מי נטל
פעולות נוספות
מֵי נֵטֶל (באנגלית: Ballast water) הם מי ים (ובנהרות ובאגמים - מים מתוקים) המשמשים לייצוב אונייה בעת הפלגתה ללא מטען או עם מטען חלקי.
מכלי מי הנטל הם מכלים ייעודיים בתחתית אונייה, שניתן למלאם במי ים או לרוקנם באמצעות משאבות גדולות ומיוחדות לכך, הנקראות "משאבות מי נטל". מכלי מי הנטל משמשים לייצוב האונייה על ידי הגדלת השוקע כאשר היא מפליגה ריקה או טעונה חלקית, לחלוקה נכונה של המשקל והעומס הפועל על גוף האונייה כאשר היא מובילה מטענים במשקלים שונים בכל אחד משני צדדיה, לשינוי השוקע ולהגדלת השקיעה של המדחף במים.
הוספת מי הנטל מתחת למרכז הכובד האנכי של כלי השיט מעלה את יציבותו. היתרון של המים הוא שניתן למלא ולרוקן את המכלים בקלות יחסית על ידי שאיבה. החיסרון הוא במשקלם היחסי של המים שדורש מכלים גדולים יחסית, לאחסון.
ההיבט הסביבתי עריכה
מי נטל נוספים למטען הספינה לאחר פריקת מטענים בנמלים. כאשר האונייה מוסיפה מטען, היא נפטרת ממי הנטל העודפים, ומאחר שמדובר במים שנאספו באזור אחר בעולם, המים הנשפכים לים עלולים לכלול מגוון של אורגניזמים ביולוגיים, כולל צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים, שאזור הריקון של מכלי המים אינו בית הגידול הטבעי שלהם. אלה כוללים מינים אקזוטיים העלולים לגרום נזק אקולוגי רב למערכות אקולוגיות ימיות.
מי נטל הם ככל הנראה המקור העיקרי של מינים פולשים ימיים במימי העולם. בעיה זו הביאה את ארגון הימאות הבין-לאומי (IMO) להחליט ב-2004 על אימוץ אמנה בין-לאומית הקובעת כי ספינות יידרשו להתקין מערכות לטיפול וסינון מי נטל.
קישורים חיצוניים עריכה
- עמיר קורץ, נטל שווה. מיליארדים, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2012