מבצר קוניגסמקר

מבצר קוניגסמקר
Fort de Kœnigsmacker

קו הגבול של 1914 (טרום מלחמת העולם הראשונה) המשקף את סיפוחו של חבל אלזס-לורן לגרמניה בעקבות מלחמת צרפת–פרוסיה. במפה מסומנים ריכוזי הביצורים של צרפת וגרמניה
קו הגבול של 1914 (טרום מלחמת העולם הראשונה) המשקף את סיפוחו של חבל אלזס-לורן לגרמניה בעקבות מלחמת צרפת–פרוסיה. במפה מסומנים ריכוזי הביצורים של צרפת וגרמניה
מידע כללי
סוג	מבצר צבאי
מיקום	קוניגסמקר
מדינה
בעלים	צבא גרמניה צבא צרפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1908–1914 (כ־6 שנים)
חומרי בנייה	בטון מזוין
יוצר	צבא גרמניה
קואורדינטות	49°22′47″N 6°15′28″E{{#coordinates:49.37982|N|6.25778|E|type:landmaRk|||| |primary |name= }}
(למפת צרפת מוגדלת) קובץ:France adm-2 location map.svg   פריז פריז מרסיי מרסיי ליון ליון טולוז טולוז ניס ניס נאנט נאנט שטרסבורג שטרסבורג מונפלייה מונפלייה בורדו בורדו ליל ליל רן רן ריימס ריימס לה האבר לה האבר סנט אטיין סנט אטיין אנז'ה אנז'ה גרנובל גרנובל דיז'ון דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר קוניגסמקר מבצר קוניגסמקר (למפת צרפת רגילה) קובץ:France adm-2 location map.svg   פריז פריז מרסיי מרסיי ליון ליון טולוז טולוז ניס ניס נאנט נאנט שטרסבורג שטרסבורג מונפלייה מונפלייה בורדו בורדו ליל ליל רן רן ריימס ריימס לה האבר לה האבר סנט אטיין סנט אטיין אנז'ה אנז'ה גרנובל גרנובל דיז'ון דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר קוניגסמקר מבצר קוניגסמקר

מבצר קוניגסמקר (בצרפתית: Fort de Kœnigsmacker) הוא אחד משורה של מבצרים צבאיים שנבנו בתחילת המאה ה-20 על ידי הגרמנים בחבל אלזס-לורן אותו סיפחו מצרפת לאחר ניצחונם ב-1871 במלחמת צרפת–פרוסיה.

המבצר היה מרוחק מאזורי הקרבות העיקריים של מלחמת העולם הראשונה אך היה מוקד לקרבות קשים בשלהי מלחמת העולם השנייה בין מגיני המבצר הגרמנים לכוחות תקיפה אמריקאים. במהלך שחרור המבצר עשו האמריקאים שימוש רב בחומרי נפץ שגרמו נזק משמעותי למבנה.

מאז הנזקים שנגרמו למבצר הוא לא שופץ וכיום הוא מוגדר כמסוכן לכניסה וסגור לביקורים.

רקע

ביולי 1870 פרצה מלחמת צרפת–פרוסיה ועל אף שצרפת יזמה את המערכה היא לא הייתה מוכנה לה והובסה בה. בתחילת 1871 נחתמה אמנת פרנקפורט בין שתי המדינות לפיה הסכימה צרפת (בלית ברירה) לוותר על חבל אלזס לורן שבצפון מזרח צרפת לטובת גרמניה.

הגרמנים, שהבינו שלוויתור על חבל ארץ זה קיימת התנגדות חזקה בצרפת, החלו להכין תשתית להגנה על אזור זה כשבין השאר בנו שרשרת של מבצרים שנקראה מוזלשטלונג – עמדת מוזל שימוש בתבנית צר עבור "Moselstellung" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') וביניהם גם מבצר קוניגסמקר.

מקום המבצר

המבצר נמצא כשמונה ק"מ מצפון מזרח למרכז העיר טיונוויל (מחוז מוזל, חבל גראנד אסט) וכארבע ק"מ מדרום מערב לעיירה קוניגסמקר שנתנה את שמה למבצר.

ההיסטוריה של המבצר

הקמת המבצר

הקמת המבצר החלה ב-1908 והוא היה אחד משלושה מבצרים שנועדו להגן על טיונוויל מפני התקפה צרפתית מזרחה. שני המבצרים הנוספים שבנו הגרמנים היו מבצר גונטרנז' שימוש בתבנית צר עבור "Fort de Guentrange" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') ומבצר אילאנז' שימוש בתבנית צר עבור "Fort d'Illange" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'). הקונספט של הגרמנים, בהקמת מבצרים בעורף העיר, היה להגן על העיר על ידי ירי ארטילרי על כוחות המתקדמים אליה ממערב.

עם סיום הבנייה הוא אויש על ידי כ-1,180 חיילים מהקורפוס ה-16 הגרמני.

מלחמת העולם הראשונה

במלחמת העולם הראשונה העבירה גרמניה את המערכה עמוק לתוך שטחה של צרפת כך שהמבצרים שהגנו על טיונוויל, ומבצר קוניגסמקר ביניהם, היו רחוקים משדות הקרב המדממים ולא לקחו חלק במערכה.

עם סיום המלחמה, בה ניצחו צרפת ובעלות בריתה, נחתם הסכם שביתת הנשק בין הקיסרות הגרמנית למדינות ההסכמה ובעקבותיו חוזה ורסאי לפיו על גרמניה להשיב את חבל אלזס-לוריין לידי צרפת. במסגרת מהלך זה קיבלה צרפת את הבעלות על שרשרת המבצרים שהקימה גרמניה בטריטוריה כבושה זו ובכללם גם מבצר קוניגסמקר.

בין מלחמות העולם

בשנים לאחר מלחמת העולם מונתה "ועדת ארגון האזורים המבוצרים" (CORF) שימוש בתבנית צר עבור "Commission d'Organisation des Régions Fortifiées" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') כדי לתכנן מחדש את ההגנה על גבולות צרפת. ועדה זו, בתמיכת שר המלחמה אנדרה מאז'ינו, הניחה על שולחן הממשלה תוכנית מקיפה להקמת קו ביצורים שכונה בהמשך קו מאז'ינו. במסגרת התכנון בחנה הוועדה את המבצרים שכבר היו קיימים בגבולות צרפת כמו המבצרים הגרמנים ומערכת הביצורים סרה דה ריבייר.

לגבי מבצר קוניגסמכר, הוועדה החליטה לשלבו בקו מאז'ינו כחלק מ"סקטור מבצרי טיונוויל" שימוש בתבנית צר עבור "Secteur fortifié de Thionville" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר'). המבצר, שהיה בעורפם של המבצרים החדשים יותר, עבר שיפוץ כדי לשמש כעמדת פיקוד גזרתית וכן הוחלפו התותחים הגרמנים הישנים בתותחים חדשים בעלי טווח גדול יותר. לאחר השלמת השדרוג אויש המבצר על ידי חיילים שהשתייכו לרגימנט הרגלים ה-167 שאנשיו איישו את מבצרי קו מאז'ינו הסמוכים.

כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה

ב-10 במאי 1940 פתחו הגרמנים במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה ופלשו לצרפת דרך הארדנים כדי לעקוף את הביצורים החזקים של קו מאז'ינו. מהלך זה הביא לכך שהמבצרים באגף הצפוני של קו מאז'ינו הם אלו שנשאו את עיקר המערכה. עם זאת בגזרת טיונוויל הוציאו הגרמנים לפועל מאמץ משני שגרם למבצרי הקו, בבגזרה זו, להפעיל אש ארטילרית כדי לבלום התקדמות גרמנית וכדי להגן על מבצרים שכנים מתקיפות.

ב-22 ביוני 1940 נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת לפיו היה על חיילי המבצרים להיכנע לגרמנים בהתאם ללוח זמנים שנקבע בהסכם. חיילי מבצר קוניגסמקר, שנכנעו לגרמנים, הועברו למחנה מעצר שם שהו עד שחרור צרפת.

בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת הוחזק המבצר על ידי רגימנט הפולקסגרנדירים ה-74 של דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-19.

שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי

ביוני 1944 התחוללה הפלישה לנורמנדי שסימנה את תחילת המערכה לשחרור צרפת ואירופה. מנורמנדי התקדמו כוחות בעלות הברית צפונה ומערבה כשבאוגוסט 1944 שוחררה פריז.

בספטמבר 1944 החלה המערכה לשחרור צפון מזרח צרפת, מערכה שכונתה "המערכה בלורן" בהובלת הארמייה השלישית של ארצות הברית.

משימתה של הדיוויזיה ה-90 של הארמייה הייתה לחצות ב-9 בנובמבר 1944 את נהר המוזל ממערב למזרח על גבי גשר זמני וסירות ולהתקדם מזרחה לתוך גרמניה. נקודת הצליחה האמריקאית הייתה בטווח התותחים הגרמנים שהוצבו במצודת קוניגסמקר ואלו הצליחו לפגוע בציוד הגישור ולעכב את סירות הצליחה. אחד מהרגימנטים של הדיוויזיה הצליח, על אף הירי, לחצות את המוזל והחל לתקוף את המצודה כדי לשתק את האש ממנה. הגרמנים הסתגרו בתוך המבצר והמשיכו לירות ממנו אש ארטילרית לכן בלית ברירה החלו יחידות הנדסה האמריקאיות להשתמש בחומרי נפץ כדי לפרוץ לתוך המבצר. המהנדסים השתמשו בכמות כה גדולה של חומרי נפץ עד שהם אזלו והיה צורך לחדש אותם באמצעות הצנחה מהאוויר.

עד סיום ה-9 בנובמבר כבשו האמריקאים חלק משטח המבצר. ב-10 בנובמבר תקף כוח נוסף מדרום והצליח לכבוש את חלקו החיצוני של המבצר והשימוש בחומרי נפץ, שהוצנחו, התחדש כשכל אותו זמן המשיכו הגרמנים בירי.

ב-11 בנובמבר נכבש כבר חלק ניכר מהמבצר אך מהחלקים שלא נכבשו המשיך עדיין הירי. באותו יום ניסתה יחידת רגלים גרמנית, בת 145 חיילים, להגיע למבצר ולתגבר את הכוחות בו אך נתקלה בכוחות אמריקאיים ונפלה בשבי.

ב-12 בנובמבר חידשו האמריקאים את ההתקפה על המבצר דבר שהביא להחלטת הגרמנים להיכנע. בסיכום הקרבות על המבצר נמנו כ-300 נפגעים גרמנים ו-111 אמריקאים.

לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה חזר המבצר לרשות צבא צרפת. לאור הנזקים שנגרמו לו בקרבות עם האמריקאים הוחלט לזנוח אותו ולא להשקיע בשיפוצו.

המבצר כיום

עקב הנזקים שנגרמו למבצר הוא הוגדר כמסוכן לביקורים וננעל. עם זאת ניתן לגשת לחלקו החיצוני. במאה ה-21 נבחן רעיון לשפץ אותו ולהפוך אותו לאתר תיירות, כמו שנעשה בחלק ממבצרי קו מאז'ינו, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל.

מבנה המבצר

מבצר קוניגסמאקר נבנה על ראש גבעה ביער קטנום והוא כולל סוללה משוריינת עבור ארבעה תותחים כשכל תותח שולב במצדית נפרדת כשבחלקה העליון הייתה עמדת תצפית.

במבנים נפרדים שוכנו חיילי המבצר ומנהרות תת-קרקעיות באורך של כ-2,600 מטר חיברו את סוללת התותחים, חדרי החיילים ועמדות הרגלים. תעלה מוגנת על ידי מצדיות נחפרה כדי להגן על המבצר מדרום וממזרח.

בניגוד לתפיסת הביצורים הריכוזית של הצרפתים, הקימו הגרמנים את הביצורים שהגנו על טיונוויל באופן יותר מבוזר כשגדרות תייל עבות הגנו על חלקי המבצר מפני חדירת אויב.

תחנת כוח תת-קרקעית שכללה חמישה גנרטורים, שחוברו למנועי דיזל, סיפקה חשמל לחלקי המבצר.

לקריאה נוספת

• Donnell, Clayton (2008). The German Fortress of Metz: 1870-1944. Oxford: Osprey. pp. 27–28. ISBN 978-1-84603-302-5.
• Fontbonne, Rémi (2006). Les fortifications allemandes de Metz et de Thionville 1871-1918 (in French). Metz: Éditions Serpenoise. pp. 994–95. ISBN 2-87692-671-7
• Mary, Jean-Yves; Hohnadel, Alain; Sicard, Jacques (2003). Hommes et Ouvrages de la Ligne Maginot, Tome 3 (in French). Histoire & Collections. p. 87. ISBN 2-913903-88-6
• Cole, Hugh M. (1993). "Chapter VIII: The November Battle for Metz". The Lorraine Campaign. Washington: U.S. Army Historical Division. pp. 380–395
• General Jean Colin, Contribution to the history of the liberation of the city of Metz; The battles of Fort Driant (September-December 1944), National Academy of Metz, 1963, p. 13

קישורים חיצוניים

• מבצר קוניגסמקר, באתר gallery.dralzheimer.stylesyndication.de (בגרמנית) (בארכיון האינטרנט)
• ביקור במבצר קוניגסמקר, באתר bunkertours.co.uk
• מבצר קוניגסמקר, באתר lesamisduperescheil.fr (בצרפתית)
• מבצר קוניגסמקר, באתר 28dayslater.co.uk
• מבצר קוניגסמקר, באתר landmarkscout.com
• מבצר קוניגסמקר, באתר darkplaces.org
• מבצר קוניגסמקר, באתר wikimaginot.eu (בצרפתית)
• מבצר קוניגסמקר, באתר moselleriver1944.org (בצרפתית)
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סיור במבצר קוניגסמקר, סרטון באתר יוטיוב, 2022
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg חקירת מבצר קוניגסמקר, סרטון באתר יוטיוב, 2022 (בצרפתית)