Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מלכה לוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מלכה לוקר
קובץ:Berl & Malka Locker, 1950s.jpg
מלכה לוקר עם בעלה ברל בשנות ה-50

מלכה לוֹקֶר (בכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה – 18 בנובמבר 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

קורות חיים עריכה

מלכה לוקר נולדה ב-1887 בקיטוב שבגליציה. קיבלה חינוך יהודי מסורתי לצד חינוך כללי. היא למדה כמה שפות וגילתה כישרון בתחום הספרות והלשון. בשנת 1910 נישאה לבן דודה, ברל לוקר, לימים מנהיג ציוני מפורסם, והזוג הצעיר עקר ללמברג, בירת גליציה.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצאה עם בעלה לניו יורק. הם נדדו כמה שנים בין הבירות האירופיות וינה, ורשה ולונדון. עבודתו של ברל לוקר בהנהגת התנועה הציונית חייבה אותם לנדוד בין מרכזי היהודים השונים.

שיריה הראשונים של מלכה לוקר ביידיש החלו להתפרסם בשנת 1929 – תחילה בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים, וכעבור שנתיים, בשנת 1931, יצא לאור ספר שיריה הראשון, "וועלט און מענטש" ("עולם ואדם").

בשנת 1932 ביקרה לוקר לראשונה, עם בעלה, בארץ ישראל. חוויות הביקור בארץ באו לידי ביטוי בספר שיריה השני, "דו" ("אתה"). בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כתבה שירים על עמידת היישוב מול התקפות הערבים, בהם הפואמה הדרמטית "לוח מאורעות תרצ"ו", שתורגמו לעברית בידי הסופר והמחזאי אביגדור המאירי, ואף יצאו לאור בספר. בשנת 1936 השתקע הזוג בתל אביב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהתה מלכה לוקר עם בעלה בלונדון, והייתה עדה להתקפות הנאצים על בריטניה. היא נתנה לכך ביטוי בשיריה. במשך השנים חקרה והוציאה לאור את מסותיה המקיפות על גדולי השירה הצרפתית.

בשנת 1948 חזרה מלכה לוקר עם בעלה לישראל. הם השתקעו בירושלים, וברל לוקר הגיע אז גם לתפקידיו הבכירים, קודם יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, ואחר כך גם חבר הכנסת מטעם מפא"י. משנת 1953 ועד לפטירתם ישבו בני הזוג בדירה בירושלים; ברל לוקר נפטר בשנת 1972, ומלכה לוקר האריכה ימים וזכתה להגיע לגיל מאה ושלוש.

המשוררת אסתר מייבסקי היא בת אחותה, חיה קלרה שכטר.

פרסים עריכה

ספריה עריכה

  • וועלט און מענטש: לידער; פארווארט פון חיים ליבערמאן, פריז: טריאנגל, 1931. (שירים)
  • דו: לידער, תל אביב: ים, 1932. (שירים)
  • שטעט, לונדון: נאראדיצקי, 1942.
  • די וועלט איז אָן א היטער, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1947.[2] (שירים) (ראה אור בעברית)
  • זשאן ארטור רעמבאָ, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1950. (על ז'אן ארתור רמבו) (ראה אור בתרגום לצרפתית ולעברית)
  • ראָמאנטיקער: דיַיטשלאנד, פרנקריַיך ענגלאנד, ניו יורק: די ברידער שולזינגער, 1958.[3] (ראה אור בתרגום לעברית)
  • ירושלים, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשכ"ז. (שירים על ירושלים)
  • שארל באָדלער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תש"ל. (מונוגרפיה על תולדות חייו ויצירותיו של שארל בודלר) (ראה אור בתרגום לעברית)
  • פּאָל ווערלען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ו. (ראה אור בתרגום לעברית)
  • ריינער מאריא רילקע; מלכה לאָקער, ריינער מאריא רילקע און זיין בוך פון די שעה’ן, ירושלים: [חמו"ל] (דפוס אחוה), תשמ"א 1981. ('ריינר מריה רילקה וספר השעות שלו'; מרבית הספר הוא תרגום שיריו ליידיש)

בתרגום עריכה

  • Malkah Locker, Gedichte, Wien: Fiba-Verlag, 1937. (בגרמנית)
  • Le poète qui s’enfuit: Jean Arthur Rimbaud, Bruxelles: Éditions Syntheses, [1950?]. (בצרפתית)
  • Poèmes, Jérusalem: [s. n.], 1976. (בצרפתית)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מלכה לוקר]] בוויקישיתוף

מפרי עטה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אות כבוד צרפתי לאזרחי ישראל, דבר, 9 בפברואר 1960.
  2. ^ אנטול סטרן, מאצטבת הספרים: "עולם ללא שומר", דבר, 12 במרץ 1948.
  3. ^ ז. דויד, פתחי ספרים: על הרומנטיקה, דבר, 24 באוקטובר 1958.
  4. ^ מ. אג"ף, "פני הרומנטיקה" מאת מלכה לוקר, חרות, 31 באוגוסט 1962.
  5. ^ א. שאנן, ספר עברי על בודלר, דבר, 5 בפברואר 1971
  6. ^ יורם ברונובסקי, "אני הוא אחר", דבר, 12 ביולי 1974.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מלכה_לוקר&oldid=76483"