מרינה וורנר
פעולות נוספות
מרינה וורנר (באנגלית: Dame Marina Sarah Warner; נולדה ב-9 בנובמבר 1946),[1] היא סופרת ספרות בדיונית, ביקורת והיסטוריה ממוצא אנגלי. עבודותיה כוללות ספרים וסיפורים קצרים בנוסף לחקר אמנות, מיתולוגיה, סמלים ואגדות. ב-2017 וורנר נבחרה לנשיאת האגודה המלכותית לספרות, האישה הראשונה בתואר זה מאז היווסדות האגודה ב-1820.[2]
חיים אישיים עריכה
וורנר נולדה בלונדון בשנת 1946 לאסמונד וורנר, מוכר ספרים אנגלי, ולאיליה, מהגרת איטלקייה. משפחתה עברה לקהיר, שם היא גדלה, עד הצתת חנות הספרים של אביה בינואר 1952 כחלק מתקיפה נגד עסקים זרים בעיר. בעקבות זאת המשפחה עברה לבריסל שבבלגיה ואז לקיימברידג', אנגליה. מאוחר יותר, היא למדה צרפתית ואיטלקית בליידי מרגרט הול (אנ'), מכללה חלוצית של אוניברסיטת אוקספורד. ב-1971 היא התחתנה עם הסופר האנגלי ויליאם שוקרוס (אנ'). ב-1977 נולד בנם, קונרד שוקרוס (אנ'), שגדל להיות פסל.[3]
הזוג התגרש ב-1980.[4] מ-1981 עד 1997 הייתה וורנר נשואה לצייר ג'ון דאו מת'יוס[5] בעלה השלישי הוא המתמטיקאי גראם סיגל (אנ').[6]
קיימת טענה כי וורנר היא הדמות של הסופרת המופיעה במילות השיר "Lady Writer" (אנ') של להקת דייר סטרייטס (באלבום "Communiqué"), טענה שמקובלת על וורנר עצמה,[7] אם כי הכותב, מארק נופלר, נמנע מלייחס את הדמות שבשיר לוורנר.
קריירה עריכה
הקריירה של וורנר החלה בעבודתה ככותבת בדיילי טלגרף הבריטי. בשנת 1969 עבדה כעורכת תוכן במגזין ווג עד 1972.[8]
וורנר הוציאה עד היום 20 ספרי עיון ו-6 רומנים. ספרה הראשון "The Life and Times of Tz'u-hsi, Empress Dowager of China, 1835–1908" (1972) הוא ביוגרפיה היסטורית של הקיסרית דוואגר צו-חסי ששלטה בסין בתקופתה.[9]
בדצמבר 2012 הנחתה וורנר תוכנית רדיו בת 10 פרקים ב- BBC Radio 4 המתמקדת בעבודת האחים גרים.[10] ב-1984 היא נבחרה להצטרף לאגודה המלכותית לספרות.[11]
למרינה וורנר הוענק תואר דוקטור לשם כבוד מ-10 מוסדות, ביניהם: אוניברסיטת אקסטר, אוניברסיטת שפילד האלם, אוניברסיטת יורק ועוד.[12]
נוסף על כך, היא קיבלה פעמיים תואר הוקרה על עבודתה הספרותית בטקסי חלוקת אותות של מלכת אנגליה (2008 – מפקדת CBE, 2015 - תואר אבירות DBE)[13][14]
וורנר הייתה עמיתה באול סולס קולג', אוקספורד, וכיהנה כיו"ר השופטים של פרס בוקר הבינלאומי ב־2015.[15]
כמו כן, במרץ 2017 וורנר נבחרה לנשיאה ה-19 של האגודה המלכותית לספרות, האישה הראשונה בתפקיד זה, והחליפה את קודמה בתפקיד קולין ת'ברון.[2]
אותות ופרסים עריכה
- 1986: פרס הספר של אגודת פאוסט (אנ') על הספר "Monuments and Maidens: The Allegory of the Female Form"[1]
- 1988: מועמדות לפרס בוקר לספרות בדיונית על הספר “The Lost Father”[1]
- 1989: פרס סופרי קרן חבר העמים (אנ') (אזור אירוסיה, הספר הטוב ביותר) על הספר “The Lost Father”[1]
- 1989: פרס מקמיליאן עט הכסף על הספר “The Lost Father”[16][1]
- 1996: פרס מיתופואטיקה (אנ')על הספר “From the Beast to the Blonde: On Fairy Tales and Their Tellers”[17]
- 1999: פרס פולקלור קת'רין בריגס על הספר “No Go the Bogeyman: Scaring, Lulling and .Making Mock”[1]
- 2000: תואר אבירות במסדר האמנות והספרות (Chevalier de l'Ordre des Arts et des Lettres)[1]
- 2000: פרס רוז מרי קרושיי לספרות אנגלית על הספר “No Go the Bogeyman: Scaring, Lulling and Making Mock”[1]
- 2005: מפקדת במסדר כוכב הסולידריות האיטלקי (Commendatore dell' Ordine della Stella di Solidarieta)[18]
- 2005: נבחרה לעמיתה באקדמיה הבריטית[19]
- 2008: מונתה למפקדת במסדר האימפריה הבריטית[13]
- 2012: פרס חוג המבקרים הלאומי (אנ') על הספר ”Stranger Magic: Charmed States and the Arabian Nights”[20]
- 2013: פרס טרומן קפוטה לביקורת ספרותית (אנ') על הספר ”Stranger Magic: Charmed States and the Arabian Nights”[18]
- 2013: פרס הספר שייח' זאיד לתרבות ערבית בשמות לא-ערביות על הספר ”Stranger Magic: Charmed States and the Arabian Nights”[18]
- 2013: אול סולס קולג', אקספורד, חברות של שנתיים[19]
- 2013:מנספילד קולג', אוקספורד, עמית כבוד[19]
- 2013: סנט קרוס קולג', אוקספורד, עמית כבוד[19]
- 2015: אבירה במסדר האימפריה הבריטית על שירות לחינוך אקדמאי ולמידה ספרותית[14]
- 2015: פרס הולברג על עבודתה על סיפורים ומיתולוגיה[8]
- 2017: נבחרה לנשיאה של האגודה המלכותית לספרות[2]
- 2017: מדליית האקדמיה הבריטית על מפעל חיים[21]
- 2017: פרס הפנטזיה העולמי על מפעל חיים[22]
פרסומים עריכה
ספרי עיון עריכה
- 1972: The Dragon Empress: Life and Times of Tz'u-hsi 1835–1908
- 1976: Alone of All Her Sex: The Myth and the Cult of the Virgin Mary
- 1979: Queen Victoria’s Sketchbook
- 1979: The Crack in the Teacup: Britain in the Twentieth Century
- 1981: Joan of Arc: The Image of Female Heroism
- 1985: Monuments and Maidens: The Allegory of the Female Form
- 1987: Maggi Hambling: Paintings, Drawings and Watercolours
- 1989: Into the dangerous world: Some Reflections on Childhood and its Costs
- 1993: L’Atalante
- 1994: Managing Monsters: Six Myths of our Time
- 1994: From the Beast to the Blonde: On Fairy Tales and their Tellers
- 1998: No Go the Bogeyman: On Scaring, Lulling and Making Mock
- 2002: Fantastic Metamorphoses, Other Worlds: Ways of Telling the Self
- 2004: Signs and Wonders. Essays on Literature and Culture
- 2006: Phantasmagoria: Spirit Visions, Metaphors & Media
- 2013: Stranger Magic: Charmed States and the Arabian Nights
- 2013: Scheherazade’s Children. Global Encounters with the Arabian Nights
- 2014: Once Upon a Time: A Short History of Fairy Tale
- 2018: Fairy Tale: A Very Short Introduction
- 2018: Forms of Enchantment: Writings on Art and Artists[9]
רומנים עריכה
- 1977: In a Dark Wood
- 1981: The Impossible Series
- 1982: The Skating Party
- 1988: The Lost Father
- 1992: Indigo or Mapping the Waters
- 2001: The Leto Bundle [23]
סיפורים קצרים עריכה
- 1994: The Mermaids in the Basement: Stories
- 1994: Wonder Tales: Six Stories of Enchantment
- 2000: Leto’s Flight
- 2010: Murderers I Have Known and Other Stories
- 2013: The First Time
- 2014: Ruby
- 2015: Fly Away Home
- 2019: This Place of Thorns
- 2019: Buck Moon[24]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Marina Warner, British Council, 2010-12-15
- ^ 1 2 3 Royal Society of Literature elects Marina Warner as its first female President, האגודה המלכותית לספרות, 19 בינואר, 2017 (באנגלית)
- ^ Condé Nast, London Artist Conrad Shawcross Makes His Mark in New York, Vanity Fair, 2009-06-12 (ב־English)
- ^ Europa Publications, The International Who's Who 2004, Psychology Press, 2003, עמ' 1533, ISBN 978-1-85743-217-6. (בEnglish)
- ^ Guardian Staff, Absolutely fabulist, the Guardian, 2000-01-22 (ב־English)
- ^ War brides, spies and burning bookshops: Marina Warner on writing her memoir, the Guardian, 2021-03-06 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Marina Warner | Holbergprisen, holbergprisen.no (ב־norsk bokmål)
- ^ 1 2 Non-fiction Archives, Marina Warner (ב־English)
- ^ Broadcasts and radio programmes, Marina Warner (ב־English)
- ^ Royal Society of Literature, web.archive.org, 2010-03-05
- ^ About, Marina Warner (ב־English)
- ^ 1 2 Page 8 | Supplement 58729, 14 June 2008 | London Gazette | The Gazette, www.thegazette.co.uk
- ^ 1 2 Members of the Order of the Companions of Honour (עמ' 9)
- ^ The Man Booker International Prize 2015 Finalists’ List Announced | The Man Booker Prizes, web.archive.org, 2015-04-02
- ^ PEN/Macmillan Silver Pen Award | Book awards | LibraryThing, www.librarything.com
- ^ The Mythopoeic Society - Mythopoeic Awards 1996, www.mythsoc.org
- ^ 1 2 3 Academy of Europe: Warner Marina, www.ae-info.org
- ^ 1 2 3 4 About, Marina Warner (ב־English)
- ^ John Williams, Robert A. Caro and Ben Fountain Among National Book Critics Circle Winners, ArtsBeat, 2013-03-01 (ב־English)
- ^ From Wikipedia to Roman coins: British Academy recognises excellence in the humanities and social sciences, The British Academy (ב־English)
- ^ 2017 World Fantasy Awards℠ | World Fantasy Convention (ב־English)
- ^ Novels Archives, Marina Warner (ב־English)
- ^ Short stories Archives, Marina Warner (ב־English)