מצר פרקופ
פעולות נוספות
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| שטח | {{#property:P2046}} |
| אורך | {{#property:P2043}} |
| רוחב | {{#property:P2049}} |
| גובה מרבי | {{#property:P610}} |
| נתונים מדיניים | |
|
(למפת אוקראינה רגילה) קובץ:Ukraine adm location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:612.79069767442%;">
| |
.svg){kind=link}
מצר פרקופ (אוקראינית Перекопський перешийок; רוסית Перекопский перешеек; טטרית של קרים Or boynu) הוא מצר יבשה המחבר את חצי האי קרים (השייך דה פקטו לרוסיה) אל אוקראינה. רוחבו של מצר היבשה המפריד בין הים השחור לבין ים אזוב נע בין 5 ל-8 ק"מ. מדרום למצר פרקופ שוכנים מספר אגמים מלוחים להם נודעה בעבר חשיבות כלכלית.
עקב מיקומו האסטרטגי ושליטתו על הגישה היבשתית אל חצי האי קרים, היה המקום לזירת קרבות מאז העת העתיקה, והיוונים והטטרים הקימו בו ביצורים. החל מ-1783 שלטה רוסיה באזור, ובמלחמת העולם השנייה שימש זירת קרב בין הצבא האדום לבין הוורמאכט והצבא הרומני, בעל בריתו. בספטמבר 1941 כבש הוורמאכט את המצר, והחזיק בו ובחצי האי קרים עד 9 במאי 1944, עת שוחרר על ידי הרוסים.
ב-1954 היה מצר פרקופ, יחד עם חצי האי קרים, לחלק מאוקראינה הסובייטית, וכיום הוא שייך לאוקראינה העצמאית.
על שמו של מצר פרקופ נקראים סרט מ-1930 מאת הבמאי האוקראיני איוון קוולריצה, וספר משנת 1952 מאת הפילוסוף האוקראיני אולס הונטשר.
