Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מקסים סלומון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסים סלומון

מקסים סלומון (פברואר 1922 – אוקטובר 1991[1]) היה צלם ישראלי, צלם המערכת של "העולם הזה" ושל "במחנה", מחלוצי הצילום העיתונאי החופשי בישראל.

ביוגרפיה עריכה

נולד בתל אביב, אבי-סבו היה אחיו של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה.

סלומון למד את יסודות הצילום בעצמו והמשיך ולמד צילום בתקופת נישואיו ומגוריו בלונדון מיד לאחר שירותו במלחמת העצמאות. דרך צילומיו העלה שאלות חברתיות ופוליטיות נוקבות בישראל הצעירה. בשנות החמישים, בשיתוף עם אורי אבנרי, פיתח את גישת הכתבה המצולמת (הרפורטז'ה) הנהוגה עד היום. סלומון צילם את בתי תל אביב הישנים והמתפוררים, את האמנים שושנה דמרי ושייקה אופיר בראשית דרכם, ואת יושבי בית הקפה כסית. בתל אביב אהב לצלם את הקבצנים, מוכרי הנקניקיות ואת הקשישים. צילומיו בשחור לבן היו ישירים ומלאי הומור, ולכדו מצבים והתרחשויות מגוונות.

סלומון היה ידוע בקשריו הרבים עם נשים ובנטייתו לשתייה. הוא היה חבר של בעל "הכפר של רפי נלסון" בטאבה, ששימש מוקד לחיי הבוהמה משנות השישים עד שנות השמונים. סלומון בילה בכפר תקופות ארוכות ובשלב מסוים גם ניהל את המקום. בתחילת שנות ה-60 היה בבעלותו מועדון על שפת הכנרת בשם "מינוס 206", אותו מכר מאוחר יותר לצלם אחר, דוד אולמר[2]. הוא התחתן ארבע פעמים ונולדו לו ארבעה ילדים, ביניהם חוקרת הספרות איריס מילנר.

ב-1991 נפטר בבית החולים "יוספטל" באילת משחמת הכבד, כאשר ילדיו לצידו. הוא נקבר בבית הקברות שדה יהושע.[1]

בשנת 2007 נערכה לזכרו תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב: "מקסים סלומון - רפורטז'ות, 1947 – 1957", האוצר: גיא רז.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מקסים סלומון באתר GRAVEZ
  2. ^ לא ידוע, "מינוס 206" בטבריה - נמכר, מעריב, 13 בינואר 1962