Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מנגנון רודוול-הוסקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנגנון רודוול-הוסקינס (Rodwell–Hoskins mechanism; ידוע גם בתור מנגנון מונסון-מדבר) הוא השערה המתארת קשר-רחוק אקלימי בין מונסון הקיץ של הודו/אסיה לבין האקלים של הים התיכון. ההשערה נוסחה בשנת 1996 על ידי בריאן הוסקינס (Brian Hoskins (אנ')) ומארק ג'יי רודוול (Mark J. Rodwell). לפי ההשערה, אוויר העולה באזור המונסון יוצר תבניות מחזור אטמוספירי הנקראים גלי רוסבי, המתפשטים מערבה ומקיימים אינטראקציה עם הרוחות המערביות (westerly winds (אנ')) של קווי הרוחב הבינוניים (Middle latitudes (אנ')), ובסופו של דבר גורמים לשקיעת האוויר. כאשר האוויר שוקע הוא מתחמם ולחותו פוחתת, וכתוצאה מכך מתקבל אקלים יבש יותר במהלך חודשי הקיץ. האינטראקציה של זרימה אטמוספירית זו עם הטופוגרפיה (למשל הרי האטלס והרי הזגרוס) משנה עוד יותר את ההשפעה.

השערה זו הוצעה כדי להסביר את האקלים היבש של מזרח הים התיכון במהלך חודשי הקיץ, שכן הסברים אחרים הקשורים לתא הדלי אינם סבירים בעונה זו. יחד עם מנגנוני משוב בין הים, היבשה ופני השטח (sea and land surface feedbacks (אנ')), אפשר והיא יכולה להסביר גם את קיומם של מדבריות ורמות לחץ סובטרופיות (subtropical anticyclones (אנ')) באזורים אחרים בעולם, כמו גם שינויים באקלים הים תיכוני החופפים לשינויים בעוצמת המונסון.

תֵאוֹרִיָה עריכה

קיומם של האנטי-ציקלונים הסובטרופיים[1] ושל מדבריות באזורים הסובטרופיים יוחס בעבר לשקיעת האוויר בתא הדלי, אשר מפחיתה את הלחות שלו. שקיעה זו מתרחשת כאשר האוויר מתקרר באמצעות קרינה, ואובדן האנרגיה מתאזן על ידי חימום אדיאבטי. היעדר צמחייה עקב היובש מגביר את האלבדו של הקרקע ובכך מגביר את הקירור, תהליך הפועל כמשוב חיובי (Positive feedback (אנ')).[2][3] גם האינטראקציה בין האוקיינוס לאטמוספירה ממלאת תפקיד דומה מעל האוקיינוסים. במיוחד, עליית מים קרים ממזרח לרמות הסובטרופיות, הנגרמת על ידי הרוחות שלהן והעיכוב שנוצר בעקבות זאת בהתפתחות הסעה, תורמים לאותו אפקט.[4]

עם זאת, תא הדלי חלש במהלך חודשי הקיץ, על אף שהרמות הסובטרופיות עדיין קיימות,[1][3] ולעיתים קרובות היובש במדבריות מגיע לשיאו דווקא בעונה זו. בשנת 1996 הציעו בריאן הוסקינס ומארק ג'יי רודוול כי במקום זאת, תגובה מסוג גיל (Gill-type) למונסון האסייתי יוצרת גלי רוסבי למערב, אשר מפעילה שקיעת אוויר ממערב לאזור המונסון.[5] מנגנון זה כולל תהליכים דומים לאלו שבתאוריית תא הדלי, אך אדבקציה (Advection (אנ')) אופקית ממזרח למערב משנה את מאזן האנרגיה, וממקדת את שקיעת האוויר בקווי אורך מסוימים,[6] בניגוד לאזורים המשווניים שבהם לאדבקציה אופקית יש חשיבות פחותה.[7] האוויר השוקע אינו מגיע מאזורי המונסון עצמם, ולכן אין מדובר במחזור ווקר; במקום זאת, מקורו ברוחות המערביות בקווי הרוחב הבינוניים,[8] והוא שוקע לאורך איזנטרופות (isentropes (אנ')) אטמוספיריות. בסימולציה של רודוול והוסקינס משנת 1996, מיקום שקיעת האוויר נשלט על ידי האורוגרפיה (Orography (אנ')) שממערב לאזור השקיעה.[9] חימום מעל הטופוגרפיה[10] יוצר זרימה אנטי-ציקלונית ((אנ'); עם כיוון השעון), ובכך גורם לתנועה דרומה של אוויר קר מזרח לה,[9] למרות שכיוון הרוח הממוצעת משפיע על כיוון קו האורך של האילוץ.[11] ניתן לפרש את הרוחות האטזיות (Etesian (אנ')) מעל יוון כזרימה דרומה המקושרת לגל רוסבי.[12] בשנת 2019, אוסו ועמיתיו (Ossó et al) הראו שתגובות מצומדות של טמפרטורת פני הים חשובות ליצירת שקיעת האוויר ממערב למזרח הים התיכון, שכן ללא השפעה זו המונסון ההודי ממוקם דרומה מדי מכדי לעורר את תגובת גלי רוסבי.[13]

מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על כך שמנגנון רודוול-הוסקינס יכול להיגרם על ידי מונסונים אחרים מלבד המונסון ההודי. לדוגמה, המונסון הדרום אמריקאי עשוי לגרום לשקיעת אוויר בדרום מזרח האוקיינוס השקט,[14] ועל המדרון המערבי של הרי האנדים,[15] ואילו הרמה הצפון פסיפית (North Pacific High (אנ')) עשויה להיות תוצר של המונסון הצפון אמריקאי. הרמות הסובטרופיות מתחזקות לאחר מכן בעקבות קירור מעל האוקיינוסים ומשובי עננים (Cloud feedback (אנ')),[16] ולדברי מיאסאקה ונאקמורה (Miyasaka and Nakamura) מ-2005, גם בשל חימום סולארי (חום מוחשי) של היבשה היבשה מתחת לאזור שקיעת האוויר.[17] לפיכך, מנגנון רודוול-הוסקינס ממלא תפקיד ברוב האזורים הסובטרופיים והטרופיים בעולם,[18] ובמיוחד מעל הים התיכון, שבו השפעת הרמות הסובטרופיות חלשה יותר מאשר באזורי אקלים ים תיכוניים אחרים.[11] הוא עשוי למלא תפקיד פחות משמעותי בדינמיקה של אנטי-ציקלונים בחצי הכדור הדרומי. לפי סיגר ועמיתיו (.Seager et al) מ-2003, ייתכן שלמנגנון זה יש תפקיד קטן יותר בדינמיקה של הרמות האנטי-ציקלוניות בחצי הכדור הדרומי,[19] ורק תפקיד משני בהתחזקות הרמה הצפון־פסיפית.[20]

לפי קלי ומייפס משנת 2013, במודל האטמוספירה הקהילתי מונסון אסייתי חזק יכול להרחיב את מנגנון רודוול-הוסקינס עד צפון אמריקה, וכתוצאה מכך לגרום להתייבשות של מערב האוקיינוס האטלנטי.[21] גם תופעות בקנה מידה קטן יותר, כגון מדבר טהאר עשויות גם הן לנבוע ממנגנון זה.[22]

ראיות עריכה

בחודשים יוני עד אוגוסט, מתרחשת עליית אוויר מעל אפריקה ואסיה, עם מרכזים מעל צפון מפרץ בנגל ואפריקה המשוונית. שקיעת האוויר מתרחשת ממערב למונסון האסייתי, כלומר מעל מדבר קיזילקום, מזרח הים התיכון כולל דרום-מזרח אירופה ומזרח סהרה, וכן במזרח האוקיינוס האטלנטי.[5] קו האורך שבו מתרחשת ירידת האוויר קשור לאורוגרפיה הבסיסית של הרי הזגרוס והרי האטלס,[23] ובאזורי השקיעה כמות המשקעים בקיץ זניחה.[9] נראה כי מנגנון רודוול-הוסקינס פחות חשוב עבור המדבר הערבי, שם ייתכן שהגורם המרכזי הוא דווקא ההתקררות באמצעות קרינה והשקיעה האטמוספירית הנובעת ממנה.[23]

מנגנון "המונסון-מדבר" זוהה הן בניתוחי אקלים מחדש (climate reanalyses), הן בסימולציות אידיאליות, והן במודלים אקלימיים.[24] תופעות נוספות הקשורות למנגנון רודוול-הוסקינס הן:

  • שינויים באיזוטופי החמצן (Oxygen isotope (אנ')) באלמוגים (Coral (אנ')) שבצפון ים סוף נראים כמתואמים עם עוצמת המונסון ההודי.[25]
  • שינויים במחזור האוויר במזרח הקרוב מתרחשים בסנכרון עם המונסון.[10]
  • לאחר תחילת המונסון ההודי, חדירת של אוויר יבש גורמת לתנודות בעוצמת המונסון האפריקאי,[26] כולל היחלשות זמנית של כמות המשקעים.[27]

השלכות עריכה

עוצמת מנגנון רודוול-הוסקינס היא פונקציה של קו הרוחב שבו נמצא המונסון; עליית אוויר סמוך לקו המשווה (כגון במהלך עונת טרום המונסון) אינה מעוררת את המנגנון ביעילות.[4] על פי רודוול והוסקינס (2001), בהיותו מונסון טרופי, המונסון האפריקאי אינו גורם לאפקט רודוול-הוסקינס משמעותי.[28]

האוויר שמאולץ לשקוע על ידי המנגנון יכול בתורו לזרום לאזורי ההתכנסות של המונסון ולהשפיע על התנהגות המונסון עצמו; תופעה זו נקראת "המנגנון האינטראקטיבי של רודוול-הוסקינס".[29] מנגנון זה מפחית את כמות המשקעים בחלק המערבי של המונסון על ידי הזרמת אוויר יבש ובעל אנרגיה מועטה אל תוך אזור המונסון.[30] נראה כי הוא ממלא תפקיד בהגבלת ההתפשטות מערבה של המונסון הצפון־אמריקאי, ובכך גורם ליובש לאורך החוף המערבי,[31] ולכן בהגבלת ההתפשטות דרומה של המונסון הדרום אמריקאי.[32] מנגנון המונסון-מדבר משתנה על פני סולמות זמן של מספר שבועות.[33]

במאמרו של אנומוטו (2003), הוא זיהה כי השקיעה שנכפתה על ידי מנגנון רודוול-הוסקינס מעל הים התיכון וימת אראל חופפת לאזור "הכניסה" של זרם הסילון האסייתי, וכתוצאה מכך גלי רוסבי יכולים להיכנס לזרם הסילון דרך אזורים אלה ("דפוס דרך המשי"). אנומוטו (2004) הציע שגלי רוסבי הנעים דרך זרם סילון זה מצטברים בסופו של דבר מעל יפן, וגורמים להיווצרות אנטי-ציקלון נוסף שם - תהליך שכונה "מנגנון מונסון-מדבר-סילון" ("Monsoon–Desert–Jet mechanism"),[34] ואשר לפי ההשעה עשוי לגרום לגלי חום ביפן.[35] מבנה זה של מחזור האטמוספירה תואר גם על ידי חוקרים נוספים.[36] בנוסף, אנומליות ערבוליות שמקורן ישירות בזרימת המוצא של המונסון עשויות להיכנס לזרם הסילון כגלי רוסבי.[37]

די קאפואה ועמיתיו (.Di Capua et al) משנת 2020 ציינו כי תופעת לה ניניה באוקיינוס השקט מגבירה את מנגנון המונסון-מדבר באמצעות צימוד עם מחזור ווקר.[38] וו ושו (Wu and Shaw) משנת 2016 הציעו כי מנגנון רודוול-הוסקינס משנה את הטמפרטורה הפוטנציאלית של הטרופופאוזה על ידי הזזה של נקודות החום המרביות הקשורות למונסון.[39]

פליאו-אקלים עריכה

עוצמת השקיעה הנגרמת על ידי מנגנון רודוול–הוסקינס היא פונקציה של עוצמת המונסון. לפיכך, שינויים אקלימיים (עוצמת השקיעה הנגרמת על ידי מנגנון רודוול–הוסקינס (אנ')) המשפיעים על עוצמת המונסון יכולים גם הם לשנות את עוצמת השקיעה האטמוספירית.[40] באמצעות המנגנון, התפתחות הרמה הטיבטית במהלך הקרטיקון עד האאוקן והשפעתה על המונסון ההודי (Monsoon of South Asia (אנ')) יכלו לגרום להשפעות מרחוק על אפריקה והים התיכון,[41] ואותו מנגנון עשוי היה להיות האחראי להתייבשות של צפון מערב הודו לפני כ-7–11 מיליון שנים.[42] להפך, קיומה של צפון אמריקה כיבשת משפיע על המונסון האסייתי באמצעות מנגנון רודוול-הוסקינס.[43] השפעות האקלים של מנגנון רודוול-הוסקינס עשויות להשפיע על האקלים הימי במהלך קיומה והתפרקותה של יבשת פנגיאה במהל 250 מיליון השנים האחרונות.[44]

כאשר נקיפה (מחזור מילנקוביץ' מרכזי) וכיסוי הקרח הגלובלי מגיעים לערכים הנמוכים ביותר, מונסון הודי מוגבר עשוי לגרום לבצורת קיץ חזקה יותר מעל מזרח הים התיכון, אף כי עלייה במשקעים בסתיו/חורף עשויה לנטרל את אפקט הייבוש.[45] אנטי-קורלציה בין מונסונים לחים יותר בחצי הכדור הצפוני במהלך ההולוקן לבין תנאים יבשים יותר בסובטרופיים עשויה להיות מוסברת גם היא באמצעות אפקט רודוול–הוסקינס,[46] כמו גם הייבוש בעומאן ובמזרח הקרוב במהלך אנומליית האקלים של ימי הביניים (Medieval Warm Period (אנ')) ובתחילת ההולוקן (Greenlandian (אנ')) .[47] לעומת זאת, תנאים לחים יותר באזורים הסובטרופיים במהלך הפליוקן עשויים היו להיות קשורים לירידה בכמות הגשמים מעל מזרח האוקיינוס ההודי ומפרץ בנגל.[48]

שונות אקלימית עריכה

תופעות הקשורות לאפקט רודוול-הוסקינס כוללות:

  • קשרים-רחוקים הקשורים לדיפול האוקיינוס ההודי (IOD),[49] ובפרט התפתחות רכבות גלי רוסבי.[50] IOD חיובי נוטה להגביר את המונסון ואת מנגנון רודוול-הוסקינס בעוד ש-IOD שלילי נוטה להחליש אותם.[51]
  • במהלך שנים בהן המונסון מעל אריזונה גשום במיוחד, המישורים הגדולים, המערב התיכון ואזור הפסיפיק נורת' וסט נוטים להיות יבשים באופן יוצא דופן.[52]
  • הפסקות מונסון בהודו והיפוך טמפרטורות בגובה נמוך מעל הים הערבי.[53]
  • כאשר המונסון ההודי חלש יותר, למשל לאחר התפרצות הר קטמאי (Mount Katmai (אנ')) בשנת 1912, העננות והמשקעים מתגברים מעל הים התיכון.[54]
  • התפרצויות געשיות הגורמות לאקלים לח יותר באזורים היבשים.[55]
  • הקיצים הרטובים של 2002[56] ו-2014 בדרום אירופה, התרחשו כאשר המונסון ההודי היה חלש מהרגיל.[57]
  • בולסינה וניגאם (Bollasina and Nigam) משנת 2011 הציעו כי שקיעת האוויר מצפון-מערב להינדו-כוש מקיימת אינטראקציה עם הטופוגרפיה ויוצרת את השקע התרמי ההודי-פקיסטני.[58]
  • יאנג (2021) הציע כי הבצורת בסאהל (Droughts in the Sahel (אנ')) נבעה מהתחזקות שקיעת רודוול-הוסקינס מעל אפריקה[59] והסתיימה כאשר התחממות טמפרטורות פני הים באוקיינוס האטלנטי החלישה את הפרש הטמפרטורות בין אפריקה לאסיה.[60]
  • אנטי-קורלציות בין משקעים במזרח התיכון לבין המונסון האסייתי.[61]
  • הטמפרטורות המרביות מתרחשות בצפון חצי האי ערב.[62]
  • שגיאות בדפוסי משקעים דמויי דיפול בחלק ממודלי האקלים.[63]
  • התפתחות שקעים טרופיים בשכבות הגבוהות (Tropical upper tropospheric trough (אנ')) מעל האוקיינוסים בחצי הכדור הצפוני בקיץ.[64]
  • עלייה בכמות המשקעים במזרח הים התיכון לאחר שחרור אירוסולים של סולפט.[65]
  • קורלציות בין הטיות המונסון באוקיינוס ההודי ובהודו, לבין הטיות אקלים מעל אפריקה.[66]
  • שיאנג ועמיתיו (.Xiang et al) משנת 2023 הציעו כי ירידה במונסון כתוצאה מאירוסולים מגבירה את כמות הגשמים מעל הסאהל ומרכז אפריקה.[67]
  • עלייה בשכיחות הבצורת בקווי הרוחב הבינוניים של חצי הכדור הצפוני עקב פעילות מונסון מוגברת.[68]

גלים אטמוספיריים דומים לאלה של מנגנון רודוול-הוסקינס נמצאים גם בסימולציות אקלים שבהן המונסונים שונו עקב שינויים בצמחייה הנגרמים על ידי עלייה בפחמן דו-חמצני ממקור אנושי,[69] או עקב עלייה בחימום עקב עיבוי.[70] ייתכן שהם משחקים תפקיד בשינוי האקלים האירופי על פי דוביל ואחרים (.Douville et al) משנת 2000[71] וגרגורי, מיטשל ובריידי (Gregory, Mitchell and Brady) משנת 1997,[70] כגון גרימת ייבוש באזור הים התיכון.[72] בחקר התפוקה של כמה מודלים אקלימיים, צ'רצ'י ואחרים (.Cherchi et al) משנת 2016 מצאו הן ירידה מוגברת והן הסטה מערבה של השקיעה בתגובה לעלייה במשקעי המונסון במהלך המאה ה-21.[73]

תהליכים חלופיים עריכה

  • צ'ן ועמיתיו (.Chen et al) משנת 2001 הציעו כי חימום מונסוני במעלה הזרם יכול לעורר גלי רוסבי היוצרים את הרמות הסובטרופיות[16] באמצעות אילוץ בכיוון מזרח, כלומר בכיוון ההפוך מהשערת רודוול-הוסקינס, בה האילוץ מכוון מערבה.[74] עם זאת, על פי צ'ן ועמיתיו משנת 2022, תהליך זה אינו מצליח להסביר את המבנה הכולל של מחזור האוויר בקיץ.[75]
  • אינטראקציה דמוית תא הדלי בין הים התיכון לבין המונסון האפריקאי, אשר מחזקת את הבצורת באזור הים התיכון.[76]
  • גלי קלווין המתפשטים מזרחה יכולים לגרום לשקיעת אוויר ממזרח לאזור המונסון,[14] דבר חשוב ביצירת הרמה הצפון־פסיפית בתגובה למונסון האסייתי, וכן הרמה הדרום אטלנטית (South Atlantic High (אנ')) ביחס למונסון הדרום־אמריקאי. תהליכים אלו קשורים גם לזרימה של לחות ברמה נמוכה אל תוך אזורי המונסון.[28]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Rodwell, M. J.; Hoskins, B. J, "Subtropical Anticyclones and Summer Monsoons, Journal of Climate, 2001, עמ' 3194
  2. ^ Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society, 1996, עמ' 1385
  3. ^ 1 2 Tyrlis, Evangelos; Lelieveld, Jos; Steil, Benedikt, The summer circulation over the eastern Mediterranean and the Middle East: influence of the South Asian monsoon, Climate Dynamics, 2013, עמ' 1104-1105
  4. ^ 1 2 Rodwell, M. J.; Hoskins, B. J., Subtropical Anticyclones and Summer Monsoons, Journal of Climate, 2001, עמ' 3196
  5. ^ 1 2 Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society, 1996, עמ' 1386
  6. ^ Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society, 1996, עמ' 1387
  7. ^ Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J, .Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society., 1996, עמ' 1388
  8. ^ Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society., 1996, עמ' 1396
  9. ^ 1 2 3 Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, 1996, עמ' 1399
  10. ^ 1 2 Tyrlis, Evangelos; Lelieveld, Jos; Steil, Benedikt, The summer circulation over the eastern Mediterranean and the Middle East: influence of the South Asian monsoon., Climate Dynamics, 2013, עמ' 1121
  11. ^ 1 2 Simpson, Isla R.; Seager, Richard; Shaw, Tiffany A.; Ting, Mingfang, Mediterranean Summer Climate and the Importance of Middle East Topography, Journal of Climate, 2015, עמ' 3
  12. ^ Tyrlis, Evangelos; Lelieveld, Jos; Steil, Benedikt, The summer circulation over the eastern Mediterranean and the Middle East: influence of the South Asian monsoon, Climate Dynamics, 2013, עמ' 1105
  13. ^ Ossó, Albert; Shaffrey, Len; Dong, Buwen; Sutton, Rowan, Impact of air–sea coupling on Northern Hemisphere summer climate and the monsoon–desert teleconnection, Climate Dynamics, 20191, עמ' 5076
  14. ^ 1 2 Clement, A. C.; Hall, A.; Broccoli, A. J, The importance of precessional signals in the tropical climate, Climate Dynamics, 2004, עמ' 331
  15. ^ .Moraes, André Geraldo de Lima et al, The fast‐changing climate reality of Arequipa, Peru, International Journal of Climatology, 2023, עמ' 980
  16. ^ 1 2 Miyasaka, Takafumi; Nakamura, Hisashi, Structure and Mechanisms of the Southern Hemisphere Summertime Subtropical Anticyclones, Journal of Climate, 2010, עמ' 5047
  17. ^ Miyasaka, Takafumi; Nakamura, Hisashi, Structure and Formation Mechanisms of the Northern Hemisphere Summertime Subtropical Highs, Journal of Climate, 2005, עמ' 5064
  18. ^ Wang, Pin Xian et al., The global monsoon across time scales: Mechanisms and outstanding issues, Earth-Science Reviews, 2017, עמ' 89
  19. ^ Miyasaka, Takafumi; Nakamura, Hisashi, Structure and Mechanisms of the Southern Hemisphere Summertime Subtropical Anticyclones, Journal of Climate, 2010, עמ' 2116
  20. ^ Miyasaka, Takafumi; Nakamura, Hisashi, Structure and Formation Mechanisms of the Northern Hemisphere Summertime Subtropical Highs, Journal of Climate, 2005, עמ' 5062
  21. ^ Kelly, Patrick; Mapes, Brian, Asian Monsoon Forcing of Subtropical Easterlies in the Community Atmosphere Model: Summer Climate Implications for the Western Atlantic, 2013, עמ' 2750
  22. ^ Barros et al., Probing orographic controls in the Himalayas during the monsoon using satellite imagery, Natural Hazards and Earth System Sciences, 2004, עמ' 42
  23. ^ 1 2 Rodwell, Mark J.; Hoskins, Brian J., Monsoons and the dynamics of deserts, Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society, 1996, עמ' 1397
  24. ^ Evangelos et al., The role of blocking in the summer 2014 collapse of Etesians over the eastern Mediterranean: COLLAPSE OF ETESIANS IN SUMMER 2014, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2015, עמ' 6777
  25. ^ Felis et al., A coral oxygen isotope record from the northern Red Sea documenting NAO, ENSO, and North Pacific teleconnections on Middle East climate variability since the year 1750, Paleoceanography, 2000, עמ' 690
  26. ^ Flaounas et al., The role of the Indian monsoon onset in the West African monsoon onset: observations and AGCM nudged simulations, Climate Dynamics, 2012, עמ' 967
  27. ^ Camberlin et al., Climate Adjustments over Africa Accompanying the Indian Monsoon Onset, Journal of Climate, 2010, עמ' 2057
  28. ^ 1 2 Rodwell, M. J.; Hoskins, B. J., Subtropical Anticyclones and Summer Monsoons, Journal of Climate, 2001, עמ' 3209
  29. ^ Chou & Neelin, Mechanisms Limiting the Northward Extent of the Northern Summer Monsoons over North America, Asia, and Africa, Journal of Climate, 2003, עמ' 407
  30. ^ Chou, Land–sea heating contrast in an idealized Asian summer monsoon, Climate Dynamics, 2003, עמ' 14
  31. ^ Chou, Chia; Neelin, J. David, Mechanisms Limiting the Northward Extent of the Northern Summer Monsoons over North America, Asia, and Africa, Journal of Climate, 2003, עמ' 416
  32. ^ Chou, Chia; Neelin, J. David, Mechanisms limiting the southward extent of the South American Summer Monsoon, Geophysical Research Letters, 2001, עמ' 2436
  33. ^ Di Capua et al., Tropical and mid-latitude causal drivers of the eastern Mediterranean Etesians during boreal summer, Climate Dynamics, 2024, עמ' 9566
  34. ^ Enomoto, Takeshi, Interannual Variability of the Bonin High Associated with the Propagation of Rossby Waves along the Asian Jet, 2004, עמ' 1020
  35. ^ Enomoto, Takeshi, Interannual Variability of the Bonin High Associated with the Propagation of Rossby Waves along the Asian Jet, 2004, עמ' 1033
  36. ^ Wu et al., Changes in the relationship between Northeast China summer temperature and ENSO, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2020, עמ' 5
  37. ^ Liu et al., An Interdecadal Change of the Boreal Summer Silk Road Pattern around the Late 1990s, Journal of Climate, 2020, עמ' 7095
  38. ^ Di Capua et al., Dominant patterns of interaction between the tropics and mid-latitudes in boreal summer: causal relationships and the role of timescales, Weather and Climate Dynamics, 2020, עמ' 532
  39. ^ Wu & Shaw, The Impact of the Asian Summer Monsoon Circulation on the Tropopause, Journal of Climate, 2016, עמ' 8695
  40. ^ Clement, A. C.; Hall, A.; Broccoli, A. J., The importance of precessional signals in the tropical climate, Climate Dynamics, 2004, עמ' 334
  41. ^ Lippert, Peter C.; van Hinsbergen, Douwe J.J.; Dupont-Nivet, Guillaume, Early Cretaceous to present latitude of the central proto-Tibetan Plateau: A paleomagnetic synthesis with implications for Cenozoic tectonics, paleogeography, and climate of Asia, Geological Society of America, 2014, עמ' 17
  42. ^ Molnar, Peter; Rajagopalan, Balaji, Late Miocene upward and outward growth of eastern Tibet and decreasing monsoon rainfall over the northwestern Indian subcontinent since ~10 Ma: MIOCENE TIBET AND MONSOON PRECIPITATION, Geophysical Research Letters, 2012, עמ' 1
  43. ^ Chen, Linlin; Valdes, Paul J.; Farnsworth, Alexander, The role of the North American continent in strengthening the Asian summer monsoon, Science Advances, 2025, עמ' 5
  44. ^ Han, Hu & Liu., Evolution of the ocean monsoon regions over the past 250 million years, 2021, עמ' EGU21-3690
  45. ^ Tzedakis, Seven ambiguities in the Mediterranean palaeoenvironmental narrative, Quaternary Science Reviews, 2007, עמ' 2053
  46. ^ Wang et al., Coherent tropical-subtropical Holocene see-saw moisture patterns in the Eastern Hemisphere monsoon systems, Quaternary Science Reviews, 2017, עמ' 240
  47. ^ Miller et al., Late Holocene vegetation and ocean variability in the Gulf of Oman, Quaternary Science Reviews, 2016, עמ' 130
  48. ^ Kamae, Ueda % Kitoh, Hadley and Walker Circulations in the Mid-Pliocene Warm Period Simulated by an Atmospheric General Circulation Model, 2011, עמ' 489-490
  49. ^ Guan, Ashok & Yamagata, Summertime Response of the Tropical Atmosphere to the Indian Ocean Dipole Sea Surface Temperature Anomalies., 2003, עמ' 548
  50. ^ Takemura & Shimpo, Influence of Positive IOD Events on the Northeastward Extension of the Tibetan High and East Asian Climate Condition in Boreal Summer to Early Autumn, Scientific Online Letters on the Atmosphere, 2019, עמ' 75
  51. ^ Ratna et al., The unusual wet summer (July) of 2014 in Southern Europe, Atmospheric Research, 2017, עמ' 67
  52. ^ Harrison et al., Mid-Holocene climates of the Americas: a dynamical response to changed seasonality, Climate Dynamics, 2003, עמ' 65
  53. ^ Wu, Lee & Chaing, Relative influence of precession and obliquity in the early Holocene: Topographic modulation of subtropical seasonality during the Asian summer monsoon, Quaternary Science Reviews, 2018, עמ' 239
  54. ^ Oman, Climatic response to high-latitude volcanic eruptions, Journal of Geophysical Research, 2005, עמ' 9
  55. ^ Zou, Zhou & Man, Wetter Global Arid Regions Driven by Volcanic Eruptions, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2019, עמ' 13658
  56. ^ Cherchi et al., South Asian Summer Monsoon and the Eastern Mediterranean Climate: The Monsoon–Desert Mechanism in CMIP5 Simulations, Journal of Climate, 2014, עמ' 6894
  57. ^ Ratna et al., The unusual wet summer (July) of 2014 in Southern Europe, Atmospheric Research, 2017, עמ' 64
  58. ^ Bollasina & Nigman, . "The summertime 'heat' low over Pakistan/northwestern India: evolution and origin, Climate Dynamics, 2011, עמ' 969
  59. ^ Yang et al., Climate Change in Southeast Asia and Surrounding Areas, Springer Climate. Singapore: Springer Singapore, 2021, עמ' 321
  60. ^ He, Yang & Li, Influence of Latent Heating over the Asian and Western Pacific Monsoon Region on Sahel Summer Rainfall, Scientific Reports, 2017, עמ' 5
  61. ^ Dogar & Sato, Analysis of Climate Trends and Leading Modes of Climate Variability for MENA Region, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2018, עמ' 13087
  62. ^ Attada et al., Surface air temperature variability over the Arabian Peninsula and its links to circulation patterns, International Journal of Climatology., 2019, עמ' 445
  63. ^ Hanf et al., South Asian summer monsoon breaks: Process‐based diagnostics in HIRHAM5, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2017, עמ' 4882
  64. ^ Kelly & Mapes, February Drying in Southeastern Brazil and the Australian Monsoon: Global Mechanism for a Regional Rainfall Feature, Journal of Climate, 2016, עמ' 7539
  65. ^ Mitchell & Johns, On Modification of Global Warming by Sulfate Aerosols, Journal of Climate, 1997, עמ' 264
  66. ^ Di Capua et al., Validation of boreal summer tropical–extratropical causal links in seasonal forecasts, Weather and Climate Dynamics, 2023, עמ' 715-716
  67. ^ Xiang et al., An emerging Asian aerosol dipole pattern reshapes the Asian summer monsoon and exacerbates northern hemisphere warming, Climate and Atmospheric Science, 2023, עמ' 4
  68. ^ Fan et al., Global soil moisture drought identification and responses to natural and anthropogenic forcings, Journal of Hydrology, 2022, עמ' 2
  69. ^ Douville et al., Importance of vegetation feedbacks in doubled-CO2 climate experiments, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2000, עמ' 14857
  70. ^ 1 2 Gregory, Mitchell & Brady, Summer Drought in Northern Midlatitudes in a Time-Dependent CO2 Climate Experiment, Journal of Climate, 1997, עמ' 675
  71. ^ Douville et al., Importance of vegetation feedbacks in doubled-CO2 climate experiments, Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 2000, עמ' 1489
  72. ^ De Luca et al., Compound warm–dry and cold–wet events over the Mediterranean, Earth System Dynamics, 2020, עמ' 794
  73. ^ Cherchi et al., Twenty-first century projected summer mean climate in the Mediterranean interpreted through the monsoon-desert mechanism, Climate Dynamics, 2016, עמ' 2370
  74. ^ Kosaka & Matsuda, Roles of Rossby and Gravity Waves on Circulation Associated with Tropical and Subtropical Heating, 2005, עמ' 482
  75. ^ Chen et al., Why is the mid-tropospheric North Atlantic subtropical high much stronger than the North Pacific subtropical high in boreal summer, Climate Dynamics, 2022, עמ' 1884
  76. ^ Lionello et al., The Mediterranean climate: An overview of the main characteristics and issues, Developments in Earth and Environmental Sciences, 2006, עמ' 7-8