משל הזורע (רומן)
פעולות נוספות
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
משל הזורע (באנגלית: Parable of the Sower) הוא רומן ספקולטיבי משנת 1993 מאת הסופרת האמריקאית אוקטביה א. באטלר. הוא מתאר תרחיש פוסט אפוקליפטי בכדור הארץ שהושפע מאוד משינוי אקלים ואי-שוויון חברתי.[1] הרומן עוקב אחר לורן אולמינה, אישה צעירה שנעקרה מביתה, בעלת יכולת לחוש את כאבם של אחרים. דמויות שונות מצטרפות אליה במסעה צפונה ולומדות על דת שהיא חוזה, הקרויה "זרע ארץ". העקרונות העיקריים של זרע אדמה הם ש"אלוהים הוא שינוי" ושמאמינים יכולים "לעצב את אלוהים" באמצעות מאמץ מודע להשפיע על השינויים סביבם. תורת "זרע ארץ" גם מלמדת שגורל האנושות הוא לאכלס כוכבי לכת אחרים ולהפיץ את ה"זרעים" של כדור הארץ.
משל הזורע זכה בפרסים מרובים, כולל ספר השנה הבולט של הניו יורק טיימס לשנת 1994, ועובד לאופרה ולרומן גרפי. לרומן הייתה השפעה גם במוזיקה ובכתיבה אקדמית ומסאית. בשנת 2021, הוא נבחר על ידי קוראי הניו יורק טיימס כמועמד המוביל למדע בדיוני לספר הטוב ביותר ב-125 השנים האחרונות.[2] משל הזורע הוא הראשון בסדרת רומנים לא גמורה, ואחריו כתבה באטלר את משל כיכרי הכסף ב-1998.[3]
עלילה עריכה
העלילה מסופרת דרך יומנה של לורן אוֹיַה אוֹלָמִינָה, נערה אפרו-אמריקאית המתמודדת עם עולם אלים ומפורר, שנולדה עם "היפר-אמפתיה" – יכולת בלתי נשלטת לחוש את הכאב והעונג של אנשים אחרים, כתוצאה מהתמכרות אמהּ לסמים במהלך ההיריון. היא גדלה בקהילה מגודרת ברובּלֶדוֹ, קליפורניה, בקרבת לוס אנג'לס. הקהילה מתמודדת עם מחסור ורעב אך שומרת על רמה מסוימת של יציבות, בעוד מחוץ לחומות מסתובבים חסרי בית ופורעי חוק ושורר עוני קיצוני. שירותים ציבוריים, כמו משטרה וכיבוי אש, מושחתים ואינם מספקים עזרה ללא תשלום גבוה.
אביה של לורן, כומר בפטיסטי ופרופסור, מחזיק את הקהילה בעזרת אמונה דתית, סיוע הדדי ושימוש מחושב במשאבים, אך לורן משוכנעת שהמצב ימשיך להידרדר, והקהילה לא תוכל לשרוד לאורך זמן. היא מתכננת בסתר לברוח צפונה, בעקבות רבים המחפשים עבודה. באותו זמן, הנשיא החדש, דונר, מבצע רפורמות המחלישות את חוקי העבודה ומובילות לעלייתן של "ערי חברה" הנשלטות בידי תאגידים זרים. במקביל, לורן מפתחת תפיסת עולם חדשה, המבוססת על העיקרון ש"אלוהים הוא שינוי" ושעל האנושות לעצב אותו כדי לשרוד. דת זו, אותה היא מכנה "זרע הארץ" (Earthseed), הופכת בהדרגה לאידאולוגיה סדורה.
אחיה למחצה הצעיר, קית', בורח מהקהילה ומצטרף לחבורת פושעים, אך נרצח באכזריות. אביה של לורן נעלם במהלך יציאה מהקהילה ומוכרז כמת. בשנת 2027, כשהיא בת שמונה-עשרה, פורעים חודרים לקהילה, משמידים אותה ורוצחים את רוב תושביה, כולל בני משפחתה. לורן נמלטת צפונה בליווי שני ניצולים, הארי בלטר וזַהְרָה מוֹס, כשהיא מחופשת לגבר. העולם מחוץ לקהילה נתון באנרכיה, המדינות בארצות הברית מתפקדות כערי-מדינה עם גבולות סגורים, והאנשים נלחמים על משאבים. כסף עדיין משמש למסחר, אך מטיילים חשופים לשוד, תקיפות מצד משתמשי סמים פירומנים, קניבלים וחיות טרף. נשים חוששות מאלימות מינית, יחסים בין-גזעיים זוכים לבוז, ושעבוד בחסות החוק חזר במסווה של חוב ועבודת כפייה.
בדרכה צפונה, לורן אוספת סביבה קבוצת אנשים ומלמדת אותם על "זרע הארץ", שהופך לאסופה של כתבים בשם Earthseed: The Books of the Living. היא מאמינה שייעוד האנושות הוא לעזוב את כדור הארץ וליישב כוכבים אחרים, כחלק מהתבגרותה הקולקטיבית של האנושות, וכי "זרע הארץ" הוא ההכנה לכך. לורן יוצרת קשר רומנטי עם בנקוֹלֶה, רופא מבוגר יותר שמצטרף אל הקבוצה, והשניים מחליטים להינשא. בנקולה מביא את הקבוצה אל אדמתו שבצפון קליפורניה, שם הם מתיישבים ומקימים את הקהילה הראשונה של "זרע הארץ", שנקראת "בלוט" (Acorn).
הרומן מסתיים בציטוט "משל הזורע" מתוך הברית החדשה.
ספרי המשך עריכה
ספר ההמשך נקרא משל כיכרי הכסף וראה אור בשנת 1998. אטלר החלה לכתוב רומן שלישי בסדרת המשלים, שנשא באופן זמני את השם משל סוכן העוולה (Parable of the Trickster), והתמקד במאבקה של קהילה מ"זרע הארץ" לשרוד על כוכב לכת חדש. לצד הרומן השלישי, תכננה באטלר מספר ספרים נוספים בסדרה, בהם "משל המורה" (Parable of the Teacher), "משל הכאוס" (Parable of Chaos) ו"משל החימר" (Parable of Clay). היא החלה לכתוב את משל סוכן העוולה לאחר שסיימה את משל כיכרי הכסף (Parable of the Talents) ואף הזכירה את עבודתה עליו במספר ראיונות, אך בשלב מסוים נתקלה במחסום כתיבה. מספר טיוטות לא גמורות של הרומן השלישי נמצאות כיום בארכיוניה של באטלר בספריית הנטינגטון.[4] באטלר נפטרה בשנת 2006, והסדרה נותרה בלתי גמורה.
היסטוריית פרסום ופרסים עריכה
הספר ראה אור לראשונה בהוצאת Four Walls Eight Windows בשנת 1993, ולאחר מכן פורסם בהוצאת Women's Press Ltd בשנת 1995, בוורנר בשנת 1995 ו-2000 ובהוצאת Seven Stories Press בשנת 2017.[5]
- 2020 - נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס[6]
- 1995 - מועמד לפרס נבולה לרומן הטוב ביותר
- 1994 - The New York Times Book Review, הספר הבולט של השנה[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Jordan, Meagan (January 15, 2025). "Octavia Butler Wanted to Prevent Disaster in Los Angeles. Instead, She Predicted It: Many have called the science fiction author a prophet for her futuristic prediction on L.A. fires in her novel 'Parable of the Sower,' but her fans see a deeper meaning". Rolling Stone.
- ^ "What's the Best Book of the Past 125 Years? We Asked Readers to Decide". The New York Times, December 29, 2021.
- ^ Fox, Margalit (March 1, 2006). "Octavia E. Butler, Science Fiction Writer, Dies at 58". The New York Times.
- ^ Gerry Canavan, "“There’s Nothing New / Under The Sun, / But There Are New Suns”: Recovering Octavia E. Butler’s Lost Parables", Los Angeles Review of Books, June 9, 2014.
- ^ 1 2 Holden, Rebecca J.; Shawl, Nisi, eds. (2013). "Annotated Butler Bibliography". Strange Matings: Science Fiction, Feminism, African American Voices, and Octavia E. Butler. Seattle, WA: Aqueduct Press. p. 282.
- ^ Dan Sheehan, "Octavia Butler has finally made the New York Times Best Seller list", LitHub, September 3, 2020.