מילווקי באקס
פעולות נוספות
| לוגו המועדון | |||||||
| מידע כללי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ויסקונסין ויסקונסין, ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
| אולם ביתי | (17,500 מושבים) | ||||||
| מיקום | מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
| אזור | האזור המזרחי | ||||||
| בית | הבית המרכזי | ||||||
| בעלים | וסלי אדנס, מארק לאסרי | ||||||
| נשיא | פיטר פייגין | ||||||
| מנכ"ל | ג'ון הורסט | ||||||
| מאמן | דוק ריברס | ||||||
| צבעי תלבושת | ירוק, לבן | ||||||
| תארים | |||||||
| |||||||
| תלבושת | |||||||
| מדי בית וחוץ של מילווקי באקס | |||||||
|
| |||||||
מילווקי באקס (באנגלית: Milwaukee Bucks) היא קבוצת כדורסל מהעיר מילווקי שבוויסקונסין, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית המרכזי שבאזור המזרחי, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם פייסרב פורום. הבאקס זכו בשתי אליפויות ה-NBA, בעונת 1970/1971 ובעונת 2020/2021, והעפילו לגמר ה-NBA פעם אחת נוספת, בעונת 1973/1974. בין כוכבי המועדון בעבר היו כרים עבדול-ג'באר, אוסקר רוברטסון, בוב לניר, סידני מונקריף, ריי אלן ומייקל רד.
היסטוריה עריכה
ייסוד המועדון והגעתו של לו אלסינדור (כרים עבדול-ג'באר) עריכה
מילווקי באקס נוסדו בחודש ינואר 1968, כאשר ליגת ה-NBA העניקה זיכיון לחברת מילווקי פרופשיונל ספורט אנד סרוויס (Milwaukee Professional Sports and Services, Inc), קבוצת משקיעים שבראשה עמדו וסלי פבאלון ומרווין פישמן. השם באקס (איילים) הוצע על ידי אוהד בתחרות שמות, לאור תכונותיו של האייל - זריזות, מהירות ויכולת ניתור. בחודש אוקטובר שיחקו הבאקס את משחקם הראשון בעונה הסדירה של ה-NBA נגד שיקגו בולס באולם המילווקי ארנה מול קהל של 8,467 צופים.
כמו קבוצות רבות לפניה גם עונתם הראשונה של הבאקס, עונת 1968/1969, הייתה קשה ולוותה במאבקים רבים. ניצחונם הראשון הגיע במחזור השישי נגד דטרויט פיסטונס, 134–118, ובסך הכל הם ניצחו רק 26 משחקים. מאזנם של הבאקס באותה שנה זיכה אותם בהגרלה, באמצעות הטלת מטבע, מול קבוצת פיניקס סאנס, כדי לקבוע מי יזכה בבחירה הראשונה בדראפט הקרוב. דעת רוב הפרשנים הייתה כי הבחירה ראשונה של הדראפט בשנת 1969 תהיה לו אלסינדור מאוניברסיטת UCLA. הבאקס זכו בהגרלה ובחרו באלסינדור.
1969–1975: תקופת כרים עבדול-ג'באר ואוסקר רוברטסון עריכה
בעוד שהיה צפוי כי הגעתו של לו אלסינדור תהפוך את הבאקס לקבוצה בולטת הליגה עוד בעונה שלאחר בחירתו, אף אחד לא ציפה לתצוגה של עונת 1969/1970. הבאקס סיימו במאזן של 56–26, מאזן הפוך למאזן השלילי אותו השיגו עונה קודם לכן והשני בטיבו בליגה, אחרי הניו יורק ניקס. השיפור של 30 ניצחונות בהשוואה לעונת קודמת היה לטוב בהיסטוריה של הליגה עד שבוסטון סלטיקס שיפרה את מאזנה מ-30 ניצחונות בעונת 1978/1979 ל-61 (שיפור של 31 ניצחונות) בעונה הבאה (שיפור שהושג לאחר הגעתו של רוקי מצטיין אחר לליגה, לארי בירד). הבאקס גברו על פילדלפיה 76' בחמישה משחקים בסדרת חצי גמר המזרח, אך הפסידו בגמר המזרח לניקס, גם כן בחמישה משחקים. לו אלסינדור זכה בהפרש ניכר בתואר רוקי השנה.
בעונה שלאחר מכן, עונת 1970/1971, זכו הבאקס בטרייד לא צפוי, כאשר רכשו את אוסקר רוברטסון, הידוע בכינוי "ביג או" (big O), מקבוצת סינסינטי רויאלס. כתוצאה מכך, בעונתם השלישית בלבד הגיעו הבאקס למאזן 66–16, המאזן השני בטיבו בתולדות הליגה לאותו הזמן, והמאזן הטוב ביותר בתולדות המועדון עד היום. במהלך העונה הסדירה השיגו הבאקס 20 ניצחונות רצופים, שיא NBA של אותו הזמן, דהרו לאורך הפלייאוף עם מאזן 12–2 וזכו באליפות הליגה ב-30 באפריל 1971, כאשר הביסו בסוויפ 4–0 על בולטימור בולטס. בכך הפכו הבאקס למועדון שזכה בזמן הקצר ביותר מאז הצטרפותו לליגה באליפות.
הבאקס נשארו קבוצה חזקה במחצית הראשונה של שנות ה-70. בעונת 1971/1972 הם השיגו עונה שלישית ברציפות עם לפחות 60 ניצחונות במהלך העונה הסדירה, והיו לקבוצת ה-NBA הראשונה שעושה זאת. במהלך אותה עונה המיר לו אלסינדור את דתו לאסלאם ושינה את שמו לכרים עבדול-ג'באר. מילווקי גברה על גולדן סטייט ווריורס בפלייאוף בתוצאה 4–1, אך הפסידה בסדרת הגמר האזורית ללוס אנג'לס לייקרס 2–4. בעונת 1972/1973 סיימו הבאקס שוב עם המאזן השני בטיבו בליגה ובמקום הראשון באזור המערבי, אך הודחו כבר בסיבוב הראשון 1–4 בידי גולדן סטייט ווריורס. הבאקס חזרו לגמר ה-NBA בעונה שלאחר מכן, נגד בוסטון סלטיקס. במשחק השישי בסדרה קלע כרים עבדול-ג'באר זריקת וו (שהפכה לצורת הקליעה המזוהה עם השחקן) כדי לנצח במשחק, שנכנס לקלאסיקה של ליגת ה-NBA, לאחר שתי הארכות. עם זאת, הבאקס הפסידו במשחק השביעי לסלטיקס.
כשהחלה עונת 1974/1975 סבל עבדול-ג'באר מפציעה בידו והקבוצה פתחה את העונה במאזן 3–13 שלילי. לאחר חזרתו, פציעות אחרות פגעו בשחקני מילווקי ושלחו אותה לתחתית הבית ולמאזן של 38 ניצחונות לעומת 44 הפסדים. בסיום העונה הגיעה הפתעה בהודעתו של עבדול-ג'באר כי הוא אינו מעוניין לשחק יותר עבור הבאקס, כשהוא מציין כי הוא מעוניין לעבור לשחק באחת מהערים הגדולות. בשל כך הוא ביקש לעבור בטרייד ללוס אנג'לס או לניו יורק. הנהלת המועדון לא הצליח לשכנע אותו להישאר במועדון וב-16 ביוני 1975 ביצעו הבאקס טרייד גדול ששלח את עבדול-ג'באר ללוס אנג'לס לייקרס תמורת אלמור סמית', ג'וניור ברידג'מן, בראיין וינטרס ודייוויד מיירס. טרייד זה עורר סדרה של אירועים שהובילו בסופו של דבר לשינוי בבעלות המועדון. ג'ים פיצג'רלד, מחזיק המניות הגדול ביותר במועדון, התנגד לטרייד ורצה למכור את מניותיו. על אף שפיצג'רלד היה בעל המניות הגדול ביותר במועדון, הוא לא החזיק ברוב המניות ולא היה יכול לשלוט בהנהלה כדי למנוע את המהלך.
1976–1987: תקופת דון נלסון עריכה
לאחר הטרייד הענק היו לבאקס עונות מעבר. לאחר שנמכרו בשנת 1976 לג'ים פיצג'רלד ושותפיו נכנסו הבאקס לתקופה מוצלחת נוספת. התקופה החלה עם מינויו של דון נלסון לתפקיד המאמן הראשי בחודש נובמבר 1976, לאחר התפטרותו המפתיעה של לארי קוסטלו. בדראפט ה-NBA 1977 היו לבאקס שלוש בחירות סיבוב ראשון: הבחירה הראשונה, קנט בנסון, הבחירה השלישית, מארקס ג'ונסון, ואת הבחירה מספר 11, ארני גרונפלד. ג'ונסון הפך למרכיב מרכז בקבוצה לשנים רבות. בשנת 1979 צירפו הבאקס את הרוקי סידני מונקריף לאחר שבחרו אותו חמישי בדראפט של אותה השנה.
ב-18 באוקטובר 1977 ג'באר, ששיחק בשורות הלייקרס, הכה בקנט בנסון במהלך המשחק בין שתי הקבוצות. ג'באר שבר את ידו באירוע.[1] בנסון היה שחקן אגרסיבי מתחת לסל וג'באר, בעל חגורה שחורה באמנות לחימה, איבד מולו את קור הרוח. כרים עבדול-ג'באר נקנס ב-5,000 דולר על ידי הנהלת הליגה והחמיץ את 20 המשחקים הבאים. מאז אותו אירוע בנסון הפסיק לשחק בצורה אגרסיבית יותר. בחודש פברואר 1980 ביצעו הבאקס טרייד על בנסון והעבירו אותו לדטרויט תמורת בוב לניר הוותיק, וזאת כדי למלא את החור שנוצר כתוצאה מעזיבתו של ג'באר. הבאקס זכו באליפות הבית המערב-תיכוני בשנת 1980. לאחר שהפסידו לסיאטל סופרסוניקס בחצי גמר המערב בפלייאוף, עברו הבאקס לבית המרכזי שבאזור המזרחי.
לאחר המעבר זכו הבאקס בשש אליפויות רצופות בבית המרכזי והשיגו 11 עונות רצופות עם יותר מ-50% ניצחונות במהלך העונה הסדירה. באותן השנים הפכה מילווקי למתמודדת קבועה על תואר אלופת המזרח, בעיקר בזכות יכולתם הטובה של מונקריף, פול פרסי, קרייג הודג'ס, והגעתם של טרי קאמינגס, ריקי פירס וג'ק סיקמה, בטרייד מהלוס אנג'לס קליפרס וסיאטל (בהתאמה). למרות זאת, הבאקס נכשלו בניסיונותיהם להגיע שוב לגמר ה-NBA, כשהם מודחים בכל פעם על ידי בוסטון סלטיקס או פילדלפיה 76'.
במהלך רוב שנות ה-70 היו צבעי המועדון בצבע ירוק יער, אדום עמוק ולבן. בשנת 1978, הוסיפה הנהלת המועדון גוונים שונים של ירוק לצבעי המדים, ובשנת 1980 הסירו את צבעי האדום מהמדים.
חילופי בעלות ושינוי אולם עריכה
בשנת 1985 החליטו פיצג'רלד ושותפיו החליטו את מילווקי באקס. פיצג'רלד סבל מבעיות בריאות וכמה משותפיו רצו למכור את חלקם בקבוצה. הבאקס שיחקו באותה התקופה באולם הקטן ביותר ב-NBA, והעירייה לא רצתה לבנות אולם חדש עבורם. איש העסקים ממילווקי (שלימים הפך לסנאטור) הרברט קוהל הביע חשש כי קבוצת משקיעים מחוץ למילווקי עלולה לרכוש את המועדון ולהעבירו לעיר אחרת, ולכן רכש אותו. לפני שההעברה הושלמה הודיעו ג'יין ולויד פטיט ממילווקי כי הם תורמים אולם חדש למועדון שנקרא בראדלי סנטר. בשנת 2003, לאחר ששקל למכור את המועדון למייקל ג'ורדן, הודיע קוהל כי הוא החליט לא למכור את המועדון וכי הוא "ימשיך להחזיק בבעלות עליו, לשפר אותו ולחייב אותו להישאר בוויסקונסין".
1990–1998: בניה מחדש עריכה
במשך רוב שנות ה-90 שקעו הבאקס בבינוניות תחת שרביט האימון של פרנק המבלן, מייק דאנליבי וכריס פורד. משנת 1991 ועד לשנת 1998 סבלו הבאקס משבע עונות רצופות של מאזן שלילי בתום העונה הסדירה. במשך אותה תקופה בחרו הבאקס בגלן רובינסון כבחירה הראשונה בדראפט של שנת 1994, ובשנת 1996 החתימו את ריי אלן בטרייד שביצעו ביום הדראפט עם המינסוטה טימברוולבס. לשני השחקנים היה תפקיד מרכזי בתחייה המחודשת של הבאקס בשנות ה-90 המאוחרות.
לרגל יום השנה ה-25 למועדון בשנת 1993 שיפצו הבאקס את מראה המדים והלוגו של המועדון. הלוגו הישן, שהציג איל מצויר, הוחלף לטובת איל מלכותי יותר. הצבעים המרכזיים של מדי המועדון שונו גם כן, כאשר האדום הוחלף בסגול. מדים בצבע סגול החליפו את המדים הירוקים כמדים למשחקי החוץ של הבאקס. הגרעין של "שלושת הגדולים", ריי אלן, סם קאסל וגלן רובינסון החל להתגבש.
1998–2003: תקופת ג'ורג' קארל עריכה
לאחר עשור בו השתרכו הבאקס בירכתי הליגה, חיפשה הנהלת המועדון לשפר ולקדם את קבוצת הכדורסל של המועדון. בשנת 1998 מונה ג'ורג' קארל הוותיק, שהגיע לגמר ה-NBA עם הסיאטל סופרסוניקס, למאמן הקבוצה. תחת הנהגתם של קארל והג'נרל מנג'ר ארני גרונפלד, ועם התוספת היציבה של כישרונות כמו טים תומאס וסם קאסל, הפכו הבאקס לקבוצה צמרת באזור המזרחי. הגרעין של "שלושת הגדולים" המורכב מריי אלן, סם קאסל וגלן רובינסון, יחד עם קארל, יצר רנסאנס מוצלח במילווקי. הקבוצה הגיעה לשיאה בעונת 2000/2001, כאשר ניצחה 52 משחקים במהלך העונה הסדירה וזכתה באליפות הבית המרכזי. בעונה זו הצליחו הבאקס להגיע לגמר המזרח, בו הפסידו בשבעה משחקים לפילדלפיה 76'.
לאחר תכנון מדוקדק ולאחר שהצליחו להגיע לגמר המזרח, חשבו הבאקס לעשות מהלך נוסף במהלך הפגרה ולהביא לקבוצה תוספת של שחקן שיחד עם הסגל הנוכחי יביא את הקבוצה לגמר ה-NBA. בזכות עידודו החזק של קארל רכשו הבאקס את אנתוני מייסון בתחילת עונת 2001/2002. על הנייר רכישה זו וסגל השחקנים הקיים הפכו את הבאקס כקבוצה ש"חייבת לנצח" בדרך לגמר הליגה, אך במציאות, על המגרש ומחוצה לו, הכימיה הקבוצתית נהרסה מנוכחותו של מייסון. הבאקס, שבאמצע העונה דורגו במקום הרביעי במזרח, החלו לשקוע באופן מפתיע. רגע השפל של הבאקס הגיע במשחק האחרון של העונה הסדירה עם הפסד לדטרויט פיסטונס, שמנע מהם להעפיל לפלייאוף. דעיכתה של הקבוצה הביאה למתיחות בין שלושת כוכבי המועדון למאמן ג'ורג' קארל, שבעקבותיה הועבר גלן רובינסון לאטלנטה הוקס תמורת טוני קוקוץ' ובחירת סיבוב ראשון בדראפט של שנת 2003, שנוצלה כדי לבחור את טי. ג'יי. פורד במקום השמיני.
במהלך עונת 2002/2003 ביצעו הבאקס טרייד על כוכב הקבוצה ריי אלן ורונלד מארי (שהיה שחקן מחליף), והעבירו את השניים לסיאטל סופרסוניקס תמורת גארי פייטון ודזמונד מייסון. הטרייד איפשר לכוכב העולה מייקל רד לקבל יותר דקות משחק, ויחד עם פייטון בקו האחורי סיימו הבאקס את העונה במאזן 42–40 והעפילו לפלייאוף, בו הפסידו בסיבוב הראשון בשישה משחקים לניו ג'רזי נטס. במהלך הפגרה ביצע המועדון טרייד ושלח את סם קאסל והסנטר ארווין ג'ונסון למינסוטה תמורת ג'ו סמית'. פייטון עזב לאחר שהפך לשחקן חופשי, וזאת לאחר ששיחק רק 28 משחקים במדי הבאקס. גם תקופת כהונתו של ג'ורג' קארל כמאמן הראשי של הקבוצה הסתיימה לאחר עונת 2002/03, כך שבתוך שנה אחת איבדה הקבוצה את מאמנה ואת "שלושת הגדולים" שלה, לאחר שהיו אחראים להצלחותיו של המועדון בתקופה הקודמת לאותה עונה.
2003–2008: פלייאוף וכישלונות במהלך העונה הסדירה עריכה
תחת הנהלתו של הג'נרל מנג'ר החדש לארי האריס סבלו הבאקס מחוסר עקביות ופציעות רבות במהלך שש השנים הבאות. במהלך פרק זמן זה הצליחו הבאקס להעפיל פעמיים לפלייאוף, תחילה תחת המאמן טרי פורטר בשנת 2004, ולאחר מכן תחת המאמן טרי סטוטס בשנת 2006. בשני מקרים אלה הם נוצחו בידי הדטרויט פיסטונס בחמישה משחקים. במהלך תקופה זו פרח מייקל רד והפך לשחקן אולסטאר, כשהוא מהווה איום קליעה תמידי ליריבות, והפך ל"פנים החדשות" של המועדון. הבאקס זכו בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA 2005, וניצלו אותה כדי לבחור את אנדרו בוגוט. במהלך ארבע שנותיו הראשונות במילווקי סבל בוגוט מחוסר עקביות ומפציעות, אך במשך הזמן הצליח והפך לשחקן מפתח בשורות הבאקס.
בחודש מרץ 2008 ציינו הבאקס 40 שנות פעילות ואוהדי הקבוצה בחרו את קבוצת כל הזמנים, כאשר בחמישייה הפותחת נבחרו כרים עבדול-ג'באר, אוסקר רוברטסון, ריי אלן, סידני מונקריף ומייקל רד.[2]
באותו החודש הודיעה הנהלת המועדון כי לא תחדש את חוזהו של הג'נרל מנג'ר לארי האריס, שהסתיים ב-30 ביוני 2008, ובמקומו מונה ג'ון האמונד, שהיה סגן נשיא פעולות הכדורסל בדטרויט פיסטונס.[3] ובכך הביאו לבאקס מנהל חדש המקושר עם הצלחה. ב-17 באפריל 2008 הודיעה הנהלת המועדון כי לארי קריסקוויאק, המאמן השלישי והאחרון שמינה לארי האריס, משוחרר מתפקידיו במועדון, וכעבור מספר ימים מינו לתפקיד את סקוט סקיילס.
ב-26 ביוני 2008 רכשו הבאקס את ריצ'רד ג'פרסון מניו ג'רזי נטס בטרייד גדול שכלל בתמורה בחירת סיבוב ראשון ואת השחקנים אי ג'יאנליאן ובובי סימונס.[4] מאוחר יותר באותו היום בחרו הבאקס את שחקנה של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית ג'ו אלכסנדר כבחירה השמינית באותו הדראפט. אלכסנדר היה השחקן הראשון יליד טאיוואן ב-NBA.
2009–2013: חזרה למעלה עריכה
בדראפט ה-NBA 2009 בחרו הבאקס את הרכז המבטיח ברנדון ג'נינגס, שהגיע ל-NBA היישר מהתיכונים, אך שיחק בלוטומטיקה רומא שנה קודם לכן. במהלך אמצע העונה ביצע ג'ון האמונד טרייד שהעביר את האקים ווריק לשיקגו תמורת ג'ון סלמונס. משחקו של ג'נינגס, יחד עם השתפרותו של אנדרו בוגוט, ההשתפרות המפתיעה של ארסאן אילייסובה והגעתו של סלמונס, הביאה את הקבוצה לתחרות על מקום בפלייאוף. בתחילת העונה הבאקס נצפו כקבוצה שלא תשתתף במרוץ אל הפלייאוף, בו לא הופיעו בארבע השנים הקודמות. בחודש אוקטובר מצאו את עצמם הבאקס בעמדת פיגור אחרי הקליבלנד קאבלירס בבית המרכזי, אך בסופו של דבר הם הצליחו להשיג מקום בפלייאוף. באותו הזמן החל לתפוס המשפט "פְּחַד מהאיל" (Fear the Deer), סביר להניח עקב אמירתו של פרשן ESPN שנכתבה על לוחות ההודעות האלקטרוניים בבראדלי סנטר ואומצה על ידי אוהדי יציע 6 הקנאים, המכונים "איילים מוכי כלבת" ('rabid Bucks').[5] הסיסמה תפסה היטב בקרב שאר אוהדי הבאקס שהחלו להופיע למשחקי הבית עם שלטים ועליהם הסיסמה, אשר הפכה במהרה למעין קריאת המלחמה של המועדון במהלך משחקי הפלייאוף. הבאקס סיימו את העונה במקום השישי במזרח עם מאזן 46–36, אך הודחו לאחר סדרה מותחת של שבעה משחקים מול אטלנטה הוקס בסיבוב הראשון. היה זה הישג השיא של הבאקס בפלייאוף מאז שנת 2001. ריצת הפלייאוף של הבאקס הייתה קצרה, ונגרמה בחלקה עקב פציעתו של אנדרו בוגוט ששבר את ידו כשנפל לאחר הטבעה לקראת סיום העונה הסדירה. בשתי העונות הבאות סיימו הבאקס במקום התשיעי במזרח והחמיצו את משחקי הפלייאוף.
2013–הווה: עידן יאניס אדטוקומבו עריכה
_(cropped).jpg){kind=link}
בדראפט ה-NBA 2013 בחרו הבאקס את יאניס אדטוקומבו במקום ה-15. עונת הרוקי שלו הייתה סבירה, והוא קלע בה 6.9 נקודות למשחק ונבחר לחמישיית הרוקיז השנייה. למרות זאת, את העונה סיימה מילווקי במקום האחרון בליגה עם מאזן 15–67, וקיבלו את הבחירה השנייה בדראפט 2014 אותה ניצלו כדי לבחור את ג'בארי פארקר, שיחד עם אדטוקומבו היוו בסיס צעיר ומבטיח לעתיד.
בעונת 2014/2015 עשתה הקבוצה קפיצת מדרגה משמעותית וסיימה את העונה במאזן 41–41, למרות פציעתו של פארקר. גורמים לכך היו ההשתפרות של אדטוקומבו, פריצה של כריס מידלטון והצטרפות במהלך העונה של מייקל קרטר-ויליאמס (זוכה רוקי השנה ב-NBA ב-2014), כמו גם הגנה קשוחה. הקבוצה עלתה לפלייאוף מהמקום השישי, אך הודחה כבר בסיבוב הראשון לאחר שישה משחקים מול שיקגו בולס.
לאחר העונה המפתיעה הזאת הייתה תקווה גדולה במועדון לצאת לדרך חדשה ולעשות קפיצה נוספת קדימה, ואף לאיים על פסגת המזרח. במהלך פגרת הקיץ הצליחה הקבוצה להחתים את גרג מונרו לחוזה לשלוש שנים, מה שנחשב להצלחה גדולה לקבוצה שלא הייתה לה כמעט שום החתמה גדולה במהלך השנים שקדמו לכך. למרות התקוות, הקבוצה חוותה נסיגה ביכולת במהלך העונה, שנגרמה בעקבות ירידה חדה ביכולת ההגנתית, והיא סיימה את העונה במקום ה-12 במזרח במאזן 33–49 ומחוץ לפלייאוף. נקודת האור היחידה באותה עונה הייתה הפריצה המשמעותית של יאניס אדטוקומבו שהחל לשחק חלק משמעותי מהזמן כרכז, דבר שגרם לקושי רב בשמירה עליו. הוא רשם חמישה טריפל דאבלים באותה עונה, הישג שהיווה שיא מועדון לבאקס.
לקראת עונת 2018/2019 עברו הבאקס לשחק בפייסרב פורום החדש שנבנה בעיר. את העונה הסדירה סיימו הבאקס עם המאזן הטוב בליגה, 60–22, הודות ליכולת מצוינת של אדטוקומבו אשר זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בפלייאוף 2019 העפילה הקבוצה לגמר האזור המזרחי, אך הפסידה 2–4 לטורונטו ראפטורס.
גם את עונת 2019/2020 סיימו הבאקס עם המאזן הטוב ביותר בליגה, 56–17 (העונה קוצרה בעקבות מגפת הקורונה), בזכות עונה טובה נוספת של אדטוקומבו שזכה בפעם השנייה ברציפות בתואר ה-MVP ובתואר שחקן ההגנה של העונה. בסיבוב הראשון של פלייאוף 2020 ניצחו הבאקס את אורלנדו מג'יק בתוצאה 4–1, אך הודחו בחצי גמר המזרח על ידי מיאמי היט 1–4.
בקיץ 2020 קיבלה מילווקי את האולסטאר לשעבר ג'רו הולידיי בטרייד בין ארבע קבוצות, במסגרתו ויתרה על אריק בלדסו, ג'ורג' היל, אר. ג'יי. המפטון וארבע בחירות דראפט עתידיות.[6] הבאקס גם חידשו את החוזה של אדטוקומבו לעוד חמש שנים תמורת כ-228.2 מיליון דולר, החוזה הגדול ביותר אי פעם עד אז של שחקן ב-NBA.[7] בעונת 2020/2021 זכתה מילווקי באליפות ה-NBA השנייה בתולדותיה, לאחר שבגמר נקלעה לפיגור 0–2 מול פיניקס סאנס. הקבוצה ניצחה בארבעה משחקים רצופים וזכתה בסדרת הגמר בתוצאה 4–2. אדטוקומבו, שקלע 50 נקודות במשחק השישי, זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA.
בעונת 2024/2025 זכו הבאקס בגביע ה-NBA, בשנה השנייה לייסודו של הטורניר. בגמר גביע ה-NBA 2024 ניצחו הבאקס את אוקלהומה סיטי ת'אנדר בתוצאה 97–81, ואדטוקומבו נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.[8]
קמע עריכה
הקמע הרשמי של מילווקי באקס הוא בנגו, שם שנטבע על ידי הכרוז של הקבוצה, אדי דוקט. דוקט השתמש במילה בכל פעם ששחקני הבאקס קלעו סל מרחוק, שימוש שנעשה לעיתים קרובות בשל קליעותיו של ג'ון מקגלוקלין, וכשהגיע זמנם של הבאקס לבחור שם לקמע של המועדון זכה השם "בנגו" בתחרות.
בנגו ערך את הופעת הבכורה שלו ב-18 באוקטובר 1977, במשחק הפתיחה של עונת 1977/1978 מול כרים עבדול-ג'באר וקבוצתו הלוס אנג'לס לייקרס במילווקי ארנה. בנגו הופיע בבתי ספר, מצעדים, ובפסטיבלים כשגריר של רצון טוב של המועדון. מאז שנת 2001 מופיע בנג'ו בקביעות במשחק האולסטאר של ה-NBA.
במהלך סוף שבוע האולסטאר ב-NBA של שנת 2009 שהתקיים בפיניקס, אריזונה, נפצע בנג'ו במהלך מהתלה שביצע. בעודו עומד על קצה הסל החליקה רגלו הימנית דרך הטבעת, והוא נפל עליה. לאחר מכן הוא המשיך ונפל כולו דרך הטבעת. השחקן שגילם את בנגו קרע את אחת הרצועות בברכו כתוצאה מהנפילה ולא יכול היה להמשיך ולהופיע בשארית עונת 2008/2009, כאשר מעת לעת הוא הופיע במשחקים בכיסא גלגלים.[9]
מדים עריכה
מדי המועדון הראשונים היו מבוססים על צבעי המדים של קבוצת בוסטון סלטיקס, כולל אותיות ומספרים. מדי משחקי החוץ הירוקים הציגו את שם המועדון וספרות השחקנים בלבן ועיטורים אדומים. מדי משחקי הבית הלבנים הציגו את כינוי הקבוצה ומספרי השחקנים בצבע ירוק עם עיטורים בצבע אדום. סכמת הצבעים התהפכה בעונת 1971/1972. בעונת 1973/1974 הציגו מדי החוץ של המועדון את השם מילווקי ואת מספרי השחקנים באדום עם עיטורים בצבע לבן. עונה לאחר מכן השתמש המועדון באותה הנוסחה גם למדי משחקי הבית. בעונת 1976/1977 שונו מדי החוץ כך שהשם מילווקי הופיע באותיות גדולות בעוד מדי משחקי הבית נשארו כשהיו. מכנסי השחקנים הציגו את הכינוי באקס בצד רגל שמאל.
בעונת 1978/1979 עיצבו הבאקס את מדיהם מחדש, כשהציגו פסים שהופיעו בצד המדים בגוונים שונים של ירוק, כאשר הם מושפעים ממדי קבוצת הבייסבול יוסטון אסטרוס. גם המדים הירוקים וגם הלבנים הציגו את הכינוי באקס. הצבע האדום הוסר לפני עונת 1985/1986.
בהמשך לשינוי לוגו המועדון בעונת 1993/1994, שינו הבאקס שוב את מדי הקבוצה. צבעי מדי משחקי החוץ שונו לסגול והמספרים היו בצבע כסף עם עיטורים בצבע ירוק, ובנוסף פסים בצידי המדים בצבע ירוק. המדים הלבנים של משחקי הבית הציגו את ספרות השחקנים ושם המועדון בצבע ירוק עם עיטורים בצבע כסף, כאשר הפסים בצידי המדים היו בצבע סגול. הפסים נוספו גם לחולצות השחקנים בעונת 2001/2002.
בעונת 1995/1996 הציגו הבאקס את המדים האלטרנטיביים של המועדון שהיו בצבע ירוק. האותיות של המילה באקס הופיעו בצבע בלבן הדוהה לכסף ולסגול, וספרות השחקנים הופיעו בצבע לבן עם עיטורים בצבעים ירוק וסגול. המדים הציגו את סמל האיל של המועדון בצידם הימני. מדים אלה היו בשימוש עד לעונת 1997/1998.
נכון לעונת 2025/2026 מדי הבית של הקבוצה הם בצבע לבן עם כיתוב בירוק ועיטורים בצבע קרם, בעוד מדי החוץ בצבע ירוק ועיטורים בלבן ובקרם. לקבוצה מדים נוספים: גרסת Statement שחורה עם קרני איל בצבע קרם, וגרסת City בצבע קרם עם כיתוב "Cream City" בירוק ועיטורים כחולים.
סיקור תקשורתי עריכה
מאז עונת 2005/2006 כל משחקי הבאקס שאינם משודרים ארצית משודרים באופן בלעדי בפוקס ספורט ויסקונסין. לפני כן, החל בשנות ה-70 ועד שנת 1999, המשחקים היו משודרים בתחנת WVTV באזור מילווקי, כאשר היו משודרים בעיקר משחקי החוץ בכל מדינת ויסקונסין ועל ידי תחנות לוויין מקומיות בשווקים אחרים. בין השנים 1999–2005 חלקה WCGV-TV את שידור המשחקים עם פוקס ספורט ויסקונסין. החל משנת 1986 משדר את משחקי הבאקס ג'ים פאנצ'ק, וכפרשן, החל משנת 1976 משמש שחקן הבאקס בעבר, ג'ון מקגלוקלין.
סמלי הקבוצה לאורך השנים עריכה
-
סמל הקבוצה בין השנים 1968–1993
-
סמל הקבוצה בין השנים 1993–2006
-
סמל הקבוצה בין השנים 2006–2015
-
סמל הקבוצה החל משנת 2015
מאמני הקבוצה עריכה
הנתונים מעודכנים לסיום עונת 2024/2025:
| מאמן | שנים | עונה סדירה | פלייאוף | הישגים | הערות | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | |||||
| 1 | לארי קוסטלו | 1968–1976 | 674 | 410 | 264 | 0.608 | 60 | 37 | 23 | 0.617 | זכייה באליפות ה-NBA (1971). | [10] |
| 2 | דון נלסון | 1976–1987 | 884 | 540 | 344 | 0.611 | 88 | 42 | 46 | 0.477 | 2 זכיות בפרס מאמן העונה (1983, 1985) אחד מ-עשרת המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA |
[11] |
| 3 | דל האריס | 1987–1991 | 345 | 191 | 154 | 0.554 | 21 | 6 | 15 | 0.286 | [12] | |
| 4 | פרנק המבלן | 1991–1992 | 65 | 23 | 42 | 0.354 | — | — | — | — | [13] | |
| 5 | מייק דאנליבי | 1992–1996 | 328 | 107 | 221 | 0.326 | — | — | — | — | [14] | |
| 6 | כריס פורד | 1996–1998 | 164 | 69 | 95 | 0.421 | — | — | — | — | [15] | |
| 7 | ג'ורג' קארל | 1998–2003 | 378 | 205 | 173 | 0.542 | 32 | 14 | 18 | 0.438 | [16] | |
| 8 | טרי פורטר | 2003–2005 | 164 | 71 | 93 | 0.433 | 5 | 1 | 4 | 0.200 | [17] | |
| 9 | טרי סטוטס | 2005–2006 | 146 | 63 | 83 | 0.432 | 5 | 1 | 4 | 0.200 | [18] | |
| 10 | לארי קריסקוויאק | 2006–2008 | 100 | 31 | 69 | 0.310 | — | — | — | — | [19] | |
| 11 | סקוט סקיילס | 2008–2013 | 344 | 162 | 182 | 0.471 | 7 | 3 | 4 | 0.429 | [20] | |
| 12 | ג'ים בוילן | 2013 | 50 | 22 | 28 | 0.444 | 4 | 0 | 4 | 0.000 | [21] | |
| 13 | לארי דרו | 2013–2014 | 82 | 15 | 67 | 0.183 | — | — | — | — | [22] | |
| 14 | ג'ייסון קיד | 2014–2018 | 291 | 139 | 152 | 0.478 | 12 | 4 | 8 | 0.333 | [23] | |
| 15 | ג'ו פרונטי | 2018 | 37 | 21 | 16 | 0.568 | 7 | 3 | 4 | 0.429 | [24] | |
| 16 | מייק בודנהולצר | 2018–2023 | 391 | 271 | 120 | 0.693 | 65 | 39 | 26 | 0.600 | זכייה באליפות ה-NBA (2021) זכייה בפרס מאמן העונה (2019) |
[25] |
| 17 | אדריאן גריפין | 2023–2024 | 43 | 30 | 13 | 0.698 | — | — | — | — | [26] | |
| — | ג'ו פרונטי (2) | 2024 | 3 | 2 | 1 | 0.568 | 7 | 3 | 4 | 0.429 | [24] | |
| 18 | דוק ריברס | 2024–הווה | 106 | 65 | 53 | 0.551 | 11 | 3 | 8 | 0.273 | [27] | |
מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים) עריכה
| ג'נרל מנג'ר | תקופה | הישגים |
|---|---|---|
| ג'ון אריקסון | 1968–1970 | – |
| ריי פטרסון | 1970–1972 | זכייה באליפות ה-NBA (1971) |
| ויין אמברי | 1972–1977 | – |
| דון נלסון | 1977–1987 | – |
| דל האריס | 1987–1992 | – |
| מייק דאנליבי | 1992–1997 | – |
| בוב ויינהאוור | 1997–1999 | – |
| ארני גרונפלד | 1999–2003 | – |
| לארי האריס | 2003–2008 | – |
| ג'ון האמונד | 2008–2017 | זכייה בפרס מנהל העונה (2010) |
| ג'ון הורסט | 2017–הווה | זכייה באליפות ה-NBA (2021) זכייה בפרס מנהל העונה (2019) |
הישגים ופרסים עריכה
שיאים למשחק בודד עריכה
- חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.
נקודות: 64, יאניס אדטוקומבו מול אינדיאנה פייסרס,13 בדצמבר 2023.
ריבאונדים: 33, סוון נייטר מול אטלנטה הוקס, 19 בדצמבר 1976.
אסיסטים: 24, רמון סשנס מול שיקגו בולס, 14 באפריל 2008.
חטיפות: 10, אלווין רוברטסון מול יוטה ג'אז, 19 בנובמבר 1990.
חסימות: 10, כרים עבדול-ג'באר מול דטרויט פיסטונס, 3 בנובמבר 1973, ולארי סנדרס מול מינסוטה טימברוולבס, 30 בנובמבר 2012.
שיאי קריירה בקבוצה עריכה
- הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2025/2026, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד.[28] חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.
|
נקודות:
|
ריבאונדים:
|
אסיסטים:
|
חטיפות:
|
חסימות:
|
פרסים אישיים עריכה
שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות עריכה
| מספר | שחקן | תפקיד | שנים בקבוצה | שנת הפרשה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | אוסקר רוברטסון | רכז | 1970–1974 | 1974 |
| 2 | ג'וניור ברידג'מן | סמול פורוורד | 1975–1984, 1986–1987 | 1988 |
| 4 | סידני מונקריף | קלע | 1979–1990 | 1990 |
| 8 | מארקס ג'ונסון | סמול פורוורד | 1977–1984 | 2019 |
| 10 | בוב דאנדרידג' | סמול פורוורד | 1969–1977, 1981 | 2015 |
| 14 | ג'ון מקגלוקלין | קלע | 1968–1976 | 1976 |
| 16 | בוב לניר | סנטר | 1980–1984 | 1984 |
| 32 | בראיין וינטרס | קלע | 1975–1983 | 1983 |
| 33 | כרים עבדול-ג'באר | סנטר | 1969–1975 | 1993 |
סגל שחקנים בעונת 2025/2026 עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מילווקי באקס, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מילווקי באקס, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מילווקי באקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מילווקי באקס, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מילווקי באקס, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מילווקי באקס], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מילווקי באקס, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מילווקי באקס, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מילווקי באקס, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מילווקי באקס, באתר פינטרסט
- מילווקי באקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ דיווח על התקרית באינציקלופדיית ה-NBA
- ^ נבחרת כל הזמנים של המילווקי באקס
- ^ ידיעה בנושא באתר NBA.com
- ^ ידיעה בנושא באתר: NBA.com
- ^ כתבה בעיתון ג'ורנל סנטיאל אונליין
- ^ ג'רו הילידיי נשלח למילווקי בטרייד מרובע, באתר ה-NBA, 24 בנובמבר 2020
- ^ יאניס אנטטוקומפו חתם על חוזה מקסימום חדש במילווקי, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2020
- ^ מילווקי זכתה בגביע ה-NBA אחרי 81:97 על הת`אנדר, באתר ערוץ הספורט, 18 בדצמבר 2024
- ^ סרטון של הפציעה ב-YouTube
- ^ סטטיסטיקת האימון של לארי קוסטלו
- ^ סטטיסטיקת האימון של דון נלסון
- ^ סטטיסטיקת האימון של דל האריס
- ^ סטטיסטיקת האימון של פרנק המבלן
- ^ סטטיסטיקת האימון של מייק דאנליבי
- ^ סטטיסטיקת האימון של כריס פורד
- ^ סטטיסטיקת האימון של ג'ורג' קארל
- ^ סטטיסטיקת האימון של טרי פורטר
- ^ סטטיסטיקת האימון טרי סטוטס
- ^ סטטיסטיקת האימון של לארי קריסקוויאק
- ^ סטטיסטיקת האימון של סקוט סקיילס
- ^ סטטיסטיקת האימון של ג'ים בוילן
- ^ סטטיסטיקת האימון של לארי דרו
- ^ סטטיסטיקת האימון של ג'ייסון קיד
- ^ 1 2 סטטיסטיקת האימון של ג'ו פרונטי
- ^ סטטיסטיקת האימון של מייק בודנהולצר
- ^ סטטיסטיקת האימון של אדריאן גריפין
- ^ סטטיסטיקת האימון של דוק ריברס
- ^ המובילים הסטטיסטיים של הקבוצה, באתר basketball-reference.com
| קבוצות ליגת ה-NBA | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| האזור המזרחי | האזור המערבי | ||||
| הבית האטלנטי | הבית המרכזי | הבית הדרום־מזרחי | הבית הצפון־מערבי | הבית הפאסיפי | הבית הדרום־מערבי |
| בוסטון סלטיקס | שיקגו בולס | אטלנטה הוקס | דנוור נאגטס | גולדן סטייט ווריורס | דאלאס מאבריקס |
| ברוקלין נטס | קליבלנד קאבלירס | שארלוט הורנטס | מינסוטה טימברוולבס | לוס אנג'לס קליפרס | יוסטון רוקטס |
| ניו יורק ניקס | דטרויט פיסטונס | מיאמי היט | אוקלהומה סיטי ת'אנדר | לוס אנג'לס לייקרס | ממפיס גריזליס |
| פילדלפיה 76' | אינדיאנה פייסרס | אורלנדו מג'יק | פורטלנד טרייל בלייזרס | פיניקס סאנס | ניו אורלינס פליקנס |
| טורונטו ראפטורס | מילווקי באקס | וושינגטון ויזארדס | יוטה ג'אז | סקרמנטו קינגס | סן אנטוניו ספרס |