אור שרגא
פעולות נוספות
| לידה |
תחילת המאה ה-18 יזד |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1793 כ"ח בחשוון ה'תקנ"ד |
| תחומי עיסוק | מקובל |
| תפקידים נוספים | |
| מוהל, שוחט, בודק ודיין | |
מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.
קורות חייו עריכה
נולד בתחילת המאה ה-18 ביזד שבאיראן. אביו היה ר' שמואל בן מולא ע'יאת' (נהגה גיאס/קיאס בפרסית) מהעיר סבזוואר הסמוכה למשהד.
מסתבר שאבותיו של אור שרגא היגרו ליזד מהעיר סבזוואר שבצפון פרס. ייתכן שיהודי סבזוואר היגרו לשם ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב העיר קזווין. ידוע שנאדיר שאה (שמלך בשנים 1736–1747) ביקש להעביר מספר רב של יהודים ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב לקזווין לעיר כלאת נאדרי (אנ'), כמאתיים ק"מ צפונית למשהד. טרנספר זה אירע כנראה בשנת 1747, וחלק מן העקורים נתקעו בעיר סבזוואר והתיישבו שם, חלק הגיעו למשהד וחלק לכלאת נאדרי. אולי זאת הסיבה לקשרים ההדוקים בין יהודי יזד לבין יהודי משהד.
מקום אחר מופיע שא' מאבותיו מצאצאי דוד המלך עלה מפולין דרך דרום רוסיה לאיראן.
הרב שרגא למד תורת הנגלה והנסתר, ושימש מוהל, שוחט ובודק ודיין ביזד. שמו התפרסם בקרב היהודים והמוסלמים כאחד עקב מעשי ניסים שנקשרו לדמותו. הוא זכה לכינוי "מֻלָּא", כתוארם של החכמים השיעים.
למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מהעיר כאשאן, כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין. נודע כמתמיד גדול כאשר היה מתעייף היה מנמנם מעט וממשיך ללמוד. כדי לא להירדם לזמן ממושך, היה מניח סיר נחושת הפוך על השולחן ותחתיו נר, ועליו היה מניח את ראשו. כעבור זמן מה הסיר היה מתחמם עד שהיה מאלץ אותו להרים את ראשו וידיו ולהמשיך בלימודו[1].
נפטר בכ"ח במרחשוון ה'תקנ"ד (31 באוקטובר 1793), ונקבר בפאתי העיר יזד. על קברו נבנה מאהל קטן שבו נהגו יהודים וגויים להתפלל. בשנת תשס"א שופץ מבנה הקבר על ידי מוסלמי שציפה לילדים שנים רבות, ונפקד אחר תפילה בציון, כפי שיעצו לו תושבי העיר יזד[2].
בין צאצאיו נמנים רבנים רבים, ביניהם הרב יוסף שרגא – רב למקהלות הפרסים והרב ברוך שרגא - אב בית דין בבית הדין לממונות של המועצה הדתית בירושלים.
כתביו עריכה
לא ידוע על כתבים ששרדו ממנו, מלבד שתי איגרות:
האחת נכתבה בשנת ה'תקמ"ב (1782) ובה פנייה ליהודי משהד לסייע לשד"ר חכם אליהו מהעיר חברון.
האיגרת השנייה נכתבה בשנת ה'תקמ"ג (1783), גם היא ליהודי משהד. באיגרת בקשה לאלץ יהודי בשם יצחק בן יהודה כהן לדאוג לפרנסת אשתו שננטשה ללא עזרה בעיר יזד. באיגרת זו הרב אור שרגא מבקש, שבמקרה שאין הסיוע אפשרי, ישלח הבעל גט לאשתו.
הערות רבות בכתב ידו מצויים בטופס של ספר "מאמר מרדכי" (דיהרנפורט, תע"ט) ובעותקים של כתבי האר"י.[3]
הנצחתו עריכה
על שמו נקראו מספר מוסדות תורה וחינוך, ביניהם ישיבת 'אור השלום' בשכונת גאולה, תלמוד תורה אור שרגא בשכונת הבוכרים בירושלים ובית הכנסת היזדים.
בצפון שכונת רמות (רמות ד') בירושלים, נקרא רחוב על שמו.
מדי שנה באזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (רבי שמואל שרגא).
לקריאה נוספת עריכה
- גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ'25–37.
- אביאל חיים חורי, ידיד במרחקים, תיאור חייו של מולא אור שרגא, על רקע מצב היהודים באיראן. מוסף תור הזהב של עיתון הדרך, גיליון 63, א' כסלו תשע"ט
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב הרצל חודר, סיפורי צדיקים: רבי מולא אור שרגא, באתר יוטיוב, 4 בנובמבר 2018
- ^ המקובל רבי אור שרגא, באתר my צדיק
- ^ משה הלל, ספרו של בדאי: יצחק בן שמואל מפרס וחיבוריו הבדויים, ירושלים: קהילות ישראל, תשע"ז, עמ' 26–31.
| רבני פרס ואיראן | ||
|---|---|---|
| טהרן | • הרב חיים אלעזר מזרחי • הרב חיים מורה • הרב אוריאל דוידי • הרב יוסף המדאני כהן • הרב יהודה גראמי • הרב שלמה כהן-צדק • הרב עזיזאלה נעים | |
| שיראז | הרב רחמים מלמד כהן • הרב עזרא ציון מלמד • יעקב מלמד-כהן • הרב משה כהן שאולי • הרב גדעון כהן שאולי | |
| יזד | מולא אור שרגא • רבי יחזקאל הכהן • רבי ישמעאל בן פנחס הכהן • הרב יוסף שרגא • הרב ברוך שרגא • הרב מאיר רפאלי | |
| משהד | מולא סימן טוב מלמד • מולא מרדכי אקלר • רבי מתתיה גרג'י • רבי רפאל אקלר • רבי שלמה משיח • הרב מיכאל חי זירקיוף | |
| כאשאן | • באבאי בן לוטף • רבי אלישע בן שמואל • באבאי בן פרהאד • רבי בנימין בן מישאל • רבי יהודה בן אלעזר • הרב בנימין זאב בן אליהו | |
| המדאן | רבי מנחם שמואל הלוי • הרב עזרא שושני • הרב דוד ששון רבן • הרב יהושע נתנאלי | |
| אחר | הרב בן ציון אבא שאול (לאר) • הרב משה חי אהרוני (כרמאנשאה) • הרב אברהם חכם (כרמאנשאה) הרב ידידיה שופט (איספהאן) | |