ללא כותרת (נער עם עורב, סדרת הנערים)
פעולות נוספות
ללא כותרת הוא צילום מאת הצלם הישראלי עדי נס. היצירה, אשר צולמה במסגרת עבודתו של נס על "סדרת הנערים", מציגה דמות נער ממוצא מזרחי (ייתכן ויהודי או ערבי), שעל כתפו נח עורב. היצירה נחשבת לחלק מהמוטיב הציוני והתרבותי העוסק בעיצוב דמות הגבריות הישראלית והשפעותיה.[1]
ניתוח יצירתי והשוואה אמנותית עריכה
בהקשר הרחב יותר של יצירתו של עדי נס, ניתן לראות בצילום זה חלק מתהליך הביקורת והפרשנות של האמנות הישראלית על זהות לאומית, גבריות ומעמד חברתי. הקישור בין דמות הנער לבין הפסל נמרוד של יצחק דנציגר משמש כמוקד לדיון על היחסים שבין העברי החדש לבין היהודי הישן. אם ב"נמרוד" של דנציגר מופיעה דמות מלכותית ארכאית, הרי שבצילום של נס הדמות מופיעה בפרשנות מודרנית, אורבנית, השייכת לשולי החברה.[1]
המוטיב של הציפור בצילום הוא בעל משמעות עמוקה. במקום הבז המאולף שמלווה את דמות נמרוד בפסל המקורי, נס משתמש בעורב – ציפור טורפת אך מקושרת יותר לנוף העירוני מאשר לנוף המדברי. באמצעות שינוי זה, הדמות המצולמת מאבדת את האריסטוקרטיות והופכת לייצוג של דמות מן השוליים, אשר עוסקת במאבק יומיומי על זהותה ומקומה.[2]
רבדים מיתולוגיים ופרשנות מגדרית עריכה
לצילום קשרים מיתולוגיים ברורים, ובהם האנלוגיה לדמותו של גנימדס מהמיתולוגיה היוונית. בדמותו של גנימדס, שהיה נער יפה תואר שנחטף על ידי זאוס המחופש לנשר, ניתן למצוא קווים משיקים לצילום של נס. העורב שבתמונה עשוי להוות הקבלה לנשר המיתולוגי, ואילו הנער עצמו מייצג את הדמות הפסיבית בסיפור, אשר הופכת לסמל של יופי, אהבה ותשוקה פדרסטית בתרבות היוונית.
לפרשנות זו יש השלכות על הקריאה המגדרית של הדימוי. הנער בצילום מביע תערובת של גבריות עדינה והומו-ארוטיות. הדבר מחזק את הביקורת על הדימוי ההגמוני של "היהודי החדש", תוך שהוא מצביע על חזרה לדימוי היהודי הישן – זה שהיה מזוהה עם עדינות, רוך ולעיתים אף "נשיות", כפי שהוגדרה בביקורות אמנותיות שונות.[2]
השפעות וסגנון אמנותי עריכה
הצילום מתכתב עם זרמים באמנות הבארוק, תוך שימוש בטכניקות כמו טנבריזם, המדגישות ניגודים חדים בין אור וצל. ניתן למצוא השראה ביצירותיהם של ציירים כקראווג'ו, אשר עסקו בדמויות של נערים יפים ומלאי הבעה, תוך יצירת דרמטיזציה רגשית ואור-צל מוקצן. באופן זה, יצירתו של נס אינה רק צילום תיעודי, אלא עבודה אשר חורגת מהזמן והמקום הספציפיים שבהם צולמה, ומעוררת דיון תרבותי, מיתולוגי ומגדרי רחב. הצילום מאתגר את התפיסה של הזהות הישראלית והזכריות הציונית, תוך שהוא מציע אלטרנטיבה פואטית, אישית ומורכבת.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הנמרודים החדשים, באתר המחסן של גדעון עפרת, 2012-01-12
- ^ 1 2 3 סוזן צ'בלאו, קטלוג התערוכה של עדי נס, סדרת הנערים