מרגון ברזילאי
פעולות נוספות
מרגון ברזילאי (שם מדעי: Mergus octosetaceus) הוא מין מתת-משפחת ברווזי ים.
תיאור עריכה
אורכו ממקור לזנב 48–56 סנטימטרים[1][2] ומוטת הכנפיים 70–80 סנטימטרים. זכרים שוקלים כ-800 גרם ונקבות כ-700 גרם. המין ניתן לזיהוי לפי הציצית הארוכה הממוקמת בחלק האחורי של הראש.[1][3]
לפרטים בוגרים נוצות בגוון חום-אפור כהה על הגב והכנפיים, בעוד הראש והצוואר מבריקים בגוון ירוק כהה מתכתי. החזה בצבע אפור בהיר עם פסים כהים ודקים, שהולכים ומתבהרים לכיוון הבטן. כתם לבן בולט על הכנפיים, המכונה "ספקולום", נראה היטב הן בזמן תעופה והן במנוחה.[1][3][4]
הפרטים הצעירים מתחילים בגוון כהה, עם כתמים לבנים בולטים על הגרון והחזה. עם התבגרותם משתנות נוצותיהם לגוון אחיד יותר של חום-אפור, הדומה לזה של הבוגרים אך עם ברק עמום יותר וציציות קצרות יותר. הספקולום נעשה בולט יותר ככל שהם מתבגרים. השינויים ההדרגתיים בצבע ובמבנה הנוצות מסייעים בזיהוי שלבי ההתפתחות השונים של הצעירים.[1][3]
המקור ארוך, דק ומשונן, ומסייע באחיזת דגים חלקלקים. הרגליים וכפות הרגליים אדומות עם קרומי שחייה כהים. לזכרים יש לרוב ציצית מעט ארוכה יותר יחסית לנקבות.[1][3][4]
קריאות[1][3][4] עריכה
מרגון ברזילאי הוא מין יחסית שקט. יש לו ארבעה סוגי קריאות שכיחות:
- בזמן התעופה הוא פולט קריאת אזהרה (Krack-Krack).
- הזכרים פולטים קריאה עם קול דמוי נביחה.
- הנקבות פולטות קריאה בזמן אינטראקציה עם הזכרים או בזמן התרעה (Rrrr-Rrrr) ולפעמים פולטות קריאות בעת אינטראקציה עם פרטים אחרים (Rak-Rak-Rak).
- הברווזונים הצעירים פולטים קריאה בעת מצוקה או משיכת תשומת לב (Ik-Ik-Ik).
בתי גידול עריכה
מרגון ברזילאי נחשב למין שכמעט ואינו עוזב את תחום מחייתו. הוא מעדיף לחיות באזורים דלילי אוכלוסין ונמנע ממגע עם פעילות אנושית.[3] הוא מקנן בחללי עצים, סדקים בסלעים או במחילות נטושות לאורך נהרות צלולים ולא עמוקים. הוא זקוק לרצפים של 5 עד 12 קילומטרים של נהר לשם חיפוש מזון.[1][3][4]
רבייה עריכה
הברווזן הברזילאי הוא מין מונוגמי, כאשר הזוגות נשארים ביחד כל החיים.[3][4]
רק הנקבה דוגרת על הביצים, שמספרן עשוי להגיע עד שמונה. תקופת הדגירה נמשכת כ-34 ימים, ובמהלכה עוזבת הנקבה את הקן פעמיים ביום לצורך חיפוש מזון. הזכר נשאר בקרבת מקום, שומר על הטריטוריה ותורם לגידול הצאצאים לאחר הבקיעה.[3] המשפחה נותרת יחד במשך תקופה של עד שישה חודשים, כאשר שני ההורים משתתפים בהאכלה ובהגנה על הצאצאים[3][4]. בגיל עשרה ימים מתחילים הגוזלים לחפש מזון באופן עצמאי, ובערך בגיל חודשיים הם מסוגלים לבצע מעופי ניסיון קצרים.[3]
תזונה עריכה
מרגון ברזילאי, ניזון בעיקר מדגים קטנים וחסרי חוליות מימיים כמו זחלי חרקים, אותם הוא לוכד בצלילות שנמשכות בין 15 ל-30 שניות, כאשר במקווי מים עמוקים יותר נצפו גם צלילות ארוכות יותר.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg מרגון ברזילאי, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg מרגון ברזילאי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg מרגון ברזילאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, באתר FishBase (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, באתר צמח השדה
- מרגון ברזילאי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- מרגון ברזילאי, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png מרגון ברזילאי, באתר GBIF (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg מרגון ברזילאי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png מרגון ברזילאי, באתר eBird (באנגלית)
- מרגון ברזילאי, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Brazilian Merganser, www.oiseaux-birds.com
- ^ Luís Fábio Silveira, Wolf Dieter Bartmann, Natural history and conservation of Brazilian Merganser Mergus octosetaceus at Serra da Canastra National Park, Minas Gerais, Brazil, Bird Conservation International 11, 2001-12, עמ' 287–300 doi: 10.1017/s0959270901000338
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Editorial Team, Brazilian merganser: Critically endangered diving duck, 2025-02-10 (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Brazilian Merganser (Mergus octosetaceus) identification - Birda, Birda: Birdwatching Community