Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין
Михаил Евграфович Салтыков-Щедрин
ציור מאת הצייר איוואן קראמסקוי, 1879
ציור מאת הצייר איוואן קראמסקוי, 1879
לידה היישוב ספאס -אוגול, נפת קליאזין, פלך טבר (כיום בנפת טלדום, מחוז מוסקבה), רוסיה, האימפריה הרוסית
פטירה סנקט פטרבורג, רוסיה, האימפריה הרוסית

מיכאיל סַלְטִיקוֹב-שְׁצֶ'דְרִין (רוסית: Михаил Евграфович Салтыков-Щедрин;‏ 15 בינואר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 27 בינואר)‏ 1826, פלך טבר, האימפריה הרוסית – 28 באפריל (על פי הלוח הגרגוריאני: 10 במאי)‏ 1889, סנקט פטרבורג) היה סופר וסאטיריקן רוסי. תומך בתנועות המהפכניות, ובתקופה הסובייטית נחשב אחד ממבשריה, למרות שהרבה מהביקורת שלו על הצארים נכונה גם לקומוניזם (כמו התוכנית להפוך את זרם הנהר [[הטיית מימי הנהרות הצפוניים |שלמעשה נוסתה על ידי הקומונסטים ברצינות]]). לאחר מותו של נקרסוב היה עורך המגזין "סוברמניק" (רוסית: "בן זמננו").

קורות חיים עריכה

סַלְטִיקוֹב-שְׁצֶ'דְרִין נולד למשפחת אצילים ותיקה בשם סלטיקוב ביישוב ספאס-אוגול שבנפת קליאזין בגוברניית טבר (כיום נפת טלדום במחוז מוסקבה). בבית כמעט ולא קיבל חינוך מסודר. בגיל 10 נשלח ללמוד במכון לאצילים של מוסקבה, ולאחר מכן נשלח כתלמיד מצטיין לתיכון ("ליצאום") בצארסקויה סלו שנועד לבני משפחות אצילים, בו לפניו למד אלכסנדר פושקין. ב-1844 סיים את התיכון, והיה במקום ה-17 בציוניו. במקביל ללימודיו התחיל לכתוב שירה, אך מכיוון שלא ראה בזה הצלחה עבר לאחר מכן לסיפורת. ב-1844 התחיל לעבוד במשרד הביטחון בתפקיד מזכיר זוטר. יותר מאשר עבודתו במשרד עניינה אותו הספרות והוא פרסם כמה סיפורים, שהמוטיב המרכזי בהם מזכיר את הרעיונות בספריהם של ז'ורז' סאנד וניקולאי גוגול. בתוך ספריו של סלטיקוב הסתתרה גם ביקורת סמויה כנגד השלטון, ונושא מרכזי בהם היה מצבם של העשוקים למיניהם, שעם סבלם הזדהה המחבר. ב-1848 סלטיקוב פוטר ממשרתו ונשלח לגלות בויאטקה לעבוד במשרד מושל המחוז. מ-1850 שימש יועץ למושל ולפי עדותו התייחס ברצינות רבה למשרתו זו. ב-1856 הכיר את האחיות בולטין, אשר להן חיבר את ההיסטוריה של רוסיה ולאחר מכן נשא את אחת האחיות לאישה. בשנה זו גם הותר לו לחזור למולדתו. ב-1868 כתב את "ימים עברו בפושחוניה", יצירה המכילה מידע ביוגרפי מעניין. כמו כן כתב את הספרים הסטיריים: "היסטוריה של עיר אחת" (1870) – אלגוריה סטירית על ההיסטוריה הרוסית ו"האדונים והגברות פומפדור" (1873). החל משנת 1878 כתב בירחון "רישומי מולדת" (Отечественные записки) בעריכת נקרסוב. בתקופה זאת פרסם רבים מספריו הידועים יותר, ביניהם "האדונים גולובליוב", המתאר את התפרקותה של משפחת אצולה רוסית בגלל אופיו הקשה של פאודליזם וכן בגלל חדירת רוחות מהפכניות ברוסיה לתודעת המשפחה.

בערוב ימיו נהפך לדמות נערצת בקרב הצעירים, ובמיוחד בקרב האליטה האקדמאית (ה"אינטליגנציה"). בשנותיו האחרונות פרסם אוסף סיפורים ואגדות. סלטיקוב-שצ'דרין מת בסנקט פטרבורג ונקבר בבית קברות וולקוב בחלקת הסופרים ליד הסופר איוואן טורגנב.

יצירותיו של סלטיקוב תורגמו לעשרות שפות, אם כי סגנונו המיוחד יוצר קושי למתרגם. בתקופה הסובייטית נחשב אחד ממבשרי הקומוניזם, על שמו נקראו רחובות והספרייה המרכזית בסנקט פטרבורג.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=מיכאיל_סלטיקוב-שצ%27דרין&oldid=133400"