מרדה
פעולות נוספות
| טריטוריה | הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | סלפית |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
| מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני. | |
מרדה (בערבית: مردة) הוא כפר פלסטיני, הממוקם במחוז סלפית, שבמרכז השומרון, כ-400 מטרים מצפון לאריאל וכ-18 ק"מ מדרום-מערב לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 1,992 תושבים ב-2007.
היסטוריה עריכה
ימי הביניים עריכה
הכפר מרדה נזכר בכתביו של ההיסטוריון השומרוני בן המאה ה-14 אבו אל-פתח.[1][2] על פי ההיסטוריון רוני אלנבלום, לא התגלו בכפר שרידים מהתקופה הביזנטית.[3]
על פי יצחק בן-צבי, התקיים במקום ישוב שומרוני בימי השלטון הפאטמי. בכתבים שומרונים מוזכר אדם בשם יצחק בן אברהם בן יהושע שגר במקום, וכן כהן בשם מתנה, מבניו של בלע בן בנימים, שהתחתן בעזה והעתיק משכנו לשם.[4]
המלומד האסלאמי החנבלי בן התקופה הצלבנית דיאא א-דין מציין כי במקום אוכלוסייה מוסלמית,[5][6][7] וכן כי בכפר התגוררו חסידים של התאולוג והסגפן האסלאמי אבן קדאמה.[8] סבתו מצד אימו הגיעה ממרדה.[9]
הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי (1179–1229) ציין כי זהו "כפר ליד שכם".[10] על פי יצחק בן-צבי, כהן בשם יצחק בן אברהם שגר במקום עבר לעזה, ככל הנראה בימי צלאח א-דין. הוא משער כי היישוב השומרוני במקום התקיים עד אותה התקופה.[4]
חרסים מהתקופה הצלבנית/האיובית ומהתקופה הממלוכית נתגלו בכפר.[11] שופט חנבלי חשוב, אמין א-דין עבד א-רחמן, נולד בכפר בראשית המאה ה-15.[12]
התקופה העות'מאנית עריכה
תחת האימפריה העות'מאנית, נכלל מרדה בחבל הארץ שנקרא "ג'וֹרַת עַמְרַא" או "בילאד ג'מאעין," אזור החופף במידה ניכרת את נחלת שבט אפרים המקראית. אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים מעבר הירדן ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העות'מאניים.[13]
המנדט הבריטי עריכה
בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 470 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 9,021 דונם, אשר מתוכם הוקצו 1,796 דונמים למטעים ואדמות השקיה, 3,176 לגידולי דגנים, ואילו 72 דונם סווגו כשטח בנוי.
שלטון ירדני עריכה
בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עברה מרדה משליטה בריטית לירדנית.
בשנת 1961 מנתה האוכלוסייה של מרדה 852 נפשות.
מ-1967 אילך עריכה
הכפר נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים (1967) ומאז הסכמי אוסלו הוא נמצא תחת אחריות הרשות הפלסטינית. 15.8% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ואילו 84.2% הנותרים מוגדרים כשטח C. כ-29% מקרקעות הכפר הופקעו לטובת הקמת ההתנחלות אריאל. פעולה זו צמצמה במידה ניכרת את שטח המרעה של חקלאי הכפר.
ב-14 במאי 2021 נערכו הפגנות בכפר. כוחות צה"ל ירו לעבר המפגינים ומהירי מת תושב הכפר, בן 38.[14]
בליל ה-19 בדצמבר 2024 נכנסו לכפר מתנחלים, שרפו מסגד וריססו בו כתובות נאצה וסמלי מגן דוד.[15][16]
קישורים חיצוניים עריכה
- Welcome to Marda
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Marda Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Marda Village Profile, ARIJ
- Marda, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Marda, ARIJ
הערות שוליים עריכה
- ^ Conder, 1876, p. 196
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 286
- ^ Ellenblum, 2003, p. 263
- ^ 1 2 יצחק בן-צבי, שמריהו טלמון, ישעיהו גפני (ע), ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1976, עמ' 69
- ^ Ellenblum, 2003, p. 244
- ^ Talmon-Heller, 1994, pp. 110-111
- ^ Talmon-Heller, 2002, pp. 131, 141
- ^ Drory, 1988, p. 97
- ^ Drory, 1988, p. 108
- ^ Le Strange, 1890, p. 503
- ^ Finkelsten, 1997, pp. 481-2
- ^ Moudjir ed-dyn, 1876, p. 281; cited in Finkelstein, 1997, p. 482
- ^ Roy Marom, Jindās at Lydda’s Entrance: A Cornerstone of the Study of the City’s Rural Hinterland (1459 – 1948) גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1459–1948, לוד-דיוספוליס
- ^ Palestinians killed in West Bank as Israeli crackdown intensifies, Middle East Eye, 14 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, הפלסטינים: מתנחלים שרפו מסגד בכפר סמוך לאריאל, באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, היום ה-441 למלחמה - כל העדכונים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2024
| ערים | סלפית | קובץ:Governate of Salfeet.png |
| מועצות מקומיות | בידיא • בורוקין • דיר איסתיא | |
| כפרים | דיר בלוט • פרח'ה • איסכאכא • כפר א-דיכ • חארס • ח'רבת קיס • כיפל חארת' • מרדה • מסחה • קראוות בני חסאן • קירה • ראפאת • סרטא • יאסוף • זאוויה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
