מנחם בולה
פעולות נוספות
| ד"ר מנחם בולה | |
| ד"ר מנחם בולה | |
| לידה |
11 באוגוסט 1912 אמסטרדם, הולנד |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1992 (בגיל 79) ישראל ירושלים |
| תאריך עלייה | 1938 |
| שם מלא | מנחם (לאו) בולה |
| מדינה | ישראל ישראל |
| פעילות בולטת | מחקר מקרא, חינוך יהודי, ניהול בתי ספר |
| ידוע בשל | פירושיו לספרי נביאים במסגרת סדרת "דעת מקרא" |
| השכלה | דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת אמסטרדם |
| תקופת פעילות | 1938 – 1990 בערך (כ־52 שנים) |
| עיסוק | חוקר מקרא, מורה, מנהל בית ספר |
| מעסיק | האוניברסיטה העברית בירושלים, הסוכנות היהודית, בתי ספר שונים |
| מפלגה | הפועל המזרחי |
| השקפה דתית | דתי לאומי |
| בת זוג | מרים בולה-לוי |
| מספר ילדים | 3 |
מְנַחֵם אליקים[1] בּוֹלֶה (11 באוגוסט 1912 – 14 בינואר 1992) היה מחנך עברי, מנהל בית ספר ופרשן מקרא ישראלי ממוצא הולנדי. כתב את פירוש דעת מקרא על הספרים ויקרא, ירמיהו, נחום, חבקוק וצפניה.
קורות חיים עריכה
בולה נולד באמסטרדם בשם לאו בולה להוריו משה מוריץ בולה ומרי בליץ, אמצעי בין שלושה אחים. באמסטרדם למד בסמינר לרבנים עבור הקהילה היהודית המקומית. בנוסף היה פעיל בתנועת הנוער של המזרחי "זכרון יעקב", על שם הרב יצחק יעקב ריינס[2]. הוא הכיר שם את מרים לוי והשניים התארסו. בראשית 1938 עלה לארץ ישראל, ברצונו להפוך למחנך עברי. מרים חיכתה לסרטיפיקט, אך קיבלה אותו רק כשהנאצים כבר פלשו להולנד.
בתחילת שנות ה-40 העביר בולה הרצאות מטעם הפועל המזרחי במקומות שונים בארץ ישראל[3]. הוא עבד כמורה בנווה יעקב עד 1941[4] ובהמשך בקבוצת יבנה[5] ואף ניהל שם את בית הספר[6]. בשנת 1944 עלתה ארוסתו מרים לישראל בטרנספורט, במהלך עסקת חילופים עבור שחרור טמפלרים שנכלאו בארץ ישראל. השניים נישאו בקבוצת יבנה ובהמשך עברו לירושלים, שם למד בולה באוניברסיטה העברית[7]. במקביל ללימודיו הוא עבד כמורה בבתי ספר שונים בירושלים. בשנים 1958–1960 הוא היה שליח של הסוכנות היהודית בהולנד[8], לימד בבית ספר תיכון יהודי באמסטרדם[9] ובמקביל עשה דוקטורט באוניברסיטת אמסטרדם בהנחיית פרופ' ז'אק פרסר על "ביטול האוטונומיה של הקהילות בהולנד בשנת 1796"[10]. בסוף שנת 1960 הוא שב לישראל[11] ונתמנה למנהל בית ספר מעלה בירושלים[12].
בשנת 1976 יצא לאור פירושו על נחום, חבקוק וצפניה[13] ובתחילת 1984 יצא לאור פירושו לירמיהו, שניהם במסגרת סדרת דעת מקרא[14]. נפתלי קראוס כתבי כי הפירוש של בולה שם דגש על ההיבט הלשוני־השוואתי, ומסתמך במודע על כלל המפרשים הקלאסיים, כפי שציין בולה בהקדמה, אך, שאין בו "חידושים מרעישים".
בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 כתב עם יצחק פימנטל מילון הולנדי-עברי[15]. בשנות ה-80 היה מעביר שיחות קצרות בתנ"ך במסגרת פרקי היום בתנ"ך ברדיו[16].
משפחתו עריכה
בולה נישא בשנת 1944 בקבוצת יבנה למרים לוי, ניצולת ברגן-בלזן שעלתה באותה שנה מהולנד[17]. לשניים נולדו שלושה ילדים: חנניה, טייס שנהרג בעת התקיפה על שדה התעופה במפרק במבצע מוקד במלחמת ששת הימים[18]; אילנה, שנהרגה בפעולת איבה ברמת מגשימים בשנת 1970[19][20][21]; ורנה, שנישאה ועבדה בחברת "KLM". היישוב "אבני איתן" נקרא לזכר ההרוגים בפיצוץ, וביניהם גם אילנה[22]. בולה נפטר ונקבר בירושלים בגיל 79. אלמנתו, מרים בולה, פרסמה בשנת 2011 את ספרה "מכתבים שלא נשלחו", המבוסס על מכתבים שכתבה לו בזמן השואה.
בג' בכסלו התשפ"ה קראה עיריית ירושלים כיכר בעיר על שם משפחת בולה[23].
-
טקס חניכת הכיכר ע"ש משפחת בולה
-
כיכר משפחת בולה
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על מנחם בולה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ד"ר מנחם בולה, הוראת הפרשיות ההלכתיות בתורה, אתר מכללת הרצוג
- תמונה משיעור שמסר מנחם בולה בביתו של הרב הראשי בהולנד
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg טקס קריאת כיכר בירושלים על שם משפחת בולה, ג כסלו התשפ'ה, סרטון בערוץ "Aviv Ron", באתר יוטיוב (אורך: 29:25)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ קורות החיים של חנניה בולה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ מרים בולה, מכתבים שלא נשלחו, יד ושם, ירושלים, עמוד 12
- ^ חדרה, הצופה, 18 ביולי 1941
שיעורים הרצאות ומסיבות בנקודות ובסניפי הפועהמ"ז מטעם המרכז לתרבות וחינוך, הצופה, 15 במאי 1942 - ^ הכפר העברי נווה-יעקב ועטרות, דוגמה להתיישבות הציונית מצפון לירושלים, טללי אורות, כרך טו
- ^ חברת ביכורים, אתר מורשת קבוצת יבנה
- ^ מנחם בולה, אתר הארכיון הציוני המרכזי
- ^ מרים בולה, מכתבים שלא נשלחו, יד ושם, ירושלים, עמוד 18
- ^ קורות החיים של חנניה בולה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אברהם כרמי, אמסטרדם - ירושלים של הולנד, הצופה, 14 בינואר 1960
- ^ מרדכי גרסטנפלד, יהדות הולאנד לפי דיסרטציה של מחבר ירושלמי, הצופה, 12 באוגוסט 1960
- ^ יום עיון בבעיות החינוך היהודי בגולה, הצופה, 21 בנובמבר 1960
- ^ 400 ספרים ל"תקוותנו", חרות, 15 באוקטובר 1962
אבל הרב כהן ז"ל, הצופה, 14 בדצמבר 1967
שיבושים בפתיחת הלימודים בירושלים, דבר, 3 בספטמבר 1973 - ^ נפתלי קראוס, ספרים ביהדות, מעריב, 10 בדצמבר 1976
- ^ נפתלי קראוס, ירמיהו בלבוש חדש, מעריב, 17 בפברואר 1984
- ^ מילון עברי הולנדי, חלק שני, הוצאת שטרנגהולט, 1984
- ^ רשת ב', מעריב, 24 בדצמבר 1982
- ^ דינה חלוץ, "אף פעם לא הראיתי לבעלי את המכתבים שכתבתי לו כשהייתי במחנה ברגן־בלזן", באתר ynet, 18 באפריל 2023
- ^ גוויית הטייס חנניה בולה הוחזרה מירדן, על המשמר, 8 באוגוסט 1967
- ^ עודד מזרחי, בסתר אוהלו – סיפור לשבת, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2019
- ^ יחד למדו,יחד יצאו למשק,יחד מתו, מעריב, 13 באוגוסט 1970
- ^ דף לזכר אילנה בולה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ ל. צבי, יד הגורל היכתה שוב, מעריב, 29 בנובמבר 1977
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).