מרדכי הכהן
פעולות נוספות
| מרדכי הכהן | |
| מרדכי הכהן | |
| לידה |
10 בדצמבר 1906 כ"ג בכסלו תרס"ז ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1972 (בגיל 65) ה' באייר תשל"ב ירושלים, ישראל |
הרב מרדכי הכהן (10 בדצמבר 1906, כ"ג בכסלו תרס"ז – 19 באפריל 1972, ה' באייר תשל"ב) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים, ומחשובי הוגיה של הציונות הדתית. הוא אביהם של האחים שמואל אבידור הכהן, פינחס פלאי ומנחם הכהן, וחמיו של הרב יחזקאל פוגל.
ביוגרפיה עריכה
נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב חנוך חיים הכהן, רב ותלמיד חכם בן למשפחת חסידות סטרטין שעלה עם משפחתו לארץ ישראל מטרנסילבניה בשנת 1900 בילדותו למד בישיבת עץ חיים. נישא לרבקה, נכדת הרב שמואל יצחק שור, ובתו של הרב אברהם צבי שור, מחבר ״שביבי א״ש״ ואב בית דין חסידים שבירושלים.
התגורר ב"בתי מונקאטש" שבירושלים.[1] בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק והרב יוסף חיים זוננפלד.
על אף חינוכו השמרני כמסורת היישוב הישן בירושלים, גילה בצעירותו נטיות עצמאיות ותמך בציונות. מגיל צעיר קרא ספרות כללית בשפות שונות. ב-1924 היה מעשרת התלמידים הראשונים במכון למדעי יהדות של האוניברסיטה העברית. התנדב לגדוד העבודה ועסק בסלילת כבישים. בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק בהוראה ובניהול בית ספר. את ילדיו שלח למוסדות חינוך דתיים שבהם למדו גם לימודי חול.
את חייו הבוגרים הקדיש למחקר וכתיבה, ולמחייתו עבד כפקיד בכיר במשרד הדתות - יועץ לשר הדתות לענייני המקומות הקדושים ומנהל מחלקת המחקר של המשרד.
הרב הכהן נפטר ביום העצמאות שנת ה'תשל"ב, כבן 65 היה בפטירתו.[2] הוא נטמן בהר הזיתים בירושלים.[3]
לאחר מותו הנציחה עיריית ירושלים את זכרו ברחוב "נרות שבת" שבשכונת רמות על שם העיתון שהוציא.[4]
מפעלו הספרותי עריכה
מגיל צעיר גילה כישרון ספרותי ונטייה מחקרית. בשנות ה-40 ערך שבועון בשם "נרות שבת" ושיתף בכתיבתו את בניו - שמואל ופנחס. לימים יסדו הבנים את השבועון "פנים אל פנים" והוא פרסם בו מאמרים תורניים ומחקריים. פרסם מאמרי מחקר בביטאונה של הרבנות הצבאית "מחניים", שערך בנו מנחם.
כחובב ארץ ישראל, הקיף הכהן בכתיבתו ובמחקריו נושאים רבים הקשורים בארץ ובחידוש ההתיישבות בה. ב-1969 פרסם ספר על אבות רעיון חידוש יישוב ארץ ישראל. הוא כתב על המקומות הקדושים, מערת המכפלה, הר הזיתים ועוד. חיבה מיוחדת גילה לכותל המערבי והתמחה בתחום המקדש וגבולותיו. שנה לאחר מלחמת ששת הימים פרסם את הספר "הכותל המערבי: מקורות ומסורות".
בשנות ה-50 פרסם בהוצאת משרד הדתות את "דפים לחג", עלונים המוקדשים לחגי ישראל, הלכותיהם ומנהגיהם.
ב-1962 הוציא לאור את הספר "מדרש בראשית זוטא" מאת רבי שמואל בן נסים מסנות, בן המאה ה-13, מכתב יד, בתוספת הערות, ציוני מקורות ומבוא מקיף.
לאחר מותו הוקם מכון יד רמ"ה, שהוציא לאור חלק ניכר מכתביו.[5]
חיים אישיים עריכה
היה נשוי לרבקה. ולהם שבעה ילדים:
- הרב שמואל אבידור הכהן.
- פינחס פלאי.
- מנחם הכהן.[6]
- טובה וכטפוגל (גיתית הכהן) - הייתה עיתונאית ב"פנים אל פנים", ולימים בשבועון "יום השישי", שבו ערכה את המדור לנשים, תחת שם העט ט. בת הרמה (ראשי תיבות: הרב מרדכי הכהן).
- שרה.
- יהודית.
- אמרמה - הייתה נשואה ליחזקאל פוגל עד לפטירתה בטרם עת.
בין נכדיו: הסופרת אמונה אלון ודיקן בית הספר למשפטים שערי משפט פרופ׳ אביעד הכהן.
הרב חנוך חיים הכהן
הרב חנוך חיים הכהן
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
הרב מרדכי הכהן (סופר וחוקר, איש היישוב הישן)
הרב מרדכי הכהן (סופר וחוקר, איש היישוב הישן)
|
צבי הכהן
צבי הכהן
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||
אמרמה
אמרמה
|
הרב יחזקאל פוגל (ראש הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו)
הרב יחזקאל פוגל (ראש הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו)
|
הרב שמואל אבידור הכהן (רב כפר שמריהו, איש תקשורת)
הרב שמואל אבידור הכהן (רב כפר שמריהו, איש תקשורת)
|
אריאנה הרן הכהן (משוררת)
אריאנה הרן הכהן (משוררת)
|
הרב פרופ' פינחס פלאי הכהן (ראש הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון)
הרב פרופ' פינחס פלאי הכהן (ראש הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון)
|
פנינה פלאי (מחלוצות הפמיניזם האורתודוקסי בישראל)
פנינה פלאי (מחלוצות הפמיניזם האורתודוקסי בישראל)
|
הרב מנחם הכהן (חבר הכנסת ורב תנועת המושבים)
הרב מנחם הכהן (חבר הכנסת ורב תנועת המושבים)
|
פרופ' דבורה הכהן (היסטוריונית)
פרופ' דבורה הכהן (היסטוריונית)
| |||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
הרב בני אלון (שר התיירות וחבר הכנסת לשעבר)
הרב בני אלון (שר התיירות וחבר הכנסת לשעבר)
|
אמונה אלון (סופרת)
אמונה אלון (סופרת)
|
ד"ר בטחה הר שפי (מרצה בכירה בהיברו יוניון קולג')
ד"ר בטחה הר שפי (מרצה בכירה בהיברו יוניון קולג')
|
פרופ' אביעד הכהן (משפטן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)
פרופ' אביעד הכהן (משפטן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)
|
|||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||
עמיחי חסון (משורר ויוצר קולנוע)
עמיחי חסון (משורר ויוצר קולנוע)
|
ד"ר מרים חסון
ד"ר מרים חסון
|
הרב אלחנן ניר (משורר ועורך ספרות)
הרב אלחנן ניר (משורר ועורך ספרות)
|
שרה ניר
שרה ניר
|
אורי אלון (סופר ותסריטאי)
אורי אלון (סופר ותסריטאי)
|
ד"ר אבישר הר-שפי (משורר וחוקר קבלה)
ד"ר אבישר הר-שפי (משורר וחוקר קבלה)
|
ד"ר סיון הר-שפי (משוררת)
ד"ר סיון הר-שפי (משוררת)
| ||||||||||||||||||||||||
מספריו ומחקריו עריכה
מספריו וחיבוריו עריכה
- על השבת בארצנו: קובץ מאמרים, תש"ט, 1949
- פרקי שואה, תש"י, 1950
- זכר למצות הקהל: מסכת דברים ולקט מקורות תשי"ג, 1953
- דפים למועדים: מקורות, הלכות ומנהגות - סוכות, פסח, שבועות, ימים נוראים, בין המצרים, חנוכה, ט"ו בשבט, תשי"ד-תשט"ז, 1954–1956
- בית הכנסת: מאמרים ומסות בעריכת מרדכי הכהן תשט"ו, 1955
- על התורה: מבחר אמרים לפרשיות השבוע, תשט"ז, 1956
- ערכי מידות בתורת הרמב"ם, תשט"ז, 1956
- אגדת זה היום: לכבוד יום העצמאות לישראל, תשי"ז, 1957
- טהרת המשפחה בישראל, תשי"ט, 1959
- סדר ז’ אדר: מקורות, מנהגות, סליחות ותפילות תשכ"א, 1961
- הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל תשכ"ב, 1962
- מדרש בראשית זוטא - יצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתב-יד עם מבוא וציוני מקורות, תשכ"ב, 1962
- הכותל המערבי: מקורות ומסורות, תשכ"ח, 1968
- על הראשונים: אבות רעיון חידוש ישוב ארץ-ישראל, תשכ"ט, 1969[7]
- רבי יוסף קארו, תשכ"ט, 1969
- מתקנות ומנהגות ירושלים, תש"ל, 1970
- המקומות הקדושים בארץ ישראל: תיאורים, תמונות ומפות, תשל"א, 1971
- מן התורה: מבחר לפרשיות השבוע, תשל"א, 1971
- יסודות היהדות תשל"ב, 1972
- הכותל: קדושה, הלכה, מנהגים, תשמ"א, 1981
לאחר פטירתו, משפחתו הפיקה ספרים, על-פי כתביו, שיצאו לאור במסגרת מכון "יד רמ"ה":
- הלכות והליכות, תשל"ה, 1975
- מבחר כתבים, תשל"ה, 1975
- מקדש מעט, תשל"ה, 1975
- אישים ותקופות, תשל"ז, 1977
- בעיני חז"ל, תשל"ז, 1977
- חידוש וחקר, תשל"ז, 1977
- הבית והעלייה, תשל"ח, 1978
- ישראל והזמנים, תשמ"א, 1981
- הארץ הטובה, תשמ"ד, 1984
- ליד המעיין, תש"נ, 1990
מתרגומיו עריכה
- אגדות היהודים (אנ') (מאת לוי גינצבורג) בתרגומו ועריכתו של מרדכי הכהן, תשכ"ו/ 1966[8]
ממאמריו ומחקריו עריכה
- יהושע בן נון הכובש הראשון: אישיותו, מפעליו ותקנותיו - יובל המזרחי, עמ' נז-צג, תשי"ב, 1952
- אימוץ ילדים לפי ההלכה, סיני מח, תשכ"א/ 1961
- אמרו ובאמת אמרו - ספר היובל לרבי חנוך אלבק, עמ' 177–187, תשכ"ג, 1963
- האם מותר לכהן ללמוד רפואה - "תורה שבעל פה" חלק ו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד, 1964
- חינוך הבת לאור ההלכה - מחניים צח, תשכ"ה, 1965
- מערת המכפלה במקורות ובמסורות - מחניים קטז, עמ' 106–125, תשכ"ח, 1968
- שלום במלחמות ישראל לאור ההלכה - מחניים קכא עמ' 34–52, תשכ"ט, 1969
- על ארץ ישראל לגבולותיה - מחניים קכז, תשל"ב, 1972
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1229
- "האויב התקרב לשכונותינו, ולה' הישועה", הרב מרדכי הכהן תיאר את הקרבות בירושלים במלחמת השחרור, יום אחרי יום, באתר הארץ, 7 במאי 2008
- קובץ:National Library IL logo.svg מרדכי בן חנוך חיים הכהן (1906–1972), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ בן משפחתו הרב ישראל מאיר לאו מספר בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" (עמ' 133) על ביקוריו בבית משפחת הכהן במאה שערים, בשנים הראשונות לאחר עלייתו ארצה כילד יתום פליט שואה.
- ^ עתי"ם, מת הרב מרדכי הכהן, דבר, 20 באפריל 1972
- ^ צילום מצבת קברו בהר הזיתים.
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ מכון לזכר הרב מרדכי הכהן, באתר דבר, 11 במאי 1973, עמ' 4
- ^ לוי יצחק הירושלמי, האחים - ראיון משותף עם שלושת בניו, מעריב, 4 באפריל 1980, עמ' 56–58
- ^ ברוך תור-רז, בזכות ראשונים, דבר, 29 בספטמבר 1969
- ^ אדיר כהן, אגדות היהודים, דבר, 4 באוקטובר 1968