Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מיה בר-הלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיה בר-הלל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1943 (גיל: 83 בערך)
ענף מדעי פסיכולוגיה
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים
ילדים גילי בר-הלל
מספר ילדים 1

מיה בר-הלל (נולדה ב-1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, וכלת פרס רוטשילד בתחום מדעי החברה לשנת 2018.

בר-הלל חוקרת שיפוט והחלטה; חשיבה הסתברותית; פרדוקסים וחידות.

ביוגרפיה עריכה

פעילות מחקרית עריכה

הפרדוקס של ניוקום: יחד עם הפילוסוף אבישי מרגלית, עמו כתבה מספר מאמרים, הציעה פתרון לפרדוקס של ניוקום.[1] מדובר בניסוי מחשבתי שכולל משחק בין שני שחקנים, שאחד מהם מסוגל לחזות את העתיד.

הצופן התנ"כי: בשנת 1994 פורסמה עבודה של ויצטום, ריפס ורוזנברג אשר עסקה בניסוי שנערך בטקסט העברי של ספר בראשית בתנ"ך קורן. בניסוי נבחר מדגם של צמדי מילים בעלי משמעות, וטענתם העיקרית של עורכי הניסוי הייתה כי לא סביר שהופעתם של צמדי מילים אלה בטקסט בדילוגי אותיות תתקבל באקראי. בעקבות מאמר זה, ב-1999, בר-הלל והמתמטיקאים ברנדן מקיי, דרור בר-נתן וגיל קלעי פרסמו מאמר שבו טענו לפסילה גמורה של הטיעון. גולת הכותרת הייתה מציאת "דילוגי אותיות" בספר "מלחמה ושלום" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית.[2] מאוחר יותר, בר-הלל הציגה המחשה לבעייתיות של הניסוי: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה לכשל הצלף הבודד שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו היא שבשל "מרחב התמרון" שהם תיארו, התאפשר לכותבי המאמר המקורי לבחור מבין כל הרשימות האפשריות של כינויי הרבנים דווקא את הרשימה שמניבה תוצאות מרשימות.

בשנת 1984 קיבלה עם רומה פלק את פרס הכתיבה של MAA על שם ג'ורג' פוליה על המאמר "Probabilistic Dependence Between Events".‏[3]

ספרים עריכה

בר-הלל ערכה קובץ של מאמרים נבחרים של דניאל כהנמן, רציונליות, הוגנות, אושר (אוניברסיטת חיפה והוצאת כתר, 2005). היא הייתה העורכת המדעית של ספרו של כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט (מטר, 2013); של ספרו של מייקל לואיס, ענן של אפשרויות (בבל, 2017); ושל ספרו של ריצ'רד ת'יילר ככה לא מתנהגים, (מטר, 2019).

פעילות פוליטית ותקשורתית עריכה

בר הלל הייתה חברה בהנהלת "בצלם" בין השנים 2012–2018. הייתה חברה בהנהלה הציבורית של "הקרן החדשה לישראל", וחברה בארגון "מחסום Watch". בבחירות לכנסת העשירית ב-1981 הוצבה במקום ה-84 ברשימת רצ.

כן פרסמה מספר מאמרי דעה בעיתונים "הארץ"[4], "ידיעות אחרונות"[5] ובאתר "המקום הכי חם בגיהנום".[6]

חיים אישיים עריכה

בר-הלל היא בתו של הפילוסוף יהושע בר-הלל ואם יחידנית למתרגמת גילי בר-הלל.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מיה בר-הלל]] בוויקישיתוף

כתבות עליה עריכה

הרצאות באינטרנט עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Maya Bar-Hillel, Avishai Margalit, Newcomb's Paradox Revisited, The British Journal for the Philosophy of Science, Vol. 23, No. 4 (Nov., 1972), pp. 295-304
  2. ^ Brendan McKay, Dror Bar-Natan, Maya Bar-Hillel, Gil Kalai, Solving the Bible Code Puzzle, Statistical Science 14, 1999, 150-17
  3. ^ MAA Writing Awards - Probabilistic Dependence between Events
  4. ^ מאמרי מיה בר-הלל, באתר "הארץ"
  5. ^ מיה בר-הלל ואוריאל פרוקצ'יה, הטרגדיה של המחסור באיברים להשתלה, באתר ynet, 5 בינואר 2011
  6. ^ מיה בר-הלל, פרס ישראל אינו שונה מזכייה בפיס, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 במרץ 2015