Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מבחני אישיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מבחני אישיות הם מבחנים בפסיכולוגיה קלינית המיועדים להעריך את האישיות ולמדוד אותה. ישנן מספר גישות למבחני אישיות.

מבחני השלכה עריכה

קובץ:Rorschach blot 01.jpg
אחד הכרטיסים המוצגים לנבדק במבחן רורשאך

מבחני השלכה הם מבחנים בהם מוצג לאדם גירוי מעורפל ועליו להגיב על הגירוי. המבחנים מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. המבחן המוכר ביותר בגישת מבחנים זו הוא מבחן רורשאך, בו מוצגים לאדם כרטיסים עם כתמי דיו ועליו לומר מה הוא רואה בהם. מבחנים חשובים נוספים הם מבחן TAT, מבחן CAT לילדים או מבחן רוברטס, בהם מוצגות תמונות, וכן מבחן HTP, בו האדם מצייר ציורים.

דיווח עצמי עריכה

מבחנים מסוג זה מבוססים על ההנחה, כי האדם עצמו הוא מקור המידע הטוב ביותר והמהימן ביותר על אישיותו. שאלוני דיווח עצמי מבוססים על אחת או יותר מבין ארבע גישות:

  1. תיקוף תוכן: בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו. (לדוגמה מבחן האושר)
  2. קריטריון אמפירי: נקבע אילו פריטים ינופו מהשאלון על פי בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון (לדוגמה מבחן MMPI).
  3. ניתוח גורמים: שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים על ידי הקבצתם (לדוגמה מבחן PF16).
  4. תאוריות אישיות: שאלון שמפותח ישירות מתוך תאוריה (לדוגמה מבחן EPPS).

דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דיווח עצמי

הדיפרנציאל הסמנטי היא טכניקה המאפשרת להעריך את האופן שבו הנבדק תופס את עצמו, בני אדם משמעותיים לו ולמעשה כל אובייקט/מושג. הוא בודק קונוטציות שמושג מסוים מעורר. בעוד הפסקה הקודמת מתארת מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות, הפסקה הנוכחית עוסקת במבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות.

עיוותים בדיווח עצמי: בעיות ופתרונות עריכה

בצד היתרון שבקבלת מידע ישירות מהנבחן, לדיווח העצמי יש חסרונות הקשורים בעמדות הנבחן כלפי הבחינה ובסגנונות תגובה האופייניים לו. נבחן יכול להטות את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מבחינה חברתית או אישית, ("רצייה חברתית") כמו גם לבחור תשובות על פי התגובות האופייניות לו: להסכים למה שנאמר, לחלוק על מה שנאמר או לבחור בתגובות חריגות ללא קשר לתוכן.

רצייה חברתית - במבחנים ננקטות שיטות שונות במאמץ לפתור את הבעיה של העמדת פנים, זיוף או תגובה מוטה:

  • ניסוח פריטים נייטרליים מבחינת רצייתם החברתית.
  • לתת לנבחן הוראות וליצור בו אמון כדי להגביר את כנותו.
  • בניית סולמות מיוחדים לזיהוי רצייה חברתית.
  • פריטים בשיטת הבחירה הכפויה – כל פריט מורכב מזוג טענות הזהות מבחינת הרצייה החברתית.

סגנונות התגובה אינם רק גורם מפריע, הם יכולים לספק גם מידע חשוב כשלעצמו על אישיותו של הנבחן.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה