רייכנאו

רייכנאו
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
	אי הנזירים רייכנאו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4, 6
נתונים גאוגרפיים
שטח	{{#property:P2046}}
אורך	{{#property:P2043}}
רוחב	{{#property:P2049}}
גובה מרבי	{{#property:P610}}
נתונים מדיניים
	(למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שם}} רגילה) [[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|מפה}}\|250px\|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}\|קו=אורך\|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"\|רוחב=\|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}\|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}\|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}\|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}\|קו=רוחב\|אורך=\|רוחב=\|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}\|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}\|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}\|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}}}%;"> {{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|פירוט\|מוגדלת=לא\|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|חישוב}}/100///0/0//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}\|ימין}}/רייכנאו}} קובץ:אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png

רייכנאו (גרמנית: Reichenau) הוא אי השוכן באגם קונסטנץ בדרומה של גרמניה. האי שוכן באונטרזי, האגן המערבי והקטן של הימה, מערבית לעיר קונסטנץ, והוא מחובר לגדות האגם בסוללה.

רוחבו של האי כקילומטר וחצי, ואורכו כחמישה וחצי קילומטרים. גובהו המקסימלי של 438.7 מטרים מעל פני הים (43 מטרים מעל פני האגם).

בשנת 2000 הוכרז האי כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בשל המנזר ששכן באי. קתדרלת המנזר מוקדשת למרים אם ישו ולמרקוס הקדוש, כמו כן באי שתי כנסיות, האחת מוקדשת לגאורגיוס הקדוש (הנודעת בציורי הקיר שבה, מהמאה ה-10) והשנייה לפטרוס ולפאולוס.

היסטוריה עריכה

המנזר הבנדיקטיני נוסד באי בשנת 724 על ידי הקדוש הנוצרי פירמין. פירמין עזב את האי בשנת 727 בשל מחלוקת עם השליט המקומי. האייטו, יורשו כראש המנזר, פיתח את המנזר, אשר בתקופת כהונתו של ואלדו מרייכנאו כראש המנזר זכה להשפעה רבה בחצר השלטון הקרולינגי.

במנזר שכנו בית ספר, סקריפטוריום (סדנה להעתקת ספרים) וסדנת אומנים, והיה מרכז להעתקת כתבי יד בקיסרות הרומית הקדושה במאה ה-10 והמאה ה-11. בין כתבי היד הידועים שנכתבו במנזר ניתן למנות את הפריקופס של היינריך השני ואת אפוקליפסת במבורג.

המנזר הגיע לשיאו בתקופת כהונתו של ברנו מרייכנאו (1008–1048) כראש המנזר. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-11 פחתה השפעתו של המנזר בשל הרפורמות של האפיפיור גרגוריוס השני, ובשל התחרות עם מנזר סנט גאלן הסמוך. בשנת 1541 השתלט הבישוף של קונסטנץ על אזור המנזר, גירש את מרבית הנזירים והרשה ל-12 נזירים בלבד להיוותר במנזר. בשנת 1757 פוזר המנזר והנזירים הועברו בכוח למנזרים אחרים. אדמות המנזר נמכרו בשנת 1802. ספריית המנזר המפורסמת הועברה לספריית המדינה בקרלסרוהה אף שחלק מהמסמכים הועברו לספריית מדינת בוואריה במינכן.

מגדלים רומנסקים מהמאה ה-15, חלק מכנסיית פטרוס ופאולוס

מגדלים רומנסקים מהמאה ה-15, חלק מכנסיית פטרוס ופאולוס
דרום מערב האי

דרום מערב האי
דרום מזרח האי

דרום מזרח האי
כנסיית גאורגיוס הקדוש

כנסיית גאורגיוס הקדוש

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|רייכנאו]] בוויקישיתוף

רייכנאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)