מיכאל סלע
פעולות נוספות
| קובץ:Sela Michael.jpg | |||||||
| פטירה |
27 במאי 2022 רחובות, ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||
| |||||||
| |||||||
מיכאל (מיצ'י) סלע (2 במרץ 1924 – 27 במאי 2022) היה ביוכימאי, פרופסור לאימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן למדע. היה שותף לגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ותרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ובסרטן ראש צוואר. חתן פרס ישראל בתחום מדעי החיים לשנת 1959 (ה'תשי"ט). בנוסף לעיסוקיו המדעיים והציבוריים היה שוחר תרבות מובהק שפעל לקידום המוזיקה הקלאסית, האופרה והמחול בישראל.
ביוגרפיה עריכה
סלע נולד בשם מייצ'יסלב סלמונוביץ בטומשוב מזובייצקי שבפולין. בשנת 1935 עבר עם משפחתו לבוקרשט שברומניה, ממנה עלה לארץ ישראל בשנת 1941. באותה שנה החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום לימודי התואר השני, בשנת 1946, למד באוניברסיטת ז'נבה במשך כשנה ועבד בשירות ההעפלה באיטליה. בשנים 1948–1950 עבד כנספח מסחרי בצירות ישראל בצ'כוסלובקיה, ולאחר מכן שב לישראל והצטרף למכון ויצמן למדע[1].
סלע היה חבר סגל במחלקה לביופיזיקה בין השנים 1950–1963, לצד סיום עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' אפרים קצ'לסקי (1954). בשנים 1956–1957, ובשנית בין 1960–1961, שהה לצורכי מחקר במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית. בשנת 1960 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1963 לפרופסור מן המניין וראש החוג לכימיה אימונולוגית[1].
בשנת 1968, לאחר שובו משנת שבתון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מונה לראש המחלקה לאימונולוגיה. במקביל כיהן גם כדיקן הפקולטה לביולוגיה (1970–1973) וסגן נשיא המכון (1970–1971). בשנת 1975 נבחר לנשיא השישי של מכון ויצמן למדע.[2] הוא כיהן בתפקיד במשך עשר שנים, עד נובמבר 1985,[3] ולאחריו כיהן כסגן יושב ראש מועצת המנהלים של המכון (1986–1994).
פעילות עריכה
לאורך השנים כיהן סלע בתפקידים מקצועיים וציבוריים רבים ובהם: נשיא האגודה הישראלית לביוכימיה (1964–1966), יושב ראש האגודה הישראלית לאימונולוגיה (1968–1972), חבר המועצה להשכלה גבוהה, יו"ר הקרן על שם עמוס דה-שליט (1976–1987), המדען הראשי של המרכז הרפואי של ניו אינגלנד במסצ'וסטס (1986–1987), נשיא המועצה המשותפת של מכון פסטר בפריז ומכון ויצמן (1989–1995), וכן כיועץ מקצועי לארגון הבריאות העולמי, לאונסק"ו ולארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.
חלקו של סלע בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה, יחד עם רות ארנון ודבורה טייטלבאום,[4] הביא לזכייתו בפרס ישראל למדעי החיים (1959), בפרס רוטשילד לכימיה (1968) ובפרס וולף (1998) .[5] בשנת 1971 נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים,[6] ובשנת 1976 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.[7] החל משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית.[8] נוסף לכך היה חבר כבוד בארגונים בישראל ובעולם בתחומי המדעים והרפואה. במהלך השנים התפרסמו מטעמו למעלה מ-700 מאמרים בתחומי האימונולוגיה, הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.
בבחירות לכנסת ה-17 מוקם סלע במקום ה-120 הסמלי ברשימת מפלגת קדימה לכנסת. פעילותו בישראל הייתה נרחבת גם בתחומי התרבות והוא נמנה עם תומכיה הראשונים של להקת המחול "בת שבע". עמד גם בראש נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל. בשנת 2009 הוענק לסלע תואר לשם כבוד מהמסלול האקדמי המכללה למינהל. ב-2011 זכה בתואר מפקד בלגיון הכבוד הצרפתי.[9] במכון ויצמן למדע קראו אודיטוריום על שמו של סלע (שנקרא קודם לכן אולם ויקס).
סלע היה נשוי עד לפטירתו לשרה, דיילת לשעבר, ולהם בת משותפת ולו עוד שתי בנות מנישואיו הראשונים למרגלית, ובנוסף יש לו בן חורג מנישואיה הראשונים של שרה, המשמש טייס בחיל האוויר.
סלע נפטר ב-27 במאי 2022 בגיל 98, והובא למנוחות בבית העלמין ברחובות.
לקריאה נוספת עריכה
- יוסי גולדשטיין, מיכאל סלע: פרקי חיים, הוצאת שוקן, 2013.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מיכאל סלע, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מיכאל סלע, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מיכאל סלע, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מיכאל סלע, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מיכאל סלע, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מיכאל סלע], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מיכאל סלע, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מיכאל סלע, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מיכאל סלע, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מיכאל סלע, באתר פינטרסט
- מיכאל סלע, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מיכאל סלע, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מיכאל סלע, באתר MacTutor (באנגלית)
- מיכאל סלע, באתר נאס"א (באנגלית)
- מיכאל סלע, באתר dblp
- מיכאל סלע, באתר ResearchGate
- מיכאל סלע, באתר ResearchGate
- מיכאל סלע, באתר גוגל סקולר
- מיכאל סלע, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D מיכאל סלע], באתר Academia.edu
- מיכאל סלע, באתר IEEE
- מיכאל סלע, באתר SSRN
- מיכאל סלע, באתר Justia
- קובץ:National Library IL logo.svg מיכאל סלע (1924-2022), דף שער בספרייה הלאומית
- Michael Sela at the Weizmann Institute of Science
- גלי וינרב, ממציא הקופקסון: "עברו 30 שנה מאז שהמצאנו את המוצר; יש מוצרים שעשויים להיות יותר טובים", באתר גלובס, 25 במרץ 2013
- יניב מגל, מילה בסלע: ספר ביוגרפיה על פרופ' מיכאל סלע, מפתח תרופת הקופקסון, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2013
- הלך לעולמו פרופ' מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן למדע ומעמודי התווך של המדע הישראלי והבינלאומי, באתר של מכון ויצמן למדע, 27 במאי 2022
- נינה פוקס, פרופ' מיכאל סלע הלך לעולמו בגיל 98: "מעמודי התווך של המדע הישראלי", באתר ynet, 28 במאי 2022
- גדעון לב, מת פרופ' מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן וממפתחי תרופת הקופקסון, באתר הארץ, 28 במאי 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 נפתלי לביא, מכון ויצמן רוצה לספק ידע, הארץ, 29 ביוני 1970
- ^ פרופ' מיכאל סלע נשיא מכון־וייצמן, דבר, 24 ביוני 1975
- ^ אברהם פלג, מכון ויצמן בחר נשיא חדש, מעריב, 6 בנובמבר 1985
- ^ אברהם פלג, במכון וייצמן הושגו תוצאות חשובות בטיפול בטרשת נפוצה, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ^ פרס וולף ברפואה תשנ'ח - 1998
- ^ AAAS, MD, Michael Sela.
- ^ ANS, MD, Michael Sela.
- ^ רשימת חברי הכבוד באקדמיה הרומנית
- ^ השגריר העניק את אות לגיון הכבוד לפרופסור מיכאל סלע, אתר שגרירות צרפת
| נשיאי מכון ויצמן למדע | |
|---|---|
|