משפחת משתא
פעולות נוספות
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
משפחת מַשְּׁתָּא הייתה משפחה ושושלת משוררים, רבנים ומנהיגי קהילות יהודית מפורסמת, שהתקיימה בין המאה ה-12 (לערך) למאה ה-19 בשרעב שבתימן.
על שושלת זו נמנו בחירי משוררי תימן לאורך הדורות, והנודעים שבהם.
הידוע שבשושלת זו הוא רבי שלום שבזי - המשורר והדמות המפורסם והמשפיע ביותר ביהדות תימן לאורך הדורות.
שם המשפחה עריכה
"משתא" בערבית התימנית הינו שמו של כלי משארת או ערבה לבצק. על פי המסורת, פעם גזר המושל על אחד מאבות המשפחה שימיר את דתו, ושלח אחריו חיילים להביאו לפניו. כאשר באו השליחים אצלו, נכנס למטבח, הכניס והחביא עצמו בקבלה מעשית ע"י שם קדוש בתוך משארת המלאה עיסה הנקראת משתא, ובעקבות מעשה זה נתקבל הכינוי אצל כל בני המשפחה[1].
רצון הלוי מפקפק במקורו הערבי של השם, שכן לפי צורת הקרי שלו - בקמץ תחת האלף - היה צריך להכתב בצורת "משתו", כהגיית יהודי תימן. בהתאם לזאת מציע רצון הלוי לייחס את השם למקור ארמי עתיק יותר, מהפועל "משיתא" - שפירושו בארמית הוא אורג/כלי אריגה, ואף מצינו כמה אישים בחז"ל שנקראו בשם זה, בניהם יוסף משיתא.
תולדות המשפחה עריכה
משתא הוא שם של משפחה ענפה באזור שרעב שבתימן משופעת בתלמידי חכמים ומשוררים מזה דורות. בשם משפחה זו חתומים שירים רבים, חיבורים תורניים והעתקות כתבי יד רבות מספור לאורך הדורות.
רבי אברהם בן חלפון עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אברהם בן חלפון
מסורת בפי יהודי תימן, וכן מעריך רצון הלוי (על סמך השושלת המפורטת בכתבי משפחת משתא), כי אבי השושלת הינו רבי אברהם בן חלפון - משורר פורה בן המאה ה-12, ומראשוני משוררי תימן. מסורת זו מאוששת על פי כתב יד שפרסם ישראל דוידזון, בו מופיע בן חלפון מאבות אבותיו של רבי שלום שבזי.[2]
ממשורר זה נשתמרו כ-68 שירים. שיריו של אברהם בן חלפון הושפעו רבות משירת יהודי ספרד, אך נכתבו בהתאם לצרכים ולמנהגים של הקהילה היהודית בתימן באותה תקופה.
ככל הנראה חי בעיר עדן שבדרום תימן.
רבי יוסף בן ישראל עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יוסף בן ישראל
רבי יוסף בן ישראל משתא היה היה רב, פילוסוף, משורר ופייטן יהודי-תימני בן המאה ה-16, ומבניה המפורסמים של משפחת משתא. התגורר בשרעב.
סגנון שירתו היה יוצא דופן ופורץ דרך ביחס למשוררים שלפניו. השירה התימנית עד לדורו הייתה בסגנון משוררי ספרד, אך הוא פתח אפיק חדש וייחודי בסגנון, משקל ושפת שירתו. משירתו הושפעו משוררי תימן בדורות שלאחריו, ובעיקר בן משפחתו הנודע - רבי שלום שבזי.
ממנו השתמרו מאות שירים, ומהידועים הוא אשאל אלוהיי יגאל שבויים - משירי הגאולה התימנים המפורסמים. רבים משיריו ארוכים יחסית, והארוך ביותר שבהם (והארוך בשירה התימנית בכלל) הינו "אשאל צורי ואדוני" המונה כ-130 בתים. באקרוסטיכון שיר זה מציין את שושלת אבותיו עד לשמונה דורות אחורה.
בנוסף שימש רבי יוסף כמנהיג קהילה ודמות בעלת כח באזור שרעב בכלל. במדרש חמדת ימים (בחיבור הר"ש שבזי) מסופר שיחד עם רבנים ומניגי קהילות אחרות ברשותו, נאסר על ידי מושל עריץ ושונא יהודים שקם בתקופתו.
רבי ישראל בן יוסף עריכה
ר' ישראל בן יוסף משתא (ספרא) היה משורר ומעתיק ספרים, בנו של רבי יוסף בן ישראל. השתמרו ממנו עשרות רבות של שירים בנושאים שונים. היה ריעו של ר' שלום שבזי, שמזכיר דברי תורה בשמו (בספר חמדת ימים) ואף ייעד לו שירי ידידות[3].
רבי דוד בן יוסף עריכה
רבי דוד בן יוסף משתא היה משורר, וחי ככל הנראה במאה ה-14 לספירה בעיירה חמאיר הצפונית לעיר תעיז שבשרעב.
ממנו התפרסמו כחמישה שירים בדיוואן "שירת ישראל בתימן" מאת רצון הלוי, ועוד כמה בדיוואנים אחרים. ע"פ עדותו של הנ"ל השתמרו בכתבי-יד עתיקים עוד מאות משיריו של אותו משורר.
שיריו (שהתפרסמו) כוללים שירי כלולות וחתונות מלאי עליצות, ונראה כי חי בתקופה של רוגע ורווחה ליהודים.
משיריו המפורסמים הם "בוא לשלום חתן" (2 שירים הפותחים בפתיחה זו), אותם נהגו יהודי תימן לשורר בחתונות וזמני נישואין.
הוא סבו של המשורר רבי יוסף בן משה משתא[3].
רבי סעדיה בן יוסף עריכה
רבי סעדיה (או סעיד) בן יוסף משתא היה משורר בן המאה ה-16. ממנו השתמרו עשרות שירים בנושאים מגוונים.
תוכן שיריו עוסק בשירי שבת ומועד, גלות וגאולה, ידידות וקבלה. שיריו בעיקר בעברית. שירו המפורסם ביותר הוא "לנר ולבשמים", הנוהג עד היום במוצאי שבתות בקרב יוצאי תימן, ומאז העלייה גם בקהילות שונות.
יש שזיהו אותו כבנו של רבי יוסף בן ישראל.
בחתימת השיר "אפתחה פי וצורי אשאלה" מכנה עצמו "חזמ"ק (סעיד בגימטריה) הוא שמי, בן ליוסף נבון הירושלמי"[3].
על-פי חלק מהערכות הוא גם מחברו של השיר המפורסם "סעי יונה" (ויש אומרים גם של השיר "ספרי תמה").
רבי שלמה בן שלום עריכה
רבי שלמה בן שלום משתא היה משורר בן המאה ה-17, וחי באזור שרעב.
בדיוואן שירת ישראל פרסמו שלוש שירים ממנו, כולם בעברית[3].
רבי יוסף בן רצון עריכה
רבי יוסף בן רצון (רצ'א) משתא היה משורר בן המאה ה-17, ככל הנראה.
שיריו שפורסמו בדיוואן שירת ישראל כוללים טרוניא וצער עמוק על קשיי הגלות, געגועים וייחולים לגאולה[3].
רבי שלמה בן משה עריכה
רבי שלמה בן משה משתא היה ממשוררי שרעב במאה ה-17. ממנו התפרסם שיר אחד העסוק בגאולת ישראל, הבנוי במקצב "זאפה", בו נהגו באזור שרעב להוביל את החתן אל הכלה[3].
רבי יוסף בן משה עריכה
רבי יוסף בן משה משתא נמנה על המשוררים לבית משתא, והוא מחברו של השיר המפורסם "יום אזכרה חטאי". על-פי השושלת המפורטת בכתבי משפחת משתא (להלן), ייתכן כי הוא סבו של המשורר רבי יוסף בן ישראל.
רבי ישראל בן משה עריכה
רבי ישראל בן משה משתא היה משורר ופעל ככל הנראה באזור שרעב. גם ממנו מצויים כמה שירים, שהתפרסמו בדיוואן שירת ישראל חלק רביעי.
רבי יוסף בן ישראל בן משה עריכה
רבי יוסף בן ישראל בן משה משתא היה משורר. ככל הנראה הינו בנו של המשורר רבי ישראל בן משה. גם ממנו מצויים כמה שירים, שהתפרסמו בדיוואן שירת ישראל חלק רביעי.
רבי יעקב בן עמרם עריכה
רבי יעקב בן עמרם (משתא?) היה משורר. נולד במחצית השנייה של המאה ה-16 במחוז שרעב. הוא חי ופעל בזמנו ובמקומו של המשורר המפורסם רבי ישראל בן יוסף.
שמו ידוע ממספר שירים ופיוטים אשר נשתמרו בידינו. הוא מוזכר בקשר לר' יוסף בן ישראל ובניו, וכנראה, שנמנה על חבל המשוררים לבית משתא[4].
רבי יוסף בן אביגד עריכה
רבי יוסף בן אביגד בן חלפון, הוא אביו של המשורר הלאומי מרי שלם שבזי. הוא חי בעיר נגד אלוליד במחוז שרעב. בנו מרי שלם נולד בשנת שע"ט (1619), ולפי זה, יש להעריך, כי נולד עשרים שנה לפחות קודם לכן, דהיינו לא יאוחר משנת תנ"ט (1599).
הפרטים הידועים לנו עליו הם מדברי בנו מרי שלם. הוא היה שקדן גדול בלימודו, עסק רבות בתורת הקבלה ושירים. הוא היה מחכמי הקהילה, השיב תשובות לשואלים ודרש בציבור.
בשנת שע"ט (1619) משלו התורכים על מחוז שרעב, ובתקופה זו נגזרו גזירות דת.
בנו, מרי שלם שבזי, כותב במדרש חמדת ימים פרשת בלק על הפסוק דרך כוכב:
"נפל דבר בישראל ובחכמיהם רחמנא ישיזבן מכל עקתא, ואספו חכמים מתימן וגזרה מלכות עשו עליהם שמד, ויצאו הרבה מדת קודש לדת חול ויש שנהרגו על קדושת השם בימי סרחי המלך שחיק עצמות ושם רשעים ירקב... ותפסו אבא מורי ז"ל ואנשים עמו מישראל והלקום וציערום עד שנגואלו בגדיהם בדם, וישבו י"ב חודש בבית האסורים קשורים בשלשלאות של ברזל וסובלים טיט ואבנים ולבנים והנוגסים אצלים לאמור כלו מעשיכם דבר יום ביומו, ובנה דירה גדולה באלצעיד וכבר חרבה, וזה על שלא רצו לצאת מדת הקודש לדת החזיר המנובל, ואח"כ יצאו בכופר הרבה והיו משוטטים בעירות מזלעפות רעב בשנת אתתקל"ז ואתתקל"ח (שפ"ו-שפ"ז / 1627-1626) כי שללו כל ממונם ורבתה הארבה ואכלה כל מיני מאכל ותבואה. וחזרו בשמחה גדולה בימי יפת המלך הישמעאלי מלך כשר יצא מן המזרח והחרים זרע עשו מן התימן. והרשע שתפס אבא מורי וחביריו עשה בו שפטים ופשטו עורו עד טבורו והשליכוהו לכלבים, והיום הגענו שנת אתתקנ"ז לשטרות .")1646( הת"ו ליצירה
נותרו בידנו שמונה שירים שחיבר, חלקן פורסמו וחלקן עדיין בכתובים. באחד משיריו הוא כותב: "אסמי
(שמי) בקא יאן וואן וסין ופ"א (יוסף)".
באחד משיריו כותב מרי שלום על אביו:
"שובה והנחם לבבי - כמה יגונים תחביא
על איש שהוא אבי ורבי - להגות אמת רץ כצבי
ידע בסוד נסתר ויען - בצהול ושמחת שאנן
דקדק לסודות לידעה - ורמז ודרשה ישפעה
גם סוד. לנפש טיבעה
ובין בסוד חזור ושושן - ובסוד מקור חיים גן
שם תעלה נפשו ותחן - עם השריד הנאמן"
נפטר במחוז שרעב, כנראה, בעירו בשנת שצ"ד (1634).
רבי שלום שבזי עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שלום שבזי
רבי שלום בן יוסף (משתא) שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"ף, 1686 או 1720) היה גדול החכמים והמשוררים של יהדות תימן בכל הדורות.
אביו, רבי יוסף משתא, היה רב, תלמיד חכם ומנהיג קהילה.
משיריו נשתמרו אלפי שירים (מה שמעיד על גודל שירתו המקורית) בעלי סגנון ייחודי, חדשני ונוגע ללב, העוסקים ברובם בכאב הגלות וייחול לגאולה, ומיעוטם בנושאים שונים, בניהם שירי כלולות ופולמוס.
שיריו נושאים אופי קבלי מובהק, ומשולבים בהם מדרשי חז"ל ומוטיבים קבליים רבים.
בנוסף לשירתו שימש רבי שלום כמנהיג קהילה, ואף עמד בקשרים עם השלטונות. באסון הגדול ביותר שפקד את יהדות תימן - גלות מוזע - במהלכה מתו מרעב וממחלות כשני שליש מיהודי תימן (ע"פ ההערכות), נהג את עדתו וסעדם. מצויים ממנו שירים רבים המקוננים מרה על הגלות, ויחד עם זאת מחזקים את הבטחון בה' ובגאולה הקרובה. בבד בבד קורא בשיריו ליהודים בכל מקום לדאוג לגולים ולפרנסם ככל יכולתם.
מצוי ממנו מהספר "חמדת ימים" על התורה, שהתפרסם גם הוא בקרב יהודי תימן.
התגורר בעיירה שבז שבשרעב, ובסוף ימיו עבר להתגורר בעיר תעיז, שעל ידה גם נקבר.
רבי שלום הוא הדמות המפורסמת ביותר ביהדות תימן נלאורך הדורות. ע"פ המסורת ערך וויכוחים עם מוסלמים ועם המכשף הידוע בתקופתו בשם "בן עלוואן", ואף בכוחו בקבלה מעשית ובקדושתו היה מושיע יהודים רבים.
אף לאחר מותו נעשה קברו מקום מקודש ויעד עלייה לרגל ליהודים ומוסלמים כאחד מכל רחבי תימן, ומצויים סיפורי ניסים אין ספור מהעלייה לקברו.
בנו, רבי שמעון משתא-שבזי היה רב ומשורר, והשתמרו ממנו כמה שירים. כיהן כדיין וכראב"ד ביישוב חמאיר שבשרעב.
משוררים נוספים עריכה
- רבי משה קטן (משתא) ממנו השתמר שיר אחד. יש שזיהו אותו עם הסופר רבי משה בן אברהם משתא, בן המאה ה-17[5].
- חבור משה משתא ממנו השתמר שיר אחד בחתימה זו.
- רבי יוסף בן ישראל בן משה משתא גם ממנו מצויים כמה שירים, שהתפרסמו בדיוואן שירת ישראל חלק רביעי.
חכמים נוספים עריכה
מלבד המשוררים למשפחת משתא, חתומים בני המשפחה על העתקות כתבי-יד תימניים רבים לאורך הדורות, מה שמראה על גדלותם בתורה ומעמדם התורני הרם.
ענף משפחת צאירי עריכה
משפחת צאירי הייתה משפחת משוררים ורבנים שחיה באזור שרעב בין המאה ה-18 וה-20, ומקורה ביישוב צאיירה.
ממשפחה זו נודעו עשרות משוררים, רבנים ומנהיגי קהילות לאורך הדורות. על-פי המסורת, בני משפחה זו הינם צאצאי ר' שלום שבזי ומשפחת משתא.
שירי משפחה זו מתאפיינים בענייני קבלה לרוב, ואף רביו מהם הינם שירה פולמוסית - שירים שנכתבו במסגרת התכתבות חכמי ומשוררי שרעב ביניהם, הכוללים שקלא וטריא, שאלות ותשובות בתורת הקבלה.
רבי דוד בן ישראל עריכה
מהידועים שבבני משפחה זו הינו רבי דוד בן ישראל צאירי, רב ודיין שעמד בראש העולים בעליית "תימני כינרת", ומנהיגם בארץ ישראל, בכינרת וברחובות.
על שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונת מרמורק שברחובות.
רבי דוד בן יוסף עריכה
רבי דוד בן יוסף בן חיים צאירי היה דיין ומשורר בשרעב, בסוף המאה ה-19.
השתמרו ממנו שירים רבים (רובם עדיין נדירים ומצויים בכת"י משפחת צאירי שבס' הלאומית), בניהם השיר המפורסם "אשאל אדון עולם" העוסק בתקיעת שופר וכוונותיה על-פי קבלה, אותו נהוג לומר בקהילות דרום תימן בראש השנה לפני תקיעת השופר (ואף נדפס במספר מחזורים). שיר נוסף הינו פולמוס קבלי המיועד לידידו רבי יוסף אליתים.
רבי יפת בן ישועה עריכה
רבי יפת בן ישועה צאירי היה משורר שחי, כנראה, במאה ה-19 בשרעב.
בין שיריו מצוי שיר פולמוסי עמוק המיועד גם הוא לר' יוסף אליתים, ועוסק בקבלה ובפילוסופיה יהודית עמוקה.
רבי סעדיה בן שלמה עריכה
רבי סעדיה בן שלמה (או סעיד בן סלימאן) צאירי היה משורר שחי, כנראה, במאה ה-19 וה-20 בשרעב.
השתמרו כמה משיריו, מהם שירי כלולות. אחד משיריו מתעד את מסעותיו בתימן, עד לחבאן הרחוקה, וכולל הודאות ותשבחות לה' שלא עזבו במהלך נדודיו.
רבים משיריו הינם שירי פולמוס קבליים, שחוברו במסגרת התכתבות עם משוררים ומקובלים בני דורו ומקומו. רוב שירתו עדיין גנוזה בכתבי-יד.
רבי שלום צאירי עריכה
רבי שלום צאירי היה מנכבדי ורבני קהילת התימנים בנחליאל שבחדרה אחרי עליית תרע"ב.
רבי חסן צאירי עריכה
רבי חסן (יפת) צאירי בן והב היה רב היישוב מסילה, היישוב המרכזי והחשוב ביותר בשרעב. התייתם מאביו כילד קטן ולמד אצל רבי יחיא צאירי. לאחר עלייתו לארץ בשנת תש"ט התגורר בפתח תקווה והקדיש את כל חייו לתורה.
רבי יחיא צאירי עריכה
רבי יחיא בן אברהם צאירי היה רב היישוב צירה שבשרעב.
רבי טובים דאוד צאירי עריכה
רבי טובים דאוד (בן דוד) היה אב"ד ורב היישוב בוקיר שבשרעב. בארץ התגורר במושב חלץ.
רבי חסן מוסא צאירי עריכה
רבי חסן מוסא (בן משה) צאירי היה מרבני הישיבה ביישוב קהרה שבשרב, ובארץ היה רב היישוב משען.
רבי ברהים סוליימאן צאירי עריכה
רבי ברהים סוליימאן (אברהם בן שלמה) צאירי היה מרבני הישיבה בקהרה ושימש כדיין ביישוב.
רבי מעוצ'ה צאירי עריכה
רבי מעוצ'ה (קרי: מעודה) (בן דוד, לטענת הרב סעדיה חוזה, בספרו "תולדות הר' שלום שבזי") צאירי היה משורר ומקובל בשרעב בדור האחרון. רבים משיריו הינם שירים פולמוסיים-קבליים. בספר תולדות הרשב"ז מובא עליו:
חיים חסן תעיזי (בן הרב יפת-חסן בן אברהם תעיזי-שאער) ומעודה דוד צאירי נזדמנו יחד, הלכו בדרך עד שהיו בקרית דהן. נכנסו לבית כנסת דהן קראו בתיקון הזוהר כשהפסיקו עשו סימן. מעודה הלך לאיזה ענין. וחיים חסן המשיך לקרוא ממקום שפסקו. חזר מעודה דוד, וחיים כבר כבר עבר כמה דפים בתיקון הזוהר שקרא. מיחה מעודה בחיים. כי הוא אינו רשאי להמשיך לקרוא בסודות והוא אינו מבין בהם. נעלב חיים חסן. הלך מסר את הדבר בתלונה למרי שמואל חיים תעיזי בדשסר. ומרי שמואל שלה שאלה בדרך שירה והיא שירת יא חור אעדנאן אל מעודה דוד אצאיירי. ומעודה אל צאירי החזיר תשובה בדרך השיר והכפיל שאלות להרב שמואל
רבי יעקב בן יחיא צאירי עריכה
רבי יעקב בן יחיא צאירי היה גם הוא ממשוררי תימן בשרעב בדור האחרון, מספר שירים שלו מצויים בדיוואן כת"י "קרופ, מיכאל, Ms. 4686" שבאוסף הספרייה הלאומית.
רבי סעיד בן יחיא צאירי עריכה
רבי סעיד-סעדיה בן יחיא, גם ממנו מצויים שירים ב"הספרייה הלאומית, Ms. Heb. 8°4201"
רבי סעדיה בן חיא צאירי עריכה
ממנו נמצא השיר "מסאן באלרצ'א ואל עפייה" בכת"י הס' הלאומית[6] החותם באקרוסטיכון שם זה (סעדיה בן חיא) ובסופו: "..מן ולד צאייר". ייתכן כי הוא סעיד בין יחיא, המשורר דלעיל.
רבי רצון בן סעיד צאירי עריכה
רבי רצון בן סעיד-סעדיה צאירי - גם ממנו השתמר שיר אחד, המופיע בכת"י "קרופ, מיכאל, Ms. 4686"
רבי יוסף צאירי עריכה
ממנו נשתמרו שירים רבים, מהם בפתיחה "יקול ולד צאייר" (יאמר ילוד משפחת צאירי)[7].
רבי סעדיה בן חיים צאירי עריכה
היה משורר גם הוא, ממנו נשתמר השיר "הללי נפשי לצורך" ועוד שירים, שנתפרסמו בדיוואן שירת ישראל ח"ד.
רבי סעדיה צאירי עריכה
הוא מחבר השיר המפורסם "עלי כל אכילה" שנהגו לשורר באירועים שונים ונדפס בכמה דיוואנים וסידורים. ייתכן כי הוא סעדיה בן יחיא, בן יוסף או בן חיים הנ"ל.
שושלת המשפחה עריכה
על־פי צירוף שושלות שונות המופיעות בכתבי משפחת משתא (בניהם ר' יוסף בן ישראל ובנו ר' ישראל, ור' שלום שבזי) חישב פרופ' יוסף טובי את שלשלת היוחסין של השבזי אחד עשר דורות אחורה: שלום בן יוסף בן אביגד בן חלפון בן משה בן סעדיה בן דוד בן אברהם בן מעודד (חלפון) בן שמואל בן דניאל בן פרחיה[8]. השמות האחרונים בשושלת זו הינם ישראלים או בבליים ולא תימנים קלאסיים, מה שמחזק את ההשערה כי מוצאה של המשפחה מחוץ לתימן.
יוחסי ר' יוסף בן ישראל: יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה (כאן משתלבת השושלת עם שושלת השבזי) בן סעדיה בן דויד בן אברם בן מעודד בן שמואל בן דניאל בן פרחיה.
הערות שוליים עריכה
- ^ אנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל ח"ד עמוד 1250
- ^ מיכאל איש-שלום, חמשה פיוטים לר' אברהם בן חלפון, תרביץ י"ח, 1947, עמ' 187, JSTOR 23585518
- ^ 1 2 3 4 5 6 רצון הלוי, שירת ישראל בתימן ח"ב (לקראת סוף הספר)
- ^ יעקב בן עמרם (משתא?), באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן, 2022-12-18
- ^ משתא, משה בן אברהם,, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן, 2022-12-18
- ^ www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990026826030205171/NLI#$FL55342301#modal-downloadModal
- ^ www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/searchresultspage?projectName=MANUSCRIPTS#q=%20creator,contains,%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99,%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3
- ^ פרופ' יוסף טובי, שלום בן יוסף שבזי: חייו, יצירתו ודמותו בראי שירתו