Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מערכת סביבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Nuvola apps edu mathematics blue-p.svg

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

בטופולוגיה, מערכת סביבות היא קבוצת כל הסביבות של נקודה מסוימת במרחב טופולוגי. מערכת הסביבות מאפשרת לתאר את מבנה המרחב בסביבת נקודה כלשהי.

הגדרות מתמטיות עריכה

סביבה עריכה

עבור מרחב טופולוגי <math>X</math>, נקודה <math>x\in X</math> ו-<math>N\subseteq X</math>, הקבוצה <math>N</math> תקרא סביבה של <math>x</math> אם ורק אם קיימת קבוצה פתוחה <math>U</math> כך ש-<math>x\in U\subseteq N</math>. אם בנוסף <math>N</math> היא קבוצה פתוחה בעצמה, <math>N</math> תקרא סביבה פתוחה של <math>x</math>.[1]

מערכת סביבות עריכה

עבור מרחב טופולוגי <math>X</math> ונקודה <math>x\in X</math> ניתן להגדיר:

<math>\mathcal{N}(x):=\{N\subseteq X\mid N\text{ is a neighborhood of }x\}</math>

כלומר, <math>\mathcal{N}(x)</math> היא קבוצת כל הסביבות של <math>x</math> ונקראת מערכת הסביבות של <math>x</math>.[2]

בסיס מקומי עריכה

עבור מרחב טופולוגי <math>X</math>, נקודה <math>x\in X</math> וקבוצה <math>\mathcal{B}\subseteq \mathcal{N}(x)</math>, הקבוצה <math>\mathcal{B}</math> תקרא בסיס מקומי של <math>x</math> אם ורק אם לכל <math>N\in \mathcal{N}(x)</math> קיים <math>B\in\mathcal{B}</math> כך ש-<math>B\subseteq N</math>.[3]

מסנן סביבות עריכה

כל מערכת סביבות של נקודה כלשהי מהווה מסנן לפי היחס <math>\subseteq</math>, ובפרט בסיס מקומי מהווה גם בסיס של המסנן לפי הגדרה.

הוכחה עריכה

על מנת להוכיח כי מערכת הסביבות היא מסנן יש להוכיח כי מתקיימות שלוש תכונות:

ראשית, <math>X\in\mathcal{N}(x)</math> מכיוון שהמרחב כולו מהווה קבוצה פתוחה ומכיל את <math>x</math>.

שנית, יש להוכיח כי אם <math>N\in\mathcal{N}(x)</math> ו-<math>N\subseteq N_1</math> אז בהכרח <math>N_1\in \mathcal{N}(x)</math>. מאחר ש-<math>N</math> היא סביבה של <math>x</math> קיימת קבוצה פתוחה <math>U</math> כך ש-<math>x\in U\subseteq N</math>. מאחר ש-<math>N\subseteq N_1</math> מתקיים <math>x\in U\subseteq N_1</math> משמע <math>N_1</math> היא סביבה של <math>x</math> ו-<math>N_1\in \mathcal{N}(x)</math>.

לבסוף, יש להוכיח כי לכל <math>N_1, N_2\in\mathcal{N}(x)</math> מתקיים <math>N_1\cap N_2\in\mathcal{N}(x)</math>. מאחר ש-<math>N_1, N_2</math> שתיהן סביבות פתוחות של <math>x</math> קיימות זוג קבוצות פתוחות <math>U_1,U_2</math> כך ש-<math>x\in U_1\subseteq N_1</math> ו-<math>x\in U_2\subseteq N_2</math>. מובן מכך כי <math>x\in U_1\cap U_2\subseteq N_1\cap N_2</math> וכי <math>U_1\cap U_2</math> קבוצה פתוחה (חיתוך שתי קבוצות פתוחות הוא קבוצה פתוחה), על כן <math>N_1\cap N_2</math> היא סביבה של <math>x</math> ו- <math>N_1\cap N_2\in\mathcal{N}(x)</math>.

מ.ש.ל.

שימושים עריכה

בעזרת מערכת סביבות של נקודה ובפרט בסיס מקומי ניתן לתאר את מבנה המרחב בנקודה הנתונה. כך למשל, מרחב קמור מקומית בנקודה כלשהי הוא מרחב שבו קיים לנקודה זו בסיס מקומי המורכב מקבוצות קמורות. באופן דומה ניתן להוכיח כי מרחב וקטורי טופולוגי בעל בסיס מקומי בן-בניה הוא מרחב מטריזבילי.[4]

יתרה מכך, עבור חבורות טופולוגיות (ומרחבים וקטורים טופולוגיים בפרט) ניתן ליצור בסיס למרחב כולו באמצעות בסיס מקומי באיבר היחידה (בראשית עבור מרחבים וקטורים טופולוגיים) ופעולות הזזה.

דוגמאות עריכה

  • עבור מרחב מטרי שלם <math>X</math> עם המטריקה <math>d</math> ונקודה <math>x\in X</math>, קבוצות כל הכדורים הפתוחים סביב <math>x</math> מהווה בסיס מקומי של <math>x</math>. יתרה מכך, בהינתן סדרת רדיוסים חיוביים <math>r_1,r_2,r_3,\dots</math> כך ש-<math>r_n\to 0</math> קבוצת כל הכדורים הפתוחים סביב <math>x</math> בעלי רדיוסים אלו מהווה בסיס מקומי של <math>x</math>.
  • עבור מרחב <math>X</math> עם הטופולוגיה הטריוויאלית ונקודה <math>x\in X</math>, מערכת הסביבות של <math>x</math> תהיה קבוצה של תת-הקבוצות של <math>X</math> אשר מכילות את <math>x</math>.

קישורים חיצוניים עריכה

  • מערכת סביבות, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Neighborhood of a Point | eMathZone, ‏2014-08-03 (ב־English)
  2. ^ Bert Mendelson, Introduction to topology, 3. ed., [Nachdr.], Mineola, NY: Dover Publ, 2009, Dover books on mathematics, ISBN 978-0-486-66352-4
  3. ^ Stephen Willard, General topology, Reading/Mass.: Addison-Wesley, 1970, Addison-Wesley series in mathematics, ISBN 978-0-201-08707-9
  4. ^ Raz Kupferman, Topological vector spaces, The Hebrew University, ‏2014-09-29 (ב־English)