מישו דולגרו
פעולות נוספות
| צילום במדים בשנות ה-1950 | |
| עיסוק |
קצין משטרה ובולשת מענה פעיל קומוניסטי |
|---|---|
מישו דולגרו (ברומנית: Mișu Dulgheru; 16 בינואר 1909 – 11 באפריל 2002) היה פעיל קומוניסטי ואיש ביטחון יהודי-רומני, קולונל בסקוריטטה, שהוביל בשנות הטרור הסטליניסטי ברומניה חקירות בעלות תהודה רבה, כמו חקירת לוקרציו פטרשקנו.
קורות חייו עריכה
מישו דולגרו נולד ב-1909 בשם מויסה דולברגר (Moise Dulberger) בטקוץ', כבנם של הסוחרים היהודים סאקה דולברגר ואולגה (גולדה)[1][2]. הוא סיים לימודי תיכון ברומניה ובית ספר תיכון מסחרי במינכן, גרמניה[3] והחל מ-1927 עבד כפקיד בסניף בעיר גאלאץ של הבנק הבלגי Banque de Belgique pour l´Étranger.[2]. בהמשך עבד בהנהלת חשבונות אצל דוד שלו, שהיה סוחר דגנים. הוא שירת בצבא הרומני ביחידה של חיל הפרשים בגאלאץ. לאחר השחרור עבר לבוקרשט, שם עבד תחילה אצל בן דוד שלו ובהמשך היה מחסנאי בבית המלאכה למשי "רויאל".[2]
ב-1938 נשא לאישה את ליזה מרקוזון, מנהלת חשבונות ובאותה שנה איבד את מקום עבודתו בגלל החקיקה האנטישמית. בשנים 1938 - 1939 בני הזוג התקיימו מממכר מגבות ובהמשך מבית מלאכה לקונפקציה של לבנים לגברים. ב-1941-1940 עבדו בני הזוג בנציגות המסחרית של ברית המועצות בבוקרשט, הוא כנהג והיא כקלדנית-מזכירה. ב-1941, לאחר פתיחת המלחמה נגד ברית המועצות, הם נעצרו ונשלחו למחנה הריכוז בטרגו ז'יו.
אחרי 1944 עריכה
לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944 היה דולגרו לחלק מהבירוקרטיה הקומוניסטית וב-6 במרץ 1945, בתמיכתו של פעיל קומוניסטי, איתו התיידד במחנה הריכוז, קיבל מינוי של מפקח בשירותי המודיעין (גוף הבלשים) ושינה את שמו לשם בעל צליל רומני. ב-1947 היה חבר בוועדת ההחזרת אזרחים רומנים למולדת (מגרמניה).
בפיקוד הסקוריטטה עריכה
ב-1948, עם הקמת הסקוריטטה, מונה בדרגת קולונל לראש מנהלת 5 של החקירות הפליליות (אוגוסט 1948-אוקטובר 1952)[4] והיה גם ראש לשכתו של שר הפנים, תאוהרי ג'אורג'סקו.
בשנים 1949 - 1952 דולגרו היה חבר במנהלת הארגונית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הרומנית. דולגרו הוביל את חקירת לוקרציו פטרשקנו ויתר העצורים ב"מקצה פטרשקנו", השתתף בחקירות חשודי "מקצה הפיננסים הגדולים" והיה מעורב בהכנת משפטי תעלת דנובה-הים השחור. כמו כן דולגרו ניהל את השלב הראשון של חקירת הפעילים הציונים [4].
הדחתו ומשפטיו עריכה
ב-16 באוקטובר 1952 הודח מתפקידיו ונעצר כחשוד בהיותו חבר ב"קבוצה האנטי-מפלגתית הימנית" בראשות אנה פאוקר, וסילה לוקה ותאוהרי ג'אורג'סקו. כעבור שנתיים שוחרר ממעצרו ונפסקה חקירתו, הוא לא שב לתפקידו והורד לדרגת חייל פשוט.
ב-1955 נשפט לשנתיים מאסר באשמת רשלנות[5].
דולגרו מצא עבודה במפעל למספריים ואולרים וב-1984 עלה לישראל, שם התגוררה אחת מבנותיו. ב-1995 נפטרה אשתו בחדרה. הוא היגר אחר כך לקנדה, שם התגוררה הבת השנייה.
באפריל 1948 נעצר ברומניה גבר בשם אלצ'יביאדה דיאמנדי (Alcibiade Diamandi) בעקבות הלשנה אנונימית ונחקר שלושה חודשים עד מותו במעצר. 47 שנים מאוחר יותר, אלמנתו ובנו הגישו בקשה להעמדתם לדין באשמת הריגה נגד הקפטן ניקולאיה זוטסקו ונגד מפקח הסקוריטטה לשעבר מישו דולגרו. הבקשה נדחתה בגלל התיישנות, אך ערעור שהוגש על דחיית הבקשה התקבל על בסיס אי ספירת שנות השלטון הקומוניסטי במניין ההתישנות וב-2009 הוחלט לפתוח בהליכים משפטיים נגד דולגרו[6]. מישו דולגרו נפטר בטורונטו בקנדה ב-2002.
הערות שוליים עריכה
- ^ ייתכן לבית מרגוליס
- ^ 1 2 3 Oana Ionescu Firica 2016
- ^ Muraru עמ' 170
- ^ 1 2 T.Solomovici 2004 עמ' 137
- ^ Un (alt) caz cu torţionari - de ce Înalta Curte a decis că nu li se aplică prescripţia (ברומנית)
- ^ Precedentul Dulgheru: În 2009, Curtea Supremă a decis că faptele torţionarilor nu s-au prescris. (ברומנית)
קישורים חיצוניים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Doina Jela, Lexiconul negru. Unelte ale represiunii comuniste, Editura Humanitas, 2001, Bucureşti
(ברומנית) (דוינה ז'לה - הלקסיקון השחור. כלי הדיכוי הקומוניסטי, הוצאת הומניטס)
- Dumitru Lăcătuşu, „Tinereţea unui torţionar: Mişu Dulgheru”, în Caietele Brătianu, nr. 2, mai 2011, revistă editată de Societatea Academică „Gheorghe I. Brătianu”, Filiala Sighetu Marmaţiei, Tipografia Aska
(דומיטרו לקטושו - נעוריו של קלגס. מישו דולגרו" במחברות ברטיאנו)
- Dumitru Lăcătuşu, Alin Mureşan (editori), Casa terorii. Documente privind penitenciarul Piteşti (1947-1977), Polirom, 2009
(דומיטרו לקטושו, אלין מורשן (עורכים)- בית הטרור. תעודות על בית הסוהר פיטשט (1977-1947)) (רומנית)
- Andrei Muraru, Dicționarul penitenciarelor din România comunistă: 1945–1967. Editura Polirom, 2008, ISBN 978-9734-60893-5 (לקסיקון בתי הסוהר ברומניה הקומוניסטית:1967-1945)
- Marius Oprea, Bastionul cruzimii. O istorie a Securității (1948–1964). Editura Polirom, 2012, ISBN 978-9734-62498-0
(מריוס אופריה - מבצר האכזריות. תולדות הסקוריטטה 1964-1948)
- Teșu Solomovici - Securitatea și evreii, Teșu, București, 2004 (טשו סולומוביץ' - הסקוריטטה והיהודים)