מצודת אשדוד ים

מצודת אשדוד ים

המצודה במבט אווירי, 2025
המצודה במבט אווירי, 2025
שמות נוספים	מינת אל-קלעה (مِنَاة الْقَلَعَة) קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר (Castellum Beroart) בֵּרוּאַרדי
מידות
שטח	60 על 45 מטרים
היסטוריה
תרבויות	ערבית, צלבנית
בונה	ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ
נבנה	המאה ה-7, בוצרה במאה ה-10 ומחדש בסוף המאה ה-11
סוג	מצודה
אתר ארכאולוגי
התגלה	גולתה לחלוטין בסוף שנות ה-90
חפירות	1968 – היום
ארכאולוגים	יעקב קפלן, סער גנור (רשות העתיקות), אלכסנדר פאנטאלקין (אוניברסיטת תל אביב)
מצב	שימור
גישה לציבור	פתוח
מיקום
מדינה
מיקום	קובץ:Ashdod60Logo.svg אשדוד

מצודת אשדוד ים (בערבית: ‏<phonos ipa="" lang="he" text="<span dir="auto">مِنَاة الْقَلَعَة</span>" wikibase="no entity" file="">مِنَاة الْقَلَعَة</phonos>‏^Ⓘ‏, מינת אל-קלעה; בתרגום לעברית: מבצר הנמל) היא מצודה ערבית בעיר העתיקה אשדוד ים, שנבנתה על ידי ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ במאה ה-7, ומהווה כיום אתר ארכאולוגי-תיירותי בעיר המודרנית אשדוד.

המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית.

היסטוריה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אשדוד ים

קובץ:מצדית אשדוד ים, דצמבר 2023 06.jpg

המצדית – שימשה לצדה במערכת איתות לרמלה מהגעת מאוניות אויב ביזנטיות, כיום ברובע ט"ו

המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות. במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קָלעת אל-מינָא".

ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-1033 נפגעה המצודה מרעידת אדמה שהכתה ברחבי הארץ. ב-1099, עם סיום מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, בוצרה המצודה שוב ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר או בֵּרוּאַרדי (בעברית: מבצר בֵּרוּאַר), על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו (hugh of ibelin) מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-1260 וכיבוש הממלוכים את ארץ ישראל, שימשה לאורך השנים נוודים, ונשמרה עד היום.

חפירות ארכאולוגיות

קובץ:Ashdod Mezuda Store1.JPG

מחסני המצודה

קובץ:אשדוד-ים.jpg

המצודה במבט אווירי ומאחוריה דרום העיר אשדוד

בסוף שנות ה-90 בוצעה במצודה חפירה מרוכזת, אשר חשפה לחלוטין את שרידיה. שטחה המוערך היה 60 על גבי 45 מטרים בקירוב, ובחומה שלה עמדו שישה מגדלים עגולים בגובה משוער של כ-8 מטרים – ארבעה בצד המערבי שלה (שניים מתוכם תחמו את שער הים), ושניים נוספים בצד המזרחי שלה (שתחמו את השער היבשתי). שני מגדלים רבועים נוספים היו בפינות הצד המזרחי. אבני החומה נחצבו מכורכר. בהשפעת רעידת האדמה שפגעה באתר והרוחות מן הים, ניכר הכרסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב למצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה, ומעליו גשר שהוביל לכניסה המזרחית.

המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות, כאשר מסביב לחצר המרכזית שלה עמדו חדרי מגורים, אורוות ומסגד. שתי בארות אותרו מצפון ומדרום לחצר. בצפון החצר נחשפו גם בית מרחץ ובו אמבטיות מטויחות ומתקן לחימום מים. בספטמבר 2012, בוצעה חפירה נוספת בבאר שבאתר לטובת שחזור מפלס הים הקדום בחוף הארץ-ישראלי.

מוקד תיירות ימי-ארכאולוגי

קובץ:Ashdod Yam Fortress at sunset, 23 September 2025 30.jpg

מצודת אשדוד ים לאחר שיפוצה, 2025

קובץ:הופעה של להקת טיפקס במצודת אשדוד-ים, יולי 2023.jpg

הופעה של להקת טיפקס במצודה, יולי 2023

החברה העירונית לתיירות אשדוד הוציאה לפועל פרויקט לשימור מצודת אשדוד-ים והפיכתה למוקד תיירות ימי ארכאולוגי הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום אישרה את התוכנית במאי 2011.

ב-2020 הסתיים פרויקט השימור והמצודה נפתחה באופן רשמי לציבור. העבודות במצודה כללו את חיזוק הקירות התומכים, הוצאת חולות וסינונם, יציקת רצפה וסלילת שבילים המנגישים את המצודה למבקרים ולבעלי מוגבלויות. מעל מבנה המצודה הוקמה מרפסת דק "מרחפת" המשקיפה על האתר ועל קו החוף הסמוך. עם פתיחת המצודה לציבור במהלך מגפת הקורונה בישראל שבעקבותיה נאסר להתקהל וחתונות רבות באולמות אירועים בוטלו – העירייה אפשרה לזוגות בעיר לערוך שם חתונות בחינם.

האתר מארח מסגרות חינוכיות וקבוצתיות לפעילות הסברתית וחווייתית על האתר והאזור – וכן ישמש כנקודת מוצא לסיור בפארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד שנחנך באותה שנה בשטחי החולות שבסמוך, בהם נמצאים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מערכת שבילים ומתחמי מקלט לבעלי חיים. כמו כן, בקרבת המצודה ישנו חוף לא-מוכרז, אליו נוהגים להגיע נופשים רבים בחודשי הקיץ. במהלך כל השנה, מדי יום חמישי, עיריית אשדוד מפעילה במקום חזיון אור קולי המספר את סיפורה של אשדוד – החל מימי האדם הקדמון, דרך הפלשתים ועד ימינו. בערבים, המצודה מוארת ומושכת אליה מבקרים.

ביקורת על השימור

על פרויקט השימור נמתחה ביקורת מצד תושבים בעיר וכן מצד עמותת "עמק שווה". בין היתר נטען שאת המרפסת שפוגעת באופיו של האתר מציגים כמגדל, שקשת וקיר שנבנו השנה מוצגים כטכניקת בנייה עתיקה, ושבורות המים כוסו באבנים. באופן כללי הושמעה הטענה כי אתר שהשתמר בצורה מרשימה איבד את יופיו והאותנטיות שלו בשל הפרויקט. חלק מתושבי העיר טענו לחוסר מחשבה מעמיקה ותכנון לוקה – מצד עיריית אשדוד, מצד רשות העתיקות שהייתה ממונה על עבודות השימור ומצד החברה לתיירות שהובילה את המיזם.

בקיץ 2023 החלו עבודות בנייה מטעם החברה העירונית לתיירות, להרחבת ואסדרת חניון הרכבים באתר וכן סלילת כביש ומסלול אופניים. בעקבות העבודות, נסגרה מאז כניסת הולכי הרגל מטיילת הספורט ע"ש רוברט חיים למצודה ולמצפה יוחאי. על אף שמטרת התוכנית היא הנגשת האתר, פעילי סביבה בעיר טענו כי העבודות פוגעות במצודה כפינת טבע פראי, ומתעשות אותה.

גלריה

• עמוד שיש קבוע בבור בשטח האתר
  עמוד שיש קבוע בבור בשטח האתר
• קשתות באתר
  קשתות באתר
• שער הים
  שער הים
• מדרגות בתוך המצודה
  מדרגות בתוך המצודה

• מבט מהאוויר
• קובץ:Ashdod-Yam-V2-827.jpg
• קובץ:Ashdod-Yam-V2-825.jpg
• קובץ:Ashdod-Yam-V2-820.jpg
• קובץ:Ashdod-Yam-V2-812.jpg

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת אשדוד ים בוויקישיתוף

• מצודת אשדוד ים, באתר למטייל
• מצודת אשדוד-ים וטיול מסומן בחולות, באתר למטייל, ‏17 באוקטובר 2022

• אתר למנויים בלבד משה גלעד, המסתורין של המצודה באשדוד נעלם, אך היופי נשאר, באתר הארץ, 29 ביולי 2020
• מצודת אשדוד ים באתר תיירות אשדוד (עיריית אשדוד)