ממלכת חמת
פעולות נוספות
| הערכה של גבולות הממלכות בצפון הלבנט במאה ה־8 לפנה"ס. ממלכת חמת במרכז בכתום בהיר. | |
| הערכה של גבולות הממלכות בצפון הלבנט במאה ה־8 לפנה"ס. ממלכת חמת במרכז בכתום בהיר. | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| פירוק | |
| סיפוח לאימפריה האשורית | 720 לפנה"ס |
| ישות יורשת | האימפריה האשורית החדשה |
| שליטים בולטים | אִירחֿוּלֶנִי, אוּרַתַמִיס, זַכוּר |
ממלכת חמת הייתה ממלכה נאו־חתית וארמית חשובה בצפון הלבנט, מסביב לעיר חמת (חמה). גבולות הממלכה לא ידועים בצורה מושלמת; ידועה שבדרום גבלה עם ארם דמשק; בצפון גבלה בתחילה עם ממלכת לעש, אך בשלב מסוים חמת השתלטה עליה, ואז גבלה בצפון עם ממלכת ארפד; ממזרח השתרעה הממלכה עד המדבר הסורי, וממערב השתרעה בשיאה עד הים התיכון, וחלשה על עמק הארנת. ערים חשובות בממלכה היו קרקר (אולי תל קרקור), אפש (כנראה תל אפיס) וחדרך.[1][2]
הממלכה מתועדת בכתובות אשוריות מלכותיות החל מאמצע המאה ה־9 לפנה"ס. במחצית השנייה של המאה ה־8 לפנה"ס סופחה הממלכה לאימפריה האשורית החדשה על־ידי סרגון השני.
היסטוריה עריכה
במקרא עריכה
לפי המקרא, בימי דוד מלך ישראל, מלך על חמת תועי (שם חורי; בנו יורם נשא שם עברי), אשר שלח לדוד את בנו עם מתנות.[3] לא קיימים מקורות היסטוריים מהתקופה שאליה מיוחס דוד המלך, ולכן לא ניתן לאמת את קיומו של תועי כמלך חמת.[4]
במאה ה־9 לפנה"ס עריכה
אשורנצירפל השני סיפר בכתובת מלכותית שלו שכבש את ערי ארץ לֻחֻֿתִ והחריב אותן, טבח באנשיהן, ושיפד את החיילים שנתפסו בחיים מול הערים.[5] חלק מהחוקרים סבורים שכבר בשלב זה הייתה ארץ לֻחֻֿתִ (המזוהה עם "לעש" הארמית) חלק מממלכת חמת, בעוד חוקרים אחרים סבורים שארץ לעש סופחה לממלכת חמת רק בסביבות 796 לפנה"ס, על־ידי המלך זכור (ראו בהמשך).[6]
בשנת 853 לפנה"ס, כמתואר במונולית מכורח, תקף שלמנאסר השלישי את ממלכת חמת, שנשלטה תחת המלך אִירחֿוּלֶנִי, והייתה בברית עם ממלכות אחרות בלבנט נגד האשורים. שלמנאסר הגיע לחמת מכיוון חלב, כבש תחילה שלוש ערים מלכותיות בחמת – אַדֶנֻּ, פַרגַ ואַרגַנַ, לקח שבויים ושלל ושרף את הארמונות בערים. לאחר מכן הוא הגיע לקרקר, ושם נלחם בצבא חמת ובצבאות הממלכות שהיו איתו בברית – קרב הידוע בתוך קרב קרקר.[7] שלמנאסר לא ניצח בקרב, ובהמשך, נלחם עם הברית בין חמת לארם דמשק תחת הדדעזר עוד שלוש פעמים: פעם אחת בשנת 849 לפנה"ס; פעם שנייה ב־848 לפנה"ס, עת הגיע לממלכת חמת מכיוון הרי אמנוס, וכבש את העיר אַשתַמַכֻ ועוד 89 ערים בממלכת חמת; ופעם שלישית ב־845 לפנה"ס.[8] לאחר שהדדעזר מלך ארם דמשק נרצח על־ידי חזאל, שלמנאסר תקף את ארם דמשק ומאז לא הזכיר יותר את חמת. נראה שרצח הדדעזר גרם לפירוק הברית בין חמת לארם דמשק. מאוחר יותר, סרגון השני מציין באחת מכתובותיו שאחד המלכים הקודמים של אשור כפה מתן מִנחה על אירחולני. מאחר ששלמנאסר עצמו לא מזכיר זאת, סביר להניח שמדובר בברית דיפלומטית שיצר שלמנאסר עם אירחולני.[3]
ממלכת חמת מופיעה על כמה רצועות משערי בלאוואת של שלמנאסר. על רצועה אחת מוצג כיבוש העיר אַדַ; על רצועה נוספת, כיבוש העיר קרקר; על רצועה שלישית, את כיבוש אשתמכ; ועל רצועה רביעית פשוט "קרב נגד אנשי חמת". על שתיים מהרצועות מופיע שמו של אירחֿולני כ"אוּרחִֿלֶנוּ".[9]
אִירחֿוּלֶנִי בכתובות האשוריות מזוהה עם המלך אוּרחִֿילִנַה, שמתועד בכמה כתובות לוויות שנמצאו בעיר חמת – הן כתובות שהוא עצמו הציב, והן כתובות שהציב בנו אוּרַתַמִיס. שמו של אירחֿולני חורי, ושמו של אורתמיס לוּוי.[3] בכתובות הוא מספר שהוא שיפץ את מקדש האלה בעלת, ויזם מפעלי בניה עירונית בממלכתו. שם אביו מתועד בכתובות כפַרִיתַס.[10] הכתובות של אורתמיס מתעדות בניית מבצרים.[11]
הכתובות הלוויות שנמצאו בחמת השתייכו רק לשני השליטים האלה, ולא נמצאו כתובות לוויות של אנשים פרטיים. בעקבות כך הוצע שכמו במדינות נאו־חתיות אחרות, שליטי חמת היו ממוצא לווי/חתי, בעוד רוב האוכלוסיה היתה ממוצא שמי צפון־מערבי.[4]
במאה ה־8 לפנה"ס עריכה
בתחילת המאה ה־8 כבר הייתה ממלכת חמת כפופה לאשור. אדד ניררי השלישי והתרתן שלו, שַמשִ־אִלֻ (אנ'), קבעו את הגבול (באכדית taḫumu – תחום) בין ממלכת ארפד בראשות המלך עתרסמך לבין ממלכת חמת בראשות המלך זכור, תוך העדפת עתרסמך ומסירת העיר נַחלַסִ וסביבותיה לממלכתו. זה קרה ככל הנראה בשנת 796 לפנה"ס.[12] ייתכן שיש קשר בין אירוע זה לבין המתואר בכתובת זכור, כתובת בארמית שהקים המלך זכור בעיר חדרך. בכתובת מספר זכור שהותקף על ידי קואליציית מלכים מהסביבה: בן-הדד השלישי מלך ארם דמשק, מלך בית גש (ארפד), מלך קוה, מלך עמק, מלך גורגום, מלך שמאל, מלך מלז ועוד. מלכים אלה צרו על זכור שישב בחדרך, ולפי הכתובת הוא ניצל. חוקרים סבורים שבהצלתו היו מעורבים האשורים. מאוחר יותר, הכרוניקות האשוריות מתעדות שלוש מתקפות נגד חדרך בימיו של אשור־דן השלישי (אם כי לא מפורטים פרטים על המתקפות).[13][14]
בכתובות ספירה מסופר על מלך בשם בר־גאיה, מלך מקום בשם "כתך", אשר כפה הסכם על מתעאל בן עתרסמך מלך ארפד. חלק מהחוקרים הציעו שבר־גאיה הוא יורשו של זכור.[15]
בכתובות המלכותיות של תגלת־פלאסר החמישי מסופר על תשעה עשר מחוזות של ממלכת חמת, שנלקחו על ידי אדם בשם עזריהו, במסגרת המרד של פַתִנַ השכנה נגד השלטון האשורי. המחוזות סופחו על־ידי תגלת־פלאסר לאשור, כעונש על מרד עזריהו.[16] ממלכת חמת איבדה שני חבלים עיקריים: חבל חדרך שבצפונה, וחבל צִמִרַ שבמערבה, על חוף הים התיכון. התיאור לא מפורט, ועזריהו לא מוזכר בשום מקום במפורש כמלך חמת; לכן, הוצע שהוא לא היה מלך חמת הרשמי אלא מורד שניסה לנתק חלק ממחוזות הממלכה כדי ליצור ממלכה חדשה.[17] במקום אחר מזכיר תגלת פלאסר מנחה שהועלתה לו על־ידי Enilu (כנראה "עין־אל"[18]) מלך חמת, דבר המעיד על המשך קיומה של ממלכת חמת ככפופה לאשור.[19][15] ייתכן שזה היה המלך הרשמי של חמת בעת שפרץ מרד עזריהו.[17]
המלך האחרון של חמת היה יהובידי. הוא הנהיג מרד נגד אשור בעת עלייתו לשלטון של המלך סרגון השני, יחד עם ארפד, צִמִרַ, דמשק, ושומרון. המרד דוכא בשנת 720 לפנה"ס, וחמת כולה סופחה לאשור.[15]
הערות שוליים עריכה
- ^ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 399
- ^ ויליאם פוקסוויל אולברייט, ערך "חמת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 193 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ 1 2 3 John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 400
- ^ 1 2 Trevor Bryce, The World of The Neo-Hittite Kingdoms, Oxford University Press, 2012, עמ' 134
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 218
- ^ Trevor Bryce, The Routledge Handbook of the Peoples and Places of Ancient Western Asia, Routledge, 2009, עמ' 423
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 23
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 37–39
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 144–148
- ^ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 405–409
- ^ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 413
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC II (858-754 BC), University of Toronto press, 1996, עמ' 203–204
- ^ Jean-Jacques Glassner, Mesopotamian Chronicles, Society of Biblical Literature, 2004, עמ' 171–173
- ^ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 400–401
- ^ 1 2 3 John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 401
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 42–43
- ^ 1 2 Trevor Bryce, The World of The Neo-Hittite Kingdoms, Oxford University Press, 2012, עמ' 137
- ^ ויליאם פוקסוויל אולברייט, ערך "חמת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 199 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 46
| ערך טוב | שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
| הממלכות המרכזיות בלבנט בתקופת הברזל | |
|---|---|
|