מרחב מוגן
פעולות נוספות
מרחב מוגן הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שנועד לשרת את יושביו. מטרתם של המרחבים המוגנים היא לספק מיגון בפני התקפות אוויר והתקפות טילים שזמן ההתרעה בפניהן קצר מכדי לאפשר פינוי למקלט ציבורי בזמן הולם.
המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה ליושביו מפני התקפות עם פצצות חומר נפץ מרסק (רגיל), הוא אף אטום לחדירתם של גזים רעילים ובכך נותן מענה חלקי לתקיפות בלתי קונבנציונליות. במרחבים המוגנים חובה להתקין מסנני אוויר למקרה שהשהייה הנדרשת ארוכה או כשמדובר בתקיפה באמצעים ביולוגיים, כימיים או רדיואקטיביים. בנוסף, בשל צורת הבנייה המקובלת של מרחבים מוגנים בבניינים חדשים, הם מחזקים את המבנה נגד רעידות אדמה ומהווים גם אזור מוגן אליו מומלץ להתפנות בעת רעידת אדמה.
בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוספו למרחב הציבורי מיגוניות מסוגים שונים, המשמשות כמרחבים מוגנים אף על פי שאינן חלק ממבנה גדול יותר. כמו כן, הורחב המונח מרחב מוגן (או אזור מוגן) כך שיכלול גם מרחבים שלא נבנו באופן ייעודי כמקלט, אך בהיעדר מקלט הם משמשים כאזור המוגן ביותר במבנה מסוים. לדוגמה, חדרי מדרגות פנימיים של מבני מגורים ישנים.
סוגי מרחבים מוגנים עריכה
מרחבים מוגנים תקניים עריכה
קיימות מספר הגדרות משנה למרחבים מוגנים בהתאם למיקומם:
- מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) – מותקן בדירות מגורים: שטחו הפנימי (נטו) יהיה 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. במרבית הבניינים שנבנו מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 יש ממ"דים.
- מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) – מרחב קומתי משותף בבתי דירות בהם אין ממ"ד בכל דירה ובבניינים רבי קומות אחרים. במרבית הבניינים שנבנו בשנות ה-70 ובשנות ה-80 יש ממ"קים.
- מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ) – מותקן בכל מבנה ציבורי.
גישה אל מקלט הנמצא באותה הקומה בה מתגוררים ואף בתוך הדירה עצמה מצמצם באופן משמעותי את זמן ההגעה אליו. כמו כן, הפיכת המקלט לחלק מדירת המגורים או מן המרחב הקומתי מביאה להעלאת רמת התחזוקה של המקלט.
לאחר טבח שבעה באוקטובר המרחבים המוגנים הביתיים (ממ"ד) התגלו כיעילים נגד יריות של כלי נשק ופיצוצי רימון. בנוסף בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נוצר ביקוש רב למחסומים שמורכבים על ידית דלת הממ"ד כנגד חדירת מחבלים לתוך הממ״ד.
-
שילוט למרחב מוגן בתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום במהלך מלחמת חרבות ברזל
-
כניסה למרחב מוגן תת-קרקעי ב-Big Fashion גלילות
מרחבים מוגנים לא-תקניים עריכה
.
המונח "מרחב מוגן" משמש לעיתים גם לתיאור מרחב שאינו עומד בתקנים הדרושים אך מספק את ההגנה המיטבית בהיעדר מרחב תקני. מרחבים כאלה כוללים חדרי מדרגות ללא חלונות וחדרים פנימיים ללא חלונות.
חוקי תכנון עריכה
חובת התקנה עריכה
על פי חוק ההתגוננות האזרחית, ייכלל מקלט בכל בנייה חדשה, וכן בכל תוספת בנייה, כאשר המקלט הנדרש הוא מרחב מוגן. פיקוד העורף מוסמך לפטור מדרישה זו, ובדרך כלל נדרשת בפועל הקמת ממ"ד רק בעת בנייה חדשה או בתוספת של מעל ל-12 מ"ר לבניה המקורית.
במקרה של תוספת ממ"ד לדירה בבית משותף, נדרשת הסכמתם של בעלי 60% מן הדירות. זאת בניגוד לדרישה הרגילה של הסכמת בעלי שלושה רבעים מן הדירות ושני שלישים מן הרכוש המשותף להרחבת דירה.
הקלות בקבלת היתר עריכה
ככל בנייה, גם הקמת ממ"ד מחייבת הוצאת היתר בנייה. בשנת 2021, בהובלת שרת הפנים איילת שקד, אושרו הקלות בהוצאת היתר בנייה, כך שבוטלה החובה להשיג היתר בנייה לכל המבנה, על מנת לקבל היתר לבניית ממ"ד. נציג פיקוד העורף נימק את ההקלות בכך שגם לעברייני בנייה מגיע להתמגן.[1]
במהלך מלחמת חרבות ברזל אושרו הקלות נוספות באופן שאפשרו הקמת ממ"ד ללא היתר בנייה.[2]
החוק קובע פטור מהיטל השבחה על הקמת ממ"ד. בית המשפט קבע שפטור זה חל גם במקרים שהיה ניתן לבנות ממ"ד מינימלי ללא הקלה, ונתנה הקלה שמשפרת באפן איכותי (להבדיל מכמותי) את הנכס בו נבנה הממ"ד.[3]
תקנות בנייה עריכה
ההגדרות המפורטות וההוראות לבניית מרחבים מוגנים מצויות בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990.
המרחב המוגן הבסיסי חייב לכלול חלון אטום לגזים ועמיד בפני הדף, צינור אוורור (ניתן לחבר אליו משאבת אוויר במקרה הצורך) ודלת אטימה לגזים המגינה אף היא מפני הדף. פריטים אלה, כמו פריטים נוספים העשויים להיות במרחב מוגן, צריכים לעמוד בדרישות התקן הישראלי ובדרישות התקנות. כך למשל, על פי התקנות דלתות המרחבים המוגנים חייבות להיפתח כלפי חוץ החדר ולהיות במפלס הנמוך בסנטימטרים בודדים ממפלס רצפת החדר וזאת על מנת שבעת פיצוץ לא תוכל הדלת להיפתח בחוזקה כלפי פנים.
קירות הממ"ד עשויים מבטון מזוין מלא בלבד. עובי קיר חיצוני של מרחב מוגן דירתי הוא 35 ס"מ כאשר מותקן חלון נגרר, 25 ס"מ או 20 ס"מ כקיר פנימי ושל מרחב מוגן מוסדי. תבניות הדלת, החלון וצינורות האוורור ניצקים תוך כדי יציקת הבטון בשביל לחברם היטב אל מבנה המרחב המוגן.
תחזוק ממ"ד עריכה
כל עוד הממ"ד לא נפגע יש צורך רק בתחזוקה ובדיקות שוטפות של תקינות דלת וחלון הממ"ד, לרבות שימון.
בעת קבלת הדירה: יש לוודא אי קיומו של גז רדון ברמה מסכנת. כמו את אטימותו ושימורו לאורך זמן של מסגרת דלת הממ"ד. המסגרת עשויה פלדה ועלולה להחליד עם הזמן, ובעיקר לאור הפתחים הקיימים במסגרת לצורך התקנתה ותחתיה עם בטון. את הפתחים מומלץ לאטום עם "אפוקסי פלסטלינה", באותה הזדמנות מומלץ לעבור עם ה"אפוקסי פלסטלינה" גם סביב מסגרת הדלת התחתונה תוך יצירת שיפועים למניעת הופעת חלודה גם שם עם הזמן, ולאור שטיפות. בהתייחס ל"מערכות סינון אוויר במרחב מוגן" יש לוודא כי כל הרכיבים קיימים ואת תקינותן, ובעיקר את קיומו של שבשבת החיווי, באופן ובמיקום המאפשר חיבור בקלות בין "מערכות סינון האוויר" לבין שבשבת החיווי – שבחיבורו למערכת והפעלתו מספק אינדיקציה לגבי תקינות ואטימות הממ"ד.
בדיקות תקופתיות לממ"ד:
- יש לוודא תקינות של צירי הדלת והחלון, מומלץ לשמן פעם בשנה. כמו לקיים בדיקת אטימות לדלת ולחלון הכוללת: בדיקת שלמות גומיות האטימה של הדלת והחלון (לא יבשות או סדוקות).
- מערכת סינון האוויר, לאחר פתיחת ראשונית; יש להפעיל אותה לפחות פעם בחודש למשך מספר דקות במטרה למנוע התייבשות של האטמים והמנגנונים הפנימיים של המערכת. כדאי לבדוק ניקיון ופתיחות שסתומים, תוך החלפת מסננים בהתאם להוראות היצרן (בדרך כלל כל כמה שנים).
- פתחי אוורור וצנרת, יש לוודא שאלו אינם חסומים על ידי צמחייה, לכלוך או עצמים אחרים מבחוץ. וכי מבפנים אינה סדוקה או פגועה. יש לוודא קיומם ומיקומם של פקקי האיטום של פתחי האוורור, ותקינותם לסגירה הרמטית בעת הצורך.
- שימור בממ"ד:
- קיומו השוטף של ציוד חירום בממ"ד: מומלץ להחזיק בממ"ד ציוד חירום בסיסי כגון מים, מזון יבש, עזרה ראשונה, רדיו על סוללות, שמיכות וכו'.
- אין לאחסן חומרים דליקים, נפיצים או רעילים בממ"ד.
- ניקיון: שמרו על ניקיון הממ"ד כדי למנוע הצטברות אבק ולכלוך שעלולים לפגוע ברכיבים.
- קיומם של תאורה נטענת או צבע מחזיר אור, לשימוש במקרה הצורך.
היבטים כלכליים של הממ"ד עריכה
בניגוד למקלטים ציבוריים שהיו נהוגים בעבר שאת בנייתם מימנה המדינה או הרשות המקומית, ובדומה למקלטים בבתים שהיו נהוגים באותה תקופה, בנייתם של מרחבים מוגנים בתוך המבנה היא באחריות יוזם הבנייה או בעל הנכס. באופן זה, עלויות המיגון ממומנות על ידי הפרט ולא מהקופה הציבורית. נושא זה שנוי במחלוקת, אולם היתרון ממנו נהנה בונה הממ"ד הוא מתוספת בפועל של אחוזי בנייה מותרים מעבר למה שמגדירה תוכנית בניין העיר (תב"ע).
החוק מחייב את העוסקים בבנייה להתקין מרחבים מוגנים בכל בניין מגורים כשלרוב מוקמים ממ"דים (מרחבים מוגנים דירתיים) ולא ממ"קים (קומתיים) בשל כדאיות כלכלית. במרבית מיזמי הבנייה, שואף היזם למצות את אחוזי הבנייה המותרים על פי התב"ע המקומית. לדוגמה, אם התב"ע מאפשרת לבנות על מגרש בבעלותו של היזם X מ"ר לדיור, שאיפתו תהיה לבנות שטחי דיור במידה הקרובה ככל האפשר ל-X, שכן תשואתו תהיה גבוהה יותר. 9 המטרים המרובעים לכל דירה הדרושים לבניית ממ"דים אינם נכללים ב-X. לעומת זאת, ממ"ד אשר נבנה באופן כזה שיכול לשמש חדר שינה מעלה באופן משמעותי את מחיר הדירה לעומת דירה עם חדר אחד פחות. בממ"דים המשמשים חדר שינה מותקנת לעיתים דלת עץ רגילה נוספת הנפתחת אל פנים החדר בנוסף לדלת הפלדה החיצונית המשמשת לסגירת הממ"ד רק בשעת חירום.
הגיון זה נכון גם במקרה של בנייני משרדים אולם השימוש בממ"דים לעומת ממ"קים במקרים אלו פחות שכיח.
פערי מיגון בישראל עריכה
פערי מיגון – סקירת מצב במדינה עריכה
העורף האזרחי בישראל סובל מפערי מיגון נרחבים. על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2020, ליותר משניים וחצי מיליון תושבים, המהווים כ־28% מהאוכלוסייה, אין כלל גישה לאמצעי מיגון תקניים. כ־38% מהתושבים מתגוררים בדירות שבהן קיים מרחב מוגן דירתי (ממ"ד), בעוד ש־34% נדרשים להסתמך על מקלטים משותפים בבנייני מגורים או על מקלטים ציבוריים. הדו"ח מציין כי קיימות בעיות כשירות והתאמה של מקלטים ציבוריים לשהייה ממושכת, ובאשר למקלטים הפרטיים המשותפים – חסרים נתונים עדכניים על תחזוקתם, ורק חלק מהרשויות המקומיות מבצעות פיקוח שוטף על כך[4].
נכון לאוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא נרשמו שינויים מהותיים בנתונים שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה משנת 2020.[5] למרות התרעות מבקר המדינה, אחוז הישראלים ללא מיגון תקני עלה. על פי דוח מבקר המדינה מינואר 2026, נכון לינואר 2025 לכ-3.2 מיליון תושבי ישראל המהווים 33.6%, אין מיגון תקני. בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות.[6]
נכון לפברואר 2026, בהסתמך על דיונים של פיקוד העורף, 34% מהאוכלוסה בישראל לא ממוגנת, לא באמצעות ממדים ולא באמצעות מקלטים בבניין.[7]
פערי מיגון בקווי העימות עריכה
פערי מיגון קיימים ביישובים הסמוכים לגבולות הצפון והדרום של מדינת ישראל. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2020, נכון לשנת 2018 התגוררו כ-11,400 משפחות בדירות שאינן כוללות מיגון תקני ביישובים המצויים בטווח של עד ארבעה קילומטרים מגבול לבנון וסוריה – כ-15% מכלל הדירות באזורים אלה. שיעורי דירות לא ממוגנות בולטים אף יותר בטווחים רחוקים יותר מהגבול: 33% מהדירות בטווח של 4–9 קילומטרים, 32% בטווח של 9–20 קילומטרים, ו-27% בטווח של 20–40 קילומטרים מהגבול[4].
באזור עוטף עזה הושלם פרויקט מיגון נרחב, אך ביישובים המרוחקים יותר – לעיתים במרחק של מאות מטרים בלבד מהטווח שהוגדר כמועדף למיגון (7 קילומטרים מרצועת עזה) – קיימים עדיין פערי מיגון משמעותיים. בשנת 2018 נמנו כ-61,500 דירות שאינן ממוגנות בטווח של 7–20 קילומטרים מהרצועה, וכ-150 עד 170 דירות נוספות בטווח של 20–40 קילומטרים. שיעור הדירות הלא ממוגנות באזורים אלו עמד על כ-21% ו-22%, בהתאמה. כמו כן, בדצמבר 2023 ערך מבקר המדינה סיורים ביישובים לאורך קווי העימות בדרום ובצפון, שבהם נמצאו פערי מקלטים, במיוחד בשכונות המאופיינות ברקע חברתי-כלכלי נמוך ובשכונות ותיקות[8]. על פי דוח מבקר המדינה משנת 2026, משרד השיכון התעכב בין מרץ 2022 לבין יוני 2023, בפרסום נוהל לחלוקת מענקים לשיפוץ מיגון בעוטף. כתוצאה מכך, תקציב של 50 מיליון ש"ח לא נוצל כמעט בכלל ועד ספטמבר 2024 רק זכאי אחד בלבד הצליח לממש את זכותו לסיוע.[9]
פערי מיגון בבתי חולים ומוסדות חינוך עריכה
פערי המיגון בעורף האזרחי בישראל משתקפים גם במוסדות חינוך ובתי חולים. לפי נתוני משרד החינוך מנובמבר 2023, שיעור הפער במיגון (במטרים רבועים) בקרב כ-4,800 בתי ספר שנכללו במסד הנתונים של המשרד עמד על כ-26%, כלומר – למעלה מרבע מהשטחים הדרושים למיגון אינם קיימים בפועל. עוד עלה מהנתונים כי בכ-15% מהמוסדות לא קיים מיגון כלל, ובכ-21% נוספים המיגון חלקי או אינו עומד בתקנים הנדרשים.[10]
בנוסף, במסגרת סיורים שערך מבקר המדינה בדצמבר 2023, אותרו פערי מיגון גם במוסדות חינוך בדרום ובצפון, לרבות מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, המשרתים בעיקר את הציבור החרדי, וכן במוסדות חינוך במרכז הארץ[8].
על פי מבקר המדינה, נכון למרץ 2024 המיגון בבתי הספר של 25% מהתלמידים אינו תקני. כמו כן, נמצאו ליקויים רבים בתחזוקת המרחבים המוגנים והמקלטים הקיימים בבתי הספר.[11]
מערכת הבריאות בישראל מתמודדת אף היא עם פערי מיגון משמעותיים. לפי נתוני משרד הבריאות מנובמבר 2023, רק בין 30% ל-40% ממיטות האשפוז בבתי החולים ממוגנות, ולמעלה ממחצית מחדרי הניתוח אינם ממוגנים. במסגרת תוכנית מיגון שקידם המשרד, הוגדר יעד למיגון 70% ממיטות האשפוז, וכן מיגון מלא של כל בנקי הדם, מכוני הדיאליזה והמוסדות המרכזיים, כך שיוכלו לפעול באופן עצמאי במשך 72 שעות במצב חירום.[12] עם זאת, על פי דוח מבקר המדינה משנת 2026, כ־56% ממיטות האשפוז בבתי החולים, כ־63% מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים, וכ־75% מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים אינן מוגנות כלל.[13]
פערי מיגון לפי מעמד סוציו-אקונומי עריכה
נתונים שנאספו על ידי מרכז אדוה, בהתבסס על סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, מעידים על קשר בין רמת המיגון בבית המגורים לבין המעמד הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה. בקרב משקי בית בעשירונים העליונים (8–10), שיעור המתגוררים בדירה שבה קיים מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) נע בין 56% ל־60%. לעומת זאת, בעשירונים הנמוכים (1–3) עמד שיעור זה על 27%–31% בלבד. בעשירוני הביניים (4–7) נמדדו שיעורים של 37%–46%. הפערים ברמת המיגון משקפים, בין היתר, מדיניות תכנונית ומערכת הקצאת משאבים שאינה שוויונית. בהינתן מציאות של איומים ביטחוניים מתמשכים, עולה כי רמת המיגון מושפעת גם משיקולים כלכליים וחברתיים, ולא רק מהערכת הסיכון הביטחוני כשלעצמה[4]. בדוח מבקר המדינה משנת 2025 נמצאו פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה. המבקר קבע כי הפריפריה מופקרת ללא מיגון ומיקלוט, והפערים במיגון מול המרכז הולכים וגדלים.[13]
פערים מגזריים עריכה
על פי דוח מבקר המדינה משנת 2026 מספר המקלטים הציבוריים ביישובים הערביים 0.3% נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית. דוגמה לפער המיגון – לאורך כביש 85 צפונה, ביישובים הערביים יש 2 מקלטים ציבוריים בלבד ל-52,800 תושבים, לעומת 128 מקלטים ליישובים היהודיים מדרום לאותו כביש. בפזורה הבדואית בנגב קיימת חשופה במיוחד בשל בנייה ארעית (פחונים) והיעדר מיגון.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- תקנות ההתגוננות האזרחית: מדריך לתכנון ממ"ד – אדריכלות ובניה בישראל
- שיקולים בתכנון קירות מרחבים מוגנים בקומה מפולשת (אינג' אריה בוימל)
- נעמה ריבה, מדעי הממ"ד: 9 מ"ר ששינו את הבית הישראלי ואת המדינה כולה, באתר Xnet, 18 בנובמבר 2012
- איתי אילנאי, אומדים את ממ"די הנזק, באתר ידיעות אחרונות, 27 במאי 2021
- מרחב מוגן תקני, פורטל חירום לאומי, אתר פיקוד העורף
- באתר בטרם בטיחות ילדים-שהות בטוחה במרחב המוגן
- רן פוני, "הממ"דים שלנו ערוכים להתמודד עם היקפי פיצוץ הרבה יותר גדולים מהטילים שהגיעו לכאן", באתר ישראל היום, 19 ביוני 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ שלומית צור, אושרו הקלות להוספת ממ"דים לדירות קיימות, כולל ביחס לבנייה בלתי חוקית, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2021
- ^ הילה ציאון, מעל 500 בקשות לפטור מהיתר לבניית ממ"ד הוגשו לפיקוד העורף, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ בר"ם 6874/21 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' פז קבלנים יזמות ובניה בע"מ ואחרים, ניתן ב־19 בינואר 2022
- ^ 1 2 3 ירון הופמן דישון ומקס גרובמן, מיגון בתנאי שוק, באתר מרכז אדוה, נובמבר 2023
- ^ שוקי שדה, מחדל המיגון: כך הגיעה ישראל למצב שבו מיליוני תושבים אינם ממוגנים, באתר "שומרים", 19 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, באתר מבקר המדינה, ינואר 2026
- ^ דיווח: זה המועד בו הציבור יעודכן על מתקפה מאיראן, באתר "סרוגים", 25 בפברואר 2026
- ^ 1 2 דוח מיוחד – תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" – נציב תלונות הציבור, באתר מבקר המדינה, דצמבר 2023
- ^ מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות
- ^ אסף וינינגר, פערי מיגון במוסדות חינוך ברקע מלחמת "חרבות ברזל", באתר הכנסת, נובמבר 2023
- ^ מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, באתר מבקר המדינה
- ^ מערכת דוקטורס אונלי, יותר ממחצית מחדרי הניתוח בישראל אינם ממוגנים, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
- ^ 1 2 גיא נרדי, שמונה שנים שבהן מבקר המדינה מתריע, ושיעור התושבים שאין להם מיגון רק עלה, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2026