מנחם אקשטיין

מנחם (מנדל; מוניא) עקשטיין (אקשטיין) (ג' בטבת תרמ"ה, 21 בדצמבר 1884 – תש"ב, 1942) היה רב, הוגה דעות חסידי, ומחבר יהודי בפולין. מחסידי חסידות דז'יקוב, פעיל ב"צעירי אגודת ישראל", מורה ומנהל במוסדות 'בית יעקב'^[1]. עיקר פרסומו בספרו "תנאי הנפש להשגת החסידות".

חייו עריכה

עקשטיין נולד ברישא שבגליציה המערבית למשפחה אמידה ומיוחסת מחסידי דז'יקוב. אביו היה מרדכי עקשטיין ('ר' מוטיש'), מראשי הקהילה המקומית. הוא למד בישיבתו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, והשפעת רבו ניכרת בכתביו ובהגותו. ובין השניים נרקמו קשרי ידידות מתמשכים שבאו לידי ביטוי גם בחליפת מכתבים ענפה. עקשטיין עצמו נמנה עם חסידיו של רבי אלטר מדז'יקוב^[2].

בשנת 1905 נשא את חנה לבית סובל מסאנוק. לאחר נישואיו התגורר זמן מה בסאנוק, ובזמן מלחמת העולם הראשונה שהה גם בהונגריה. לאחר המלחמה עבר לווינה, ושם נדפס בשנת תרפ"א ספרו תנאי הנפש להשגת החסידות. מאוחר יותר שב לרישא, ובשנת 1932 עבר לנובהרדוק, שם ניהל לזמן מה את סמינר 'בית יעקב' המקומי; לאחר מכן עבר לביליץ^[3].

בזמן השואה שהה עם משפחתו בטרנוב, ונרצח שם בשנת 1942^[4].

חליפת מכתביו עריכה

במהדורה החדשה של הספר, שראתה אור במוסד ביאליק בשנת תשפ"ו (2026), פורסמה לראשונה חליפת מכתבים משנת 1916 בכתב יד בין עקשטיין לרבו, הרב קמלהר, השמורה בארכיון הרב קמלהר בספרייה הלאומית. מכתבים אלה מוסיפים נדבך ביוגרפי ורעיוני להבנת דמותו של עקשטיין, וכוללים דיונים בשאלות של מודרנה, לאומיות ולימודי חול, חסידות, ומפלגות אידאולוגיות שונות (הציונות, אגודת ישראל והמזרחי)^[5].

תנאי הנפש להשגת החסידות עריכה

ספרו תנאי הנפש להשגת החסידות ראה אור לראשונה בווינה בשנת תרפ"א (1920). המבקש להציג את החסידות בלשון פסיכולוגית מודרנית. הספר מעמיד במרכזו תרגילי דמיון מודרך, מודעות עצמית, פיצול הנפש והכרת העצמי, תוך כדי שהוא מייחס אותם לשיטתו ליסודות תורת החסידות והבעש"ט.

המחבר אינו מזכיר לאורך ספרו מקורות אך מצהיר כי נשען על מקורות חסידיים בצורה סיסטמטית. הוא מזכיר בשמם רק את הרמב"ם ואת הבעל שם טוב. הספר מתרגם מושגים מן ההגות הקבלית והחסידית ללשון פסיכולוגית נפשית. כך לדוגמה המחבר עוסק ב"עשרת הכוחות הנפשיים", הנשען על התרגום החסידי למושג הקבלי של "עשר הספירות".

לספר מצורף בפתיחתו מכתב מאבי המחבר, ממנו משתמע שהספר מיועד לציבור היהודי המתבולל "אשר לדאבונינו כבר נתרחק מאמונתינו ותורתינו". למהדורת תרגום הספר ליידיש, שפורסמה בשנים תרצ"ז–תרצ"ט, נוסף מכתב מן המחבר המהווה מעין הקדמה. לדבריו כתב את ספרו על מנת להראות את האור בתורת החסידות שאינה מוכרת ל"משכילים" מהעם שזלזלו בתנועת החסידות ולא ראו את האור הגדול של תורתה, ואף לסופרים החדשים שהחלו לכתוב 'פסבדו-חסידות', לטענתו. נראה כי סגנון הספר נכתב, בין היתר, כמענה לכתיבה המשכילית ולכתיבה הנאו־חסידית והנאו־רומנטית בת זמנו.^[6]

הספר משקף מפגש בין חסידות לבין פסיכולוגיה מערבית, היפנוזה, מסמריזם ואוקולטיזם^[7].

הלל צייטלין כתב על ספרו: "...ישנו ספר קטן שמאד מוצא חן בעיניי. ספר זה יצא לאור השתא בווינה ושמו: "תנאי הנפש להשגת החסידות" של עקשטיין. הספר נכתב בלשון קלה, כמעט הייתי אומר קלה יתר על המידה. מלבד זאת חלק גדול מתוכו אינו שייך ישירות לחסידות: הדרכים שבו נכונים גם לכל הכרה דתית. בשיטתו כיצד יפתח האדם בעצמו חוש להשגה חסידית - ניתן לחוש בצורה חזקה את השיטה התאוסופית של רודולף שטיינר, אף על פי שהמחבר נשען ובצדק גם על אוטוריטות חסידיים טהורים. ברם, זכה המחבר להישג גדול לחסידות, בכך שהוכיח שניתן להשיגה רק על ידי ההכרה ברוממות הבורא ושפלות עצמו"^[8].

הספר עורר עניין כבר עם פרסומו, ונדון בידי הלל צייטלין (בשתי פעמים שונות), שמעון מנחם לזר וד"ר שמעון פדרבוש, לצד ביקורות אנונימיות שהתפרסמו בירחון של אגודת ישראל הדרך, ובירחון המזרחי, ואף בשפה הגרמנית ב־Der Israelit, והוזכר על ידי הרב ראובן מרגליות. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שלח מכתב למחבר, בו שיבח את ספרו והביע עניין ברצון להמשך היכרות עם עקשטיין^[9].

לאור זאת שליבת תנאי הנפש להשגת החסידות היא שיטה סדורה של תרגילי דמיון מודרך, כבר בחיי המחבר הבחין צייטלין בקרבה בינו לבין דרכו של האדמו"ר מפיאסצנה (שספרו הראשון פורסם רק עשור מאוחר יותר). זיקה זו נדונה בדרכים שונות גם במחקר^[10].

מהדורות הספר עריכה

הספר נדפס לראשונה בווינה, תרפ"א.

בשנת תש"ך (1960) יצא הספר מחדש בהוצאת 'נצח' בשם 'מבוא לתורת החסידות', ממהדורה זו שינתה מפעם לפעם את לשון המחבר, והושמטו בה מספר עניינים, ביניהם פרק הסיום ('דבר בעיתו') המכיל תוכן "ציוני" ומתייחס להצהרת בלפור וועידת סן רמו. למהדורה זו צורפה הקדמה מאת אהרן סורסקי.

בשנת תשס"ו (2006) נדפסה מהדורה (המבוססת על מהדורת תש"ך, בשינויים נוספים) בשם 'תנאי הנפש להשגת החסידות: מדריך להתבוננות יהודית' על ידי מכון "אבן שתייה". אליה נלווה דיסק לתרגול דמיון מודרך על ידי עמית קדם.

בשנת תשפ"ו (2026) ראתה אור במוסד ביאליק מהדורה מדויקת על פי דפוס ראשון, בליווי מבוא והערות ונספחים, בעריכת דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום.

שפות אחרות עריכה

יידיש

בשנת תרפ"ט פרסם עקשטיין בכתב העת 'יְשֻרוּן' (ורשה) תרגום ליידיש של שלושת הפרקים הראשונים של 'תנאי הנפש להשגת החסידות', תחת הכותרת 'דער וועג צו חסידות' (הדרך אל החסידות)^[11].

בשנים תרצ"ז–תרצ"ט החל להופיע ביידיש בהמשכים בתרגומו של המשורר ישראל עמיאט (אמיוט), בירחון בית יעקב בלודז' תחת הכותרת 'די פסיכאלאגישע עלעמענטן אינים חסידות' (האלמנטים הפסיכולוגיים בחסידות), כהקדמה לתרגום צירף אמיוט מכתב מן המחבר אליו המהווה מעין פתח דבר, וצירף גם הקדמה משלו^[12].

אנגלית

בשנת 2001, תורגם הספר לאנגלית בשם: Visions of a Compassionate World: Guided Imagery for Spiritual Growth and Social Transformation על ידי יהושע סטרט (Starrett), וצורפה הקדמה מאת דוד זלר.

לקריאה נוספת עריכה

דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום, מבוא, בתוך: מנחם עקשטיין, תנאי הנפש להשגת החסידות, מהדורה מדויקת על פי דפוס ראשון, ההדירו והוסיפו מבוא והערות: דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום, ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ו, עמ' 176-17.

קישורים חיצוניים עריכה

תנאי הנפש להשגת החסידות מהדורת וינה, תרפ"א באתר אוצר החכמה
ר' מנחם אקשטיין, תנאי הנפש להשגת החסידות, מהדורת מכון אבן שתייה, ירושלים, תשס"ו, באתר היברובוקס
תרגילי דמיון מודרך אצל האדמו"ר מפיאסצנא והרב מנחם אקשטיין, צבי לשם, אוניברסיטת בר-אילן
Daniel Reiser, "The Encounter in Vienna: Modern Psychotherapy, Guided Imagery, and Hasidism Post-World War I," Modern Judaism 36, 3 (2016), pp. 1-26
דניאל רייזר, המראֶה כמראָה: טכניקת הדמיון במיסטיקה היהודית במאה העשרים, כרוב: מקורות ומחקרים בספרות היהודית המיסטית, לוס אנג'לס תשע"ד, עמ' 225–280.
תומר פרסיקו, סקירת הספר 'תנאי הנפש להשגת החסידות' (מהדורת מוסד ביאליק), פוסט בפייסבוק
משה שוחט, סקירת הספר 'תנאי הנפש להשגת החסידות (מהדורת מוסד ביאליק), בלוג הספרים: ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

שמע וידאו ומדיה

הרב אברהם מרדכי גוטליב, פלייליסט שיעורים ביוטיוב בספר: 'תנאי הנפש להשגת החסידות'
הקראת מלאה של הספר 'תנאי הנפש להשגת החסידות' (מהדורת אבן שתיה)
רינה כורש, הקראה מלאה של הספר 'תנאי הנפש להשגת החסידות' (מהדורת אבן שתיה), מלווה בניגונים אפקטים קוליים (על ידי יאיר כהן) ודימויים וויזואלים
'תנאי הנפש להשגת החסידות', שמישהו יאצור אותי, כאן הסכתים, דניאל רייזר ושלום (מתן) שלום בראיון אצל אלי ביתאן

הערות שוליים עריכה

^ רייזר ושלום, מבוא, בתוך: תנאי הנפש להשגת החסידות, 2026, עמ' 26-17
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 17–21, 45.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 22–28.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 28.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 269–320.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 49-39.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 140-133.
^ הלל צייטלין, חסידות, וינה, 1922, עמ' 152 (ביידיש). ראו בתרגום עוז בלומן, כיצד מחפשים היום את האור הפנימי, בלוג מקורות יודעי דבר
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 29–31; 39; 338-324.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 176-144, ראו צבי לשם, תרגילי דמיון מודרך אצל האדמור מפיאסצנה והרב מנחם אקשטיין, אסיף ו, עמ' 628-600.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 31.
^ רייזר ושלום, מבוא, עמ' 32-31; שם, עמ' 323-321.

[1] רייזר ושלום, מבוא, בתוך: תנאי הנפש להשגת החסידות, 2026, עמ' 26-17

[2] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 17–21, 45.

[3] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 22–28.

[4] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 28.

[5] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 269–320.

[6] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 49-39.

[7] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 140-133.

[8] הלל צייטלין, חסידות, וינה, 1922, עמ' 152 (ביידיש). ראו בתרגום עוז בלומן, כיצד מחפשים היום את האור הפנימי, בלוג מקורות יודעי דבר

[9] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 29–31; 39; 338-324.

[10] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 176-144, ראו צבי לשם, תרגילי דמיון מודרך אצל האדמור מפיאסצנה והרב מנחם אקשטיין, אסיף ו, עמ' 628-600.

[11] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 31.

[12] רייזר ושלום, מבוא, עמ' 32-31; שם, עמ' 323-321.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

מנחם אקשטיין

יצירות בולטות	תנאי הנפש להשגת החסידות