משרד העבודה
פעולות נוספות
| קובץ:Ministry of Labor.svg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט | ישראל ישראל |
| תאריך הקמה | 1948, 2023 (הקמה מחדש) |
| ממשלה | קובץ:Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל |
| שר | יריב לוין |
| תאריך כניסה | 29 ביולי 2025 |
| מנכ"ל | ראובן שמש |
משרד העבודה הוא משרד ממשלתי שמטפל בנושאי עבודה, ובין השאר עוסק בפיקוח על אכיפתם של דיני העבודה, בפיקוח על הבטיחות בעבודה וממונה על שירות התעסוקה. המשרד הוקם מחדש בשנת 2023, תחת הממשלה ה-37, והשר יואב בן צור מונה לעמוד בראשו.[1]
עם הקמת ממשלתו הראשונה של מנחם בגין, אוחדו משרד העבודה ומשרד הסעד למשרד אחד - "משרד העבודה והרווחה". צעד זה נעשה במטרה לשפר את תדמיתם של שני המשרדים, מתוך גישה המאמינה כי העבודה היא הבסיס לרווחה. בשנת 2003 בעקבות ועדת יצחקי עבר תחום העבודה למשרד התעשייה והמסחר והמשרד המאוחד נקרא משרד התמ"ת ("התעשייה, המסחר והתעסוקה"; לימים משרד הכלכלה). משנת 2016 ואילך שויך תחום התעסוקה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והמשרד המאוחד נקרא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.[2] בשנת 2021 זרוע העבודה הועברה למשרד הכלכלה והתעשייה.[3]
בינואר 2023 אישרה הכנסת את הקמתו מחדש של משרד העבודה, שלסמכותו יועברו זרוע העבודה (ממשרד הכלכלה) והמוסד לביטוח לאומי (מהמשרד שאז כבר נקרא משרד הרווחה והביטחון החברתי).[4] שתי פונקציות של זרוע העבודה יפוצלו ממנה ויישארו במשרד הכלכלה: הכשרת מבוגרים ומתן היתרי עבודה בשבת.
יחידות המשרד עריכה
מינהל הסדרה ואכיפה עריכה
מינהל הסדרה ואכיפה פועל ליישום הוראות חוקי העבודה בישראל. למינהל הסדרה ואכיפה סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות שפועל באמצעות שלושה הליכים:
- מתן רישיונות והיתרים המחויבים על פי הוראת חוקי עבודה.
- הליך אכיפה מנהלי והליך אכיפה פלילי: למינהל סמכויות חקירה של הפרות על הוראות חוקי העבודה. מטרת המינהל היא מיצוי הליכי חקירה כנגד מעסיקים הנחשדים בביצוע העבירות באמצעות מתן התראות והטלת עיצומים כספיים בהליכים מנהליים או קנסות מנהליים וכתבי אישום בהליכים פליליים.
להגברת כוחו של המינהל נחקק בשנת 2011 חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.[5]
מינהל תעסוקת אוכלוסיות עריכה
מינהל תעסוקת אוכלוסיות פועל להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות על ידי שילובן וקידומן בשוק העבודה. בין אוכלוסיות היעד ניתן למנות את האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית, אנשים עם מוגבלויות, יוצאי אתיופיה, בני 45+, נשים, הורים יחידנים וצעירים. לצורך כך המינהל מפעיל ומפתח תוכניות תעסוקה, ומפעיל עשרות מרכזי הכוון ברחבי ישראל.[6]
המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה עריכה
המטה פועל לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בעבודה, הן כשכירים והן כעצמאים, תוך דגש על מיצוי יכולותיהם האישיות והעלאת רמת חייהם, שכר עבודתם ותנאי עבודתם. המטה מספק שירותים על פי חוק, מפתח ומפעיל תוכניות מתוך התייחסות הן למאפייני ולצורכי השוק והמעסיקים והן לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות לסוגיה ולדרגותיה, וליכולות עבודתם. קידום מטרות המטה נעשה על בסיס הידע שהצטבר בישראל ובעולם ומתוך שיתוף פעולה בין המטה לבין משרדי ממשלה נוספים, ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אנשי מחקר ואקדמיה וארגונים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות.
תחומי הפעולה העיקריים של המטה הם:
- איגום הידע הקיים בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה
- פיתוח ידע על ידי מחקר וניתוח
- עידוד מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות ופיתוח מגוון אפשרויות להשתלבות בשוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות.
- פיתוח מנגנוני שדרוג תעסוקתי הן בהיבט השכר והן בהיבט התפקיד ויצירת אופק קריירה.
- הטמעת איכות ומצוינות במתן השירותים התעסוקתיים לאנשים עם מוגבלות.
- אפיון מקבלי השירות וניתוח צורכיהם כדי לפתח כלים מעודדי תעסוקה מתאימים.
- איתור חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בשוק העבודה ופיתוח מענים להם על ידי חקיקה, הסברה ופיתוח תוכניות.
אגף עידוד תעסוקת הורים עריכה
האגף פועל לעידוד השתלבות נשים בעבודה על ידי הסרת חסמים ומתן פתרונות לילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות. האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות, ופועל לקידומה של חקיקה בתחום.
האגף פועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות.[7] מראשית הקמתו הוביל האגף את התפיסה הבסיסית של קידום תחום עבודת נשים, כאשר המשפחתון משמש כאמצעי לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהוא מאפשר לאמהות לילדים קטנים להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה.
השירות פועל באמצעות ארגונים ורשויות מקומיות בפריסה ארצית בכל המגזרים והזרמים. המערכת מקיפה כ-2,300 משפחתונים.
מערכת המשפחתונים מספקת מענה הולם לצורכיהן של אמהות לילדים בגיל הרך תוך התייחסות לקבוצות שונות בקרב אוכלוסיית הנשים: אמהות עובדות / לומדות, אמהות לילדים במצוקה, אמהות במשפחות חד-הוריות, אמהות עולות חדשות, אמהות עובדות במושבים ובקיבוצים, אמהות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה. מטרות האגף הן – יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות, פיתוח והקמת מעונות חדשים בהנחיה ובסיוע כספי של האגף תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות והפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים.
בעבר כלל האגף גם פיקוח על מעונות יום, אך פעילות זו עברה למשרד החינוך.[8]
היחידה ליחסי עבודה עריכה
היחידה ליחסי עבודה עוסקת בהסדרה של יחסי העבודה, לצד ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים.
עיקרי פעילות היחידה:
- מניעת שביתות, ויישוב סכסוכי עבודה בדרכי תיווך, גישור ובוררות, על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה.[9]
- רישום הסכמים קיבוציים על פי חוק ההסכמים הקיבוציים.[10]
- מתן צווי הרחבה להסכמים קיבוציים כלליים על מנת להחיל את הוראות ההסכמים גם על עובדים ומעסיקים בלתי מאורגנים.
- מתן אישורים לפי חוק פיצויי פיטורים בדבר תשלומים לקופות גמל בזה במקום תשלום פיצויים (סעיף 14 לחוק), וכן אישורים על הכללת פיצויי פיטורים בשכר עבודה (סעיף 28 לחוק).
- ייזום ועידוד סקרים ומחקרים אפליקטיביים בתחום יחסי העבודה לשם איתור מוקדי מתח במערכת יחסי העבודה ולשם הבנת תהליכים במערכת זו.
- מתן ייעוץ בנושאי עבודה.
- עובדי היחידה מקבלים קהל בסניפיה השונים (תל אביב, חיפה וירושלים) ונותנים ייעוץ לאלפי עובדים ומעסיקים בשנה, בנושאים הקשורים בחוקי עבודה. בנושאים אלה היחידה מפיצה חוברות מידע לציבור ומתאפשרת גישה למידע זה גם דרך האינטרנט.
- טיפול מול הלשכה המשפטית של המשרד בחקיקת עבודה ותיאום בין המשרד למערכת בתי הדין לעבודה.
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית עריכה
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מקיים פעילות שוטפת בנושאים של בטיחות ובריאות תעסוקתית למניעת תאונות עבודה ובמטרה לשמור על בריאותם של העובדים בישראל. המסגרת החוקית העיקרית שעל בסיסה פועל המינהל מושתתת על פקודת הבטיחות בעבודה,[11] חוק ארגון הפיקוח על העבודה[12] ותקנות משלימות. פעילות האכיפה והפיקוח נעשית באמצעות מפקחי עבודה, בעלי השכלה הנדסית/טכנולוגית.
מסגרת הפעילות של המינהל כוללת את הפעילויות הבאות:
- מניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע וזיהוי הסיכונים הקיימים במקומות העבודה, אשר עלולים להביא לפגיעה בעובדים, תוך נקיטת צעדים כדי לשלוט בסיכונים ולהפחיתם. האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעסיק ועליו למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים.
- קביעת דרישות למינוי אנשים כשירים לתפקידים שונים ולמסירת מידע לעובדים על סיכונים במקומות עבודתם.
- מתן היתרים, אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ, בזיקוקין דינור, אחסנת גז ונפט, רישוי עסקים ועוד.
- בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון, פיקוח על מעליות, בדיקות סביבתיות במקומות העבודה ועוד.
- מינוי גופים מוסמכים למתן שירותים בתחומים שצוינו לעיל.
- קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה.
- ייזום והשתתפות בהכנת תקנים בעלי היבטים בטיחותיים במסגרת מכון התקנים הישראלי.
האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם עריכה
האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם מופקד על הכשרת כח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. האגף מקיים הכשרות במסלולים הבאים:
- נוער: נערים בוגרי 8 שנות לימוד המבקשים לשלב לימודי מקצוע עם עבודה. משך הלימודים הוא שלוש עד ארבע שנים בהתאם למסלול. קיים גם מסלול מתבגרים חד שנתי. תעודת מקצוע המוענקת היא בתחום הנלמד, צבירת יחידות בגרות.
מגמות לימוד הן מגוונות, וכוללת כ-70 מגמות, ההכשרה היא חינם ומתבצעת במגוון רחב של בתי ספר בבעלות רשות החינוך הטכנולוגי והיא מכוח חוק החניכות[13] וחוק עבודת הנוער.[14]
- הכשרה מקצועית למבוגרים: אוכלוסיית יעד היא בלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בעבודה באמצעות לימוד מקצוע נדרש. משך הלימודים הוא ארבעה עד 12 חדשים, בלימודי יום, בהתאם למקצוע, בסופם מוענקת תעודת מקצוע בתחום הנלמד או תעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-300 מקצועות.
- הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים: אוכלוסיית יעד היא כל המעוניין להשתלם או לרכוש מקצוע. משך הלימודים משתנה בהתאם למקצוע הנלמד, כאשר בסופם מוענק רישוי או תעודת מקצוע בתחום הנלמד ותעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-50 מקצועות בענפים חשמל, מחשבים, תחבורה, בניין, פקידות ומנהל והארחה. מוסדות לימוד במסלול הם ספקי הכשרה המבקשים ללמד על פי תוכניות הלימודים של האגף ולהימצא בפיקוחו. ההכשרה מתבצעת במסגרת חוק פיקוח על בתי ספר.[15]
- שירותים למעסיקים בענפי המשק השונים: הכשרת כוח אדם מקצועי על פי צורכי המעסיק. מיועד למעסיקים הקולטים עובדים חדשים. ההכשרה יכולה להינתן אצל המעסיק ועל ידו, במוסד הכשרה או בשילוב בין השניים. באגף פועלת מחלקה מיוחדת העוסקת במתן סיוע למעסיקים בתעשייה ובבניין.
- מוסדות הכשרה לעניין חוק קליטת חיילים משוחררים: האגף מאשר מוסדות כמוסדות הכשרה לעניין חוק קליטת חיילים משוחררים, לצורך השימוש בכספי הפיקדון.
- השתלמויות מורים ועזרי לימוד: המערכת הפדגוגית באגף מפיקה תוכניות לימודים למקצועות ההכשרה השונים כולל הפקת עזרי לימוד והוראה וקיום השתלמויות למורים ומדריכים במערכת ההכשרה המקצועית. המערכת בונה, מפיקה ומבצעת בחינות במסלולים השונים.
אגף בכיר לאסדרת עיסוקים עריכה
האגף[16] עוסק בהליכי רגולציה בתחום אסדרת העיסוקים. עיקר פעילותו בארבעה תחומים מרכזיים:
- אסדרת עיסוקים חדשים במשק, היינו, הגבלת עיסוק בחקיקה לבעלי מקצוע שהוסמכו לכך בחוק.
- בחינת הרגולציה הקיימת בתחום אסדרת העיסוקים והתאמתה לצורכי המשק המשתנים, תוך שמירה על האיזון שבין איכות המקצוע לבין בטיחות הציבור.
- בחינת הזכאות לרישום ורישוי בפנקס מקצועי לבעלי מקצוע (שהוסמכו לכך על פי החוקים הרלוונטיים) ובתוך כך, הגדרת המדיניות וסטנדרט המקצועות.
- ביצוע אכיפה ופיקוח על בעלי מקצוע אשר באחריותו, במטרה להבטיח כי בעלי המקצועות המאוסדרים פועלים בהתאם לחוק ולתנאי הרישוי שנקבעו להם. במסגרת זו, מטפל האגף בפניות ותלונות הציבור כנגד בעלי מקצועות רשומים שפעלו בניגוד להוראות החוק, וכן מבצע אכיפה יזומה לאיתור הפרות.
המקצועות המאוסדרים באגף עריכה
- רישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים[17] – מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958.[18]
- רישום הנדסאים וטכנאים[19] – מכוח חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012.[20]
- רישוי חשמלאים[21] – מכוח חוק החשמל, תשי"ד-1954[22] ותקנותיו.[23]
- רישום מורשה נגישות (מתו"ס)[24] – מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.[25]
- רישום מורשה לנגישות השירות[24] – מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.[25]
- רישום בקרים[26] – מכוח חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965[27] ותקנותיו.[28]
- רישום בודקי שכר[29] – מכוח חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2012[30] ותקנותיו.[31]
- רישום מורשה להיתר[32] - מכוח תיקון מס' 10 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958.[18]
- רישוי מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר[33] מכוח חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ״ה–2025.[34]
מקצועות נוספים הנמצאים בהליכי אסדרה עריכה
- רישוי מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל.[35]
היחידה לרישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים עריכה
היחידה לרישום מהנדסים ואדריכלים[36] היא הגוף המנהלי, שבאמצעותו ובסיועו פועלים רשם המהנדסים והאדריכלים ומועצת ההנדסה והאדריכלות על-פי חוק המהנדסים והאדריכלים.[18] עיקר פעולות המחלקה:
- רישום מהנדסים ואדריכלים בפנקס המהנדסים והאדריכלים[37] – טיפול בקשות לרישום של מוסדות בישראל ובחו"ל, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
- רישוי (שלב הסמכה מתקדם ובכיר) של מהנדסים ואדריכלים רשומים לאחר תקופה הנדרשת כחוק טיפול בקשות לרישוי, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
- הנפקת תעודות רישום/רישוי, חידוש תוקפן.
- קבלת קהל ומתן מידע על נוהלי הרישום.
- פתיחת מדורים וענפים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, עריכת כל שינוי בהם ופרסומם, וקריטריונים לסיווג נרשמים במדורים ובענפים חשובים על-פי לימודיהם.
- סיוע מנהלי וארגוני למועצת ההנדסה והאדריכלות ולוועדותיה השונות.
- טיפול מנהלי בתחום סמכויות הרשם להכרה במסלולים הנדסיים ממכללות בישראל ובמוסדות להשכלה גבוהה בישראל ומחוצה לה.
- תיאום ממשקי פעילות משותפים עם המועצה להשכלה גבוהה, מוסדות אקדמיים, משרדי ממשלה וארגוני מהנדסים ואדריכלים.
- מתן תשתית מנהלתית ולוגיסטית לוועדת האתיקה למהנדסים ואדריכלים המופעלת על-פי הנ"ל.
- יישום החוק "מורשה להיתר", חוק הנגישות ויישום דוח ועדת החקירה הממלכתית בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור וכן הכשרת מורשי נגישות.
המחלקה לרישוי חשמלאים עריכה
המחלקה לרישוי חשמלאים[38] היא הגוף המנהלי שבאמצעותה ובסיועה פועל המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, שבסמכותו להעניק רישיונות לעסוק בביצוע עבודות חשמל מכל הסוגים[39], ולפסול רישיונות חשמל או להגבילם, על פי חוק החשמל, תשי"ד-1954[22] ותקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985.[23]
עיקרי תפקידה:
- הנפקת רישיונות חשמל, חידוש רישיונות חשמל.[40]
- פסילה והגבלה של רישיונות חשמל.[41]
- קבלת קהל ומתן מידע בכל הנוגע לקבלת רישיון חשמל בישראל.
- תיאום ממשקי פעילות משותפים עם משרד החינוך, מוסדות לימוד, מה"ט, משרדי ממשלה אחרים, חברות, גופים עסקיים וארגוני חשמלאים למיניהם.
- הפעלת ועדות מקצועיות למתן רישיונות חשמל לעולים חדשים ולדרגות בכירות.
- מינוי ועדת עררים לבית משפט המחוזי בירושלים.
- ניהול מועצת מקצועות החשמל.[42]
היחידה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים עריכה
היחידה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים[43] עוסקת ברישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים, בהתאם לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012.[20]
האגף לכוח אדם בשעת חירום עריכה
מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967[44], מגדיר המשרד את המשק המוכרז כחיוני ומתפקידו להכין את כוח האדם המיועד להפעלת המפעלים החיוניים. בשעת חירום כוח אדם צעיר (הנמצא לעיתים במחסור גם ברגיעה) מגויס לצה"ל. תפקיד היחידה למצות את כוח האדם הנותר ולהביא לשימוש מרבי בו, במטרה לייצר את התפוקות הנדרשות.
בשעת חירום, נושא האגף באחריות להפעלת מערך כוח האדם במפעלים החיוניים בכל הנוגע ל:
- ביצוע גיוס המפעלים החיוניים וכוח האדם במשק.
- ויסות כוח אדם בין המפעלים החיוניים ובתוכם.
- הכנת תגבורות לפי תוכניות פעילות בהתאם לנסיבות משתנות.
- טיפול בנושאי כוח אדם גם במפעלים שלא הוכרזו כמפעלים חיוניים.
האגף מקיים קשר הדוק עם גופים ומוסדות הנוגעים בהכנת המשק לשעת חירום, כגון: משרדי הממשלה, מוסדות ורשויות מל"ח בכל הדרגים, מוסדות מערכת הביטחון וצה"ל, חברות ממשלתיות ופרטיות שלהן נגיעה בתכנון המשק לשעת חירום.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה עריכה
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה בשנת 2008, בעקבות תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לפיו הוסמכה הנציבות לפקח על מילוי הוראות החוק, ואף להגיש במקרים המתאימים הליכים משפטיים נגד מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. מטרת הנציבות היא להיות מקור מידע למעסיקים ועובדים בנושא שוויון בעבודה. חשיבות רבה יש לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים במשק: מעסיקים ועובדים, ארגוני החברה האזרחית, משרדי הממשלה השונים והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נועדה לתת מענה לקשיים המתגלים בשטח בכל הנוגע לאכיפה, למאבק באפליה ולחיוב מעסיקים לפעול על פי החוק.
בצד תפקידיה בתחום החינוך, קידום והעלאת המודעות לזכויות העובדים והעובדות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אמונה גם על אכיפה אזרחית של חוקי השוויון בעבודה. הנציבות מסייעת בטפול בתלונות של פרטים כנגד מעסיקים ובמקרים מתאימים אף מגישה תביעה אזרחית בשם הפרט בבית הדין לעבודה.
סמכויות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:
- נקיטת פעולות הסברה והדרכה לשם העלאת המודעות הציבורית – הפקת חוברות הסברה למעסיקים וחוברות "דע/י את זכויותיך" לעובדים, פעילות הסברה והדרכה במקומות עבודה, שיתוף פעולה מתמשך עם המעסיקים וקמפיינים תקשורתיים.
- טיפול בתלונות עובדים בגין אפליה בעבודה – ייעוץ ראשוני, החלטה על דרכי פעולה, קיום בירור מול המעסיק, הפנייה לגישור ועוד.
- הוראה בצו למעסיק להעביר נתונים – בהתאם להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על מעסיקים להעביר נתונים לרבות נתוני שכר.
- הגשת תביעות בבתי הדין לעבודה – הנציבות מוסמכת להגיש תביעות בעקבות תלונות של עובדים או תלונות של הנציבות כנגד מעסיקים.
- הגשת בקשה לבית הדין לקבלת צו כללי – צו המורה למעסיק לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים ולעובדות שלו.
יחידת הסמך לעובדים זרים עריכה
יחידה האחראית על מתן היתרי העסקה למעסיקים, שברצונם להעסיק עובדים זרים, וכן אחראית על אכיפת הוראות חוק עובדים זרים וחוקי העבודה השונים ביחס לעובדים זרים.
שר העבודה עריכה
החוקים המסמיכים את שר העבודה בישראל הם שורה ארוכה של דברי חקיקה ראשית המעניקים לו סמכויות ביצועיות, התקנת תקנות, אכיפה וקביעת מדיניות בתחומי התעסוקה, הבטיחות ויחסי העבודה.
הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 עריכה
- השר (או מי שנתמנה מטעמו) הוא הגוף אליו מוגשים העתקי הסכמים קיבוציים, כללים מוסכמים, כתבי הצטרפות, או מסמכי שינוי/ביטול/הארכה לשם רישום (סעיף 10(א)).
- השר מוסמך לקבוע בתקנות את הדרך שבה תפורסם הודעה בדבר הגשת מסמך בר-רישום (סעיף 10(ד)).
- השר (או מי שמונה מטעמו) הוא הגוף אליו מדווחים מעסיקים בשירות ציבורי על הסדרי שכר ותנאים סוציאליים (סעיף 10ב(א)).
- רשאי לפטור מעסיק או סוג מעסיקים מחובת הדיווח האמורה, בצו ובאישור ועדת העבודה של הכנסת (סעיף 10ב(ב)).
- מוסמך לקבוע בתקנות את דרכי מסירת ההודעה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה (סעיף 10ב(ד)).
- רשאי, ביזמתו או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב בצו את תחולת הוראות ההסכם על עובדים ומעסיקים נוספים, לאחר ששקל את המשקל הכלכלי והחברתי של ההסכם (סעיף 25).
- מוסמך לפרסם ברשומות את כוונתו להוציא צו הרחבה, ולקבל ולהכריע בעררים המוגשים נגד מתן הצו (סעיפים 26, 27(4)).
- בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף, השר מוסמך לפעול לפי הליכים מזורזים למתן צווי הרחבה, כולל פרסום ברשומות וקביעת מועדים קצרים להגשת עררים (סעיף 26א).
- רשאי לבטל צו הרחבה אם מצא שהנסיבות שחייבו את הרחבתו אינן קיימות עוד, זאת לאחר התייעצות עם המועצה ליחסי עבודה ועם ארגוני עובדים ומעסיקים רלוונטיים (סעיף 32).
- רשאי למנות ועדת פיקוח בת שלושה חברים (נציג שר, נציג עובדים, נציג מעסיקים) לעניין הסכמים קיבוציים כלליים שהורחבו בצו (סעיף 33א).
- מורה על הדרך שבה תפרסם הועדה את רשימת המפעלים עליהם חל הצו (סעיף 33ב).
- מסמיך מפקחים שרשאים לדרוש מידע ממפעלים, להיכנס אליהם, לחקור את בעליהם ולבדוק מסמכים כדי לוודא עמידה בצווי הרחבה (סעיף 33ג(א)).
- רשאי לקבוע בצו כי ועדת הפיקוח תשמש כגוף ליישוב חילוקי דעות במקום הגוף שנקבע בהסכם הקיבוצי, או לשנות את מנגנוני ההסכמה הנדרשים לפי ההסכם (סעיף 33ה).
- רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, חובת תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגוני מעבידים על ידי מעסיקים עליהם חל צו הרחבה (סעיף 33ז(א)).
- ממונה על ביצוע חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 ומוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בכפוף לחובת התייעצות בארגוני עובדים ומעסיקים כאשר מדובר בתקנות לפי סעיף 26 (סעיף 34).
חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 עריכה
- ממנה את הממונה הראשי על יחסי העבודה ואת הממונים על יחסי העבודה (סעיף 1).
- רשאי למנות אדם במיוחד ליישוב סכסוך עבודה (סעיף 6).
- ממנה את חברי המועצה שתייעץ לו, וקובע את תקופת כהונתם ותנאי פקיעתה (סעיפים 38, 40).
- השר או מי שמונה על ידו משמש כיושב ראש המועצה (סעיף 41).
- עורך את רשימות יושבי הראש והנציגים לועדות הבוררים (סעיף 19).
- קובע בתקנות את תוכן ההודעה על סכסוך, צורתה ודרך מסירתה (סעיף 5).
- רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שחובת ההודעה המוקדמת על שביתה/השבתה (לפי סעיף 5א) לא תחול עליהם (סעיף 5ג).
- לשר נתונה הסמכות ליטול לידיו את תפקיד המתווך בסכסוך עבודה (סעיף 6).
- במקרה של סכסוך בין המדינה לארגון עובדים, החלטה על תיווך היא בסמכות שר העבודה, וכן הוא רשאי למנות מתווך מתוך "הרשימה המוסכמת" אם הצדדים לא הגיעו להסכמה תוך שלושה ימים (סעיף 44א).
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 עריכה
- מינוי מפקחי עבודה (דרך כלל, לענפי פעולה מסוימים או לתפקידים מסוימים) וקביעת תחום פעולתם (סעיף 2(א), 2(ג)).
- מינוי מפקח עבודה ראשי, סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (סעיף 2(ב)).
- מינוי חברי מועצת המוסד לבטיחות וגיהות, קביעת הרכבה ותקופת כהונתה (סעיף 28). כמו כן, מינוי נציגי הממשלה במינהלת המוסד (סעיף 32(א)).
- במקרים מסוימים, השר רשאי להתייעץ או לאשר הוראות בנוגע למינויים בוועדות בטיחות במפעלים קטנים (סעיף 10).
- ממונה על ביצוע החוק ורשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בהתייעצות עם מועצת המוסד (סעיף 43).
- קביעת סוגי מקומות עבודה המחויבים בהכנת תכנית בטיחות והוראות לגביה (סעיף 8ד).
- קביעת חובת המעסיק לספק מידע והכשרה לעובדים (סעיף 8ה).
- קביעת הוראות בתקנות לגבי ועדות בטיחות, נאמני בטיחות וממונים על בטיחות (סעיפים 10, 11, 20, 25).
- קביעת אגרות עבור הרשאות, בחינות ופיקוח (סעיף 43א).
- רשאי להוציא צווים בנושאים שונים (למשל: שינוי תוספות לחוק, שינוי היקפי שעות הכשרה, או הגבלות תחולה למפעלי משרד הביטחון) (סעיפים 25ג, 25ח, 40).
- אישור הצעת התקציב השנתי של המוסד לבטיחות וגיהות (סעיף 33).
- רשאי לתת למועצת המוסד הנחיות, והמוסד מייעץ לשר בעניינים הנוגעים לבטיחות וגיהות (סעיפים 27, 33).
- השר (או מי שמינה מטעמו) מכהן כיושב ראש מועצת המוסד (סעיף 30).
- רשאי להטיל על שירות הפיקוח תפקידים נוספים בתחומי הבטיחות, הגיהות והרווחה (סעיף 1(3)).
- מוסמך להכריע בחילוקי דעות בין מעסיק לבין חבר ועדת בטיחות או נאמן בטיחות בנוגע לפגיעה בתנאי עבודתם או בפיטוריהם (סעיפים 17(א)(2), 24).
- השר רשאי להעביר מסמכויותיו הנוגעות להגנה על חברי ועדת בטיחות (סעיף 18).
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 עריכה
- שירות התעסוקה עומד לפיקוחו הכללי של השר (סעיף 6).
- אם רשות משירות התעסוקה לא ביצעה פעולה שהיא חייבת בה, והשר סבור כי הפעולה הכרחית להבטחת עבודה תקינה של השירות, הוא רשאי לצוות עליה לבצעה. אם הרשות לא קיימה את הצו, השר רשאי לבצע את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר (סעיף 7).
- השר ממנה את חברי מועצת השירות (סעיף 8).
- השר (או מי שמינה לכך) יהיה יושב ראש המועצה, והוא רשאי למנות ליושב ראש גם מי שאינו עובד המדינה (סעיף 11).
- ממנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות ניהול (לאחר התייעצות במועצה) (סעיף 16).
- השר מאשר את תקן עובדי השירות (סעיף 17).
- ממנה ועדות מקצוע למתן תעודות מקצוע, והוא זה שקובע את הרכבן (סעיפים 49-50).
- רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע החוק (למעט בענייני עובדים זרים המופקדים בידי שר הפנים) (סעיף 89).
- רשאי להקים בצו לשכות שירות תעסוקה, לקבוע את תחום שיפוטן, לבטלן או למזגן (סעיף 23).
- רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעסיקים החייבים למסור פרטים על עובדים שהם זקוקים להם (סעיף 36).
- רשאי לקבוע אגרות, בשיתוף שר האוצר, עבור מסירת מידע ללשכות פרטיות (סעיף 36) או עבור בקשות לרישיונות (סעיף 69א1).
- רשאי לקבוע תכנית בחינות מקצועיות לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים ומעסיקים (סעיף 53).
- השר הוא זה שמעניק רישיונות ללשכות פרטיות, מחדש אותם, מסייג אותם, מתלה אותם או מבטל אותם (סעיפים 63, 68).
- רשאי לקבוע תנאים ברישיון (סעיף 64).
- מעניק היתרים לתיווך עבודה מחוץ לישראל (סעיף 65).
- לשכות פרטיות נתונות לפיקוחו של השר (סעיף 67).
- אם לשכה פועלת ללא רישיון, השר רשאי לצוות על הפסקת פעילותה (סעיף 68א).
- השר מביא את תקציב ההוצאות של השירות לאישור הכנסת (סעיף 71).
- רשאי לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 18 (מינוי עובדים), 26 (מתן סמכויות למדורים) ו-45 (הקצבת מקומות עבודה) (סעיף 91).
- רשאי לקבוע כללים ותכניות לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה (סעיף 42ב).
חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשע"ג-2012 עריכה
- השר מוסמך למנות את רשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (סעיף 17(א)).
- מוסמך למנות את חברי ועדת המשמעת (סעיף 25(א)) וכן את ממלאי מקומם (סעיף 25(ד)).
- השר (יחד עם שר החינוך) ממנה את חברי מועצת ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (סעיף 2).
- השר מוסמך להכיר במוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים כ"מכללה טכנולוגית להכשרת מבוגרים" (סעיף 15(ב)).
- השר רשאי להתנות, לבטל או להתלות הכרה במכללה להכשרת מבוגרים, בכפוף להתייעצות עם המועצה ובהתאם לתקנות (סעיף 15(ב)).
- השר מוסמך לתת רישיון לעיסוק בפעולות שיוחדו להנדסאי או לטכנאי מוסמך (סעיף 20(ד)).
- השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המשותפת ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, מוסמך לקבוע הוראות לעניין מתן רישיונות, לרבות דרישות ותק, התמחות, כשירות ובחינות (סעיף 21(ה)).
- רשאי, בצו ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה (רשימת תארים) ואת התוספת השנייה (ייחוד פעולות) (סעיפים 20(ג) ו-21(ה)).
- רשאי להתקין תקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעניינים הנתונים לסמכותו הבלעדית לפי החוק (סעיף 42(א)).
- רשאי לקבוע אגרות עבור הכרה במוסדות, רישום במרשם, מתן רישיונות ובחינות (סעיף 43).
- רשאי, בהתייעצות עם המועצה, לקבוע כללי אתיקה מקצועית (סעיף 23).
- מוסמך לקבוע הוראות לעניין סדרי הדיון של הוועדה המשותפת (סעיף 21(ב)).
- מוסמך להסמיך עובדי מדינה לשמש כ"חוקרים" לצורך בירור תלונות על עבירות משמעת (סעיף 26(ב)).
- רשאי למנות ועדת תלונות שתסייע לתובע (סעיף 26(ד)).
- קובע הוראות לגבי הנגשת המרשם לעיון הציבור (סעיף 17(ג)).
חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967
- מוסמך לאשר בצו מפעל כ"מפעל חיוני" (בהתייעצות עם שר הביטחון) או כ"מפעל למתן שירותים קיומיים" (בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים או ועדות מייעצות).
- רשאי להכריז בצו על תחולת פרק ד' (גיוס עובדים) במדינה כולה או בחלקים ממנה, בהתאם לנסיבות (קריאת מילואים, מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי).
- רשאי למנות ועדה לייעוץ בנושא מפעלים חיוניים.
- ממנה את המפקח הכללי על כוח האדם ואת המפקחים המרחביים.
- רשאי להטיל בצו על בעלי מפעלים ועל חייבים בשירות עבודה למסור פרטים (מידע על המפעל, העובדים, תפוקה, נתונים אישיים של העובד וכו').
- רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות להתייצב לבדיקות לצורך קביעת כשירותו לתפקיד, לרבות בדיקות רפואיות (בתיאום עם שר הבריאות).
- רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות להתייצב לאימון (בכפוף למגבלות ימי האימון ואיסור עבודה בימי מנוחה).
- רשאי לקרוא בצו עובדים (מגוייסי-פנים) או אנשים פרטיים (מגוייסי-חוץ) לשירות עבודה במפעלים חיוניים או קיומיים.
- רשאי לפטור חייבים בשירות עבודה מתפקידים נדרשים (בתיאום עם שר הביטחון).
- ממונה על ביצוע החוק ורשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו (למשל: סוגי אנשים הפטורים משירות עבודה, שיעורי הוצאות לאימון).
- השר (או רשות שנתנה צו) רשאי בכל עת לבטל או לשנות צווים והוראות שניתנו.
- מוסמך לקבוע הוראות בנוגע להעסקת מגוייסים בימי מנוחה.
- רשאי לאצול את רוב סמכויותיו לאחרים, למעט סמכויות ספציפיות המפורטות בחוק (כמו התקנת תקנות מסוימות או הכרזה על שעת חירום).
שרים במשרד העבודה עריכה
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
_-_ISRAEL_AMBASSADOR_TO_U.S.A._YITZHAK_RABIN_AND_HIS_WIFE_LEAH_(cropped).jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
בין השנים 1977 ל-2003 היו נתונים סמכויותיו של משרד העבודה בידי משרד העבודה והרווחה; בין השנים 2003 ל-2016 - בידיו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בין השנים 2016 ל-2021 - בידיו של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובין 2021 ל-2022 - בידי משרד הכלכלה והתעשייה. את רשימות השרים אשר כיהנו במשרדים אלו בתקופות הרלוונטיות ניתן למצוא בערכים אלו.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של משרד העבודה
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ טל שלו, הממשלה ממשיכה להתנפח: הכנסת אישרה את הקמת משרד העבודה, באתר וואלה, 31 בינואר 2023
- ^ ניצה קסיר, המכון החרדי למחקרי מדיניות, כנס שדרות 2016 האם משרד העבודה מצא את רווחתו?״, נובמבר 2016.
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., רשמית: הממשלה אישרה את מעבר זרוע העבודה למשרד הכלכלה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביולי 2021
- ^ טל שלו, הממשלה ממשיכה להתנפח: הכנסת אישרה את הקמת משרד העבודה, באתר וואלה, 31 בינואר 2023
- ^ חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, באתר כל זכות; קובץ:Wikisource-logo.svg חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ מינהל תעסוקת אוכלוסיות, באתר זרוע העבודה
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ האחריות על מעונות יום עברה למשרד החינוך, אתר זרוע העבודה, 1 במרץ 2022
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד–1954, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק החניכות, תשי"ג-1953, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ אגף בכיר אסדרת עיסוקים, באתר זרוע העבודה
- ^ רישום ורישוי מהנדסים ואדריכלים באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 3 קובץ:Wikisource-logo.svg חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 קובץ:Wikisource-logo.svg חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישוי חשמלאים באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 קובץ:Wikisource-logo.svg חוק החשמל, תשי"ד-1954, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 קובץ:Wikisource-logo.svg תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 מורשה נגישות באתר זרוע העבודה
- ^ 1 2 קובץ:Wikisource-logo.svg חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום במרשם הבקרים באתר זרוע העבודה
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg תקנות התכנון והבנייה (רישום בקרים) (הוראת שעה), התשע"ו-2016, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום בודקי שכר מוסמכים באתר זרוע העבודה
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2012, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ז-2017, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישום בפנקס מורשה להיתר באתר זרוע העבודה
- ^ רישוי מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר באתר זרוע העבודה
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ״ה–2025, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רישוי מורשה בטיחות באירועים מרובי קהל באתר זרוע העבודה
- ^ היחידה לרישום מהנדסים ואדריכלים, באתר זרוע העבודה
- ^ פנקס המהנדסים והאדריכלים, באתר זרוע העבודה
- ^ המחלקה לרישוי חשמלאים, באתר זרוע העבודה
- ^ סוגי דרגות והיתרים באתר זרוע העבודה
- ^ מרשם העוסקים בביצוע עבודות חשמל, באתר זרוע העבודה
- ^ פסילה והגבלה של רישיון חשמל, באתר זרוע העבודה
- ^ מועצת מקצועות החשמל
- ^ המחלקה לרישום הנדסאים וטכנאים מוסמכים, באתר משרד העבודה
- ^ קובץ:Wikisource-logo.svg חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ מפת תל אביב משנת 1949 בה מופיע השם 'משרד העבודה והבטוח העממי' (מס' 83 באינדקס), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
