניידים וזמניים: יחידות טרומיות, "אוהלי SCIF" או "מזוודות SCIF" המוקמים במהירות בעת מצבי חירום או במהלך נסיעות של הנשיא ובכירי ממשל. מתקנים אלו מוקמים בחדרי מלון, בבתי מגורים פרטיים של אישים מאובטחים או בכלי שיט, ומאפשרים קיום שיחות ועידה מוצפנות ועיון במסמכים רגישים מכל מקום בעולם. בנוסף, קיימים מתקני SCIF ניידים שניתן להקימם במהירות בעת מצבי חירום או בפעילות שטח.
היסטוריה עריכה
השימוש ב-SCIF החל בתקופת נשיאותו של ג׳ורג ווקר בוש, כך למשל בעת נסיעה של בוש לקנבנקפורט, השתמש הנשיא ב-SCIF הנייד שלו כדי לנהל דיונים עם טוני בלייר, ששהה בדאונינג סטריט, על מלחמת אפגניסטן ומלחמת עיראק.[1]
במהלך שהותו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בביתו הפרטי שבחווה בקרפורד, טקסס, הוסב קרון מגורים (קרוון) בשטח המשק למתקן SCIF כדי לאפשר עבודה על חומרים מסווגים מחוץ לוושינגטון.[2]
President Donald J. Trump oversees Operation Epic Fury at Mar-a-Lago, Palm Beach, FL, Feb. 28, 2026. (White House photo by Daniel Torok) (55121599389).jpgהנשיא דונלד טראמפ מקבל תדרוך על מבצע שאגת הארי ( Operation Epic Fury )מצוות הביטחון הלאומי שלו, הכולל את מזכיר המדינה מרקו רוביו, ראש ה-CIA ג'ון רטקליף ראש סגל הבית הלבן סוזי ויילס, במתקן SCIF מאובטח במאר-א-לאגו בווסט פאלם ביץ', פלורידה
בין 2009–2012 בעת כהונתה כמזכירת המדינה, החזיקה הילרי קלינטון מתקן SCIF בביתה הפרטי בוושינגטון הבירה.[2]
במרץ 2016, בעת ביקורו של הנשיא ברק אובמה בהוואנה שבקובה תועד מתקן SCIF נייד בו, קיים הנשיא שיחת עדכון מודיעינית מאובטחת עם היועצת לביטחון המולדת, ליסה מונקו, מתוך מתקן SCIF שהוקם במעון ראש המשלחת של ארצות הברית בהוואנה על עקבות מתקפת הטרור בבריסל.
סוגיית השימוש במתקני SCIF במעונות פרטיים עלתה לכותרות בתקופת ממשל דונלד טראמפ, בשל נסיעותיו התכופות לאתר הנופש מאר-א-לאגו שבפלורידה.[2] באפריל 2017, במהלך תקיפת ארצות הברית בסוריה, פורסמה תמונה של הנשיא וצוות הביטחון הלאומי כשהם מנטרים את המבצע מתוך מתקן SCIF שהוקם באתר הנופש.[2] מקרה זה הדגיש את הצורך הלוגיסטי בהסבת חללים במבנים אזרחיים למתחמים מאובטחים העומדים בתקנים המחמירים של קהילת המודיעין, כדי לאפשר פיקוד ושליטה על מבצעים צבאיים רגישים בזמן אמת גם מחוץ לוושינגטון.[2][3]
מאפיינים עריכה
רמת המיגון של מתקני SCIF ניידים עשויה לכלול מערכות תומכות חיים עצמאיות, כגון אספקת אוויר נפרדת, במטרה למנוע חדירת חומרים או ציתות. האבטחה מתמקדת במניעת דליפת פליטות אלקטרוניות (EMSEC) ממחשבים, מכשירי רדיו וטלפונים. הגנה זו מתוארת לעיתים כ"חסימה אלקטרומגנטית" המונעת כניסת אותות חיצוניים או יציאת מידע מהמתחם, למעט ערוצי תקשורת מוצפנים המועברים דרך קווי טלפון מאובטחים ותקשורת לוויינית.[1]
המפרט הטכני של יחידות ה-SCIF הניידות חסוי ברובו, אך משרד מנהל המודיעין הלאומי (ODNI) מתווה הנחיות מחמירות וקפדניות בנוגע להיבטים הטכניים ולאמצעי האבטחה הנדרשים ב-SCIF. הנחיות אלו מקיפות את כלל מרכיבי המתקן, החל מהמפרט המדויק לייצור הדלתות והחלונות ועד לנוהלי הפעלת מאבטחים חמושים באתר. בנוסף, הרגולציה כוללת פרוטוקולים מפורטים להשמדת מתקני SCIF זמניים לאחר סיום השימוש בהם, כדי להבטיח שלא יוותר בשטח כל עקבות למידע מסווג או לתשתיות תקשורת רגישות.[2] המתקן הנייד בתצורת אוהל בנוי ללא חלונות, מחומרים המיועדים לכלוא פליטות פנימיות ולחסום אמצעי האזנה מרחוק. הגישה למתחם מוגבלת לבעלי הרשאה מיוחדת בלבד, ומבוססת על בקרת כניסה רב-שכבתית הכוללת קודים מספריים, זיהוי ביומטרי וכרטיסי גישה חכמים. דוגמה לשימוש מבצעי במתקן כזה תועדה בעת דיונים רגישים שקיים נשיא ארצות הברית עם מנהיגים זרים בנושאי המלחמות באפגניסטן ובעיראק בעת ששהה מחוץ לוושינגטון.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 Here's the kind of security needed to discuss sensitive information, NBC News, 2017-04-07 (ב־English)
- ^ Elissa Nunez, What this photo of Trump’s war room tells us | CNN Politics, CNN, 2017-04-07 (ב־English)