מישל זבאקו
פעולות נוספות
| צילום מ-1918 מאת הצלם אנרי מנואל. | |
| צילום מ-1918 מאת הצלם אנרי מנואל. |
מישל זבאקו (בצרפתית: Michel Zévaco, 1 בפברואר 1860 - 8 באוגוסט 1918) היה עיתונאי וסופר צרפתי, פעיל אנטי-קלריקלי ואנרכיסט. נודע כמחבר רומנים רומנטיים היסטוריים שהפכו לפופולריים, במיוחד סדרת הרומנים על אבירי פרדאיאן.
ביוגרפיה עריכה
מישל זבאקו נולד באז'אקסיו באי קורסיקה כבנו הבכור של אנטואן זבאקו, חייט בשירות הצבא, צאצא למשפחה קורסיקאית עתיקה, עם אשתו השנייה, לוסי לבית סבונה, תופרת.[1] בשנות נעוריו למד בפנימיה. בשנת 1878 סיים בחינות בגרות ובגיל 20 כמורה לספרות במכללה בויין, על יד ליון. נאלץ ב-1881 לפרוש מבית הספר אחרי שהואשם כי ניהל רומן עם אישה נשואה. לפי מנהגי התקופה, נטען ש"חטף" אותה. התגייס לצבא. שירת למשך ארבע שנים בגדוד הדרגונים התשיעי וביולי 1886 סיים את השירות הצבאי בדרגת סגן משנה.
פעילותו כעיתונאי פוליטי (1886–1900) עריכה
זבאקו התיישב בפריז. נמשך לספרות ולפוליטיקה, והתקבל לעבודה בעיתון L’Égalité (ל'אגאליטה - השוויון) שבניהולו של הפעיל הסוציאליסטי ז'ול רוג. הגיע אחרי זמן מה לתפקיד מזכיר המערכת. בשנת 1889 התמודד זבאקו בבחירות לפרלמנט מטעם הליגה הסוציאליסטית של רוג. באותה תקופה הכיר אישים כמו לואיז מישל, הזמר אריסטיד ברואן, סוורין, סבסטיאן פור, אמיל פוז'ה, שארל מאלאטו, אמנואל שובייר ואחרים.
באותן השנים, ב-1888 פרסם גם קובץ סיפורים ראשון, "Le Boute-Charge", אותו הקדיש מתוך זווית אמביוולנטית להיבטים של החיים במסגרת הצבאית.[2] בתקופה שבה התרבו פיגועי טרור והתנקשויות של אנרכיסטים, בעקבות חריפות התבטאויותיו בעיתון, זבאקו נעצר ונידון מספר פעמים לתקופות מאסר, אותן ריצה בבית הכלא סנט פלאז'י. באפריל 1890, למשל, נעצר באשמת "הסתה לרצח" אחרי שכתב מאמר מערכת נגד שר הפנים ארנסט קונסטאן וקרא לו לדו-קרב.[2] הוא נידון בהמשך לארבעה חודשי מאסר. אחרי ששוחרר בסוף אוגוסט, נעצר בשנית, שוב בגלל "הסתה לרצח" אחרי שכתב ב"ל'אגאליטה" מאמר מערכת שבו הסית חיילים ("העבדים של ימינו" כדבריו) לעשות לעצמם צדק כתגובה לעוולות מפקדיהם.[3] ב-27 במרץ 1892 הקים שבועון משל עצמו, "Gueux" (אביון), אך לא הצליח להוציא לאור יותר מגיליון אחד. באפריל 1892 נידון לקנס בשווי אלפיים פרנק שאותו סירב לשלם וכן לחצי שנה מאסר. הואשם כי חילק שבחים לאנרכיסט ויטוריו פיני ולטרוריסט האנרכיסטי רוואשול (אנ') וכן כי המליץ לכל מי שזקוק לכסף שייקח אותו בעצמו ולמי רוצה להרוג מישהו שיעשה זאת. ב-6 באוקטובר 1892 נידון העיתונאי שוב בגלל נאום שנאם באספה ציבורית בפריז, שבו הכריז: "הבורגנים הורגים אותנו; הבה נגנוב, נהרוג, נפוצץ, כל האמצעים הם כשרים כדי שניפטר מהרקבון הזה". מאוחר יותר כתב זבאקו בעיתון "Libertaire" (ליברטריאני) של סבסטיין פור ובעיתון האנרכיסטי "לה רנסאנס" (התחייה).
בעת שהותו בכלא התיידד זבאקו עם המרקיז דה מורס, ואימץ את דעותיו האנטישמיות. עם זאת, ב-1898 בעת פרשת דרייפוס, כשברנאר לזר העלה ספק בקשר לאשמתו של הנידון, התגייס זבאקו למחנה התומכים בחפותו של דרייפוס. הוא הוקיע מעל דפי אחד מעיתוניו הפוליטיים את "קשר הישועים" נגד דרייפוס ונגד היהודים. באותה תקופה הוציא לאור את הביטאון "l'Anticlérical" בשם "הליגה האנטי-קלריקלית של צרפת".
רומנים בהמשכים (1900–1914) עריכה
ב-1900 עזב זבאקו את העיתונאות הפוליטית כדי להקדיש את עצמו לכתיבת רומנים בהמשכים ("רומנים-פיליטונים"). הראשון שביניהם היה "בורג'יה" שפורסם בעיתון של ז'אן ז'ורס, "לה פטיט רפובליק סוסיאליסט" (La Petite République socialiste - הרפובליקה הסוציאליסטית הקטנה). אחרי שקטף הצלחה, יצר זבאקו לראשונה באותו העיתון את הגיבור "פרדאיאן". ב-1905 עבר זבאקו לעבוד עם העיתון "לה מאטן" ולצדם של גסטון לרו ופול ד'איבואה הפך לפיליטוניסט רשמי שלו. בשנים 1918-1905 פרסם "לה מאטן" תשעה פיליטונים, בתוכם "הקפיטן" וסדרת "פרדאיאן". רומנים בהמשכים אלה פורסמו במקביל על ידי ההוצאה לאור פאיאר בסדרה שלה "הספר הפופולרי". באותה תקופה מדי פעם פרסם זבאקו גם בעיתונים אחרים, כמו "ל'הומניטה" מיסודו של ז'ורס).
בימי מלחמת העולם הראשונה עזב זבאקו את ביתו בפיירפון (אואז) כדי להתיישב במקום בטוח יותר, באובון, מחוז ואל ד'אואז. הוא נפטר שם באוגוסט 1918, ככל הנראה ממחלת הסרטן.
חייו הפרטיים עריכה
מישל זבאקו חי בזגיות עם פרנצ'סקה מריה קרולינה לבית פסריני, והם הולידו ארבעה ילדים. ב-1907 הם התחתנו רשמית וילדיהם זכו למעמד חוקי.[4]
מורשתו עריכה
ספריו זכו להצלחה למשך שנים רבות במהלך המאה ה-20. בספרו "Les Mots" ז'אן-פול סארטר שהיה קורא נלהב של ספריו בילדותו, כתב ש"זבאקו הוא אותו מחבר גאוני שבהשפעת הוגו המציא את רומן "הגלימה והפגיון" הרפובליקני. גיבוריו מייצגים את העם; הם הקימו ופירקו אימפריות, בישרו עוד מן המאה ה-14, את המהפכה הצרפתית, הגנו מתוך טוב-לב את המלכים הילדים או את המלכים המשוגעים נגד שריהם והכו במלכים המרושעים". בספריו בא לידי ביטוי סירוב הסמכות והשאיפה לחופש הפרט שאפיינה את השקפתו של זבאקו.[2]
פרסומו באיראן עריכה
אחרי הצלחת ספריו של אלכסנדר דיומא האב בשוק הספרים הפרסי, ספריו של זבאקו, כולל הסדרה על אבירי פרדאיאין תורגמו לשפה הפרסית במסגרת מיזם משותף "גוטנברג" של ההוצאה לאור הסובייטית "מיר" ומוציא לאור איראני. המתרגמים היו זביבוללאה מנצורי ומנושהר מוטיאי, שניסה אף לכתוב רומנים ברוח דומה שעלילתם מתרחשת באיראן. צחוק הגורל עשה שספרי זוואקו, הפעיל האנטיקלריקליסט לשעבר, נקראו אף על ידי האיתוללה עלי ח'מנאי שבמפגש עם נוער ב-1998 המליץ אותם לקריאה לנוער האיראני.[5]
פרסומו בטורקיה עריכה
ספרו של זבאקו "בורג'יה" תורגם לטורקית עות'מאנית בשנת 1909 והוצא לאור על ידי הילאל מטבאסי. המחזור "פרדאיאן" הופיע במהדורות שונות בהוצאה לאור של שמס מטבאסי בשנות ה-1910, אחר כך הוצאו לאור על ידי Inkilap ve aka בשנות ה-1940, 1950, 1960, ועל ידי Baskan u Oluș בשנות ה-1970. אחרי 2000 הופיעו שני תרגומים חדשים.
ספרים עריכה
המחזור פרדאיאן עריכה
- Les Pardaillans אבירי פרדאיאן (1902/1907)
- L’Épopée d’Amour (אפופאיית האהבה) (1902/1907) אהבתו הגדולה של פרדאיאן
- Fausta פוסטה (1903/1908)
- Fausta vaincue פוסטה מובסת învinsă (1903/1908)
- Pardaillan et Fausta פרדאיאן ופאוסטה (1913)
- Les Amours du Chico אהבותיו של צ'יקו (1913)
- Le Fils de Pardaillan הבן של פרדאיאן (1914/1916) - פרדאיאן ובנו
- Le Trésor de Fausta אוצרה של פאוסטה (1914/1916)
- La Fin de Pardaillan סופו של פרדאיאן (1926)
- La Fin de Fausta סופה של פאוסטה (1926)
ספרים אחרים עריכה
- !Borgia בורג'יה! (1906)
- Le Capitan הקפיטן (1907)
- Nostradamus נוסטרדמוס (1909)
- Le Pont des soupirs גשר האנחות (כרך א) - Les Amants de Venise הנאהבים מוונציה (כרך ב) (1909) -גונדולת החלומות
- L'Héroïne הגיבורה (1910)
- Triboulet טריבולה (1910) ו-La Cour des Miracles - חצר הנסים (1910)
- L'Hôtel Saint—Pol אוטל סן-פול (1911) ו-Jean Sans Peur ז'אן חסר הפחד
- La Marquise de Pompadour מרקיזת פומפדור (כרך א) ו-Le Rival du Roi יריבו של המלך (1912)
- Buridan, Le Héros de la Tour de Nesle בורידאן, גיבור המגדל נל (כרך א), La reine sanglante, Marguerite de Bourgogne - מלכה צמאת דם, מרגריט מבורגונדיה (1914-1913)
- Don Juan דון ז'ואן והקומנדור - ו-Le Roi amoureux המלך מאוהב (1916)
- המלכה איבזלה La Reine Isabeau (כרך א) וLe Pont de Montereau גשר מונטרו (כרך ב) (1918)
- Le Pré aux Clercsהכמרים - ו-Florinde la Belle פלורינדה היפה (1920- אחרי מות המחבר)
- La Reine d'Argot מלכת ארגו (כרך א) ו-Primerose פרימרוז (כרך ב) (1922 - אחרי מות המחבר)
- La Grande Aventure ההרפתקה הגדולה (כרך א) וLa Dame en blanc, La Dame en noir הגברת בלבן, הגברת בשחור (כרך ב) (1926 - אחרי מות המחבר)
- Fleurs de Paris פרחי פריז (1921- אחרי מות המחבר)
- נסיכת קרן זהב (נסיכת רייון ד'אור)
- פרש המלך
- אהבה ושנאה
- האביר פאסאבאן
- הרוזן מונטובאן
- מלך הקבצנים
- Déchéance הנפילה (1935 - אחרי מות המחבר)
- Le Chevalier de La Barre (האביר דה לה באר)
תרגומים לעברית עריכה
בשנות ה-1960 רומנים היסטוריים רבים של זבאקו, תורגמו לעברית ופורסמו בהוצאה לאור מ. מזרחי. הם זכו להצלחה רבה. המתרגמים היו מנחם בן אשר, זאב זמירי, יהושע קנז שתרגם ב-1963 את "הקפיטן".
Le Pont des soupirs גשר האנחות (כרך א) - Les Amants de Venise הנאהבים מוונציה (כרך ב) (1909) -גונדולת החלומות
שני חלקי סיפור המתרחש בוונציה בראשית המאה ה-16, שבו הגיבור נמלט מבית הכלא בוונציה ונוקם באויביו:
- גשר האנחות, תרגום זאב זמירי, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1962
- הנאהבים מוונציה, תרגום זאב זמירי, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1963
La Grande Aventure ההרפתקה הגדולה (כרך א) וLa Dame en blanc, La Dame en noir הגברת בלבן, הגברת בשחור (כרך ב) (1926 - אחרי מות המחבר)
- ההרפתקה הגדולה, תרגום מנחם בן אשר. סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1962
- הגברת בלבן הגברת בשחור, תרגום מנחם בן אשר, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1962
-
- Buridan, Le Héros de la Tour de Nesle בורידאן, גיבור המגדל נל (כרך א), La reine sanglante, Marguerite de Bourgogne - מלכה צמאת דם, מרגריט מבורגונדיה (1914-1913)
- שני חלקי סיפור שבמרכזו עומדת דמות היסטורית ז'אן בורידאן, פילוסף צרפתי במאה ה-14, מאבות ההומניזם, ופורסמו בצרפתית בשנים 1913-1914:
- בורידאן: גיבור מגדל נל, תרגום: זאב זמירי, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1963
- מלכה צמאת דמים, תרגום זאב זמירי, סדרת הורמן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1963
- Le Capitan הקפיטן (1907)
- קפיטן, תרגום יהושע קנז, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1963
סדרת פאראדיאן עריכה
Le Fils de Pardaillan (1914/1916)
- פארדאיאן ובנו, תרגום זאב זמירי, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1964
- L’Épopée d’Amour (אפופאיית האהבה) (1902/1907)
- אהבתו הגדולה של פארדאיאן, תרגום זאב זמירי, סדרת הרומן ההיסטורי, הוצאת מ. מזרחי, 1965
- Pardaillan et Fausta (1913)
- פוסטה ופארדאייאן, תרגום: י. סין, מועדון הספר הטוב הוצאת מ. מזרחי, 1967
לקריאה נוספת עריכה
- Marc Angenot - L'antimilitarisme: idéologie et utopie — Presses Université Laval, 2003
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מישל זבאקו, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מישל זבאקו, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מישל זבאקו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מישל זבאקו, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מישל זבאקו, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מישל זבאקו], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מישל זבאקו, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מישל זבאקו, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מישל זבאקו, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מישל זבאקו, באתר פינטרסט
- מישל זבאקו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg מישל זבאקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מישל זבאקו, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg מישל זבאקו, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg מישל זבאקו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר Metacritic (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר ארכיון להקת בת שבע
- מישל זבאקו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg מישל זבאקו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מישל זבאקו, באתר זמרשת
- מישל זבאקו, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg מישל זבאקו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg מישל זבאקו, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg מישל זבאקו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png מישל זבאקו, באתר Last.fm (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png מישל זבאקו, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg מישל זבאקו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png מישל זבאקו, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png מישל זבאקו, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר SIGIC
- מישל זבאקו, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg מישל זבאקו, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg מישל זבאקו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- מישל זבאקו, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg מישל זבאקו, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg מישל זבאקו, באתר Songkick (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר Tab4u
- מישל זבאקו, באתר Genius
- מישל זבאקו, באתר סטריאו ומונו
- מישל זבאקו, באתר SecondHandSongs
- מישל זבאקו, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- מישל זבאקו, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg מישל זבאקו, באתר בנדקמפ
- מישל זבאקו, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg מישל זבאקו, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png מישל זבאקו, באתר טיידל (באנגלית)
- מישל זבאקו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מישל זבאקו, בארכיון הבימה
- מישל זבאקו, בארכיון תיאטרון גשר
- מישל זבאקו, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg מישל זבאקו, באתר אמזון מיוזיק
- מישל זבאקו, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg מישל זבאקו, באתר MuseScore
- מישל זבאקו, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- ביוגרפיה באתר על מחברי ספרי הרפתקאות
- ביבליוגרפיה שלמה מאת ולדימיר מטיושצ'נקו 2007 ברשת
- ספרי זבאקו במיזם גוטנברג
- כתבי מישל זבאקו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- מישל זבאקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ באתר הגניאלוגי geneanet
- ^ 1 2 3 באתר roman d'aventures
- ^ M.Angenot 2003, עמ' 49
- ^ האתר הגניאלוגי geneanet
- ^ האתר ח'מנאי