מרדכי כפרי
פעולות נוספות
| לידה | ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 2001 ישראל |
-he.svg){kind=link}
מרדכי כפרי (12 במרץ 1920 – 17 באוקטובר 2001) היה פַּסָּל ישראלי בולט. עבודתו קשורה ושזורה בתהליכים ההיסטוריים שעברו על עם ישראל במאה ה-20, ועיקר עיסוקה בהנצחה. הוא עומד מאחורי עיצובם של קרוב ל-50 אנדרטאות ומונומנטים ברחבי ישראל לזכר בנים שנפלו בהגנה על מדינת ישראל, לזכר השואה ולזכר המייסדים בהתיישבות ובתעשייה.
ביוגרפיה עריכה
כפרי נולד בוורשה בירת פולין בשם מרדכי וולפסדורף. בגיל 16 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ביחד עם אחיו יוסף.
בחברת הנוער בנהלל ב-1938 התוודע לאמנות הפיסול. הניסיונות הראשוניים היו בבוץ ובגבס. עיקר העיסוק בפיסול התחיל כאשר התגייס ב-1941 לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית, אז נהג לפסל בשעות הפנאי ללא כל הדרכה.
עבודות הפיסול בצבא הבריטי היו בעיקר בחימר, בגבס, בעץ, ובתקופה מסוימת גם בעופרת שנלקחה ממטוסים גרמניים. העבודה הייתה בממדים קטנים בשל הניידות, היעדר תנאים נאותים, וגם חוסר ידע בעיצוב עבודות גדולות.
ב-1945 הציג את פסליו בתערוכת פיסול בין חילית של בעלות הברית שנערכה ברומא. פסליו, שמונה עשר במספר, נגנבו בהיותו בחזית, אבל זיכו אותו במלגת לימודים מטעם ממשלת בריטניה. בתום המלחמה, בעזרת מלגה זו, למד פיסול באקדמיה לאמנויות יפות של פירנצה (אקדמיה די בֶּלֶה אַרטי) (אנ'), איטליה, בין השנים 1946–1948, ובמקביל עבד והתמחה בסטודיו לעבודות שיש ופיסול בדרכי העבודה הקלאסיות.
בסוף 1948 חזר לישראל כדי להשתתף במלחמת העצמאות.
בשנים הראשונות למדינת ישראל עסק בהוראת פיסול במוסדות שונים, ובו בזמן הרבה ביצירת פורטרטים ותבליטים של אישים, המוצבים במוסדות שונים. ביניהם: דוד רמז, דב בר בורוכוב, דני מס, ברל כצנלסון, מרדכי נמיר, ודוד בן-גוריון. עבודתו המונומנטלית הראשונה של כפרי בשנת 1950 הייתה הקמת אנדרטה לזכר נופלי כפר נהלל. מאז נמשכה דרכו האמנותית כפסל הנצחה בעשרות עבודות ברחבי הארץ, עבודותיו ניצבות באתרי הנצחה, בפארקים ובמוסדות ציבור.
כפרי חי ופעל בנהלל, עם אשתו רחל (בתו של צבי לבנה) כפסל וכחקלאי, למן עלייתו ארצה ועד שנותיו האחרונות.
עבודותיו עריכה
באנדרטאות ובמונומנטים שהקים ביטא כפרי את פועלם ורוחם של אירועים ואנשים. מאפיין אותן הקשר עם האדמה, הנוף, הארץ, ערכי התקופה ותחושת הכאב והתקווה. עבודותיו "החיות לעד" כדבריו, תורמות לזיכרון הקולקטיבי על הזיכרון הפרטי, ומהוות מוקד מתמשך להתכנסות הקהילה, להזדהות ולטקסים.
ייחודן של יצירותיו בגושי אבן גדולים גולמיים המתוכננים לקומפוזיציות הרמוניות, תוך הדגשת קשר בין נושא היצירה למקום בו היא מוצבת, עם מוטיבים מהעבר או ההווה ופנייה אופטימית לעתיד. למרות ריבוי הסגנונות: קלאסי, פיגורטיבי וסמלי, ניכרת באנדרטאות הללו גישתו הייחודית של כפרי ואהבתו לאבן כחומר יצירה.
עבודות בולטות:
- אנדרטה לזכר חללי כפר נהלל (נהלל), 1950
- אנדרטת המגל והחרב, מושב אלמגור, 1967
- אנדרטה ליצחק רבין (יקנעם)
- אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים שנפלו במערכות ישראל
- אנדרטה להגנה בגבעת ההגנה שבפארק הכרמל[1]
- אנדרטה למתנדבי היישוב העברי שנפלו בנכר (בית הקברות הצבאי בהר הרצל)
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בכפר ביל"ו
- אנדרטה לנופלים בניצני עוז
- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בכפר הס
- פסל בורוכוב, משמר הנגב
לקריאה נוספת עריכה
- רחל כפרי, מקצת מן הדברים --- : על הפסל מרדכי כפרי, חיפה: [חמו"ל], תשס"ה 2004
- מרדכי כפרי – אנדרטאות ופסלים, הוצאה עצמית, 2024
קישורים חיצוניים עריכה
- מרדכי כפרי, אתר הנצחה לפועלו
- פסל כפרי, דבר, 4 במאי 1970
- נדב מן, ליברמן - כפרי: משפחה שכזו בנהלל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ ראש הממשלה בטקס הסרת הלוט מאנדרטת ההגנה בחיפה, דבר, 29 במרץ 1972