Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מקרוביוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקרוביוטיקה (מיוונית, "מקרו" - גדול / ארוך, "ביו" - חיים) היא פילוסופיית תזונה, ואורח חיים תזונתי, המבוססת על אמונות המזרח הרחוק,[1] הדוגלות באכילה מתוך התחשבות באיזון היין והיאנג,[2] במודעות לגידול המזון ולצורת הכנתו ואכילתו, וכמו כן בהתאמתו לאדם המסוים. עקרונות השיטה הבסיסיים אינם תקפים מבחינה מדעית, עקב היותם מתבססים על רעיונות מיסטיים. בנוסף, למעבר לתזונה על פי עקרונות השיטה עשויות להיות השפעות (חיוביות או שליליות) על בריאות האדם בשל שינוי תזונתו.[3]

עקרונות הדיאטה עריכה

עיקרי הדיאטה המקרוביוטית כוללים:

העיקרון המנחה במקרוביוטיקה אומר כי אין "נכון" ו"לא נכון" אלא "מתאים" ו"לא מתאים". דהיינו - תזונת אדם צריכה להקבע על-פי מאפייניו הוא ולא על-פי דוגמה שרירותית. השיקולים לתזונה מקרוביוטית כוללים בין היתר:

  • אקלים (אזור גאוגרפי) ומזג האוויר (עונת השנה).
  • מצב בריאותי.
  • גיל.
  • מין.
  • מידת הפעילות הגופנית.

לפיכך למשל, אין במקרוביוטיקה פסילה גורפת של מוצרים מן החי (אם כי אלה יהוו חלק עיקרי בתפריט רק באזורים בהם זהו כורח המציאות - חוג הקוטב לדוגמה).

מבין כל המזונות מן החי, דגים נחשבים כמתאימים ואילו בשר בקר, עופות, ביצים ומוצרי חלב נחשבים מזונות שיש להימנע מהם.

פרקטיקה עריכה

מתרגלי הפרקטיקה נוהגים לנקוט, בנוסף לתזונה הספציפית, גם בשיטות מזרחיות של תרגול גופני הקשורות לצ'י ופרקטיקות של עיסויים עצמיים שמקורם במזרח הרחוק, כגון דאויין (Do-In או Dō-In).

שבע רמות האנרגיה עריכה

במקרוביוטיקה תוארו שבע רמות אנרגיה על ידי ג'ורג' אוסווה בפילוסופיית "סדר היקום". לעיתים קרובות הן מכונות שבע רמות התודעה או השיפוט. הן מתארות התקדמות מקיום חומרני אינסטינקטואלי גרידא למצב של חופש ואושר עילאיים ובלתי מותנים. כאן במילה "חומרנות" אין הכוונה למטריאליזם אלא להעדפת חומר, נכסים וכסף, בעולם הגשמי, על פני נכסים רוחניים.

שבע רמות אלו מייצגות את האופן שבו בני אדם מתפקדים בעולם ותופסים אותו. רמות גבוהות יותר מייצגות חופש גדול יותר משיפוטיות ופחד.

פירוט עריכה

  1. רמה פיזית (מכנית/אינסטינקטיבית): אדם ברמה הזו מונחה רק על ידי צורכי הישרדות בסיסיים ובהם רעב וצמא. רמה זו מקושרת לעבדות רוחנית, לעבודה פיזית בלבד, ולקיום על פי רפלקסים פשוטים ואוטומטיים בלבד.
  2. רמה חושית (הנאה): אדם ברמה הזו ממוקד בחיפוש אחר נוחות, הנאה וסיפוק החושים (למשל גורמה ויוקרה).
  3. סנטימנטלית (רגשית): אדם ברמה הזו נשלט על ידי רגשות, מחפש אישור חברתי ומושפע בקלות מרגשות.
  4. אינטלקטואלי (מדעי/תאורטי): אדם ברמה הזו מתמקד בהבנה באמצעות מדע, חישוב וטכניקה. הוא חי על פי תיאוריות אינטלקטואליות ולא על פי ניסיון ישיר.
  5. חברתי (אידאולוגי/מוסרי): אדם ברמה הזו מתמקד באתיקה, כלכלה ומוסר. הפרט הוא "קונפורמיסט", מנסה להשתלב בחברה ועוקב אחר אידאולוגיות מבוססות.
  6. אידאולוגי (פילוסופי/דתי): רמה זו היא רמת ה"הוגה" וכוללת פילוסופיה, דת וחיפוש אחר ה"למה" של הקיום. היא מאופיינת בחיפוש אמת שמעבר לקיום החומרי.
  7. עליון (מימוש עצמי/חופש): הרמה הגבוהה ביותר, המוגדרת על ידי "סאטורי" (Satori, הארה) (אנ'), חופש מוחלט ושמחה ללא תנאי. ברמה זו, האדם אינו שיפוטי, חי בתחושת אחדות ואין לו פחד.

רמות אלו נתפסות כדרך להתפתחות אישית, שבה אדם יכול להתפתח מרמות נמוכות יותר הנשלטות על ידי פחד ושיפוט לרמות גבוהות ומודעות יותר. מטרת המקרוביוטיקה היא לטפח את הרמות הגבוהות יותר (6-7) כדי להשיג בריאות מלאה, הכוללת חופש, אי-שיפוטיות והכרת תודה מתמדת.

היסטוריה עריכה

בעת המודרנית הופצה המקרוביוטיקה בעולם המערבי על ידי ג'ורג' אוסווה (אנ') ותלמידו מיצ'יו קושי. קושי הוא מייסדו של The Kushi Institute, המוסד המוביל בעולם ללימודי המקרוביוטיקה וזכה במדליית מצוינות מטעם האו"ם ובפרס האומץ והמצפון של ה-Peace Abbey.[4][5]

המקרוביוטיקה בכלל ותרומתו של קושי לבריאות העם האמריקאי בפרט, זכו בהכרה מטעם קונגרס ארצות הברית ב-1999.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה