מפרץ התקווה
פעולות נוספות
| ספינות שטות במפרץ התקווה | |
| ספינות שטות במפרץ התקווה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | חצי האי טריניטי שבחצי האי האנטארקטי |
| מידות | |
| שטח | {{#property:P2046}} |
| אורך | 5 ק"מ |
| רוחב ממוצע | 3.7 ק"מ |
| מידע נוסף | |
| אגן ניקוז | {{#property:P2053}} |
|
(למפת חצי האי האנטארקטי רגילה) קובץ:Antarctic Peninsula location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:-400%;"> | |
מפרץ התקווה או מפרץ הואופ (באנגלית: Hope Bay; בספרדית: Bahía Esperanza) הוא מפרץ בחצי האי טריניטי שבקצהו הצפוני של חצי האי האנטארקטי[1].
אורכו של המפרץ 5 קילומטרים[1]; רוחבו של המפרץ 3.7 קילומטרים[1].
המפרץ נפתח אל המצר האנטארקטי[1].
אתר ציפורים מיוחד עריכה
המקום מהווה מוקד רבייה לציפורים מהחשובים בעולם. במקום נמצאת אוכלוסיית פינגווין אדלי מהגדולות בעולם, כ-125,000 זוגות. במקום מקננים גם: פינגווין לבן אוזן, חמסן חום, שחפית ארקטית, יסעורון וילסון, שחף דומניקני וכיאוניס לבן, ועל כן המפרץ הוכרז כאזור ציפורים בעל חשיבות.[2]
היסטוריה עריכה
גילוי ומיפוי המפרץ עריכה
המפרץ התגלה ב-15 בינואר 1902[1], על ידי המשלחת השוודית לאנטארקטיקה, בפיקודו של אוטו נורדנשלד[1].
המשלחת שספינתה "אנטארקטיק" טבעה, שהתה במהלך החורף של שנת 1902 במקום, ומכאן שמו[1].
בסיסי מחקר עריכה
לחופי המפרץ שוכן בסיס אספרנסה הארגנטינאי, כמו גם בסיס מחקר אורוגוואיני (ECARE), שבמקור שימש כבסיס D של משלחת המחקר הבריטית, והועבר לידי אורוגוואי בשנת 1997.
במפרץ נורו לראשונה יריות בהיסטוריה של אנטארקטיקה, כאשר בשנת 1952 חיילים ארגנטינאים ירו לעבר צוות מחקר בריטי. ארגנטינה התנצלה על המקרה, והודיעה כי השעתה את מפקד הכוח.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מידע גאוגרפי והיסטורי
- ^ רשימת אזור ציפורים מיוחד חשובים באנטארקטיקה, ע' 133.