משפחת קדמוני (קומיקס, 2016)
פעולות נוספות
| עטיפת החוברת הראשונה (יוני 2016); איור מאת סטיב פיו | |
| עטיפת החוברת הראשונה (יוני 2016); איור מאת סטיב פיו | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר | מארק ראסל וסטיב פיו |
| סוגה | מדע בדיוני פרהיסטורי |
| סטטוס | הסתיימה |
| תקופת פרסום מקורית | 6 ביוני 2016 – 7 ביוני 2017 (שנה) |
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| ארץ מקור | ארצות הברית ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מוציא לאור | DC קומיקס |
| מספר החוברות | 12 |
משפחת קדמוני (באנגלית: The Flintstones) היא מיני-סדרת קומיקס המבוססת על קומדיית המצבים המונפשת באותו השם ששודרה בין השנים 1960–1966 ונוצרה בידי "האנה-ברברה".
הסדרה פורסמה בידי "DC קומיקס" כחלק מיוזמת הקומיקס "Hanna-Barbera Beyond", שבמסגרתה הוצגו פרשנויות מחודשות ומודרניות לדמויות הקלאסיות של האולפן.
הסדרה נכתבה בידי מארק ראסל ואוירה בידי סטיב פיו. החוברת הראשונה פורסמה ב-6 ביוני 2016, והחוברת ה-12 והאחרונה פורסמה ב-7 ביוני 2017.[1]
עלילה עריכה
רקע עריכה
עלילת הסיפור מתרחשת כ-100,000 שנים בעבר, בעיר בדרוק – אחת הציוויליזציות הראשונות שקמו לאחר מעבר שבטי הלקטים-ציידים לחיי קבע. פרד קדמוני הוא עובד מצטיין בחברת המחצבות "סלייט רוק אנד גרבל", המפרנס את אשתו וילמה ואת בתם, פבלס. וילמה היא אמנית שאפתנית המתמקדת בציורי טביעות ידיים כהשתקפות של ילדותה, בעוד פבלס היא תלמידה אינטליגנטית המגלה עניין במדע ובמוזיקה.
פרד וחברו הטוב ביותר, ברני אבן, הם יוצאי-צבא שלחמו ב"מלחמות בדרוק". במהלך השירות, השניים וחבריהם לנשק הולכו שולל על ידי הכובש מורדוק המשמיד, וביצעו רצח עם ב"אנשי העצים" תוך שריפת ביתם כדי להקים על חורבותיו את העיר בדרוק. ברני ואשתו בטי מגדלים כבנם את באם-באם, התינוק היחיד ששרד מטבח זה. "מסדר התאו המלכותי", המוכר מסדרת ההנפשה המקורית כאיגוד חברתי, מוצג בקומיקס כקבוצת תמיכה חברתית של יוצאי-צבא, המסייעת להם להתמודד עם הפוסט-טראומה מאימי המלחמה.
חוברות 4–1 עריכה
מעסיקו של פרד, ג'ורג' סלייט, מחליט לשכור קבוצה של ניאנדרטלים במטרה לנצל את כוחם הפיזי בעלות מינימלית. הוא מטיל על פרד את המשימה להציג להם את בדרוק ולשכנע אותם להישאר, תוך הבטחה לקידום לתפקיד מנהל עבודה. סלייט עורך עבורם מסיבה, שבמהלכה אחד הניאנדרטלים קופא בקרח (ובהמשך גופתו תוצג במוזיאון בעידן המודרני). בסופו של דבר, הניאנדרטלים דוחים את הצעתו של סלייט בשל תנאי העסקתם וחוסר שביעות רצונם מהעיר, ופרד מאבד את הקידום המובטח.
במקביל, ציוריה של וילמה מתקבלים להצגה במוזיאון האמנות של בדרוק. כשהיא ופרד מגיעים לתערוכה לאחר המסיבה של סלייט, היא מתאכזבת לגלות שעבודותיה הוצבו בחוץ, סמוך לשירותים, וסופגות לעג מצד חובבי אמנות מתנשאים. וילמה מסבירה לפרד את חשיבותם התרבותית של טביעות הידיים עבור השבט שבו גדלה, דבר המעמיק את הערכתו אליה ולכישרונה.
בהדרגה, הקפיטליזם הדורסני בעיר מתעצם עם השקת שידורי הטלוויזיה הראשונים, המניעים את פרד ובני משפחתו לבקר בפתיחה החגיגית של קניון בדרוק ולרכוש מגוון מכשירי חשמל המופעלים על ידי בעלי חיים. הנטל הכלכלי של הרכישות הרבות מוביל את פרד וברני להצטרף כסוכני מכירות בהונאת פירמידה. וילמה מבהירה לפרד כי היא מעדיפה קשר אנושי על פני רכוש חומרי, ומפצירה בו להחזיר את המוצרים המעיקים עליו. פרד מחזיר את המכשירים ומנצל את הזיכוי הכספי שקיבל כדי לאמץ דינוזאור סגול קטן, לו הוא קורא דינו.
באותה העת, התמורות החברתיות משפיעות גם על עולם הרוח: הכומר טום, מנהיג "כנסיית האנימיזם", מנסה לשכנע את תושבי בדרוק לסגוד לבעלי חיים שונים כאלים, אך אלו מאבדים עניין כשהם מגלים שחיות אלו משמשות בפועל כמכשירי חשמל ביתיים. בעקבות הכישלון, טום משנה כיוון ומייסד אמונה באל בלתי-נראה בשם "ג'רלד".
התפתחותה של בדרוק מושכת את תשומת לבם של חייזרים ירוקים, המגיעים לחקור ולתעד את הטריטוריה. ימים ספורים לאחר מכן, קבוצה גדולה של בני נוער מאותו גזע חייזרים מגיעה לעיר לחופשה, והתנהגותם הפרועה הופכת במהרה למתקפה כוללת על התושבים באמצעות קרני לייזר ממיסות. בעוד פרד, ברני וחבריהם נלחמים בפולשים, פבלס נעזרת במורה למדעים שלה, פרופסור קארל סייגן, במטרה ליצור קשר עם הוריהם של החייזרים ולדווח על מעשיהם. המבוגרים מגיעים וקוטעים את המתקפה, אך מותירים מאחור קצין בכיר בשם "גאזו הירוק" כדי שיפקח על התפתחות המין האנושי.
המשבר הבא מתרחש במישור הזוגי, כאשר פרד ווילמה משתתפים בסדנת זוגיות שמארגן הכומר טום. מאחר שמוסד הנישואין הוא קונספט חדש בחברה, הזוגות הנשואים סובלים מאפליה ומלעג מצד חברי הקהילה. בסדנה עצמה, המתחים גוברים בשל הסבריו של טום, המרגיזים את וילמה כיוון שהם מתמקדים ברבייה בלבד ומקדמים תפיסה פטריארכלית לפיה הגברים הם המנהלים של משק הבית. על אף שטום מצליח למנוע מקבוצת מפגינים לתקוף את המשתתפים, הוא מסרב להשיא את חבריו הוותיקים של פרד, אדם וסטיב, שהחליטו לצאת מהארון. פרד יוצא להגנתם, ועל אף שהסדנה מסתיימת בכישלון חרוץ, הוא ווילמה מחדשים ומחזקים את מחויבותם ההדדית.
בזמן היעדרותם של משפחת קדמוני לאורך החוברות, מכשירי החשמל החיים מאמינים כי ננטשו ומתחילים להסתובב בחופשיות בבית, אך ברגע שהם מבחינים בנוכחותו של דינו, הם מבינים שהמשפחה תשוב וחוזרים למקומם. במהלך זמן זה, שואב האבק (הפילון) מתיידד עם כדור הבאולינג (הארמדיל) של פרד.
חוברות 8–5 עריכה
הפוליטיקה המקומית בבדרוק מתחממת לקראת הבחירות לראשות העיר. ראש העיר המכהן מתמודד מול קלוד המשמיד, בנו של מורדוק, שמנהל קמפיין פופוליסטי המבוסס על הפחדה ומבטיח להשמיד את "אנשי הלטאה" המאיימים כביכול על העיר. בחירתו של קלוד בניצחון סוחף מעוררת בפרד וברני זיכרונות קשים מאימי המלחמה הקודמת באנשי העצים ומהזוועות שביצעו. בניגוד לפוליטיקה המושחתת של המבוגרים, בבית הספר חטיבת הביניים של בדרוק מתקיימות בחירות לראשות מועצת התלמידים; פבלס מתייצבת מול בריון הכיתה, ראלף, ומנצחת בבחירות באופן דמוקרטי ונקי.
במקביל, פרופסור סייגן זוכה במענק למחקר על רביית עשים, ומעסיק את פבלס ובאם-באם כמתמחים ללא שכר. כאשר העשים מתרבים ללא שליטה, סייגן בוחן את אבקוס החיזוי האסטרונומי שלו ומסיק בטעות כי אסטרואיד עומד להשמיד את כדור הארץ בתוך שלושה ימים, דבר המעורר פאניקה המונית בעיר. פבלס מנסה לשכנעו להודות בטעות כדי להרגיע את הציבור, וסייגן אכן מגלה כי אחד ה"סלעים" על האבקוס שלו היה למעשה זוג עשים מזדווגים. הוא מודיע לתושבים שהאסטרואיד החטיא את כדור הארץ, וסופג את זעמם של בני העיר.
במישור הקוסמי, גאזו מגיש דו"ח שלילי לבסיס האם שלו, שבו הוא קובע כי בני האדם הפכו לעצלנים ותאבי-בצע מאז שהתמקמו בראש שרשרת המזון, וכי לא יחלוף זמן רב עד שיכחידו את עצמם. תפיסה זו מתחזקת כאשר הכומר טום מזהיר את התושבים מפני הגעה לגיהנום, וגורם להם לשלם לו כספים ככפרה על חטאיהם. טום מפסיק את הפרקטיקה הזו כשהוא רואה את ג'ורג' סלייט מנסה לשחד אותו כדי שישבית את מבצע החילוץ של אחד מפועליו שנלכד. למרות חוסר האכפתיות של סלייט לחיי אדם, פרד מסכן את חייו ומציל את העובד, ובכך מוכיח כי האנושיות עדיין קיימת.
במקביל, טסות וילמה ובטי לבקר את אמה של וילמה, פרל סלאגהופל, באזורי החקלאות. מתברר כי בצעירותה, פרל גילתה את יתרונות החקלאות והובילה את השבט שלהם לנטוש את חיי הלקטות-ציידות. הגידול בייצור המזון הוביל להתפוצצות אוכלוסין, דבר שגרם לעליית כוחם של הגברים בחברה בזמן שהנשים רותקו לגידול הילדים. מנהיג השבט ומאהבה של פרל, ת'ראק, ניסה להשיא את וילמה בניגוד לרצונה לגבר בשם ג'תרו, דבר שהוביל לבריחתה מהשבט. וילמה מתעמתת עם אמה על כך שלא ניסתה למנוע את בריחתה, אך פרל חושפת כי ידעה שת'ראק לא יאפשר לווילמה לעזוב, ולכן אפשרה לה לברוח ללא פרידה כדי להציל אותה מחיי השעבוד לחווה – גילוי המוביל לפיוס בין השתיים.
בזמן זה, פבלס ובאם-באם לומדים על כלכלה התנהגותית מהוגה הדעות האקסצנטרי תורסטן פבלן, המתמקד באופיים של הגברים כמעמד הפנאי המקורי. קלוד המשמיד מנסה לשכנע את התושבים לקצץ בתקציב בית החולים לילדים על מנת לממן שריון לדינוזאורים למלחמה באנשי הלטאה. על אף תמיכה מצד הסלבריטאי המקומי, סטוני דנזה, קלוד נכשל בגיוס קולות הנשים. עם זאת, באספת התושבים, ועל אף נאומו המרגש של פרד הקורא להגנה על הילדים, הגברים בעיר מצביעים בעד הקיצוץ בבית החולים לטובת מימון השריון הצבאי.
חוברות 12–9 עריכה
השחיתות המוסרית בעיר מגיעה לשיא כאשר האליטה של בדרוק מתחילה לפקוד כנסייה חדשה הסוגדת לאל-נחש בשם וורפ, המקדמת אידאולוגיה של כוח ודורסנות על פני עזרה לחלש. בהשראת דוקטרינה זו, סלייט מפטר את כל פועליו הוותיקים ומחליף אותם בעובדים לא-מיומנים בשכר נמוך. פרד שוקע בדיכאון עקב פיטוריו, ווילמה מנסה לעודד אותו וקונה לו כדור באולינג חדש, תוך שהיא שולחת את כדור הבאולינג הישן שלו למיחזור. שואב האבק מוביל מבצע הצלה נועז יחד עם שאר מכשירי החשמל במטרה לחלץ את כדור הבאולינג ממרכז המיחזור. לאחר שהם מחלצים אותו ומשחררים את שאר בעלי החיים, המכשירים מגרשים את הכדור החדש מהבית ומסווים את הכדור הישן במקומו. במקביל, סלייט חווה משבר אישי כאשר בת-זוגו, קאת'י, עוזבת אותו לטובת קלוד, העשיר והחזק ממנו. בעקבות האובדן, סלייט מבין את חשיבותה של מידת האדיבות, ומחזיר את פרד ושאר הפועלים לעבודתם.
זמן קצר לאחר המצאת הקולנוע בבדרוק, הבמאי ורנר הרצרוק מתרשם מאמנותה של וילמה ושוכר אותה כמעצבת תפאורה בסרטו החדש. בעקבות הביקורים התכופים של פרד וברני בקולנוע, שואב האבק מחליט להתפלח להקרנה, אך במהלך הסרט אחד העובדים משתמש בו כדי לנקות את רצפת אולם הקולנוע המזוהמת. כתוצאה מהמאמץ והלכלוך, שואב האבק מת כעבור מספר ימים, אירוע המותיר את כדור הבאולינג ושאר המכשירים באבל כבד.
במקביל, המלחמה של קלוד באנשי הלטאה מתבררת ככישלון מוחלט, מאחר שהשבט נטש את האזור עוד לפני הגעת הצבא. על מנת לכסות את הגירעון שנוצר, קלוד מקצץ בתקציבי הפנסיה לטובת רכישת רחפני פטרודקטיל צבאיים, אך אלו יוצאים משליטה ותוקפים את בני העיר. קלוד מאבד לחלוטין את תמיכת הציבור. וילמה ומזכירתו של קלוד מנצלות את המצב ומשטות בו לחשוב שסט הצילומים של הבמאי הרצרוק הוא לשכתו החדשה, בעוד שבפועל הן מחזירות את ראש העיר הקודם לתפקידו.
לרגל יום הולדתו של פרד, ברני בונה עבורו פסל בדמותם של השניים. השכנים החדשים בשכונה מתלוננים על הפסל בטענה שהוא מעודד הומוסקסואליות, אך פרד מסרב להסירו על מנת שלא לפגוע ברגשותיו של ברני. השכנים הקיצוניים בונים חומה סביב ביתם של משפחת קדמוני, ולבסוף, לאחר שברני מודה שהפסל אכן מכוער, פרד מסכים להיפטר ממנו.
במקביל, על גאזו מוטלת המשימה לארח את "הוועד השכונתי" של כוכב הבית שלו על כדור הארץ. להפתעתו, הוא מגלה כי חברי הוועד נוהגים להשמיד כוכבי לכת שהם מחשיבים כמסוכנים או כלא-ראויים לגלקסיה, וזאת על סמך סריקה של אינדיבידואל אחד בלבד מתוכם. גאזו מצליח להציל את האנושות מהשמדה כאשר הוא בוחר בדינוזאור דינו כנושא הבדיקה; היותו של דינו יצור תמים, נאמן ובלתי תבוני מובילה את החייזרים למסקנה שהמין האנושי אינו מהווה איום.
סיום הסדרה עריכה
בפרק סיום הסדרה, גאזו מגיש את הדו"ח הסופי שלו על כדור הארץ. למרות תלונותיו הרבות, הוא מגיע למסקנה כי מוקדם מדי לקבוע את גורל האנושות, במיוחד לאור תהליך הצמיחה והלמידה שחזָה בו בבדרוק. הוא וחבריו החייזרים מקימים תחנת הסוואה סביב כדור הארץ כדי למנוע פלישות עתידיות של גזעים אחרים.
במקביל, פבלס חוקרת את הניגודים שבין מדע לדת ומנהלת שיחות עם פרופסור סייגן והכומר טום. סייגן טוען כי על האנושות להמשיך ולרדוף אחר האמת המדעית גם כאשר התאוריות המוקדמות שלהם מתבררות כשגויות, בעוד שטום מסביר לה שעל אף אם אין הוכחה לקיומם של אלים כמו "ג'רלד", האמונה בכוח עליון מסייעת לבני האדם למלא את החלל הקיומי בחייהם.
במישור האישי, סלייט מצרף את פרד לנבחרת הבאולינג שלו למשחק מכריע מול בת-זוגו לשעבר, קאת'י, ומבטיח לו קידום אם ינצחו. פרד מוביל את הקבוצה להישגים, אך בזריקה הגורלית האחרונה, כדור הבאולינג מורד בפרד מתוך זעם עצור על מותו של חברו שואב האבק, ומכשיל את המשחק. פרד המאוכזב מאחסן את הכדור במוסך של ברני, שם הכדור מתיידד עם פילון המוסך של ברני. על אף ההפסד במשחק, סלייט מבין את ערכו האמיתי של פרד כמנהיג וכעובד מסור, וממנה אותו רשמית למנהל העבודה החדש של המחצבה.[2]
דמויות עריכה
דמויות ראשיות עריכה
- פרד קדמוני – גיבור הסדרה. עובד מסור ומצטיין בחברת המחצבות "סלייט רוק אנד גרבל". פרד הוא יוצא-צבא פוסט-טראומטי של "מלחמות בדרוק", המנסה לנווט את חייו בין רדיפת הבצע של מעסיקו, לחצי תרבות הצריכה המודרנית והרצון להעניק למשפחתו חיים יציבים. בניגוד לאנשים האנוכיים הסובבים אותו, פרד מאופיין בלב רחב, חמלה ויושרה מוסרית, כפי שמתבטא בנכונותו לסכן את חייו עבור חבריו. בסיום הסדרה הוא ממונה למנהל עבודה במחצבה.
- וילמה קדמוני – אשתו של פרד ואמנית שאפתנית. וילמה גדלה בשבט חקלאי פטריארכלי ושמרני ממנו ברחה בצעירותה כדי לשמור על חירותה. היא מבטאת את חוויותיה ותחושותיה דרך ציורי טביעות ידיים בסגנון פרה-היסטורי. וילמה משמשת כמצפן המוסרי והרעיוני של הבית; היא דוחה את החומרנות והקפיטליזם של בדרוק ומקדשת את הקשר האנושי והמחויבות המשפחתית.
- ברני אבן – חברו הטוב ביותר של פרד, שכנו ואחיו לנשק לשעבר. ברני נושא עמו משקעים עמוקים מהמלחמה באנשי העצים, ובניסיון לתקן את עוולות העבר, הוא ואשתו בטי אימצו ומגדלים באהבה את השורד היחיד מטבח זה – באם-באם. ברני מאופיין בנאמנות עיוורת וכמעט מוחלטת לפרד.
- בטי אבן – אשתו של ברני וחברתה הקרובה של וילמה. בטי שותפה מלאה לגידולו של באם-באם ולתמיכה בברני בהתמודדותו עם פוסט-הטראומה שלו. היא מלווה את וילמה במסעה חזרה אל שורשיה המשפחתיים ומייצגת את כוחן של הנשים בקהילה המתעצבת.
- פבלס קדמוני – בתם של פרד ווילמה, תלמידת חטיבת ביניים. פבלס היא נערה רציונלית, מבריקה וסקרנית בצורה יוצאת דופן, המגלה עניין עמוק במדע, פילוסופיה ומוזיקה. היא מייצגת את הדור החדש והנאור של בדרוק; היא מתייצבת נגד בריונות, נבחרת לראשות מועצת התלמידים, ומחפשת לאורך הסדרה את העמק השווה בין אמת מדעית לצורך האנושי באמונה.
- באם-באם אבן – בנם המאומץ של ברני ובטי, וחברה הקרוב של פבלס. באם-באם הוא הניצול היחיד מרצח העם שביצעו אנשי בדרוק באנשי העצים בילדותו. הוא ניחן בכוח פיזי עצום (בדומה לדמותו המקורית בסדרה המונפשת), אך משמש בעיקר כעוזרה של פבלס במחקריה ובלמידתה על מבנה החברה והכלכלה.
דמויות משניות עריכה
תושבי בדרוק ומנהיגיה עריכה
- ג'ורג' סלייט – מעסיקו האנוכי, הקפיטליסט והנרקיסיסט של פרד ומנהל חברת המחצבות. סלייט מונע מתאוות בצע קיצונית ומשעבד את פועליו (ואף מנסה לנצל ניאנדרטלים לשם כך) עבור רווח אישי, תוך זלזול מוחלט בבטיחותם. הוא מאמץ אידאולוגיות קיצוניות דוגמת דת ה"וורפ" המקדשת את החזק, אך בעקבות משבר זוגי הוא חווה זיק של התעוררות מוסרית ומבין את חשיבותה של מידת האדיבות.
- הכומר טום – מנהיג "כנסיית האנימיזם" בבדרוק. לאחר שתושבי העיר מבינים כי בעלי החיים בהם הוא מפציר לסגוד הם למעשה מכשירי חשמל, טום מייסד אמונה באל בלתי-נראה בשם "ג'רלד". על אף שהוא מנצל לעיתים את פחדי התושבים מפני הגיהנום במטרה לגבות מהם כספים, הוא מציג גם צדדים הומניים – הוא מונע אלימות נגד זוגות נשואים ומסרב לקבל כספי שוחד מסלייט.
- קלוד המשמיד – בנו של כובש העבר מורדוק. קלוד נבחר לראשות העיר בדרוק בניצחון סוחף בזכות קמפיין פופוליסטי מובהק, המבוסס על זריעת פחד ושנאת זרים מפני "אנשי הלטאה". הוא מקצץ בתקציבי רווחה, בריאות ופנסיה כדי לממן שריונות ומערך רחפנים צבאי כושלים, ובסופו של דבר מודח מתפקידו באמצעות תרמית של וילמה.
- פרופסור קארל סייגן – המורה המדען והאקסצנטרי של פבלס (שמו מהווה מחווה מובהקת למדען המפורסם קארל סייגן). הוא מנסה להסביר את תופעות הטבע בצורה אמפירית, אך נוטה לפזרנות וטעויות – הבולטת שבהן היא הכרזה שגויה על אסטרואיד שעומד להשמיד את כדור הארץ, שנגרמה בשל עשים שהזדווגו על אבקוס החישוב שלו.
בעלי החיים עריכה
- שואב האבק – פילון קטן המשמש כשואב האבק בבית משפחת פלינטסטון. הוא בעל אינטליגנציה ורגש, ומתפקד כמנהיג הלא-רשמי של חיות הבית. הוא מוביל מבצע חילוץ נועז להצלת חברו, כדור הבאולינג, ממרכז המיחזור. מותו המטרגי כתוצאה מניצול יתר וניקוי רצפת בית הקולנוע המזוהמת מהווה נקודת מפנה דרמטית המדגישה את מחיר ותרבות ההחפצה.
- כדור הבאולינג – ארמדיל המשמש ככדור הבאולינג של פרד וחברו הטוב ביותר של שואב האבק. לאחר שווילמה שולחת אותו למיחזור ומחליפה אותו בכדור חדש, הוא מחולץ על ידי חבריו החיות ומוחזר לבית במסווה. בסיום הסדרה, מתוך אבל וזעם עצור על מותו של שואב האבק, הוא מורד בפרד במהלך משחק גורלי ומכשיל אותו במכוון.
- דינו – דינוזאור סגול קטן שפרד מאמץ באמצעות זיכוי כספי שקיבל בקניון. דינו משמש כחיית המחמד המשפחתית הקלאסית, ובזכות תמימותו וחוסר תבוניתו הקיצונית, הוא מציל בטעות את כדור הארץ מהשמדה על ידי החייזרים, שרואים בו עדות לכך שהאנושות אינה מהווה איום.
ישויות חוץ-ארציות עריכה
- גאזו הירוק – קצין חוצני המופקד על ידי בני מינו לפקח על האנושות ולתעד את התפתחותה. גאזו בוחן את תושבי בדרוק בעין ביקורתית, צינית ומזלזלת, ורואה בהם יצורים עצלנים ותאבי-בצע העתידים להכחיד את עצמם. עם זאת, בסיום הסדרה הוא מודה כי מוקדם מדי לחרוץ את גורל האנושות ומסייע להגן על כדור הארץ מפני פולשים אחרים.
פרשנות ותמות עריכה
סדרת הקומיקס, המונה 12 חוברות, אינה מהווה שחזור ישיר של סדרת ההנפשה המקורית, אלא עושה שימוש במרחב הפרהיסטורי של העיר בדרוק כאמצעי לביצוע דקונסטרוקציה מבנית של הציוויליזציה המערבית המודרנית.
המעבר הטונאלי מאנימציה המיועדת לכל המשפחה אל עבר סאטירה פילוסופית ומודעת לעצמה מתאפשר באמצעות שינוי הסגנון החזותי של פיו. בניגוד לעיצובי הדמויות המקוריים, הקומיקס מציג אנטומיה ריאליסטית, הבעות פנים המבטאות עייפות ומצוקה רגשית, ופלטת צבעים המבוססת על גוונים ריאליסטיים של אדמה ואבק. בחירות אמנותיות אלה מייצרות הרמוניה ויזואלית עם הנושאים הבוגרים והמורכבים שבהם דן הקומיקס.
הקפיטליזם ותאוריית הניכור עריכה
הציר המרכזי של הסדרה מוקדש לניתוח המערכת הכלכלית המבוססת על ייצור מוגבר ותרבות הצריכה. בעוד שבסדרה המקורית שימשה עבודתו של פרד קדמוני במחצבה כאמצעי בלבד להנעת גאגים עלילתיים, בגרסתו של ראסל היא מנותחת דרך תאוריית הניכור של מעמד הפועלים.
העלילה מתארת את הרגע ההיסטורי שבו בני האדם המציאו את מושגי ה"קריירה" וה"ממון". היצירה מדגישה כיצד המערכת שהוקמה במטרה לשפר את רווחת הפרט הפכה למנגנון המשעבד את יוצריו. תושבי בדרוק מוצגים כמי שחווים משבר אקזיסטנציאליסטי עמוק, אותו הם מנסים לפתור באמצעות רכישה בלתי פוסקת של נכסים חומריים חסרי תועלת ממשית, מתוך אמונה כי הבעלות עליהם מגדירה את ערכם החברתי.[2]
הביקורת על הניצול התאגידי מגיעה לזיקוקה המטאפורי באמצעות תיאור החיות והדינוזאורים המשמשים כמכשירי חשמל ביתיים. בניגוד לסדרת ההנפשה, שבה החיות פנו אל הצופה בבדיחות קלילות על מצבן, בקומיקס הן מתוארות כישויות תבוניות, מודעות לעצמן ובעלות יכולת דיבור. החיות, הננעלות בארונות ובחשכה בתום השימוש, מנהלות דיאלוגים מלנכוליים על גורלן הקולקטיבי. הן מביעות הבנה מוחלטת לכך שהן נמצאות בתהליך הכחדה, ומביעות תסכול על כך שהווייתן הקיומית צומצמה לכדי פונקציה מכנית בשירות בני אדם שאינם מכירים בסבלן או בצרכיהן.[2]
פוסט-טראומה ואשמה קולקטיבית עריכה
הרובד ההיסטורי-פוליטי של הקומיקס מעניק לדמויות המוכרות מורכבות פסיכולוגית באמצעות חשיפת עברן הצבאי. פרד קדמוני וברני אבן מוצגים כיוצאי-צבא שלחמו ב"מלחמות בדרוק" – קמפיין צבאי מתוכנן ואלים שניהלו בני האדם המודרניים נגד אוכלוסיית אנשי המערות הניאנדרטליים המקומית.[2]
הקומיקס חושף כי השפע, הקידמה והמבנים הארכיטקטוניים של בדרוק אינם פרי התפתחות שוחרת-שלום, אלא תוצר של כיבוש ונישול היסטורי. הציוויליזציה המודרנית מוצגת ככזו הבנויה על טראומה מושתקת. פרד וברני מתוארים כמי שנושאים צלקות נפשיות עמוקות; הם פוקדים בקביעות קבוצת תמיכה של יוצאי צבא, ומנסים להתמודד עם רגשות האשם על הזוועות שביצעו בפקודת הממסד הכלכלי והמדיני, שהציג את הפעולה הצבאית כהכרחית לשם ה"קידמה".[2]
הדת וניכוסה עריכה
הקומיקס מציע ניתוח סוציולוגי של צמיחת המוסדות הדתיים בתוך חברה שבטית הנמצאת בעיצומו של תהליך עיור מהיר. המעבר מחיי פרא לחיים עירוניים מייצר בקרב התושבים תחושת בדידות וריקנות קיומית, המולידה את הצורך בכוח עליון שיספק משמעות והסברים לתופעות הטבע ולמוות.
תושבי בדרוק מייסדים פולחן סביב אל מופשט בשם "ג'רלד" – פיל פרהיסטורי רחב ממדים השוכן בבדידות על פסגת הר מרוחק. ראסל מפרט כיצד המערכת הדתית הראשונית הזו מנוכסת במהירות על ידי המנהיגות הפוליטית והאליטות הכלכליות של העיר. הפולחן המופשט הופך לממסד דתי היררכי המנצל את שמו של האל כדי להצדיק רדיפת קבוצות מיעוט, לקבע את נחיתותן החברתית של הנשים, ולגבות מיסים ואתננים כבדים מהשכבות החלשות. כספים אלו מופנים לטובת בניית מקדשי פאר המאדירים את הממסד, במקום לתמיכה בנזקקים.[2]
מגדר, שוויון וזכויות האזרח עריכה
דרך פריזמת העבר הפרהיסטורי, הקומיקס דן באופני הייצור של נורמות חברתיות, הבניית מגדר והדרת החריג. הסדרה בוחנת את השלב שבו חברה שבטית מאורגנת מעגנת בחוק ובדת את מבנה התא המשפחתי המקובל, ומגדירה כל חריגה ממנו כאיום על הסדר הציבורי או כחטא דתי.
הקומיקס מציע קריאה פמיניסטית חריפה של מוסד הנישואין הפרברי, באמצעות הצגתו כהמצאה חברתית-כלכלית שנועדה לקבע בעלות מעמדית, ולא כביטוי לאהבה רומנטית מולדת. ראסל מתאר את הרגע שבו מנהיגי בדרוק ממסדים את ה"נישואין" כאמצעי להסדרת רכוש וחלוקת עבודה: הגברים מתפקדים ככוח עבודה במחצבה, בעוד על הנשים מוטלת האחריות הבלעדית לתחזוקת הבית והמשפחה – מבנה המייצר תלות כלכלית מוחלטת של האישה בגבר. הסדרה מדגישה את הניכור של עקרת הבית דרך דמויותיהן של וילמה קדמוני ובטי אבן. בניגוד לסדרה המקורית, שבה השתיים הוצגו כצרכניות נהנתניות, בקומיקס הן מתוארות כנשים בעלות מודעות עצמית גבוהה החשות כלואות בתוך התפקידים המגדריים שהוכתבו להן. באחד הפרקים המרכזיים, וילמה מנסה לפרוץ את גבולות המרחב הביתי ולהציג את אמנות הציור שלה בגלריה מקומית. דרך קו עלילתי זה, היצירה חושפת את המנגנונים הממסדיים המדירים נשים מעולם האמנות והתרבות, ומציגה כיצד הממסד הגברי תופס את היצירתיות הנשית כמשנית או כאיום על הסדר המשפחתי.[2]
לצד הביקורת המגדרית, הקומיקס בוחן את השלב שבו חברה מאורגנת משתמשת במונחים כמו "חוקי הטבע" כדי להדיר קבוצות מיעוט. כאשר זוג גברים בעיר מחליט למסד את הקשר ביניהם ולנהל משק בית משותף, הממסד הבורגני והשמרני של בדרוק מגיב בסנקציות חברתיות, נידוי והוקעה ממסדית. הדיון בסוגיה זו מוכרע מן הבחינה המוסרית והתמטית באמצעות דמויותיהם של פרד ווילמה קדמוני. השניים מסרבים להיכנע ללחץ החברתי הקולקטיבי ומציעים הגדרה אלטרנטיבית והומניסטית למושג ה"טבעי": הם טוענים כי בעולם המתאפיין בניכור, אכזריות, תנאים סביבתיים קשים ומערכות תאגידיות חונקות, הפגנת אהבה, חמלה וערבות הדדית בין בני אדם – ללא תלות במגדרם או בנטייתם המינית – היא המרכיב החיוני והטבעי ביותר לצורך הישרדותה הפיזית והרוחנית של האנושות.[2]
קרוסאובר עריכה
המיני-סדרה חלקה קרוסאובר עם דמותו של בוסטר גולד במסגרת החוברת "Booster Gold/The Flintstones Annual #1", שיצאה לאור במרץ 2017.[3]
ביקורת והכרה עריכה
סדרת הקומיקס של מארק ראסל וסטיב פיו זכתה לשבחי הביקורת עם פרסומה, והוגדרה על ידי חוקרי מדיום רבים כדוגמה בולטת ליכולתו של הקומיקס המודרני לבצע דקונסטרוקציה פוסט-מודרנית במותגי קלאסיקה מוכרים. המבקרים ציינו כי על ידי הימנעות מדידקטיות ישירה ושימוש בהומור שחור ואירוניה, היצירה מצליחה להציג את תולדות בדרוק לא כהיסטוריה חלופית של המין האנושי, אלא כאלגוריה ישירה ומורכבת למשבריה של החברה המערבית בת-זמננו.[4][5]
הסדרה הייתה מועמדת לשני פרסי אייזנר – בקטגוריות "המיני-סדרה הטובה ביותר" ו"הפרסום ההומוריסטי הטוב ביותר" – וכן לפרס הארווי בקטגוריית "ספר השנה".[6][7][8][9]
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Flintstones #1 (Preview)". Comic Book Resources. June 5, 2016. Retrieved May 27, 2026.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 The Flintstones (2016), vol. 1, no. 1–12 (June 6, 2016 – June 7, 2017). DC Comics.
- ^ Staff, Newsarama. "SUICIDE SQUAD Meets THE BANANA SPLITS, More In DC/HANNA-BARBERA Crossover Titles". Newsarama. Archived from the original on December 13, 2016. Retrieved May 27, 2026.
- ^ Couto, Anthony (2016-07-09). "DC's "The Flintstones" Is a Surprisingly Dark -- and Honest -- Satire". Comic Book Resources. Retrieved May 27, 2026.
- ^ Dandeneau, Jim (2016-12-16). "The Flintstones: The Funniest Comic On Stands". Den of Geek. Retrieved May 27, 2026.
- ^ "Mark Russell". Simon & Schuster. Retrieved May 27, 2026.
- ^ Douresseaux, Leroy (October 23, 2016). "The Flintstones #4 comics review". ComicBookBin. Retrieved May 27, 2026.
- ^ Sava, Oliver (2016-09-02). "Aliens touch down in Bedrock in this The Flintstones #3 exclusive". The A.V. Club. Archived from the original on 2016-11-01. Retrieved May 27, 2026.
- ^ Gomez, Manny (2016-07-10). "Comic Book Review: The Flintstones #1". LRMonline. Retrieved May 27, 2026.