מפעל האחוזות
פעולות נוספות
מפעל האחוזות הייתה שיטת התיישבות בארץ ישראל בעיקר בשנים 1908–1917, שהתבססה על הון פרטי וזאת בנוסף על צורות התיישבות אחרות כמו ההתיישבות הכפרית, הקיבוץ החקלאי הקהילתי דגניה (1910) והמושבה, פתח תקווה וראש פינה, המושבות החקלאיות היהודיות הראשונות נוסדו בשנת 1878 ועד 1910 כללה צורת ההתיישבות החקלאית עשרים ושישה יישובים יהודיים המאכלסים כ-5,000 איש, התיישבות עירונית שכללה שכונות חוץ-עירוניות מחוץ לחומות ירושלים ויפו, שעד 1910 כללו כ-3,000 תושבים בעשרים ושתיים שכונות והעיר העברית תל אביב (1909).
אחת הפעולות של המשרד הארצישראלי הייתה ניסיון שהגה ארתור רופין, לקשור יהודים בעלי-הון לתקוע יתד בארץ ולהקים כאן נחלה באמצעות רעיון האחוזות.
רקע עריכה
במפנה המאה ה-20 כחלק מהעליות לארץ ישראל, הגיעו עולים ממעמד הביניים שהביאו איתם הון לצורך גאולת קרקעות בארץ ישראל והתיישבות חקלאית. אולם לרובם לא היה רקע או ניסיון בחקלאות ולכן לא הצליחו להתפרנס, וחלקם אף איבדו את מרבית הונם. בנוסף סבלו ממחלות ומהתנכלות הערבים לכן חלק ניכר מהם עזבו את הנחלות שרכשו וחלקם עזבו את ארץ ישראל.
כך למשל שתי המושבות הראשונות - ראש פינה ופתח תקווה, ננטשו כעבור כשנה, בראש פינה נותרו שלוש משפחות בלבד ופתח תקווה ננטשה ב-1880 עקב מגפת המלריה וגם תפארת בנימין ננטשה.
רציונל עריכה
ביסוד הרעיון היה הרצון לתת שהות של מספר שנים לאנשים היושבים בחו"ל כדי שיבואו ארצה רק כאשר הכנסתם תהיה מובטחת, כשבינתיים מתיישבים זמניים יעבדו את נחלתם. כך עסק המשרד הארצישראלי בייעוץ לאגודות אלו ובארגון אנשים לעלייה. רעיון דומה הנחה את פעילות אגודת נטעים, אולם זו הייתה חברה פרטית.
הרעיון להקמת אגודות אלו היו התקדימים של אגודת "דורשי ציון" המכונה גם "אגודת האלף" ממינסק, אגודה שהקימה את עין זיתים. לאחריה היו מספר אגודות אלף נוספות, לדוגמה, דורשי ציון הוקמה על ידי האדמו"ר חיים ישראל מפילוב (נכדו של ר' מנחם מנדל מקוצק) במטרה לייסד יישוב עבור אלף חסידים בארץ ישראל[1], אגודת מנוחה ונחלה שהקימה את רחובות, אגודות "חובבי ציון" מליטא ולטביה שהקימו את חדרה.
פעילות עריכה
דרך הפעולה הייתה הקמת "חברות אחוזה", המאגדות קבוצת אנשים בעלי הכרות מוקדמת שמטרתם (בטווח הבינוני או הארוך) לעלות לארץ ישראל, ויכולים להשקיע מכספם ברעיון. את השקעתם יכלו לבצע בתשלומים ולפרוס אותם לאורך זמן.
האגודה הייתה אמורה לרכוש בכסף שהצטבר קרקעות בארץ ישראל (בעיקר באמצעות חברת הכשרת היישוב), ולהעסיק פועלים בעיבוד הקרקע (ברוב המקרים היה מדובר על נטיעת מטע ועיבודו). רק כאשר המשק היה מתחיל לשאת רווחים היו הבעלים יכולים לבוא לארץ ישראל, ולהתפרנס מהשקעתם.
ב-1908, הקימו אליהו זאב לוין אפשטיין בארצות הברית את אחוזת נחלה ושמעון גולדמן[2]. הקים את אחוזת סנט לואיס. במהלך השנים שעד מלחמת העולם הראשונה הוקמו בארצות הברית עוד מספר אגודות נחלה שגייסו חברים בעלי יכולת כלכלית. האגודות שהקים אפשטיין הפסיקו את פעולתן בשל קשיין בגיוס כספים.
ב-1909 נקנו על ידי יצחק הורודשיץ עבור אגודת ביאליסטוק שבפולין 4871 דונם מכפר אווריה, עליהן הוקם המושב כפר אוריה.
באוקטובר 1910 רכשה אגודת סנט לואיס מחברת יק"א שטח של 3,545 דונם מאדמות "דלייקה-סהו" ברמת פוריה שבגליל התחתון[3] וחוות פוריה הוקמה ב-1912.
בשנת 1911 רכשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה, בראשות יחיאל צ'לנוב 3200 דונם מאדמות הכפר הבדואי אל-ג'מאמה (אנ') (אל-גֻ'מַּאמַה, الجمّامة), מהשבט הבדואי אל-עטאונה, והקימה עליהן "מושבת אחוזה" שממנה התפתח קיבוץ רוחמה.
ב-1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", ב-1920 הגיעו לארץ ישראל שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר ח'רבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב רעננה. אתה אגודה רכשה גם את אדמות המרעה של הכפר ברקה עליהן הוקם גן יבנה.
ב-1913 רכשה אגודת אחוזת שיקגו 5255 דונם מאדמות הכפר ח'רבת סרונה והקימה חווה בשם חוות רמה (מושב שרונה).
אחוזת לונדון א, קבוצה של כ-100 יהודים ציונים מאנגליה רכשה במרץ 1914 כ-5,100 דונם מאדמות כרכור ו-3,600 דונם מאדמות ע'ביה. על שטח זה קמה השכונה המוסדרת הראשונה של כרכור.
לאחר מלחמת העולם הראשונה השקיעו יהודים מארצות הברית כספים בחוות "מגדל", ופיתחו את החווה החקלאית לכלל היישוב מגדל.
לקריאה נוספת עריכה
- לאה דוכן–לנדוי, החברות הציוניות לרכישת קרקעות בארץ ישראל 1914-1897, יד יצחק בן-צבי, 1980 (תש"ם)
- אלכס ביין תולדות ההתיישבות הציונית, הוצאת מסדה
- Allweil Yael, Homeland: Zionism as Housing Regime, 1860-2011, 2016
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסי כץ, מפעל האחוזות בארץ ישראל 1908–1917, מתוך קתדרה גיליון 22, תשמ"ב
- עקיבא אטינגר, חברות ליישוב ארץ־ישראל (פרויקט בן יהודה)
- ברוך יצחק סנדלר, "ציונות האחוזה באמריקה והתגשמותה בארץ ישראל 1934-1908" מתוך קתדרה גיליון 17 (תשמ"א), עמוד 166 ואילך
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק: ירושלים, 1991
- ^ מאירה יעקבא, שמעון גולדמן - דיוקנו של איש חזון ומעש: מבני יהודה לאחוזת פוריה, עת-מול עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל 254 (תשעח) 17-20
- ^ זאב ענר, סיפורי בתים - סיפורם של 70 בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988