מכתבי יב

מכתבי יב

מידע כללי
שפת המקור	ארמית, מצרית (היראטית ודמוטית), פרסית, לטינית, יוונית, קופטית
הוצאה
תאריך הוצאה	המאה ה-5 לפנה"ס
קישורים חיצוניים
מסת"ב	{{#property:P212}}
הספרייה הלאומית	{{#property:P3959}}

קובץ:Elephantine Temple reconstruction request.gif

פפירוס מתעודות יב

מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו על ידי בני הקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.

גילוי המכתבים

המסמכים ששרדו הסתובבו בשוק העתיקות במצרים במאה ה־19 ומשם נאספו והועברו, יחד עם מסמכים שנתגלו באי יב עצמו, לאוספים באירופה ובאמריקה, בין השאר במוזיאון ברוקלין ובמוזיאונים בברלין.

תוכן

בתעודות שנתגלו יש כארבעים פפירוסים, כעשר מגילות קלף וכשלוש מאות אוסטרקונים (מכתבים הכתובים על־גבי שברי חרס). המסמכים כתובים במצרית היראטית ודמוטית, בפרסית, בלטינית, ביוונית ובקופטית ואולם רובם המכריע כתוב בארמית, בניב מיוחד המקביל לארמית המקראית , שהייתה השפה הרווחת (לינגואה פרנקה) בממלכה הפרסית ששלטה על האזור באותה תקופה.

רוב הכתבים עוסקים בעניינים כלכליים וחברתיים ומיעוטם דן במצבה הרוחני של הקהילה במקום, שבה גרו חיילים יהודים שנשלחו מטעם הממלכה הפרסית להגן על גבולה הדרומי. רוב המסמכים הם תעודות רשמיות ומיעוטם מכתבים פרטיים. בין המסמכים גם שטרי גירושין ושחרור עבדים וחוזים משפטיים אחרים, וגם תיעוד של מנהגי הקהילה ולשונה. במכתבים מתועדת גם פרשת המקדש שבנו בני הקהילה לאלוהי ישראל והנזק שנגרם לו בידי מצרים מקומיים. באמצע המאה ה־4 לפנה"ס חדל המקדש באי יב (אלפנטין) לתפקד. יש ראיות מחפירות כי בנייה מחדש והרחבה של מקדש ח'נום בזמן מלכותו של נכתנבו השני (360–342 לפנה"ס) תפסו את מקומו של המקדש היהודי.

בין התעודות מופיעים גם קטעים מספר אחיקר החכם.

המסמכים העשירו רבות את המחקר על תולדות היהודים בתקופת בית ראשון ותקופת בית שני, מחקר מצרים העתיקה והאימפריה הפרסית וגם מחקר השפה הארמית, הדיאלקטים שלה וההתפתחות ההיסטורית שלה.

מכתבים נבחרים

"איגרת הפסח" (419/418 לפנה"ס)

איגרת אחת מקוטעת פורשה כאזכור לחג הפסח. תוכנה הוא:

[...]דניה וכנותה ח[×××]יהודיא אחוכם חננ[×]ה שלם אחי אלהיא [...]
[...]וכעת שנתא זא שנת 5 דריוהוש מלכא מן מלכא שליח על ארש[...]
[...]יא כעת אנתם כן מנו ארב[...]
[...]דו ומן יום 15 עד יום 21 ל[...]
[...]דכין הוו ואזדהרו עבידה א[...]
[...]אל תשתו וכל מנדעם זי חמיר אל[...]
[...]מערב שמשא עד יום 21 לניס[...]
[...]נעלו בתוניכם וחתמו בין יומיא[...]
[...]א
[...]אחי ידניה וכנותה חילא יהודיא אחוכם חנניה ב[...]

בצלאל פורטן ועדה ירדני השלימו את הקטעים החסרים ותרגמו כך:

[אל אחי י]דניה וחבריו [ה]ח[יל] היהודי. אחיכם חננ[י]ה. שלום אחי האלוהים [ישאלו]

[בכל עת.] ועתה, השנה הזאת, שנת 5 (ל)דריוש המלך, מן המלך נשלח אל ארש[ם]
[...]עתה, אתם כן מנו ארב[עה־עשר]
[ימים לניסן וב14 בין הערביים פסח ע]שו, ומיום 15 עד יום 21 ל[ניסן חג]
[המצות עשו. שבעת ימים מצות תאכלו. עתה,] טהורים היו והיזהרו. עבודה א[ל תעשו]
[ביום 15 וביום 21 לניסן. כל שֵכר] אל תשתו וכל דבר חמץ (במקור "חימר") אל [תאכלו]
[ואל ייראה בבתיכם מיום 14 לניסן ב]שקיעת השמש עד ליום 21 לניס[ן בשקיעת]
[השמש וכל חמץ אשר יש לכם בבתיכם ה]כניסו לחדריכם וחתמו (אותם) בין הימים [האלה.]
[...]

(מוען ונמעני המכתב:) [אל] אחי ידניה וחבריו החיל היהודי, אחיכם חנניה ב[ן...]

כלומר, המכתב נשלח בשנה החמישית למכות דריוש (שנת 419 או 418 לפנה"ס). ההקשר של המכתב לא ברור. לא ידוע מי הוא חנניה, ולא ידוע מה היה תוכן הפקודה של דריוש לארשם. חנניה דורש מהיהודים כמה דרישות, ככל הנראה מצוות חג הפסח המופיעות במקרא, וכן דרישות טהרה ושמירת החמץ חתום בבתים, חידושים שככל הנראה הגיעו מיהודה. מכתב אחר מיב, מוקדם יותר בכ־50 שנה, כולל בקשה של אדם לאדם אחר, "שלח לי מתי תעשו את הפסח".

פרופ' יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל מסתייג ממסקנה זאת. אדלר טוען שכל הקטעים המדברים על פסח משוחזרים ואינם מופיעים בטקסט המקורי, כך שלא ניתן לדעת בוודאות האם האגרת הזאת אכן מתייחסת לפסח. הוא גם מציין כי בפתיח האיגרת מופיעה ברכה לאלים ברבים ("אלהיא" בארמית, ולא "אלהא").

מכתב אל בגוהי הפחה (407 לפנה"ס)

ב"מכתב אל בגוהי הפחה", שמתוארך ל־25 בנובמבר 407 לפנה"ס ונשלח אל בגוהי פחת יהודה (השליט הפרסי הממונה על פחוות יהודה), מבקשים בני הקהילה סיוע בשיקום המקדש שנהרס. מתוך איגרת זאת מתברר כי איגרת מקבילה נשלחה גם לדליה ושלמיה, בניו של סנבלט מושל שומרון, מכיוון שאיגרת קודמת (משנת 410 לפנה"ס) שנשלחה לבגוהי וליוחנן הכהן הגדול בירושלים – לא נענתה. בין השאר הם מציינים את עתיקותו של המקדש ואת הסכמת השלטון הפרסי לקיומו:

מקור	תרגום מילולי
ומן יומי מלך מצרין אבהין בנו אגורא זך ביב בירתא	ומימי מלך מצרים אבותינו בנו המקדש הזה ביב המצודה
וכזי כנבוזי על למצרין אגורא זך בנה השכחה	וכאשר כנבוזי בא למצרים – המקדש הזה בנוי מצאו
ואגורי אלהי מצרין כל מגרו	ומקדשי אלוהי מצרים כולם הרוסים
ואיש מנדעם באגורא זך לא חבל	ואיש דבר במקדש הזה לא הרס

האיגרת מתארת את חורבן המקדש היהודי ואף מצוין בה תאריך האירוע (410 לפנה"ס). לאחר שעזב המושל הפרסי ארשם, כהני ח'נום המצרים, בשיתוף פעולה עם המושל הפרסי המקומי וידרנג, החליטו להרוס את המקדש. וידרנג הורה על כך לבנו נפין, מפקד חיל המצב בסון, שהנהיג את חייליו הפרסים יחד עם המצרים ואלה החריבו את המקדש ובזזו את כלי הזהב שבו.

הייתה תגובה של שני המושלים (בגוהי ודליה) אשר נתנו אישור לבנות מחדש את בית המקדש. היא נשמרה בצורת תזכיר: "1 מזכר מבגוהי ודליה. אמר לי לאמר: מזכר: אפשר לומר במצרים ... 8 לבנות אותו באתר שלו כפי שהיה בעבר ... ".

שטר נישואים

קובץ:Aramaic. Marriage Document, July 3, 449 B.C.E..jpg

שטר הנישואים, 449 לפנה"ס

מסמך נישואים ארוך אחד בין יהודי (ענניה בן עזריה, ממשרתי האל יהה) לאמה (תמת, אמתו של הארמי משלם בן זכור) מאפשר לשחזר את היחסים בין החתן לבין אדוני הכלה. המסמך נחתם בתאריך י"ח לאב, הוא 30 לחודש "פרמותי" בלוח המצרי, השנה ה־16 לארתחששתא הראשון (9 באוגוסט 449 לפנה"ס). ענניה לא משלם מוהר מאחר שכלתו עדיין לא שוחררה מעבדות. הנדוניה של תמת הם בגדיה ומעט פרטי תמרוקים ששוויים 7 שקלים ו־7.5 "חלורים" (ערכם 0.19 שקלים). לאחר מכן מובאים סעיפים העוסקים במקרים של מוות ו"שנאה" (כלומר, מה קורה אם החתן או הכלה ישנאו אחד את השני וירצו להתגרש). במקור, היה כתוב שבמקרה של מוות של החתן או הכלה, משלם בן זכור יהיה זכאי למחצית מרכושם. בנוסף, אם ענניה יגרש את תמת, משלם יוכל לקחת את פלטי, בנם המשותף. שני הסעיפים על זכויותיו של משלם במקרה של מוות או גירושים בוטלו ותוקנו בעת כתיבת המסמך. התיקון דרש תשלום ממשלם בן זכור במקרה שידרוש את פלטי, וכן הוסיף "כרש" 1 (ערכו 10 שקלים) ו־5 שקלים לנדוניה של תמת. תוכן המסמך הוא:

[ב]18 ל[א]ב [הו יום 30] לירח פרמותי שנת 16 ארתחש מלכא אמר
ענניה בר עזריה לחן זי יהה אלהא זי ביב בירתא למשלם בר זכור ארמי זי סון
לדגל וריזת לאמר אנה אתית עליך למנתן לי לתמת שמה זי אמתך לאנתו הי אנתתי
ואנה בעלה מן יומא זנה ועד עלם הנעלת לי תמת בידה לבש 1 זי עמר שוה כסף
שקלן 7 מחזי 1 שויה כסף חלקן 7 פלג שנן משאן 1 משח בשם חפן 1
פלג חפנא תקם חפנן 6 פיק 1 כל כספא ודמי נכסיא כסף כסף שקלן 7
חלרן 7 פלג מחר או יום אחרן יקום ענני בעדה ויאמר שנאת לתמת אנתתי
כסף שנא בראשה יינתן לתמת כסף תקלן 7 וכל זי הנעלת בידה תהנפק מן חם
עד חוט מחר או יום אחרן תקם תמת ותאמר שנאת לבעלי ענני כסף ש<נ>אה בראשה
תנתן לענני כסף שקלן 7 וכל זי הנעלת בידה תהנפק מן חם עד חוט מחר או יום
אחרן ימות ענניה משלם בר זכור הו תמת הי שליטה בפלג בכל נכסן זי יהוון בין ענני ותמת
מחר או יום אחרן תמת ענני הו שליט בפלג בכל נכסן זי יהוון בין בין
תמת ובין ענני ואנה משלם מחר או יום אחרן לא אכל אנצל לפלטי מן תחת
לבבך בר מן זי אנת תתרך לאמה תמת ^{והן הנצלתה מנך אנתן לענני כסף כרשן 5} כתב נתן בר ענניה ספרא זנה ושהדיא
בגו שהד נתן בר גדול מנחם בר זכור גמריה בר מחסיה
על הצד האחורי של הפפירוס כתוב:
הנעלת תמת לענני בידה כסף כרש 1 שקלן 5
ספר       א[נתו זי כתב ענני לת]מת

אוסטרקונים

אוסטרקון המדווח על חזיון

קובץ:Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 137-139 (cropped).jpg

אוסטרקונים CIS II 137–139 כפי שפורסמו בספר (בכרך התוכן קיימות גם פקסימיליות נוחות לקריאה)

אוסטרקון כתוב משני צדדיו, הידוע כ־KAI 270 וכ־CIS II 137:

צד א'	צד ב'
כען הלו חלם 1 חזית ומן עדנא הו אנה חמם שגא תחזי יח מליה שלמי	כען הן צבתי אל תזבני המו יאכלו ינקיא הלו לא שאר קטין

CIS תרגמו: "(צד א':) כעת ראו, ראיתי חלום בפעם הראשונה, ומאז הייתי נסער; רוח הופיעה, ואמרה לי: שלום! (צד ב':) כעת אם תמכור את קישוטי כולם, תן לילדים לאכלם. לא יישאר דבר."

אוסטרקון המכיל שמות מצריים

אוסטרקון כתוב משני צדדיו, הידוע כ־KAI 271 וכ־CIS II 138. לפי CIS רבים מהשמות בו מצריים.

צד א'	צד ב'
[..]יעל אסמן בר[...] באלף מנחמן זי הס[...] וידניה גשוריא מ[...] ושאל על פטוסרי[...] שחפמו באלף ב־־[...] ושאל על חנ־[...] פטחרפחרט[...] בר פומן כ[...] בר סנ[...] [.....]ל[...]	[...]מחא בר חכרטיס 1 [ינ]תנון והן אמרו [באל]ף חרתבא ובאלף חכרטיס [...]־ן לך על פוחרב אמר [י]הבתם לה סדנו או: סרנו [...]לא יהב לן [...]מלכיה סון [פ]טנתר בר [...]באלף

אוסטרקון פגום

שבר אוסטרקון קטן, כתוב משני צדדיו, מסומן כ־CIS II 139:

צד א'	צד ב'
[...]פשתא זי[...] [...]חנתי זי חנ[...] [...]זה אף ק[...] [...]מנה[...]	[...]ביתי[...] [...]ח נדנבו שמה[...] [...]טח ולא דכו[...] [...]אלה לא[...]

רשימת שמות

אוסטרקון שעל צדו האחד רשימת שמות, מסומן כ־CIS II 154:

שלם בר אבא
בית אלנתן בר שורי
ויהו בר רפי
נבונתן בר אחוני
נבואלה בר סומן
פטיו בר נפטרנפש
בית אלש[...] בר רחם או: רחע
ענניו בר פומש

רשימת שמות פגומה

אוסטרקון כתוב משני צדיו, ועליו שמות רבים. מסומן כ־CIS II 155, שם מפורשים רבים מהשמות בו כמצריים, אך השם "אסרמלך", על אף הרכיב התיאופורי המצרי, מפורש כשמי.

צד א'	צד ב'
אסמת שכס[...] אסחנום ש[...] אסטום[...] פטחנום[...]	אסמת פטמו בר א[....]רת [......]צ[.......] אסרמלך בר פטואסי אסרונפר בר אפט[...] אספטח.ני בר[....] [...]א ברת[...]מ[..]

פרסומים

בקורפוסים המוכרים של הכתובות הארמיות (והשמיות הצפון־מערביות) פורסמו חלק מהמכתבים כ־CIS II 137–139, 154–155 וכ־KAI 270–271.

רבים מהמכתבים פורסמו ב־1911 על־ידי אדוארד זכאו .

ב־1999 הוציאו לאור בצלאל פורטן ועדה ירדני את "אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה" שבהם כלולים גם תעודות יב.

ב־2020 יצא לאור על ידי בצלאל פורטן בהוצאת מוסד ביאליק הספר "ממגדול סונה" בסדרת האנציקלופדיה המקראית, שכולל בתוכו רק את אוסף תעודות יב עם תרגומם לעברית.

ראו גם

• רשימת כתובות כנעניות וארמיות

לקריאה נוספת

• Eduard Sachau, Aramäische Papyrus und Ostraka aus einer jüdischen Militär-Kolonie zu Elephantine: altorientalische Sprachdenkmäler des 5. Jahrhunderts vor Chr, J. C. Hinrichs'sche Buchhandlung, 1911

• בצלאל פורטן, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה – תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס, מוסד ביאליק, 2020.
• בצלאל פורטן ועדה ירדני אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה, מאגנס, 1999.
• פ' קורנגרין, מגילת אסתר לאור הפפירוסים מיב וסיפורי הירודוט, ספר זיידל, ירושלים תשכ"ב, עמ' 214–228.
• פטר שפר, פרק 7: יֶב, יודופוביה – גישות כלפי היהודים בעולם העתיק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית "הילל בן־חיים", עמ' 181–200
• אלעזר דוב שפירא, כתבי יב, ספרי עזרא ונחמיה ותקופת שיבת ציון, ירושלים: קריית ספר, תשט"ו, עמ' 97- 104

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מכתבי יב]] בוויקישיתוף

• חג הפסח אצל יהודי יב, מאמר באתר "דעת"
• גד ברנע והתושבים המסתוריים של האי יב, היסטוריה גדולה, בקטנה
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חיל המצב היהודי במצרים (יב Elephantine), ריאיון בערוץ "Alex Tseitlin", באתר יוטיוב (אורך: 42:01), 10 ביוני 2020
• אריאל בולשטיין, בסוף המאה ה־19 התגלה סמוך לנהר הנילוס, פפירוס שבו מסופר על קיום חג הפסח לפני אלפי שנים, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2021