מוחמד שריף עודה
פעולות נוספות
| קובץ:Muhamad Shrif Ouda.jpg | |
| לידה | כבאביר, חיפה, ישראל |
|---|---|
| השכלה | תאולוגיה אסלאמית |
| אב | סלאח אל-דין מוחמד עודה |
מוחמד שריף עודה (בערבית: محمد شريف عودة; בעברית: מוחמד שריף עודה) הוא האמיר (ראש העדה) של העדה האסלאמית האחמדית בארץ הקודש (ישראל והרשות הפלסטינית). עודה פועל משכונת כבאביר בחיפה, והוא הנציג הראשי של הח'ליפות האחמדית העולמית באזור. הוא חבר במועצת המנהיגים הדתיים בישראל וידוע בפעילותו לקידום דיאלוג בין-דתי ושלום.
ביוגרפיה עריכה
עודה נולד בשכונת כבאביר, שכונה בראש הר הכרמל בחיפה. השכונה יושבה על ידי משפחת עודה באמצע המאה ה-19 והפכה למרכז הקהילה האחמדית באזור בשנות ה-20 של המאה ה-20, לאחר הגעתו של המיסיונר הראשון, ג'לאל אל-דין שמס.[1]
הוא בנו של סלאח אל-דין מוחמד עודה (1939–2024), שהיה זקן העדה בכבאביר ודמות בולטת בקהילה, אשר נודע בהכנסת האורחים שלו ובשירתו הדתית.[2]
עודה למד תאולוגיה אסלאמית אצל חכמי העידה האחמדית והמסיונירים בכבאביר. בשנת 1999 נבחר לכהן כאמיר הקהילה, והחליף את ההנהגה הקודמת.[1]
מנהיגות ופעילות ציבורית עריכה
מתוקף תפקידו כאמיר, מוחמד שריף עודה מנהל את ענייני הדת והמנהלה של הקהילה האחמדית בישראל ובגדה המערבית. הוא פועל מתוך מסגד כבביר (מסגד סיידנא מחמוד) בחיפה, המשמש כמטה הארצי של העידה.
דיאלוג בין-דתי עריכה
עודה דוגל בגישה התאולוגית האחמדית של שלום ו"ג'יהאד העט" (מאבק אינטלקטואלי והסברתי) ושולל אלימות מיליטנטית. הוא משתתף קבוע במועצת המנהיגים הדתיים בישראל, ופועל לצד מנהיגים יהודים, נוצרים, דרוזים ובהאיים לקידום דו-קיום.[1]
- יחסים עם הוותיקן: עודה השתתף במספר משלחות בין-דתיות לוותיקן. הוא נפגש אישית עם האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר כדי להעביר לו מסר מיוחד מהח'ליף האחמדי, מירזא מסרור אחמד, ותיאם משלחות המשך לכס הקדוש.[3]
- יחסים עם המדינה: עודה נפגש לעיתים תכופות עם גורמים רשמיים במדינת ישראל. בדצמבר 2024 נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא בירושלים, והעניק לו תרגום חדש של הקוראן לעברית שהופק על ידי העדה.[4]
- משלחות זרות: המרכז הקהילתי בכבאביר מארח באופן קבוע דיפלומטים ונציגי מדינות זרות. בין הביקורים הבולטים ניתן למנות את ביקורו של הלורד טארק אחמד, השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, שביקר במסגד בשנת 2023,[5] וכן את ביקורו של שגריר טנזניה בישראל, ג'וב דאודי מסימה.[6]
פרויקטים ספרותיים עריכה
תחת הנהגתו, העדה נתנה עדיפות להנגשת טקסטים אסלאמיים לאוכלוסיות שאינן דוברות ערבית. זה כולל את קידום התרגום של הקוראן ליידיש (שפורסם במקור בסוף שנות ה-80) וכן תרגומים עדכניים לעברית, במטרה לקדם הבנה בקרב הרוב היהודי בישראל.[7]
השקפות ועמדות עריכה
כמנהיג העדה, עודה מייצג ומקד את עקרונות היסוד של התאולוגיה האחמדית. הוא דובר בולט של המוטו האחמדי העולמי: "אהבה לכולם, ואין שנאה לאיש". הוא מרבה לצטט עיקרון זה בנאומיו, ומדגיש כי עבור קהילתו, לא מדובר בסיסמה פסיבית אלא בחובה דתית לפעול למען האנושות ללא הבדל דת או מוצא אתני.[8]
אנושיות ושוויון עריכה
בהתאם לאמונת הקהילה בשוויון מוחלט בין בני האדם, עודה מדגיש לעיתים קרובות את היעדר הבחירה של האדם בנסיבות לידתו. בנאום שנשא בכנס שלום יהודי-ערבי בשנת 2023, אמר: "מעולם לא נשאלתי באיזה בית אני רוצה להיוולד. לא הייתה לי בחירה, ואני מניח שגם לכם לא הייתה הבחירה הזו".[9] גישה זו משקפת את תפיסת הקהילה כי מכיוון שמוצא ולאום אינם בחירה, אין לאף קבוצה עליונות מובנית על פני אחרת.
חופש דת עריכה
עודה והקהילה האחמדית דוגלים בחופש דת מוחלט, בהתבסס על הפרשנות האחמדית לפסוק הקוראני "אין כפייה בדת". במאמרים שפרסם בכתב העת הבינלאומי Review of Religions, טען עודה כי האסלאם האמיתי מחייב הגנה על בתי תפילה של לא מוסלמים בתי כנסת וכנסיות עוד לפני הגנה על מסגדים.[10]
אידאולוגיה מול כוח עריכה
נושא מרכזי במשנתו הפוליטית, הנובע ישירות מהדוקטרינה האחמדית של "ג'יהאד העט" (מאבק מוסרי ותודעתי), הוא חוסר התוחלת בפתרונות צבאיים לבעיות אידאולוגיות. ביחס לארגונים פונדמנטליסטים, הוא נוהג לומר: "באידאולוגיה לא נלחמים בכוח; באידאולוגיה נלחמים באמצעות אידאולוגיה חלופית".[11] לתפיסתו, האידאולוגיה החלופית היא "האסלאם האמיתי" שמציגה העדה האחמדית, השוללת אלימות ומקדמת שיח אינטלקטואלי.
תגובה למתקפת ה-7 באוקטובר עריכה
בעקבות טבח שבעה באוקטובר בהובלת חמאס, גינה עודה בפומבי את האלימות. בראיון לערוץ 7, הצהיר כי הטבח "מנוגד לאסלאם" ודחה את השימוש בכתבי הקודש להצדקת פגיעה באזרחים[11]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Love for All, Hatred for None: What it means for Ahmadi Muslims, Al Hakam, 4 באוגוסט 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).