Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מרדכי אבניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מרדכי אבניאל
קובץ:Mordecai Avniel.jpg
לידה 31 ביולי 1900
פטירה 12 באוקטובר 1989 (בגיל 89)

מרדכי אבניאל (דיקשטיין; 31 ביולי 1900 – 12 באוקטובר 1989) היה צייר, פסל ועורך דין ישראלי.

קורות חיים עריכה

נולד בפריצ'י שימוש בתבנית פל עבור "Parycze" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(פול')[1] (בבלארוס של היום). למד אמנות ביקטרינבורג שברוסיה בשנים 1913-1919. היה פעיל ציוני וכיהן כיו"ר סניף צעירי ציון בעירו. במהלך ועידת צעירי רוסיה ב-1920, נאסר על ידי השלטונות הקומוניסטים.

עלה לארץ ישראל עם קבוצת חלוצים בשנת 1921, ועבד תחילה במטעי הדרים בקרבת פתח תקווה. בשנת 1923, בעידודו של בוריס שץ, עבר לירושלים כדי לקדם את לימודי האמנות שלו בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, ומאוחר יותר לימד שם ציור ופיסול. בין השנים 1924-1928 שימש כמנהל המחלקה לפיסול זעיר בבצלאל. במקביל למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים, וב-1932 קיבל רישיון לעסוק כעורך דין[2][3]. בשנים 1929-1934 כיהן כיו"ר מרכז ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בירושלים. כן היה מפעילי "ברית הבריונים" של אב"א אחימאיר, חברו הקרוב. היה עורך אחראי של הירדן[4].

משנת 1935 התגורר בחיפה. היה יו"ר סניף תנועת החירות בעיר, וחבר מועצת עיריית חיפה. נודע בעיקר כאמן, אך עבד גם כעורך דין ושותף-מייסד של משרד עורכי הדין החיפאי "אבניאל, סלומון ושות'", אותו הקים עם יואל סלומון (נינו[5] של יואל משה סלומון), ב-1950. בשנות ה-60 פרש אבניאל מעבודתו במשרד כדי להתמקד בפעילותו האמנותית.[6]

השתתף בקביעות בתערוכות הקבוצתיות של אגודת הציירים והפסלים בישראל, ובמספר תערוכות יחיד. זכה במספר פרסים, בהם פרס הרמן שטרוק (1952), פרס רמת גן לצבעי מים (1958), פרס ההסתדרות (1961) ופרס עיריית חיפה (1977). ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה ב-1958, ובסמינר לאמנות הבינלאומיות באוניברסיטת דיקינסון ב-1962.

אבניאל היה חבר ברובע האמנים בצפת והחזיק סטודיו פעיל בחיפה. עבודותיו מוצגות במוזיאונים חשובים בעולם ובאוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה.

נישא לנחמה אבניאל לבית דרוין[7], פעילה ציונית בת עירו, ב-1923. גם היא הייתה חברת הצה"ר ותנועת החירות. נולדו להם בן (בצלאל[8]) ובת. בתו שרה[9] נשאה לשותפו יואל סלומון.[10] אחת מנכדותיו היא השחקנית סמדר ברנר. נינתו, בתה של סמדר, היא השחקנית שירלי ברנר, ואחד מניניו - נכדו של בצלאל - הוא דוד עציוני שכיהן כסגן ראש עיריית חיפה.

נפטר ב-12 באוקטובר שנת 1989, והובא למחרת למנוחות בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה .

יצירתו עריכה

אבניאל ידוע בעיקר בזכות עבודות הנוף שלו. הוא ניסה לתאר בציוריו את נופיה של ארץ ישראל והאווירה שלהם, אותם הכיר במהלך טיוליו בארץ. על עבודותיו על נופי הארץ אמר: "...שוב ושוב, התנסיתי בציור ורישומם, ובכל אותו הזמן ניסיתי ללמד את עצמי אמנות עכשווית. וכך ניערתי מעלי בהדרגה את התפיסה האקדמית, והפכתי לחופשי יותר. ניסיתי בכל מאודי למצוא את הסגנון שלי. העננים המרחפים מעל הכנרת או ים המלח - שניהם מתחת לגובה פני הים - מביאים לשינוי כמעט בלתי פוסק של אור, צבע ואווירה הנוף לובש צורות ומאבד אותן שוב, עננים אלה לימדו אותי להבין את החלל. אני לא רואה את הנופים בדרך אופטית, הם שילוב של צבעים המעורבבים בהרמוניה - מופשטים לעיתים, ובזמנים אחרים של הם ביטוי של הרגשות הפנימיים שלי רק לאחר שנים שאני מוצא את ביטוי עצמי בנוף שלי, באור, האווירה והשמש של ישראל. המוטיב שלי הוא תמיד נוף שאינו סטטי עם כל ניגודיו - קרן השחר, הדממה של חומו של היום, הדמדומים של הערב, הזוהר האפלולי, רוח וגשם, הסערה של הלילה."[דרוש מקור]

תערוכות נבחרות עריכה

  • 2016 אבניאל מבצלאל, רטרוספקטיבה בגלריה משרד בתל אביב
  • 2004: הנופים שלנו: ההערות על ציור נוף בישראל, אוניברסיטת חיפה גלריה לאמנות, חיפה
  • 1965: רטרוספקטיבה אבניאל מרדכי, מוזיאון עיריית חיפה לאמנות מודרנית, חיפה
  • 1964: Galerie Synthèse, פריז
  • 1962: אוניברסיטת ניו יורק, ניו יורק
  • 1961: גלריה רינה לאמנות מודרנית, ירושלים
  • 1960: Galerie Intime, מונטריאול
  • 1959: Gallery Moos, טורונטו (עם סרג' פוליאקוב, מארק שאגאל, פבלו פיקאסו)
  • 1959: גלריה פוליצר לאמנות, ניו יורק
  • 1957: גלריה צ'מרינסקי, תל האביב
  • 1956: המוזיאון לאמנות מודרנית, חיפה
  • 1955: גלריה נורה, ירושלים
  • 1954: מוזיאון תל אביב, תל האביב
  • 1954: המוזיאון הלאומי, וושינגטון
  • 1953: גלריית החוף, בוסטון
  • 1952: גלריית כץ, תל האביב
  • 1941: בית פבזנר, חיפה

יצירותיו באוספי אמנות נבחרים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "מרדכי אבניאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3035
  2. ^ Law students diploma day, פלסטיין פוסט, 9 במרץ 1933
  3. ^ New Palestinian advocates, פלסטיין בולטין, 15 באפריל 1932
  4. ^ עורך אחראי, הירדן, 24 באפריל 1934
  5. ^ בכיוון הרוח אבניאל ובצלאל מאמר מאת רחל סוקמן, באתר בכיוון הרוח-במה לספרות תרבות הגות
  6. ^ אבניאל, סלומון ושות' - תולדות המשרד
  7. ^ דוד תדהר (עורך), "מרדכי אבניאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3037
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ [לזכרה של שרה סלומון אבניאל ז"ל. תמונה משנת 1952. לזכרה של שרה סלומון אבניאל ז"ל. תמונה משנת 1952.]
  10. ^ ריאיון עם שרה סלומון, בתו של הצייר מרדכי אבניאל, באתר www.mentallica.co.il, ‏2014-07-24
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מרדכי_אבניאל&oldid=379918"