Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מנחם מנדל טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם מנדל טאוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה תרפ"ד
פטירה כ"ג בניסן תשע"ט (בגיל 95 בערך)
מקום מגורים ירושלים
תחומי עיסוק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
האדמו"ר מקאליב
→ אביו, רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן

רבי מנחם מנדל טאוב (כ' בשבט ה'תרפ"ג, 6 בפברואר 1923 - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 192328 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה. בשיעוריו היה מעודד את עניין האמונה בבורא עולם וחיבר את השיר "נאר אמונה".

קורות חיים עריכה

ראשית חייו עריכה

טאוב נולד במרגיטה שבטרנסילבניה לאימו ברכה פריידא ולאביו ר' יהודה יחיאל, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג.

הוא נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא.

לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב־1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא הגיע לאושוויץ שלושה ימים לפני חג השבועות. בזמן שהותו במחנה ההשמדה ערך בו ד"ר יוזף מנגלה ניסויים שכללו עינויים קשים, ומאז לא היה מסוגל להביא ילדים לעולם[דרוש מקור]. כחלק מן הניסויים עבר טיפול כימי אשר מנע מזקנו לצמוח.[1] בהמשך הועבר מאושוויץ למחנה הריכוז ברסלאו ומאוחר יותר לברגן-בלזן עד הצלתו בנס.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית.

פעילותו עריכה

קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The Rabbi of Kalib (1).jpg
האדמו"ר מקאליב, 1978
קובץ:אליהו שטרן עם האדמו"ר מקאליב.jpg
האדמו"ר מקאליב עם הרב אליהו שטרן

ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[2] עלה ארצה[3] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[4] בהמשך עבר להתגורר בקריית איתרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחריו עבר לרחוב השומר ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

במקביל להנהגת חסידיו, פעל רבות להנצחת השואה. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.

הלחין שירים ונהג לפעמים לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהן הוזמן. חיבר את השיר "נאר אמונה", העוסק בעניין האמונה בבורא עולם ומושר גם על ידי חסידים שאינם נמנים עם חסידות קאליב.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו.

מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור. היה לאדמו"ר מקאליב קשרי ידידות עם גדולי הרבנים והאדמו"רים שחיו בתקופתו. קשרים מיוחדים היו לו עם הרב עובדיה יוסף.

חיים אישיים עריכה

קובץ:Rav moshe sternbuch and kaliver rebbe.JPG
עם הרב משה שטרנבוך

לאחר פטירת אשתו הראשונה, בחודש אייר ה'תשע"ב נישא בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה, והוא בן 89. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב[5] (נפטרה ה'תשע"ו).[6] בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.

באפריל 2019 מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[7] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פרסמו הודעות אבל על מותו.[8] בהלווייתו הוכתר נכדו החורג ישראל מרדכי יואל הורביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.[9]

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ח. טוברואי, הבשורה המתנגנת מכינורו של הרבי מקאליב שליט"א, דגלנו, ניסן תשל"ו, עמ' ד

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מנחם מנדל טאוב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה