משה מרק
פעולות נוספות
| לידה | 22 ביוני 1904 (גיל: 122) |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1922 |
משה מרק (22 ביוני 1904 – 18 בדצמבר 1998) היה חבר קבוצת כנרת. היה מפקדה של ספינת המעפילים יגור.
קורות חיים עריכה
משה מרק נולד במוסקבה (1904). הוא עלה לארץ ישראל ב-1922. ב-1931 נישא לחנה.
היה חבר קבוצת כנרת. היה מפקדה של ספינת המעפילים יגור. הוא התמנה לתפקיד על ידי שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב'. בחודש יולי 1946 יצאה הספינה ממרסיי שבצרפת לכיוון ארץ ישראל ועליה כ־750 מעפילים, רובם ככולם ניצולי מחנות ההשמדה. לא רחוק מחופי הארץ נעצרה הספינה על ידי הבריטים ואנשיה הוגלו לאחר מאבק לקפריסין. משה מרק הוברח מהמחנה על ידי אנשי ההגנה והגיע עם עוד אחדים בסירה קטנה לחופי נהריה.
דגם של הספינה "יגור" הובא ב-2006 לארץ והוצב בעתלית.
ב-1951 נבחר למזכיר בכנרת.[1]
בשנים 1954–1955 היה נספח בשגרירות ישראל במוסקבה ועסק ביצירת ושמירת קשר עם היהודים שם. עקב פעילות זו, נדרש על ידי השלטונות הסובייטיים לעזוב את מוסקבה באיום שיוכרז "אישיות לא רצויה".
משה מרק היה ממייסדי ענף המדגה בארץ, הקים את חוות הניסיונות לגידול דגים על יד גנוסר והדריך דורות של מגדלי דגים.[2]
מרק נפטר ב-1998 בקבוצת כנרת ונקבר בבית הקברות כנרת.
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.kinneret.org.il/kinneret/yizkorPage.asp?id=326
- ^ אלי אשכנזי, המקום שבו ניטעו תמרים, אקליפטוסים וחלומות: בחזרה לביצת כנרת, באתר וואלה, 6 ביוני 2018