Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

משה הכהן מלוניל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה הכהן מלוניל
מקום פעילות לונל, פרובאנס
חיבוריו הגהות הרמ"ך
השתייכות ראשונים
בני דורו הרמב"ם

רבי משה הכהן מלוניל המכונה הרמ"ך היה מחכמי לוניל שבפרובנס בדורו של הרמב"ם (סוף המאה ה-12 / תחילת המאה ה-13), ומחבר "הגהות (או: השגות) הרמ"ך" על משנה תורה לרמב"ם.

חיבורו עריכה

"השגות הרמ"ך" הוא אחד מנושאי כליו של הרמב"ם. לפי ספר יוחסין של רבי אברהם זכות, הרמב"ם עצמו השיב על השגותיו,[1] אך תשובות אלה אבדו. רבי חיים יוסף דוד אזולאי טען שרק מיעוט מההשגות נשלחו לרמב"ם אולם רוב ההשגות נכתבו לאחר מותו של הרמב"ם. הוא גם טען שהוא ראה כתב יד המכיל את ההשגות.

בדומה להשגות הראב"ד, במקרה שרבי משה לא חולק על הרמב"ם, יש מן הפוסקים שהסיקו מכך שהוא מסכים עמו. אך במקרה שהראב"ד כבר חלק, ייתכן שרבי משה סמך על דבריו ולכן לא הביע את דעתו במפורש[2].

כתבי יד של השגות הרמ"ך היו בידי מחברים שונים המזכירים אותן ומצטטים אותן, אך לא הובאו לדפוס. בפרט ציטט אותן רבי יוסף קארו ב"כסף משנה". הן הוזכרו גם ברשב"א, בריטב"א וראשונים נוספים.

קיים כתב יד של החיבור בספריית אוקספורד[3] ההגהות נדפסו לראשונה בשלמותן בשנת ה'תש"ל (1970) כספר בפני עצמו, ולאחר מכן נדפסו על גיליון הרמב"ם במהדורת פרנקל. בכתב היד של ההגהות מצויות הגהות על שישה ספרים בלבד מתוך ארבעה עשר ספרי "היד החזקה" לרמב"ם. לא ידוע בבירור האם הרמ"ך כתב הגהות גם על שאר הספרים. החיד"א[4] מציין "שראיתי בכתב יד השגות הרמ"ך למאות ולאלפים על הרמב"ם", אולי גם הגהות שאינן בידינו כיום.

בהגהותיו מזכיר הרמ"ך מספר פעמים את חידושיו על התלמוד ("חדושין שלי", "קונטרס שלי"), אולם הללו לא הגיעו לידינו.

הרמ"ך החשיב מאוד את מנהגי ישראל בכלל ומנהג מקומו בפרט, ומספר פעמים העיר על הרמב"ם רק על סמך המנהג.[5] אחת מהגהותיו המפורסמות היא על הלכת הרמב"ם[6] שאדם הטוען שהוא כהן אינו נאמן על כך, ואין להעלותו לתורה ככהן על פי דברי עצמו עד שיביא עד התומך בדבריו. הלכה זו מבוססת על התלמוד, ואילו הרמ"ך משיג עליה: "תמה, דמנהגנו להאמינו לקרוא בתורה ראשון", והוא מסביר את הטעם לשינוי מההלכה התלמודית. במגיד משנה שם כתב שזהו מנהג טעות שאין לסמוך עליו, אולם הרמ"א[7] פסק כדעת הרמ"ך, וכך נהוג היום.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

על אודות המחבר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין, פרנקפורט דמיין תרפ"ה, עמוד 220
  2. ^ רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, "כללים בדרכי הפוסקים", סעיף ל"ח, באתר היברובוקס.
  3. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לגדולי ישראל, כרך רביעי, אות מ', עמ' 1105
  4. ^ שם הגדולים, ערך: רבינו משה הכהן
  5. ^ כמו בהלכות ברכות פרק יא הלכה טז והלכות ממרים פרק א הלכה ה
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כ', הלכה י"ג
  7. ^ הגהה לשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ג', סעיף א'
קובץ:Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.