Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מטולדו לירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטולדו לירושלים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
בימוי שמואל אימברמן
תסריט יהורם גאון
צילום מוני שם טוב
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 1988
משך הקרנה 62 דקות
שפת הסרט עברית
תקציב {{#property:P2769}}
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

מטולדו לירושלים הוא סרט טלוויזיה תעודי ישראלי שביים שמואל אימברמן ויצא לאקרנים בשנת 1988.

תקציר עריכה

מסע תיעודי בהובלת יהורם גאון, העוקב אחר נתיבי נדודיהם של מגורשי ספרד ופורטוגל.[1] הסרט משלב צילומים מאתרים היסטוריים מרכזיים עם עיסוק בתולדות יהדות ספרד, במסורותיה ובמורשת התרבותית והרוחנית שלה.[1] לאורך המסע מבוצעות רומנסות ספרדיות ושירי קודש בביצועו של יהורם גאון, בשפת הג׳ודיאו-אספניול (לאדינו), לשונם ההיסטורית של יהודי ספרד.[1]

המסע נפתח בעיר טולדו שבספרד, וממשיך דרך מוקדים מרכזיים בפזורה הספרדית, בהם קורדובה, אמסטרדם וונציה, וכן סרייבו, סלוניקי ואיסטנבול.[1] בהמשך עובר הסרט גם במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, ומסתיים בארץ ישראל בטבריה, בצפת ובירושלים, שבה נסגר מעגל הנדודים ההיסטורי.[1]

הפקת וצילום הסרט עריכה

במהלך צילומי הסרט נעצר המפיק יוסי משולם לזמן קצר על ידי רשויות הביטחון בטורקיה.[2] משולם שהה במדינה לצורך צילומי הסרט יחד עם יהורם גאון והחזיק באישורים הנדרשים לצילום באתרים קדושים.[2] עם זאת, במהלך הצילומים התעורר ויכוח בינו לבין גורמים מקומיים בנוגע לזהותו, שהוביל להתערבות רשויות הביטחון. משולם עוכב לחקירה, נלקחו ממנו טביעות אצבע, ולאחר מכן שוחרר ללא אישום.[2]

הסרט הופץ בערכת שי ייעודית, שכללה קלטת וידאו בפורמט VHS וקלטת שמע (קסטה).[3][4]

אקו"ם דרשה להפסיק את הפצת הסרט והקלטות הנלוות לו, בטענה כי השירים הכלולים בקלטת האודיו הועתקו והופצו ללא קבלת אישור כדין וללא רישיון מתאים.[4][5] הנהלת אקו"ם פנתה בעניין זה לרשת סטימצקי ודרשה ממנה להפסיק את ההפצה, כאשר העתק מהפנייה נשלח גם לחברת ההפקות "חמש חמש", משרד ההפקות של יהורם גאון.[4][5] לטענת אקו״ם, הקלטות כוללות יצירות מוגנות בזכויות יוצרים, שאסור לשכפלן, להעתיקן, למכרן או להפיצן ללא רישיון.[4][5] בתגובה מסרה רשת סטימצקי כי ההסכם שלה עם גאון אינו מאפשר גביית תשלומים מסוג זה ממנו, וכי היא נכונה לשאת בתשלום התמלוגים בעצמה.[4][5] על פי הפרסום, זו הייתה הפעם השנייה שבה היה גאון מעורב בהפצת קלטות ללא הסדרת זכויות יוצרים, מקרה קודם אירע לפני הבחירות לרשויות המקומיות, אז הופקה באמצעות "חמש חמש" קלטת עבור ראש עיריית ירושלים טדי קולק.[4][5] הסכסוך המשפטי נדון בבית משפט השלום בתל אביב.[4][5]

בעקבות הסרט עריכה

בשנת 1989 שנה לאחר יציאת הסרט, פורסם ספר הנושא את אותו השם, המבוסס על תוכנו.[6][7] בשנת 1992 העלה יהורם גאון מופע בעל אותו השם, אשר הוצג בתיאטרון ירושלים.[8][9]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה