Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מחזור לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחזור לוי
קובץ:Codex Levy 2.jpg

מתוך מחזור לוי
שפת המקור עברית
מיקום נוכחי ספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג
יצירת העלילה המאה ה-14

מחזור לויאנגלית: Levy Mahzor) הוא סידור תפילה עברי מאויר מן המאה ה-14 המשתייך למסורת אשכנז, הכולל סדרי תפילה לשבתות השנה, לשבתות מיוחדות ולפורים. מחזור לוי שמור בספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג קארל וון אוסייצקי, מספרו שם הוא Cod. Levy 37.

כללי עריכה

מחזור לוי כתוב על קלף בפורמט קודקס ומונה כ־240 דפים. הטקסט העברי ערוך בטור אחד ברוב העמודים, בכתב ריבועי מוקפד, ולצדו גלוסות ורישומי לידות ומיתות מן הדורות המאוחרים.

חלקים מן המחזור נכתבו בידי סופר שונה, והדבר ניכר במיוחד בראשיתו ובכמה יחידות ליטורגיות נוספות.

לאורך כתב היד נעשה שימוש תכוף בדיו אדומה לכותרות, לחלוקות פנימיות ולסימון מילות מפתח, והדפים מעוטרים בראשי תיבות ומילות פתיחה משוכללות במסגרת דקורטיבית של עלים, פרחים, עראבסקות ולעיתים גם דמויות בעלי חיים.

המיניאטורה של זוג החתן והכלה עריכה

המיניאטורה המתארת את זוג החתן כלה הגותי מעוצבת בצורה בלתי שגרתית: הכלה עוטה כיסוי עיניים, והיא מושיטה את ידה אל הצעיר הכורע לפניה. דימוי זה מזכיר את הייצוגים המוכרים מן ימי הביניים של אקלזיה וסינגוגה, המופיעים לעיתים קרובות כפסלים של שתי דמויות נשיות משני צדי פתחי כנסיות. אחת הדמויות כורעת/שפופה, עיניה מכוסות, ולעיתים היא אוחזת ברומח שבור, ומסמלת את בית הכנסת הנחות (סינגוגה), ואילו הדמות השנייה מייצגת את הכנסייה המנצחת (אקלזיה).

המיניאטורה שבכתב היד מאמצת את המוטיב הזה ומעבירה אותו להקשר אחר: הפרשנות האלגורית של שיר השירים. המניאטורה מאיירת את הפיוט של בנימין בן זרח (אמצע המאה ה-11), אשר נפתח בפסוק: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" (שיר השירים ד, ח). מכאן משתמע כי זוג החתן כלה מיועד לייצג את אלוהים (החתן) ואת ישראל (הכלה).

עם זאת, בולטת העובדה שהחתן הכורע חובש את כובע היהודים (Judenhut) הקוני, ואילו הכלה היושבת על ספסל מרופד בכרית עוטה כתר כמו אקלזיה ומעליו כיסוי עיניים כמו סינגוגה. זהו רמז לקריאה מחדש של ייצוגי הנוצרות של הסינגוגה: כיסוי העיניים מזהה את הכלה כסינגוגה, אך בד בבד היא נושאת כאן את כתר האקלזיה ובכך מוצגת כ"סינגוגה מנצחת"[דרוש מקור].

צנזורה בכתב היד עריכה

בנקודות רבות בכתב היד ניכרות התערבויות של צנזורה. כדוגמה ניתן להזכיר את תפילת עלינו לשבח, הנאמרת בכל אחד מתפילות היום. התפילה בכתב היד מתחילה בשורה האחרונה של דף 36v, המסומנת באות הגדולה ע, ונמשכת עד השורה התשיעית בדף 37r. בקטע התפילה נמחקה שורה שהכיל את הטקסט: "שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע". צנזורה זאת הייתה נפוצה במחזורי תפילה אשכנזים.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה